אתגר הבטון: לשמור על המבנים וההיסטוריה לאורך הזמן

 

נראה שבכל מקום ניתן לראות בימים אלה מנופים, משאיות, פועלים ואתרי בנייה העוסקים יומם וליל בפרויקטים חדשים. בעוד שהבניה החדשה מבורכת, חשוב לא פחות לשמר לצידה גם מבנים ישנים ובמיוחד כאלה  שמשקפים את ההיסטוריה שלנו. מבנים ותיקים אוצרים בתוכם פיסת היסטוריה יקרת ערך ואף משמשים במקרים רבים כמרכזי תיירות עמוסים, על כן לצד הבניה החדשה ישנם לא מעט פרויקטים העוסקים בשימור הישן ובדרך מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים.

 

הבלאי הטבעי אינו פוסח על אף מבנה. לאורך עשרות שנים הוא אף הופך למשמעותי יותר ומהווה בעיה הדורשת התייחסות מקצועית. לעיתים מדובר בנזקים קוסמטיים בלבד כגון התקלפות השכבה החיצונית או סדקים לאורך הקיר, אך לעיתים הוא עלול גרום לנזקים קונסטרוקטיביים של ממש בקורות או יסודות המבנה, ולהפוך לסכנה אמיתית לשלמות המבנה ולאנשים אשר בסביבתו. למזלנו, כיום ניתן לטפל ברוב סוגי הבלאי ולשמר את המבנים ההיסטוריים למשך זמן רב.

 

תהליך שיקום ותיקון בטון

 

האתגר - שיקום הבטון בסביבה אגרסיבית

אחד הצרכים הנפוצים ביותר בשימור מבנים עתיקים הוא שיקום ותיקון הבטון. במבנים ישנים רבים ניתן לראות הצטברות של סדקים וחריצים לאורך הקירות. אלו הם אותותיו של בלאי הבטון. הבלאי נוצר באופן טבעי אך הסביבה יכולה לזרז את הבלאי באופן משמעותי. התקן הישראלי לבטון, ת"י 118 מגדיר 11 דרגות חשיפה אשר משפיעות על הבטון ומפרט גורמים רבים המשפיעים על בלאי הבטון, ביניהם תנאי מזג אוויר קיצוניים ומפגעים סביבתיים שונים. מבנים באזור הים לדוגמא, סובלים לרוב מלחות החודרת למבנה וליסודותיו. בנוסף קיימת סכנה להיווצרות קורוזיה באזורים בהם יש פליטה גבוהה של פחמן דו חמצני (כביש סואן למשל) הבא במגע עם ברזל הזיון אשר בתוך הבטון. זהו סוג בלאי אשר עלול להיות בעייתי במיוחד, מאחר והוא פוגע ביסודות ובשלד המבנה.

כאשר ניגשים לפרויקט שיקום בטון, השלב הראשון והקריטי ביותר, הוא ביצוע אבחון מדויק. לכן מזמינים קונסטרוקטור אשר מבצע ניתוח של המצב ומאפשר לקבל תמונה רחבה של הבלאי שנוצר בבטון. בשלב האבחון מנסים להבין האם הבלאי השפיע אך ורק על המראה החיצוני של המבנה ונדרש תיקון קוסמטי בלבד, או שישנה פגיעה בשלד וביסודות הבטון. במקרה כזה קיימת סכנה בטיחותית ויש לנקוט במשנה זהירות במהלך הפרויקט. מטרה נוספת של אבחון הבטון, היא זיהוי הגורמים לנזק. בין אם מדובר בסביבה אגרסיבית, נזקי מזג אוויר קיצוניים או ליקויים במבנה עצמו, חייבים לזהות את הגורמים מראש ולקחת זאת בחשבון במהלך תכנון הפרויקט.

 

מגדל המים טרם השיקום

 

שיקום מגדל המים – סמלה של העיר רמלה

דוגמא לפרויקט שיקום בטון מוצלח ניתן לראות במגדל המים "גולדה מאיר" אשר ברמלה. מדובר בפיסת היסטוריה אמיתית – מגדל המים ניצב בעיר מאז שנות ה-50. הוא נישא לגובה של 43 מטרים ומספק מים לרמלה ולסביבתה. ראש העיר, מיכאל וידל, החליט לשקם את המגדל מבחינה קונסטרוקטיבית וחיצונית ולמתג את המגדל כסמל העיר לפי המוטו "רמלה עיר עולם", לצבוע אותו מחדש ולעטרו בציורי דגלים של מדינות רבות. בגלל גובהו של המגדל, לאורך השנים נבנו עליו ובתוכו אנטנות ויחידות תקשורת אשר גרמו לנזקים והתפוצצויות בתוך הבטון. כמובן שגם פגעי הזמן, מזג האוויר והסביבה הלחה האופיינית באזורים הקרובים לים נתנו את אותותיהם במגדל.

הקונסטרוקטור שנבחר הוא משרד ש.אנגל עם הקונסטרוקטור ניר אנגל, והקבלן המבצע: יצ-אר הנדסה.

 

מגדל המים ברמלה

 

לצורך שיקום המגדל נדרש לסתת את הבטון הפגוע עד הגעה לבטון מלא ויציב, לטפל בברזל החלוד ולצפות אותו בחומר הגנה מפני חלודה, למלא את החללים שנפערו בחומר צמנטי ולבסוף לצפות את המבנה בחומר עמיד לסביבה אשר ישמור עליו לאורך זמן.

מאחר שהפרויקט משלב 2 תחומי התמחות - גם שיקום ותיקון בטון וגם השמת ציפוי מיוחד, חברת יצ-אר בחרה בחומרים של א.צ. טכנולוגיות מתקדמות לבנייה. בעבודה משותפת של 2 מחלקות בחברה, קבוצת א.צ. סיפקה את כל המוצרים וכן ליווי צמוד של הצוות הטכני בכל שלבי הפרויקט מתחילתו ועד סופו, תוך עמידה בדרישות התקן 1504EN-.

כיום, אין תקן ישראלי בתחום שיקום הבטון, לכן בקבוצת א.צ. מקפידים לספק חומרים על פי דרישות התקן האירופי 1504EN-. תקן זה עוסק בתיקון והגנה על מבני בטון ומגדיר את המוצרים ושיטות העבודה הנדרשים להגנת המבנה. התקן כולל שיטות אבחון ודרכי פעולה עבור שני מצבי עיקריים: פגיעה בשכבות הבטון ונזקים הנוצרים מקורוזיה.

 

טכנולוגיה ירוקה וחדשנית לשיקום הבטון

בפרויקט שיקום מגדל המים של רמלה נעשה שימוש בחומרים של קבוצת א.צ. מסדרות 67 ו-69. אלו הם מוצרים בפיתוח ישראלי כחול לבן אשר מומלצים במיוחד ליישום בפרויקטים לאורך קו החוף. סדרות 67 ו-69 כוללת מוצרי שיקום ותיקון בטון העמידים בסביבה אגרסיבית ובתנאי מזג אוויר קיצוניים, שניתן ליישם בשכבה עבה אחת, לצד חומרים שאינם קורוזיביים המכילים מלחים מעכבי קורוזיה, בעלי התנגדות גבוהה לחדירת יוני כלור ועמידות גבוהה לסולפטים וכימיקלים. החומרים עומדים בתנאי התקן האירופי EN-1504, ובנוסף הם בעלי תו ירוק ולכן מעניקים נקודות בניה ירוקה לפי תקן 5281 הישראלי. סדרות מוצרים אלה כוללות מגוון רחב מאוד של מוצרים וחומרים וכך ניתן לבחור את החומרים שייתנו את המענה המדויק ביותר לפרויקט.

בפרויקט זה, נעשה שימוש בחומר הגנה על מוטות פלדה מפני קורוזיה מסוג ספיר 690, ובחומר צמנטי מסוג ספיר 670 בתקן R.4 בכדי למלא את חללי החציבות שנפערו.

 

תהליך תיקון ושיקום הבטון במגדל המים ברמלה

 

מעל ומעבר למצופה - ציפוי הבטון שהשלים את שיקום המגדל

לאחר שיקום המגדל, הגיע שלב יישום הציפוי. מטרת הציפוי היא למנוע חדירה של מים, לחות או כימיקלים וכך להאריך את משך חיי הבטון. כיום ישנו מגוון רחב מאוד בשוק של מוצרים לציפוי הבטון והאתגר הוא לבחור את הציפוי המתאים ביותר לסוג המשטח ולנזקים הסביבתיים אשר מפניהם הוא אמור להגן. לפרויקט מגדל המים הצוות הטכני של קבוצת א.צ. המליץ על ציפוי פוליאוריטני TECNOTOP 2C של חברת TECNOPOL הספרדית - חברה בעלת מגוון מוצרים רחב אשר יושמו עד היום בפרויקטים רבים ברחבי הארץ. TECNOTOP 2C הוא ציפוי עמיד לקרינת UV, מתאים במיוחד לסביבה ימית, בעל עמידות מכאנית ועמידות בפני צמיחת אצות ועובש. המוצר מגיע בשלושה גוונים – כחול, לבן ואפור, כאשר עבור מגדל המים נבחר הגוון הכחול.

פרויקט שיקום המגדל זכה לשבחים רבים, הן מצד העירייה והן מצד תושבי העיר. בעירייה שיבחו את המענה המקצועי והמדויק שסיפקה קבוצת א.צ. עבור הפרויקט אשר שילב מספר תחומים מקצועיים וכן את הזמינות והעזרה בשטח שסיפקו הצוותים הטכניים. א.צ. טכנולוגיות מתקדמות לבניה שמחה תמיד לקחת חלק בתחזוקה ושימור המורשת וההיסטוריה, ומלווה את לקוחותיה לאורך כל שלבי התכנון והיישום של מוצריה. למידע נוסף והדרכה על השימוש במוצרי שיקום וציפוי הבטון שלנו, להתייעצות צרו איתנו קשר.

על המחבר