אשר גרין סגן נשיא התאחדות בוני הארץ : פרויקטים בתחום התשתיות והבנייה הציבורית נתקעים כי המדינה מסרבת להליכים מוסדרים של פתרון סכסוכים

אשר גרין סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בניה חוזית ציין היום בכנס השנתי באילת שאם הרגולטור לא יפתור את הבעיות של קבלני התשתיות וקבלני הבניה חוזית לא ייבנו בישראל יותר דירות ולא יהיה פתרון למצוקת הדיור.  בלי כבישים, גני ילדים ובלי תשתית ביוב אולי יהיו  שכונות מגורים אבל אי אפשר יהיה לאכלס אותן. לדבריו אחת הבעיות איתם מתמודדים הקבלנים העובדים מול המדינה ומזמיני העבודה הציבוריים היא שבחוזים מולם אין מנגנונים קבועים בחוזה לפתרון סכסוכים. עם זאת לדבריו בחוזים שבהם המימון מגיע מהמגזר הפרטי  (מכרזי BOTו PFI ) קיימים מנגנונים כאלו כי הבנקים לא יממנו את הפרויקטים בלי מנגנון לפתרון סכסוכים.

בכל העולם המערבי קיימים בחוזים מנגנונים לפתרון סכסוכים ופה בארץ מסרבים לאמץ את זה ולרגולטור אין תשובה מספקת לסיבה. התוצאה פרויקטים שנתקעים במהלך הביצוע ובזבוז של משאבים וזמן בבתי המשפט.

דוגמא למקרה כזה נתן צביקה חודרלנד ,סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות. הוא סיפר שהוא היה מעורב כקבלן ביצוע בפרויקט של נתיבי ישראל בכביש 4. כאשר הוא התחיל לעבוד התברר שהתוכניות לא מתאימות למצב בשטח ברמה שלא ניתן היה לבצע את העבודה והיה צריך לתכנן מחדש את הכביש. כל הצדדים הסכימו שיש בעיה בתכנון אבל לא הצליחו להגיע לפתרון ונתיבי ישראל הורו לנו לא לעשות כלום עד לפתרון הבעיה. בינתיים על הכביש כבר פוזרו אמצעי הבטיחות, הנתיבים הוצרו ובתקופת ההמתנה גם אירעו במקום מספר תאונות דרכים לרבות תאונות עם הרוגים. רק אחרי מספר חודשים מישהו התעשט והביא גורם חיצוני שנתן פתרון לבעיה מבחינת המחירים ולוחות הזמנים וסיימנו את העבודה 3 שבועות לפני המועד שהוא קבע.

דני מריאן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות התייחס למקרה וציין כי אחת הרעות החולות בישראל היא שאין תכנון לטווח ארוך ולכן במקרים רבים התוכניות נעשות בלחץ ואינן גמורות וזה יוצר בעיות במהלך ביצוע הפרויקט. אני חושב שכולם מבינים שהדבר הכי חשוב זה לפתור את המחלוקות במהירות אבל בפועל זה קורה אחרי שכולם מקיזים דם ולכן צריך להיות פתרון מובנה בחוזה שמוסכם על שני הצדדים  כמו שקיים בחוזה פידיק, אבל בשביל זה צריכה להיות מוכנות מטעם המזמינים הממשלתיים אבל זה לא קיים.

עוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה ציין שיש בשנים אחרונות מספר דוגמאות בהם הצלחנו להגיע לפתרון בעיות . אבל צריך לזכור שכיום אנחנו בקצב ביצוע של פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף של  14 מיליארד שקל, בכמויות האלו  טבעי שתהיינה בעיות ונעשה ניסיון ללמוד מהבעיות. לדבריו הוא לא פוסל את הרעיון של בוררות מול הקבלן אבל לעיתים גם הקבלנים לא נקיים.

גם ראובן קוגן סמנכ"ל פיתוח רכבת ישראל אינו תומך במנגנון קבוע החוזה של פתרון סכסוכים לדבריו, לא יכול להיות שסמכות ניהול הפרויקט תצא מידיו של מזמין העבודה ומישהו חיצוני יביא  פתרונות . לדבריו, את הסכסוכים שלהם הם פותרים ברכבת בצורה יעילה ומהירה ובלוחות זמנים קצרים

השופט בדימוס אמנון סטרשנוב טען שהמדינה אינה מעוניינת בהליכי בוררויות מול הקבלנים. למרות בית המשפט לא נותן פתרונות מהירים לסכסוכים בנושאי בנייה הוא אינו זוכר שאי פעם המדינה הגיעה אליו כצד לבוררות מול קבלן וזה שורש הבעיה. לדבריו שאליקים רובינשטיין היה היועץ המשפטי לממשלה הוא פרסם החלטה ברורה שהמדינה לא הולכת לבוררויות. מאחורי הקלעים טוענים שהסיבה להחלטה זו היתה הפסד למדינה בבוררות שבו הייתה צריכה לשלם הרבה כסף בלי יכולת ערעור. מאוחר יותר מני מזור כיועץ משפטי פרסם הנחייה  שהמדינה יכולה לצאת לבוררויות אבל זה לא קורה בפועל.

.