דיווח פליטות - למה כדאי לשים לב לפני הגשת הדיווח הראשון

ה-30 ביוני, 2013, הוא תאריך שנקבע על ידי חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובת דיווח ומרשם), התשע"ב - 2012 (PRTR) כתאריך האחרון שבו חייבים המפעלים המחויבים בהגשת דווח לפי חוק זה, להגיש את הדיווח הראשון בנושא פליטות והעברות לסביבה. 

[-בדוק האם אתה חייב בדיווח-]
ב-10 במאי 2010 הצביעו מדינות ארגון OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) פה אחד בעד קבלתה של ישראל לארגון זה. בכדי להיות חברות ב OECD, על המדינות החברות לעמוד בשורת דרישות מחמירה. אחת הדרישות היא הקמת מאגר מידע סביבתי של פליטות מזהמים ברמת מדינה. לפיכך, בימים אלו, מוקם במדינה מאגר מידע סביבתי של פליטות והעברות לסביבה של חומרים מזהמים ושל פסולות כנדרש במסגרת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובת דיווח ומרשם), התשע"ב - 2012 (PRTR)

מאגר מידע זה מוקם בימים אלו באמצעות הטלת חובת דיווח שנתית על מפעלים בעלי השפעה משמעותית על הסביבה, כלומר מפעלים אשר עוסקים באחד מ- 74 סוגי פעילות המחויבים בדיווח למרשם והמפורטים בתוספת השנייה לחוק. המשרד להגנת הסביבה מעריך כי קיימים כ 700 מפעלים בהם מתבצעות פעילויות אלו בארץ. כאשר בסופו של דבר, הדיווחים יועמדו לעיון הציבור כמאגר סביבתי באופן נגיש וללא תשלום, באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה נערך לקראת יישום החוק באופן יסודי, הדבר נעשה על ידי מתן הוראות מדויקות ובהתאמה לסקטורים השונים אליהם מחולקים המפעלים כמוגדר בתוספת השנייה לחוק: אנרגיה, מתכות וברזל, תעשיה מינראלית, תעשיה כימית, פסולות ושפכים, חקלאות, מזון ומשקאות, אחר (טקסטיל, נייר ועץ ועוד), בניית מחשבונים להקלה על חישוב הפליטות ומינוי ממונה ה-PRTR מטעם המשרד להגנת הסביבה הזמין להבהרות ושאלות בכל עת.

התאריך 30 ביוני הולך ומתקרב ולמרות ההכנה המבוצעת בקדחתנות במפעלי תעשיה רבים, עדיין ישנן נקודות אשר מקשות על העמידה בדרישות החוק ומציבות בפני המפעלים אתגרים לא פשוטים גם בדיווח הנוכחי וגם בראייה לדיווחים הבאים:

1. החוק אינו חל רק על בעלי השפעה משמעותית
בתוספת השנייה לחוק מוגדרים המפעלים הנדרשים לדיווח לפי תחומי פעילות כאשר הללו, אמורים להיות מפעלים בעלי השפעה משמעותית על הסביבה – כך על פי הלך הרוח של החוק. בפועל קיימות פעילויות אשר היקפן אינו מוגדר באופן מוחלט (כמותי), כלומר אין סף ייצור או קיבולת, וכך נדרשים לדווח גם מפעלים אשר פליטתם הסביבתית בפועל למעשה זניחה. לדוגמא בתעשייה הכימית מוגדר "ייצור בקנה מידה תעשייתי" ונשאלת השאלה מהי כמות הנחשבת קנה מידה תעשייתי? אחד מלקוחותינו הינו מפעל קטן המייצר כמויות קטנות המתאימות לרמת מעבדה ופיתוח. אך מכיוון שמדובר בגוף מסחרי, הוא מוגדר כעוסק .כך נוצר מצב בו מדווחת פליטה זניחה, ונוצרת מעמסה כלכלית שאולי היא מיותרת על המפעלים מהסוג הזה ואולי גם על מערכת התיעוד של מדינת ישראל.

2. אין התייחסות לסיבות השינוי בכמויות הנפלטות משנה לשנה
אחת ממטרות ההקמה של מאגר סביבתי הפתוח לציבור היא ליצור השפעה חיובית על התנהלות התעשייה. באמצעות הפרסום של כמות הפליטות של המפעלים, יווצר לחץ ציבורי להפחתת הפליטות מצד אחד, וחיזוק התדמית החיובית של מפעל אשר כמות הפליטות שלו קטנה עם הזמן מצד שני.
היות והדיווח הוא כמותי ומתבצע פעם בשנה, ניתן יהיה להבחין בעליה או ירידה של כמות הפליטות משנה לשנה. הציבור עלול לפרש ירידה או עליה בכמות המזהמים באופן שגוי מכיוון שטופסי הדו"ח אינם מכילים דרישה לנימוק השינוי בכמות המדווחת.
מדוע הכמות משתנה? ישנו הרבה סיבות לשינויים אלו, למשל:
ירידה בכמות הפליטות יכולה לנבוע מביטול של תהליך יצור מסויים עקב צמצום פעילות יצור מצד אחד, או בגלל שתהליך יצור עבר שדרוג מבחינת אמצעי מניעת פליטות לסביבה והיום הוא 'ירוק' יותר. עלייה בכמות פליטות עלולה לנבוע מתחזוקה לקויה של מתקנים סביבתיים וחוסר מודעות סביבתית של עובדים במפעל מצד אחר, או בגלל שהמפעל נמצא בתהליך של צמיחה וכמות התהליכים והמתקנים בו גדלה ועמם כמות הפליטות לסביבה.

3. סודיות מסחרית- לא מקבלת התייחסות

הדיווח נעשה בטופס מקוון דרך אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה רשאי לדרוש מבעל מפעל להמציא לו את כל הנתונים ששימשו לעריכת הדיווחים על מנת שיוכל לערוך בדיקה של מהימנות ואיכות הנתונים בדיווחי פליטות והעברות. לאחר מכן יפרסם המשרד להגנת הסביבה את הנתונים על פי חוק חופש המידע.
ומה קורה במקרה בו קיימת בעיית סודיות מסחרית? לא קיים למעשה כיום נוהל או פורמט לדיווח במקרה בו קיימת סודיות מסחרית, משמעות הדבר היא שהנתונים יתפרסמו כמעט באופן מלא.

4. דיווח כל הפליטות- האם לא שכחנו כלום?
בעל מפעל ממלא תצהיר שמאשר כי הדיווח אמיתי ומלא כלומר משקף את כל הפליטות מהמפעל. חלק מהפליטות, בעיקר פליטות שאינן מוקדיות ועולות ממקורות בעלי שטח ולא נקודה אחת כמו למשל נסיעה בדרכים לא סלולות, פליטות אויר משפכים ועוד, המשרד לאיכות הסביבה לא דרש בעבר מדידה של פליטות מסוג זה ויותר מכך, לעיתים לא קיימת מודעות לפליטה ממקורות כאלו ולכן נתונים אלו עלולים שלא להילקח בחשבון – מה שיגרום למצב בו הדיווח לא יהיה מלא.
כמו כן עלולים להיות מצבים בהם דיווח הפליטות מצביע על חריגה מערכי סף לפי כל דין לדוגמה ערכי סף שנקבעו ברישיון העסק או בהיתרים, והחריגות הללו ידווחו ויפורסמו באופן אוטומטי לציבור.

אז כיצד בכל זאת ניתן מענה לבעיות הללו? להלן דגשים שיכולים לפתור חלק מהבעיות בהגשת דיווח:

1. למפעלים שלדעתם הינם בעלי פליטה זניחה מומלץ לקיים דיון עם המשרד להגנת הסביבה בשאלת חובת הדיווח שלהם. ישנם מפעלים שהוסרו מרשימת המפעלים החייבים לדיווח שהציע ופרסם המשרד להגנת הסביבה כגון מפעלים בתעשייה הכימית אשר אינם עוסקים בייצור.

2. למפעלים אשר צופים עלייה או ירידה בפליטות לאור שינוי שחל במפעל כגון צמיחה, החלפת תהליך וכדומה כדאי לפרט את השינוי האמור באתר המפעל ולבקש שהקישור שלו יפורסם במסגרת פרסום הדיווח של המפעל – כך גורמים אשר יעיינו בדיווח יוכלו למצוא הסבר למגמת העלייה או הירידה בהישג יד.

3. מומלץ למפעל אשר מתחריו יכולים להסיק מהפליטות שלו לסביבה ומהשינויים בפליטות שלו על אופן הייצור או כמות הייצור לבדוק לפני הדיווח את הסייגים בחוק חופש המידע וליידע את המשרד להגנת הסביבה לגבי הסייגים שחלים עליו. כמו כן מומלץ להתייעץ עם יועץ משפטי בנושא.

4. יש לשים לב לנתונים אשר כבר פורסמו באתר המשרד להגנת הסביבה במסגרת חוק אויר נקי. לא מומלץ שתיווצר סתירה בין הנתונים ללא הסבר לכך. אם קיימת סתירה יש לברר מדוע וממה היא נובעת.

5. בשלב מיפוי התהליכים וזיהוי מקורות הפליטה יש לבחון את כל הפליטות וההעברות אשר מקיים המפעל, מעבר לנעשה עד כה ומעבר למדידות שנדרשו עד כה על ידי הרשויות, כלומר יש לבחון בין היתר פליטות מוקדיות שלא נוטרו עד כה או שלא כללו את כל המזהמים העלולים להפלט, פליטות בלתי מוקדיות שטרם חושבו, פליטות מרכיבי ציוד ופליטות בלתי שגרתיות.

6. במקרים בהם הדיווח מצביע על חריגה מערכי סף הקיימים בחוקים, תקנות והתרים שנמסרו למפעל, יש לפעול למזעור הפליטות כנדרש בחוק ועל ידי המשרד להגנת הסביבה, כמו כן לבוא בדין ודברים מול המשרד להגנת הסביבה לגבי ערכים שנקבעו בתנאים והיתרים והמפעל סבור שאינם מתאימים. כמו כן, מומלץ להיוועץ בעו"ד טרם הגשת הדיווח.

הדיווח ב-30.6.2013 הינו הדיווח הראשון בנושא פליטות והעברות לסביבה וכמו כל דבר ראשוני ישנם חבלי לידה הדורשים התמודדות, ההתמודדות הינה גם של המפעלים וגם של המשרד להגנת הסביבה ולכן נדרש לקיים דיון לאורך כל הדרך. התמודדות טובה אשר תביא להקלה בדיווח הבא הינה למידת המפעל לפרטים והקמת תשתית נתונים אשר תוכל להמשיך ולשרת את המדווח בדיווחים הבאים.

** הסקירה להלן היא סקירה מקצועית ואינה מהווה יעוץ משפטי. כמו כן, הסקירה אינה מהווה חוות דעת, עצה או המלצה למקרה ספציפי כלשהוא. נשמח כמובן לייעץ ולסייע בכל סוגיה בהתאם לנסיבותיה.

** תמונת התקציר נלקחה מהאתר http://www.freedigitalphotos.com

 

אודות הכותב: רוית יניב-זיסהולץ
מהנדסת כימיה, מנהלת מחלקת איכות הסביבה בתחום תעשייה וסביבה בחברת הזמט.
מאמרים נוספים שכתבתי