בדיקה

סקירה בנושא פרויקטים ציבוריים בשיתוף המגזר הפרטי

(מודל פרויקט PPP)

אז מה זה בכלל?

מזה למעלה משני עשורים מקודמים בישראל פרויקטים במודל PPP (Public Private Partnership) בתחומי הבינוי, תחבורה, אנרגיה, סביבה ומים.

פרויקטים מסוג זה הינם הסכמים ארוכי טווח (בדר"כ 20-30) אשר במסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את המוצר/ התשתית/ השרות ציבורי כולל פעולות ההקמה, המימון, התפעול והתחזוקה על מנת לנצל את יתרונות מהגזר הפרטי (בין היתר ניצול הפוטנציאל הכלכלי של הנכס) ובתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים ע"פ קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש ומקורם במוצר, במגזר הציבורי או שילוב של השניים. לרוב מדובר בפרויקטים רחבי היקף ומורכבים.

מודל זה מאפשר חלוקת סיכונים נכונה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי באופן שכל צד מקבל על עצמו את הסיכונים אותם ביכולתו לנהל בצורה הטובה ביותר. בתום תקופת הסכם הזיכיון עובר הפרויקט למגזר הציבורי ללא תמורה (מלבד פרויקטים מסוג BOO שבסופם הנכס נשאר בבעלות פרטית).

אלו סוגי מודלים ניתן למצוא בארץ?

P.F.I - Private Finance Initiative

הזכיין מקים ומפעיל את הפרויקט ומקבל תשלומים מהמזמין (המגזר הציבורי) לפי קריטריונים של ביצוע מוגדרים מראש.

לדוגמא- כביש 431, עיר הבה"דים, תחנות כוח סולריות וקריית התקשוב.

B.O.T - Build, Operate, Transfer (D)

בנייה, הפעלה והעברה.

הגורם הפרטי מקים על חשבונו את המתקן, מפעיל ואותו כבעל הזיכיון לתקופה קבועה בחוזה, גובה תשלומים שוטפים המשתמשים ובתום תקופת הזיכיון הנכס עובר למזמין (המגזר הציבורי).

לדוגמא- כביש חוצה ישראל, מנהרות הכרמל ומתקן התפלה חדרה.

B.O.O - Build, Own, Operate (D)

בנייה, הפעלה ובעלות.

לאורך כל תקופת הזיכיון ובסיומה הנכס בבעלות המגזר הפרטי.

לדוגמא- אגירה שאובה בגלבוע ודיור להשכרה.

שלביות בפרויקט PPP

•

PQ

•

•

•

•

•

•BOO

מבנה משפטי של הזכיין

יתרונות השיטה

באופן כללי קיים ניצול מיטבי ע"י חלוקת אחריות ברורה בשלביות הפרויקט. הסקטור הפרטי אחראי למימון, תכנון מפורט, הקמה, ובהמשך למתן שירות, אחזקה, תפעול ארוכי טווח. הוא נעזר ביתרונותיו: יכולת מימון ללא חסמים בירוקרטיים, טכנולוגיה ומומחיות נדרשות, ויכולת ללמוד את השירות הספציפי ולהפעילו באופן מיטבי.

לעומתו, אחראי הסקטור הציבורי על תכנון מוקדם, יישום חקיקה ייעודית נדרשת, קבלת החלטות פוליטיות שיאפשרו את המיזם, סטטוטוריקה, הכנה מוקדמת של השטח (פינויים, הפקעות, חפירות ארכאולוגיות במידת הצורך), עם סיום הביצוע, פיקוח מתמשך על איכות השרות.

חסרונות השיטה

עבור הסקטור הציבורי-

• אחזקה (זמנית) של המגזר הפרטי בנכסי המדינה.

• עלויות מכרז.

• מורכבות ועלויות גבוהות בניהול הליך המכרז והפרויקט.

• עלויות המימון של המגזר הפרטי עשויות להיות גבוהות משל המדינה, אשר עלול להביא לגלגול האחריות לשותף הציבורי בעת משבר.

עבור הסקטור הפרטי-

• גמישות נמוכה לשינויים לאורך חיי הפרויקט אשר מצריכים הליך הוראת שינוי ולרוב מו"מ עם הזכיין.

• חוסר גמישות בתקציב בשל הקשחת תקציב המדינה לאורך חיי הפרויקט.

SPC

EPC

(Engineering, Procurement, and Construction)

O&M

(Operation and Maintenance)

לסיכום,

לבחירת התקשרות מסוג PPP לביצוע בפרויקטים ציבוריים יכולים להיות מספר מניעים, ביניהם: יצירת סביבה תחרותית לאספקת שירותים ציבוריים בהנחה שהזכיין הפרטי יבצע את עבודות התפעול ביעילות גבוהה יותר ביחס שותף הציבור, יצירת מחויבות אצל קבלן ההקמה לרמת ביצוע גבוהה על מנת לחסוך הוצאות תחזוקה בשלב התפעול ושיתוף השותף הפרטי בנטל המימון.

כאמור, בשנים האחרונות המדינה ורשויות מקומיות מקדמות פרויקטי PPP רבים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ובכך צפויות להגדיל את נפח הפרויקטים הציבוריים ולפתח רבות את תשתיות המדינה בתחומים השונים, תוך יעילות ביצוע, ניהול, איכות ומקצועיות.