בנייה עצמית - פרוייקט להמחשה. חלק 1

 
 


 
תוכן

חלק 1

1. מבוא
2. בחינת המגרש
3. התכנון הקודם

חלק 2 (יעלה בקרוב)
4. התכנון החדש
5. הדמיית המבנה
6. תמונות המבנה


הפרוייקט אשר נבחר להמחשה בוצע בצפון הארץ. ייחודו בכך שהיזמים החליפו מתכננים אחרי שכבר קיבלו היתר על מבנה מסויים, והתחילו בהכשרת הקרקע. החלפת המתכנן הובילה לבניית מבנה שונה בתכלית באופיו מזה שתוכנן קודם. הסקירה תאפשר הצצה אל עבודת התכנון המעשית ושלביה השונים, תוך ניתוח יחידת השטח והסבר על השיקולים אשר הובילו לשינויי העיצוב והפרוגרמה.

* הפרוייקט בוצע במסגרת הסטודיו

אדריכלות אחרת

המגרש ממוקם בשכונה חדשה בישוב יוקרתי למדי, בגלילהעליון. מדובר בשכונה הנבנית בשיטת "בנה ביתך" על מגרשים דו משפחתיים בניכחצי דונם כ"א. תכנית הבינוי השכונתית חסרה מאפיינים אדריכלים מגבילים (לדוגמא- אין חובהלחיפוי אבן לקירות או גגות המקורים ברעפים), כך שנוצרת גמישות רבה במאפיינים האדריכלים של המבנים. אליה וקוץ בה - בשטח ניתן לראות מגוון רחבמאוד של סגנונות בניה המגובבים באופן אקלקטי למדי. לעומת זאת, התב"ע מחמירה יחסית, וקובעת אחוזי בניה של כ- 171 מ"רבנוי בלבד לכל מגרש (בתוספת מרתף) וקווי בניה של 4 מ` לצדדים, 6 מ` לאחור ו-5 מ` לחזית.

הבתים הדו משפחתיים אמורים להתחבר זה לזה באמצעות קיר משותף או פרגולת בטון, אך בפועל אין הרשות אוכפת דרישה זו, והתוצאה היא מבנים בודדים הממוקמים במרכז המגרש עם גינה מצומצמת מלפנים ומאחור.

 

מבט אל המגרש

פני הקרקע הטבעיים של המגרש היו משופעים מאוד ומיקומו היה מעל לכביש. מתוך רצון להקל את הגישה נחצב המגרש עד לגובה הכביש, כך שתנאי הפתיחה של התכנון כללו מיקום בתוך `מכתש` המוקף קרקע גבוהה וקירות תומכים ממערב ומדרום, ובית דו משפחתי צמוד מצפון. התמונה ממחישה את המבט מהכביש לכיוון המגרש. ברקע רואים את הקיר התומך אשר נוצר ממערב (בגובה 8 מ`!) ומשמאל את הקיר שנוצר מדרום. מימין (מוסתר) קיים חלקו הצמוד של המגרש הדו משפחתי, אשר מונמך גם הוא.

סקיצה טופוגרפית

 
בסקיצה זו ניתן להבין את חלוקת המגרש הדו משפחתי, אתכיווני האוויר, הנוף, את מיקום הכביש והקירות התומכים. במגרש מימין נבנה הבית הצמוד.
 

המתכנן הקודם קיבל לידיו את שני המגרשים הצמודים. התכנון כלל מבנים זהים כמעט לחלוטין. כל מבנה נפרש על פני שטח של 156 מ"ר בקומה אחת. הפרוגרמה כללה 2 חדרי שינה, ממ"ד כחדר נוסף, חדר רחצה מרכזי, סוויטה להורים, פינת משפחה, סלון, מטבח, פינת אוכל ושירותי אורחים.

היות וידוע כי רוב החלטות התכנון נעשו ע"פ בקשתו המפורשת של היזם, אין בדברים שיובאו להלן משום מתן ביקורת על הגורם המתכנן הקודם, אלא כביקורת אדריכלית על התכנון עצמו.

נבחן תחילה את העמדת המבנה ע"ג השטח ולאחר מכן, בהגדלה, את חלקי הבית השונים.

העמדת המבנה

 
נשים לב לפריסה הרחבה (מדי) של המבנה ע"פ שטח המגרש המוגבל (חצי דונם). כאן יש להדגיש ולציין, שוב, שהבית נפרס על פני קומה אחת בלבד ע"פ דרישה מפורשת של היזם אשר לא השאיר ברירה בפני הגורם המתכנן הקודם.
  • הקשר עם הקרקע: בשל הפריסה הרחבה של המבנה כמעט שלא נותרה חצר שמישה: בעורף (ממערב) ממוקם הקיר התומך וגם כך אין דלת הפונה לחצר זו. מצפון (מימין) נותרה חצר בעומק 2 מ` בלבד אשר מולה ימוקם המבנה הצמוד. ממזרח, לכיוון החזית והנוף מוקמו החניות, שבילי הגישה והמדרגות לגג.
    אזור הישיבה השמיש היחיד שנותר הנו בחצר הדרומית (משמאל) ביציאה מפינת האוכל. רוחבה של חצר זו- בין 4 ל 5 מ` בלבד והיא פונה לכיוון קיר תומך בגובה 2.0- 3.0 מ` ומולה קרקע הגבוהה ממנה. מבנה אשר ימוקם בעתיד מדרום ישקיף על חצר זו וימנע פרטיות.

 

  • המדרגות החיצוניות: הכוונה הייתה להשתמש בגג לצורך בניית יח` נפרדת בעתיד ולצורך כך נועדו המדרגות הספיראליות החיצוניות. מחשבה מעניינת, אלא שבחישוב אחוזי הבניה הנותרים נשארו לניצול בק"א כ- 15מ"ר בלבד.
 
המרחב הציבורי

 

  • אזור האירוח: נשים לב שהיציאה לגינה היא דרך פינת האוכל ולא דרך הסלון. מעבר לספק בנוגע ל `נכונות` התנועה, נהוג, בד"כ, להצמיד את המרפסת לסלון ע"מ ליצור חלל אירוח גדול ונעים יותר. התחושה הנוצרת כעת היא של `סגירות` וחוסר קשר בין אזור ההסבה העיקרי, בסלון, לקרקע הצמודה.

 

  • תכנון הפתחים: כדאי לשים לב לנוף הנשקף מחלונות אזור האירוח: ממערב, במרחק 4.5 מ`- קיר תומך בגובה 8 מ` , מדרום קיר התומך במרחק דומה את אדמת השכן אשר ביתו ישקיף, מן הסתם, הישר לסלון.
    החלונות הגדולים הפונים מזרחה פונים הישר אל אזור החניה. קירוי החניה ימנע מבט אל הנוף. האם היה מקום לתכנן את החניות בקצה השני של המגרש, ולהצמיד חצר זו אל אזור האירוח?

     

  • פינת האוכל: האזור אינו מוגדר היטב.נוצר הרושם שהיא חלק מחלל סתמי: מעין מעבר רחב המקשר בין המטבח, הסלון והגינה.

     

  • המטבח: מיקום האביזרים נכון מבחינה ארגונומית. קיימת קרבה שימושית למזווה ולפינת הכביסה.

אזור הכניסה והמרחב הפרטי

  • אזור הכניסה: הכניסה החיצונית `מחבקת` את הנכנס ונותנת תחושה נעימה למדי. פרגולה אשר תוכננה מעל תיתן הגנה ממזג האוויר. חלל הכניסה הפנימי גדול ונעים ומהווה הפרדה בין האזור הפרטי לציבורי.
    נקודת תורפה: שירותי האורחים. מעבר לשאלת גודלם המזערי - נשים לב שהדלת פונה הישר אל אזור הכניסה והאירוח.

 

  • פינת המשפחה: הרעיון לתכנן חלל רחב המוביל לחדרים במקום מסדרון צר הנו נכון. החלל יכול לשמש גם כפינת משחק לילדים. החלל הספציפי הזה לוקה בכך שקירותיו נקטעים ע"י דלתות בכל עבריו, דבר המפריע לתחושה האינטימית ולמיקום רהיטים. אילו, לדוגמא, היו מוצמדות דלתות ח`הילדים אחת לשניה היה נוצר קיר רחב יותר לשימוש. מפריעה עוד יותר העובדה שפינת המשפחה נותרה ללא חלונות וללא אור ואוויר טבעיים.

 

  • אגף ההורים: למעשה אין הפרדה של ממש בין האגפים משום שהכניסה לסוויטה היא מתוך אגף הילדים. לחוסר ההפרדה הויזואלית והאקוסטית מהילדים יש חסרונות אך העניין נתון להעדפה אישית.
    מיקום המיטה נכון ומונע מבט מיידי כאשר הדלת פתוחה. נשים לב שהחדר עצמו קיבל כיוון אוויר אחד בלבד, והוא בעל מידות צרות למדי. אילו קבעה הפרוגרמה ארון קיר במקום ח` ארונות, ניתן היה לשייך שטח זה לאזור השינה, לחשוב מחדש על חלוקת החללים ולהגדיל את החדר עצמו.

 

  • חדרי הילדים: החדרים בעלי מידות צנועות למדי. אין נישות לארונות הקיר. כיוון אוויר אחד בלבד ניתן לכל חדר (גם לחדר הפינתי, אולי משום קירבתו למבנה הסמוך). הממ"ד משמש כח` שינה.
    לגבי דלת הממ"ד: אילו הייתה מוסטת הדלת מעט ימינה, לכיוון פינת המשפחה, היה המסדרון מתקצר ובסוף המסדרון הייתה נותרת נישה. ניתן היה להשתמש בה למטרות אכסון, או להפוך את כיוונה לעבר פינת האוכל כנישה פרקטית ויפה.

דיאגרמה - חזית עיקרית

המבנה המקורי תוכנן כ `גוש` אחד גדול של אבן, המתפרש על פני רובו של השטח. בחזית הסלון תוכננו חלונות קשתיים בחיקוי אוריינטאלי, ביתר חלקי המבנה ננטשה הגישה המזרחית לטובת חלונות רגילים לחלוטין. התוצאה המתקבלת, לעניות דעתי, היא של מבנה סגור, מסיבי וחסר זהות עיצובית. נשים לב לכך שלא תוכנן מסתור נאות לדוד המים הבולט מעל.

הוסף תגובה
צור קשר