תכנים המתויגים עם: קרקע וגיאוטכניקה

הפירמידות במצרים, אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק והיחיד ששרד עד היום, נמנות עם המבנים המורכבים והמיוחדים ביותר שנבנו מאז ומעולם, ועד היום הן אפופות במסתורין רב. 

כיצד בנו מבנה כה מורכב הנדסית, בצורה מדויקת להפליא, בזמנים עתיקים בהם לא היו עגורנים ומכשור מיוחד?

איך הצליחו להוביל ולהרים למעלה מ-2,000,000 אבנים לגובה של עשרות ואף מאות מטרים, כאשר אבן אחת שוקלת בממוצע 2.5 טון וחלקן אף מגיעות ל-80 טון? 

"בכל זאת למחשבה יש עתיד גדול, ולמרות שבסוף כל המהנדסים יאלצו לדבר באותה השפה, תשמר הייחודיות של המוח האנושי."

יצאנו לראיין את מהנדס יורם גוטליב, בעלים במשרד "תכנון מהנדסים יועצים", על מנת להתרשם מנסיונו העשיר בתחום התכנון ובענף הבנייה.

לרגל יום האישה הבינלאומי פנינו לשלוש נשים מובילות בענף הבנייה כדי לקבל הצצה מיוחדת על תפקידן, הקריירה והעבודה בסביבה גברית. 

תכנית "עתידים צוערים לניהול תשתיות תחבורה" הוקמה ומובלת בשיתוף פעולה של משרד התחבורה, עמותת "ידידי עתידים" והטכניון- הפקולטה להנדסה אזרחית, במטרה לגדל את דור העתיד של מהנדסי התחבורה בשירות הציבורי בישראל.

עד כה, גויסו לתוכנית 55 צוערים בשלושה מחזורים, כאשר צוערי מחזור א' כבר השתלבו בחודש נובמבר בתפקידים שונים במשרד התחבורה ובחברות הבת הממשלתיות שלו.

לרגל יום המשפחה, שוחחנו עם מנהלים של 6 חברות משפחתיות בענף הבנייה - על העבודה עם בני המשפחה, השיחות סביב שולחן השישי והטיולים המשפחתיים שכללו גם השקיית בטון... מסתבר שהאהבה והחיבור לענף אכן עוברת בגנים.

מה התפקיד והמטרה לשמן הוקמו מכוני הבקרה ? מהם הקשיים והאתגרים שעשויים לצוץ בעקבות הקמתם ? על כל אלה, במאמר דעה של מהנדס אליעזר שמיר (שמיר-פוזנר-בראון מהנדסים)

נמל הדרום נבנה בים פתוח – בשונה ממרבית הנמלים המוקמים במפרצים או בשפכי נהרות באזורים מוגנים.

ההתמודדות ההנדסית עם אתגרי הבנייה בים קשה בעיקר בתקופת החורף, ארבעה חודשים בשנה בהם מתרחשות סערות עם גלים גבוהים ותנאי ים קשים.

לכן נדרשים פתרונות ייחודיים להגנה זמנית על מוקדי העבודה בזמן הקמת הנמל. 

במאמר הקודם הזכרתי את היזם, ועסקתי בהבדלים העיקריים בין מפקח צמוד, אשר לעתים משמש גם כמנהל פרויקט, לבין פיקוח עליון אשר מתבצע על ידי המתכננים השונים.

במאמר זה אעסוק בגורם המשמעותי ביותר בכל פרויקט – הקבלן.

מגמת הבנייה לגובה של בניינים מעל 100 מ' הולכת וגוברת. בד בבד- כמות המבנים הלא רגולריים המתוכננים בארץ עולה משמעותית מהתקן הישראלי לרוח, ת"י 414, אינו נותן מענה הולם ואמין למבנים אלו בהיבט העומסים האופקיים הפועלים עליהם.