"אפשר אחרת" סוגיית העיכובים בלוחות זמנים בפרוייקטי בנייה ויישום של BIM לשיפור לו"ז פרויקטלי

המאמר בשיתוף: אילנה פרץ שותפה בחברת VIRTUA

"המאחרת הכרונית" [1] זהו התואר המפוקפק שקיבל ענף הבנייה בארץ בכתבה של גלובס על האי-עמידה בלוחות זמנים של פרוייקטי בנייה שונים. ואכן זאת בעיה ידועה ונפוצה למדי. עיכובים ואיחורים בלו''ז פוגעים בכל בעלי העניין בפרוייקט: יזמים, קבלנים, ספקים ולקוחות סופגים עלויות מיותרות, קרי עלויות נוספות בגין צוותים וציוד, בעיות של תזרים מזומנים, שינויים בעלות של חומרי גלם, תשלומי משכנתא ושכר דירה בו זמניים, החזר נמוך על השקעה, והרשימה עוד ארוכה. לא רק בעלי העניין של הפרוייקט נפגעים, אלא ענף הבנייה כולו. בעקבות אי מסירה בזמן של עשרות פרוייקטים בשנה, הענף כולו "זוכה" לתדמית שלילית בעיני הציבור בישראל.    

הבשורה "המנחמת" שזאת סוגייה ידועה בכל העולם והיא מעניינת לא רק את העיתונאים. הן אנשי האקדמיה והן אנשי ענף הבנייה משקיעים מאמצים רבים בפיתוח ושילוב פתרונות לשיפור לוחות זמנים של הפרוייקט. למרות הריבוי של הטכניקות והטכנולוגיות אנחנו עדיין עדים לכמויות גדולות של פרויקטים שלא מסתיימים בזמן הן בתחום התשתיות והן בתחום הבנייה למגורים ובנייה ציבורית. לפי משרד הבינוי והשיכון משך זמן ממוצע לבניית דירה ב-2014 עמד על 27.7 חודשים [2] פרק זמן ממושך לכל הדעות! מי אשם במצב הנוכחי? תלוי את מי שואלים: היזמים והקבלנים מאשימים את המדינה, את הביורוקרטיה, את החוסר בעובדים מקצועיים, והמדינה מצדה מאשימה את הקבלנים ואת היזמים ברמת עבודה ירודה, באי-עמידה בסטנדרטים, בתכנון לקוי, וכך הלאה. בעצם כולם צודקים - הבעיה מורכבת ונובעת משלל של גורמים. למשל, צוות חוקרים ממלאזיה, 

מצא 113 גורמים לאי-עמידה בלוחות זמנים בפרוייקטי בנייה שונים במדינות שונות [3] וסיווג אותם ל-18 קטגוריות עיקריות [4].

 

טבלה מס' 1 - קטגוריות של הגורמים לאי-עמידה בלו"ז פרויקטלי

מס' שם קבוצת הגורם מס' שם קבוצת הגורם
1.

מימון/כספים

10.

ציוד

2.

פרויקטלי

11. כוח עבודה
3.

תכונות מיוחדות של הפרויקט

12. סביבה
4.

לקוחות

13. חוזה
5.

קבלנים

14. יחסים חוזיים
6.

יועצים

15. חיצוני
7.

תכנון

16. שינויים
8.

תיאום

17. לוחות זמנים
9.

חומרים

18. ממשלתי

 

להלן כמה דוגמאות לגורמים מקטגוריות השונות [5]:

  • ניסיון לא רלוונטי (לקוי) של משרדי התכנון
  • טכנולוגיות מיושנות
  • טעויות בתכנון
  • קשיים כספיים
  • קושי בתיאום בין הצדדים המעורבים בפרוייקט
  • ניהול ופיקוח מועט על האתר
  • חוסר מקצועיות בניהול תכנון
  • טעויות במהלך הביצוע
  • שינויים בתכנון
  • המתנה למידע        

כפי שניתן לראות סוגייה של עיכובים בלו''ז מורכבת ממכלול של גורמים. לכן, גם הפתרון לבעיה זו צריך להיות כוללני, כזה שמסוגל לתת מענה למספר של סוגיות שונות בו-זמנית. BIM יכול להוות פתרון מושלם לסוגייה זו. כיוון שמדובר בגישה הוליסטית לפרויקטי בנייה, BIM יכול להפוך לאחד הכלים המוצלחים ביותר לפתרון בעיות של לו"ז.

אזהר (Azhar) מגדיר את ה-BIM בצורה מיטבית ומדגיש את האופי הכוללני שלו: "מודל-מידע-בניין (BIM) המכונה גם מידול n-Dאו טכנולוגייהשל אבטיפוס וירטואלי, הוא התפתחות מהפכנית שמעצבת במהירות את פניה של תעשייתהנדסה, בנייה וארכיטקטורה (AEC). BIM הוא גם טכנולוגייה וגם תהליך. הרכיב הטכנולוגי של BIMמסייע לבעלי העניין של הפרויקט לחזות מה יבנה בסביבה סימולטנית על מנת לזהות כל בעיה פוטנציאלית בתכנון, בנייה או תפעול. הרכיב התהליכי מאפשר שיתוף פעולה הדוק ומעודד שילוב של כל בעלי העניין בפרוייקט"[6]

חשוב לזכור גם שפרויקטי בנייה נבדלים באופן משמעותי מפרויקטים בתעשיות אחרות: כל פרויקט הינו ייחודי, יש השפעה של מזג האוויר, קשיים בנגישות לאתר, אימוץ איטי יותר של חידושים טכנולוגיים, ריבוי של בעלי עניין, תקלות בלתי צפויות וכן הלאה. כלומר, פרויקט בנייה אינו פס ייצור שבו ניתן לעשות אוטומיזציה של תהליכים. אך BIM מציע לנו אפשרות אחרת - סימולצייה של תהליך הבנייה, פרוצדורה אשר מקובלת בענפים רבים אחרים.

בניית אב טיפוס בתעשייה

בניית אב טיפוס בענף הבנייה

 

 

להבנה נכונה של מהו BIM יש חשיבות מכרעת. עבור רבים זהו כלי למידול בניין ותו לא. אם זאת, מודל-מידע-בניין זה לא רק כלי לויזואליזציה של אלה גישה כוללנית אשר מביאה לשיפור של פרמטרים רבים בפרויקטי בנייה. אותו חוקר אזהר מאלבמה ארה"ב במאמרו על BIMמונה 7 יתרונות עיקריים של BIM:

  1. תהליכים מהירים ויעילים יותר
  2. תוצרי תכנון משופרים
  3. בקרה על כל העלויות והנתונים הפרויקטליים
  4. איכות ביצוע משופרת
  5. הרכבה אוטומטית
  6.  שירות משופר ללקוח
  7. שימוש בנתוני מחזור החיים של הפרויקט

בנוסף, לאחר סקר של 32 פרויקטים, המרכז להנדסה משולבת באוניברסיטת סטנפורד דיווח על שיפורים הבאים בפרוייקטים לאחר השימוש ב- BIM וביניהם:

הפחתה של עד 40% של שינויים לא מתוקצבים

80% הפחתת הזמן שלקח ליצירת אומדני העלות

חיסכון של עד 10% מערך החוזה באמצעות גילויי התנגשויות

חיסכון של כ-7% במשך כולל הפרויקט

 

מודל-מידע-בניין קיים לכל אורך חיי הפרויקט ואפילו יותר. ניתן לשנות, להחליף ולהשלים את המידע על מנת לשקף את המצב הנוכחי של הבניין. גישה כזאת, כאשר האובייקט מיוצג לא רק במרחב אלא גם בזמן, נקראת D4, כלומר D3+זמן.

 

תמונה מס' 3: BIM- אינטגרצייה מלאה

 

התוצאה של מידול D4 הינה תצוגה ויזואלית של רצף עבודות התכנון והביצוע. כלומר, ניתן לתכנן ולתזמן את כל תהליך העבודה ברמת דיוק מאוד גבוהה ולהפיק מתוך המודל לוחות זמנים ברמת אמינות גבוהה.

חברת Autodesk כמנהיגה ויוזמת עיקרית בתחום ה-BIM עוד בשנת 2007 השיקה תוכנת Navisworks אשר מאפשרת ליצור D4 ו-D5 BIM  מודלים ולנהל את תהליכי התכנון והבנייה בצורה הרבה יותר יעילה.

 

Autodesk Navisworks מאפשרת קליטה ושיתוף מלא של נתוני הפרויקט בפורמטים שונים. המודל המשולב מספק סקירה מלאה של הפרויקט כדי שבעלי העניין יוכלו לקבל החלטות מושכלות.  

תמונה מס' 4: הצלבת נתונים במודל BIM- יצירת דו''חות לפי דרישה

לסיכום, בעולם כבר הבינו את היתרונות של השימוש ב- BIM. כך למשל, ממשלת בריטניה דורשת הגדלת השימוש ב-BIM בין השנים 2016-2020.[7]  בסינגפור משתמשים בהגשה אלקטרונית דרך BIM כבר משנת 2008. בהולנד, משרד הפנים בשנת 2012  דרש שימוש ב-BIM בפרוייקטים גדולים. אנחנו עדיין רחוקים מכך שהממשלה תחייב להשתמש ב-BIM, אך גם בארץ יש הבנה שתהליך יישום ה-BIM נחוץ ביותר. 

ללא כל ספק BIM הוא אחד ההתפתחויות המעניינות והמבטיחות בתחום הנדסת הבניין. אך חשוב שנזכור, שאפילו הטכנולוגייה המדהימה הזאת, עדיין לא מחליפה את העבודה של מהנדס טוב. המומחיות ותוצרים ברמה גבוהה ב-BIM מגיעים מתוך ידע הנדסי רב וניסיון עשיר מהשטח. שימוש נכון ב-BIM יכול לקחת את הענף שלנו קדימה, לאפשר לבנות בצורה חכמה וברמה גבוהה, ללא איחורים וללא עלויות מיותרות. הגיע הזמן לכולנו להתקדם למאה ה-21 ולהשתמש בטכנולוגיות והתפתחויות המדהימות שהעולם מציע לנו. 

 


[1] ברמלי, דפנה, 2015. מדוע פרויקטים של בנייה בישראל אף פעם לא נגמרים בזמן? גלובס, המגזין המקוון.

[2] משרד הבינוי והשיכון, היצע שוק הדיור, לוח מספר 9C, המאגר המקוון.

[3] Ramanathan, C. et al., 2012. Construction Delays Causing Risks on Time and Cost - a Critical Review. Australasian Journal of Construction economics and Building. 12 (1) pp. 37-57.

[4]  מדובר במחקר של החוקרים ממאלזיה אשר סקרו 41 מחקרים קודמים ומתוכם סיווגו 113 פאקטורים שונים לעיקוב בלוחות זמנים. המדינות בהם נערכו המחקרים הן כדלקמן: ירדן, דרום קוראה, הונג קונג, איחוד האמירויות הערביות, קווייט, גאנה, לבנון. למרות הייצוג החלקי מאוד של המדינות בסקר הנ''ל, חלק גדול מהפאקטורים לעיקוב בלוחות זמנים  בבנייה רלוונטיים גם עבור ישראל.

[5] ניתן לקרוא רשימה מלאה של הגורמים מתוך הטבלאות המקוריות בנספחים.

[6] Azhar, S. et al., 2012. . Building Information Modeling (BIM): now and beyond. Australasian Journal of Construction Economics and Building 12 (4). pp. 15-28

[7]Government Construction Strategy 2016-20 March 2016. Government of UK 

 

מקורות מידע

1. ברמלי, דפנה, 2015. מדוע פרויקטים של בנייה בישראל אף פעם לא נגמרים בזמן? גלובס, המגזין המקוון.

http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001065820

2. משרד הבינוי והשיכון, היצע שוק הדיור, לוח מספר 9C, המאגר המקוון.

http://www.moch.gov.il/nituach_kalkali/meyda_artzi_veezori/Pages/luchot_...

3. Azhar, S., 2011. Building Information Modeling (BIM): Trends, Benefits, Risks, and Challenges for the AEC Industry. Leadership and Management in Engineering 11(3). pp. 241-252.

4. Azhar, S. et al., 2012. . Building Information Modeling (BIM): now and beyond. Australasian Journal of Construction Economics and Building 12 (4). pp. 15-28

http://epress.lib.uts.edu.au/journals/index.php/AJCEB/article/view/3032/...

5. Barlish, K., Sullivan, K., 2012. How to measure the benefits of BIM - A case study approach. Automation in Construction 24. pp. 149-159.

http://www.hetnationaalbimplatform.nl/files/pages/how-to-measure-the-ben...

6. Brito, M. Douglas, Ferreira, E. A. M., 2015. Strategies for representation and analyses of 4D modeling applied to construction project management. Procedia Economics and Finance 21. pp. 374-382.

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2212567115001896

7. Bryde, D., Broquetas M., Volm, J. M., 2013. The project benefits of Building Information Modeling (BIM). International Journal of Project Management. Volume 31, Issue 7, pp. 971-980.

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0263786312001779

8. Gu, N., London K., 2010. Understanding and facilitating BIM adoption in the AEC industry. Automation in Construction. Volume 19, Issue 8, pp. 988-999.

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S09265805100013178

9. Government Construction Strategy 2016-20 March 2016. Government of UK.

https://www.gov.uk/government/publications/government-construction-strat...

10. Ramanathan, C. et al., 2012. Construction Delays Causing Risks on Time and Cost - a Critical Review. Australasian Journal of Construction economics and Building. 12 (1) pp. 37-57.

https://epress.lib.uts.edu.au/journals/index.php/AJCEB/article/viewFile/... .11

 

הוסף תגובה
צור קשר