אור ירוק: כך משלבים עקרונות של בנייה ירוקה בענף

אודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב היה המקום שבו התאספו כמה מאות מאנשי ענף הבנייה ביום שני (19.11.18). כולם התגייסו למען מטרה אחת – להבין ולקדם את עתיד הבנייה למען איכות הסביבה של כולנו. האולם אירח את כנס העשור של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שפועלת למען קידום הבנייה הירוקה בישראל מתוך הבנה שבריאותנו קשורה קשר הדוק בבתים שבהם אנחנו גרים, בתשתיות שבהן אנו משתמשים ובאיכות הסביבה שאנו צורכים.

 

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה, טוענת שחשוב להסתכל אחורה כדי להבין טוב יותר את ההווה ואת העתיד. "המועצה קמה לפני עשור במטרה להשפיע ולתת יותר תשומת לב לבנייה ירוקה שמתחשבת בסביבה", אמרה. "אנחנו רוצים ליצור מציאות טובה יותר ולשם כך צריך להוציא את הבנייה הירוקה מהנישה שהיא נמצאת בה היום ולהביא אותה לכל הארץ, לא רק לערים החזקות. שיתוף הפעולה על משרד הבינוי הביא לשיתופי פעולה עם רשויות מקומיות וכך ניתן להשפיע על טיב התכניות".

 

הילה ביניש

 

זו לא רק איכות הסביבה – זו הבריאות של כולנו.

חיים דנציגר, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, הסביר שלדעתו השינוי התפיסתי חייב לקרות מהר שכן מדובר בבריאותנו ובבריאות ילדינו. "המילה הנכונה שיש לנקוט בה היא בריאות, מכיוון שבנייה ירוקה ואיכות הסביבה משמעותיות לבריאות של כולנו", אמר. "נושא הסביבה חשוב יותר מסוגיית הבטחון. האתגרים רבים: האם יישמרו אגני הניקוז? האם מקווי המים יישמרו פוריים והקרקע תישאר נקייה ולא מזוהמת? האם האנרגיה שנצרוך והפסולת שנייצר והביוב שנפלוט יטביעו אותנו בים של חולי ושל איכות חיים ירודה? יש לנו הזדמנות לעצב את העתיד למען הדורות הבאים".

 

לדבריו של דנציגר הצטרפה חברת הכנסת יעל כהן פארן. "לצערי בנייה ירוקה אינה בראש סדר היום הציבורי. לכן, הגיעה העת שהנושא יהפוך לפוליטי. אני מאמינה שבנייה ירוקה מצילה חיים שכן אם היא איננה קיימת בהכרח נצרוך אנרגיה מזהמת, שכבר הוכח שגורמת לתחלואה. אנחנו לקראת מערכת בחירות ואני קוראת לכם, בכל הזדמנות, להציף את נושא הבנייה ירוקה בפני הפוליטיקאים. אני מבטיחה שתהיה לכך השפעה תודעתית שתוביל למעשים בשטח".

 

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, קרא לממשלה לפעול למען קידום הבנייה הירוקה תוך הענקת תמריצים. "הממשלה צריכה לשמש דוגמה ולהכניס את עקרונות הבנייה הירוקה לפרויקטים ציבוריים, אצלה בבית", אמר. "כך אפשר יהיה להכניס בנייה ירוקה לכל פרויקט. מתן תמריצים, מיחזור פסולת הבנייה ושימוש בחומרים נכונים יקטינו את הצורך בחומרי חציבה חדשים. אנחנו ממשיכים לדרוש - תפסיקו להעמיס עלינו עוד ועוד תקנים חסרי היגיון ועלויות מופרזות המתגלגלות למחיר הדירה. בנייה ירוקה היא צפופה, כזו שמשאירה שטחים פתוחים ושבעקרונותיה מינימום פגיעה בסביבה, אבל היא גם לוקחת בחשבון עלות סבירה בקנייה ומינימום של הוצאות בתחזוקת המבנה לאורך השנים".

 

 

דוגמאות לבנייה ירוקה

בכנס הוצגו כמה דוגמאות לשימוש נכון וירוק בחיי היום-יום. בישראל למשל, הסבו שטחים מוזנחים לאורך מסילת הרכבת הישנה בין יפו לירושלים, לשטחים שימושיים וירוקים שהציבור יכול ליהנות מהם ולהשתמש בהם. הפיכת אזור ממוזנח למטופח מקדמת את תרבות הפנאי, יוצרת סביבה נעימה לציבור ומחזקת את הקשר בין האדם לקהילה. דוגמה מצוינת מהעולם הגיעה היישר ממנהטן – אחד מהאזורים המרכזיים באי נסגר לכלי רכב, נצבע, שולב ריהוט מתאים וכעת הוא משמש את הציבור כאזור פנאי. בחזרה לשראל. גם בעיר שדרות נעשה שימוש בבנייה ירוקה. בעיר הבינו שמבנים ישנים רבים בארץ אינם ירוקים ולכן עלויות התחזוקה שלהם גבוהות. וכך, שיפצו בניין לפי שיטת הרטרופיט ושדרגו את המעטפת של כמה מהבניינים כך שהשימוש באנרגיה חכם יותר – דבר המוריד עלויות לדיירים.

 

דוגמאות נוספות לבנייה ירוקה עלו בהמשך היום. מנכ"ל עמידר למשל, ראובן קפלן, דיבר על הליך התייעלות שעברה החברה, שאחראית כיום לכ-40 אלף דירות בישראל. "הבנו שבניינים ישנים ולא מתוחזקים עולים יותר כסף", הוא אמר. "גם בממשלה השכילו להבין זאת והקצו תקציבים לטובת שיפור התשתיות בבניינים האלה. חזיתות בניינים שופצו והיום, בנייני רכבת בבעלות עמידר נראים טוב יותר, מתוחזקים טוב יותר ונעימים יותר למגורים מאשר בניינים בבעלות רוכשים פרטיים". דוגמה אחרת היא של אגף שיקום השכונות במשרד הבינוי. רונית מוכתריאן, ראש האגף, סיפרה שפרויקט "שכונה טובה" שהנהיגו באגף משלב אלמנטים ירוקים וסביבתיים בעת שיקום השכונות. במסגרת הפעילות התקינו פאנלים סולריים שמייצרים אנרגיה מתחדשת על גבי בתי גיל הזהב והחסכון באנרגיה הוביל לחסכון בעלויות. בסכומים האלה השתמשו לטובת שיפור תשתיות – שיפוץ חזיתות מבנים, התקנת אורות בחדרי מדרגות ודוודי שמש, שיפור מצב הגגות ועוד.

 

המבחן של Well

רייצ'ל גאטר האמריקאית מכירה את עולם הבנייה הירוקה מקרוב מאוד. היא נשיאת ארגון Well, שמטרתו היא לקדם את עקרונות הבנייה הירוקה בכל רחבי העולם באמצעות סטנדרט ייחודי וליווי מקצועי. גאטר פועלת למען שיפור איכות החיים באמצעות בנייה ירוקה וטוענת ששינוי האקלים הוא דווקא הזדמנות: לשנות תפיסה, להיות אמיצים ולהבין שבריאות ילדינו היא ערך אוניברסלי שכולנו שותפים לו. "90 אחוז מהזמן שלנו אנחנו נמצאים בחללי פנים – בבית, במשרד, או במבנים אחרים", היא מציינת. "לכן, מי שבונה אוחז באחריות כלפי החברה כולה". לדבריה, גוף בריאות בארה"ב טוען כי המצב הסביבתי והחברתי שלנו משמעותי יותר לבריאותנו מאשר הרפואה שאנחנו צורכים או מהגנטיקה שלנו. "כמו שצריך לשאוף אוויר טוב יותר ולצרוך מזון טוב יותר, צריך לבנות מבנים ירוקים שיהיו טובים יותר".

 

חברת Well יצרה סטנדרט ייחודי שמטרתו לוודא כי בנייה ירוקה גם מתבצעת נכון. חלק מהפרמטרים שהארגון בודק הם מידת החשיפה לאור, מערכות המים, החומרים שבהם נעשה שימוש בבנייה, מערכות הקול ועוד. הארגון מלווה פרויקטי בנייה שונים לפי הסטנדרט הזה ומייעץ כיצד לבנות את המבנה נכון יותר מבחינה סביבתית. ההנחה של החברה אומרת שבניינים ירוקים יותר יהפכו את הדיירים או את העובדים למרוצים – וזה יוביל לכך שכוח העבודה יהיה יעיל ואיכותי יותר. נכון להיום, כ-1,100 פרויקטים ב-40 מדינות עובדים לפי הסטנדרט של Well.

 

"אם לא נצליח לגשר בין האקדמיה למציאות – נכשלנו"

פאנל מתכננות שהתקיים במהלך הכנס כלל שלוש נשים מובילות בתחומן: ליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה, ד"ר אדר' אלס ורבקל, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ושותפה בדרמן ורבקל אדריכלות, ואדריכלית גל גבריאל, מנכ"לית עמותת מרחב. השלוש דנו באתגרי התכנון הגדולים לפי תפיסתן היום וכולן הסכימו ששילוב של תחבורה ציבורית טובה ויעילה במארג העירוני הוא עניין מהותי. "מכיוון שערים מתכנסות פנימה, חשוב שתחבורה ציבורית תיכלל בכל מחשבה ולא רק בתכנון", הסבירה פלד. "תחבורה ציבורית טובה צריכה להיות יעילה ולשרת לא רק את מי שבתוך העיר אלא גם את מי שרוצה להגיע אליה". לדברי ורבקל, סוגיית התחבורה חשובה מאוד אך סוגיית איכות הבנייה נמצאת בירידה. "איננו יודעים להצטיין יותר בבנייה", היא פסקה והמשיכה: "צריך להבין מחדש מהי בנייה איכותית, מהי איכות בנייה ותכנון וכיצד יש להצטיין בכל אלה. בנייה איכותית לא נמדדת בהגבלות אלא בפיתוח חשיבה חדשנית וחופשית. אם לא נצליח לגשר בין האקדמיה למציאות – נכשלנו". גבריאל העלתה את סוגיית הצפיפות. "כיצד נהיה טובים זה לזה כשאנחנו חיים בצפיפות מתמדת?", תהתה. "כיום, יש יותר מדי שכונות גנריות. תכנון צריך לקחת בחשבון את המקום או את האזור ולבטא את מאפייניו ותכונותיו".

 

 

תחרות החדשנות באתרי הבנייה

במסגרת התחרות, שבה ישבו נציגי CivilEng בחבר השופטים לצד נציגים ממשרד הבינוי והשיכון, מהתאחדות בוני הארץ, מקבוצת דגש, משיכון ובינוי, מקונטק ומאינופס.קו, בחרו שני הזוכים שהציגו את החדשנות שלהם במהלך הכנס. הראשון היה ציון דהן, שחברתו משלבת עבודה עם מערכת קרומים חכמה לבנייה קונבנציונלית. השימוש בהם מסייע לקצר זמנים, להוזיל עלויות, לשפר את איכות העבודה ולדאוג לבטיחות העובד. החברה פיתחה ניצב המבוסס על לוח פח דק מאוד, מנוקב ומכופף. הניצבים האלה יודעים לאפשר בניית קרומי קירות מושלמים, המכילים את כל רכיבי השלד והגמר כך שכל מה שנדרש הוא ליצוק את הבטון. הפתרון הזה הוציא את העבודה מרצפת הקומה החוצה, כך שניתן לבצע את הכל – למעט היציקה - בחוץ. מכיוון שהקרומים קלים, יציבים בהובלה וחזקים ביציקת בטון טרי, קל לשנע אותם וכך נחסך זמן רב. מניפים אותם למקום הרצוי ואז יוצקים במקום כך שלצד החסכון בזמן, קיים חסכון גם בכוח אדם והוגדלה תפוקת הביצוע. לדברי דהן, משך הביצוע קוצר בכ-30 אחוז.

 

דורון עסיס מעץ השקד הנדסה הוא הזוכה השני והוא הציג את השימוש בפלטפורמות מקוונות באתר שלו, פרויקט מחיר למשתכן בעתלית הכולל 376 יחידות דיור. הוא וחברתו מצאו דרך יעילה יותר להשתמש במידע ובידע על העבודה באתר. הם ניהלו וביצעו את התכניות באמצעות קבצים מקוונים שאפשרו להם לעקוב אחרי המידע בצורה מדויקת. אחת הדוגמאות היא ניהול הזמנות הברזל: בזכות השימוש במידע המקוון הם הצליחו להזמין כמויות מדויקות של ברזל, בגדלים המתאימים וללא עודפים כך שרק צריך לקחת ולהשתמש בו. בנוסף לכך, הם השתמשו באפליקציה לניהול זמנים שאפשרה להם להוציא דוחות מורכבים ולנהל את הזמן בצורה יעילה הרבה יותר כך שכל אחד יכול היה להבין באיזה מצב נמצא הפרויקט מבחינת לוחות הזמנים. אפליקציה נוספת שימשה אותם לטובת מנגנון שינויי הדיירים – ניתן לנהל בה את כל השינויים ולדעת בזמן אמת מה נדרש לגבי כל אחד מהדיירים. לסיום, היה חשוב לחברה לשמור על קשר עם הדיירים ולעדכן אותם בהתקדמות הפרויקט ובאמצעות רחפנים שצילמו מלמעלה את כל שלבי הפרויקט, הופקו סרטונים שנשלחו לדיירים, דבר שהוריד מחוסר הוודאות שלהם לגבי הפרויקט.

 

בטיחות וחדשנות בישראל

ניר ינושבסקי, סמנכ"ל השיווק של ינושבסקי חברה לבניין, פעיל מאוד בתחום הבטיחות. בהרצאתו הוא התייחס לעיקרי פרק 97 בספר הכחול, שיצא לאויר השבוע, וגרס שיש לשלב מדדים הקשורים לבטיחות בעבודתו של הקבלן. "מי שאחראי על הבטיחות כיום הוא מנהל העבודה, בין אם באתר יש 100 עובדים או עובד אחד", הוא הסביר. "אם לא נגדיל את מעגל האחריות ולא נעניק את האחריות גם לפועל עצמו, לא נוכל לקדם את הבטיחות". לתפיסתו, קנסות אינם הפתרון. "קנסות מעוררים התנגדות ולעומתם תמריצים מעודדים הצטיינות", הוא אומר. "אם ניתן תמריצים למי ששם את הבטיחות על סדר יומו, נעודד הצטיינות בתחום כי ניתן יהיה לקבל עליה פרס".

 

היום תם בהענקת אות הבנייה הירוקה במנהיגות עסקית לשנת 2018 לאלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר, על פעילות רבת שנים, קידום רב תחומי של נושאי הקיימות והבנייה הירוקה בתעשייה ובענף הבנייה בכללותו. 

 

אות הבנייה הירוקה במנהיגות ציבורית לשנת 2018 הוענק לרן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, על הובלת תחום הבנייה הירוקה והפיתוח בר הקיימא בקרב המשרד להגנת הסביבה בפרט ובקרב כלל משרדי הממשלה. את אות הבנייה הירוקה בחדשנות קיבלה חברת אלום עשת, המתמחה בתחום מעטפות הבניין.

 

>> הצטרפו לקהילות המקצועיות שלנו ב WhatsApp ושנו את התרבות בענף הבנייה 

הוסף תגובה
1 תגובות
התמונה של אנונימי
מיקי יוגב
נהנתי לקרוא על הרשמים שבכנס. אני אודה אם בכנס הבא תבחן בנושא חדשנות נושא תכנה לניהול איכות בבניה "קונקאם מערכות בע"מ - תכנה ייחודית ויחידה פרטים כפי שהועברו אליכן ניתן למצוא גם באתר : WWW.CONQUM.COM