דעה: ההחלטה הקשה של המדינה לגבי עתיד ענף הבנייה

ענף הבנייה בארץ בקריסה, קבלני ביצוע פושטים רגל מדי יום . להשיג איש מקצוע הופך לקשה מיום ליום . ואנשי המקצוע הקיימים נאנקים תחת עול לוחות הזמנים הבלתי אפשריים ומוסר התשלומים הגרוע בענף . מחירי הדירות מאמירים ותשומות הבנייה עולות וצפויות עוד להתייקר בשל עליית מחירי הנפט ועליות הריבית החזויות . כל המדינה עסוקה בשאלה איך להוריד את מחירי הדיור. פוליטיקאים סוכני נדלן עורכי דין וקבלנים כולם מסבירים כמה תהליך הבנייה ארוך, כמה הוא יקר, כמה עובדים חסרים וכמובן שאין קרקעות, אבל אני שואל היכן המהנדסים ? היכן כל הפרופסורים והדוקטורים של ההנדסה האזרחית ? העמוד המרכזי שעל שדרתו עומדים כל יתר מרכיבי הבנייה שותק, ולמה בעצם? כבר שנים ארוכות אני כמו מהנדסי בניין אחרים הולך עם תחושת בטן קשה לגבי מצב המקצועיות בענף אך בשנים האחרונות התופעות רק מחריפות. אני מסתכל בקנאה בתעשיות ההי טק ותעשיות הרכב ואפילו בתעשיות המייצרות לנו מוצרי גמר לבנייה. בעוד בתעשיות אלו האיכות עולה והמחיר יורד , בבנייה המצב הפוך המחיר עולה והאיכות, לא עלינו, יורדת . התירוצים רבים ולכל אחד יש מגוון סיבות למצב, אבל קודם אנו כמהנדסים צריכים להביט על עצמנו במראה ובכנות להצביע על הכשלים שלנו. היכן שיטות בנייה חדשות מהירות וזולות ? היכן ההמצאות שישנו את עולם הבנייה מקצה אל קצה כמו בתעשיות אחרות שמסביב ? לשווא תחפשו פשוט אין. נכון שפה ושם ישנם חידושים, אך הם נובעים בעיקר מחברות המיכון שמפתחים ציוד הנדסי ופיתוחי חומרים אך הליבה של ההנדסה האזרחית נותרת נטולת פיתוח. בתעשיית הבנייה עצמה בארץ אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מהנדסי הפיתוח. אני מתכוון לפיתוח אמיתי של שיטות בנייה חדשות מהירות חזקות וזולות יותר . מה ההשקעה של חברות בפיתוחים מסוג זה ? מה ילינו הקבלנים על מתח רווחים נמוך עם הם בונים באותן שיטות ללא שיפור ללא התייעלות אמיתית מזה שנים? אם ישנה תחרות היא על הגימור והעיצוב , לא על המהות . בתעשיות אחרות ברור למנהלים שיש להשקיע בפיתוח, מיטב המאמצים וכח האדם מושקעים בפיתוח המוצר הבא ובשיפור המוצר הקיים ,מיטב אנשי המקצוע עוסקים בדיוק בכך. ובענף הבנייה חברות הבנייה והקבלנים משקיעים את עיקר המאמץ בהתמחרות מול קבלני המשנה ובוויכוחי סרק על הבדלי הכמויות שבין התכנון לביצוע תוך נסיון נואש להיצמד לכמויות המקוריות על אף השינויים . בעודי מהנדס צעיר קרא אלי מנכ"ל החברה וטען בפני שאני "חורג מתחום תפקידי" וגולש לנושאים שאינם במהות תפקידי הפנתי אותו לחזון החברה שהיה תלוי בחדרו וכלל את המילים הגבוהות "להוביל בשירות, באיכות ובחדשנות" , שאלתי אותו איך הוא מצפה להגשים את החזון היומרני ללא פריצת הקיים? בכל חברה יש חזון שכזה, אבל מה באמת נעשה בחברות הבנייה בשביל לממש זאת ? לצערי בתחום הבנייה החזון נשאר לעלות אבק על הקיר אצל מנהלי החברות. גם בתחום הניהול הסתגרנו בתוך "התקציב הינו חזות הכל" , אם קבלן שיכור נותן הצעת מחיר הזוייה ממהרים המנהלים להחתים אותו על חוזה מבלי לבדוק האם בכלל הוא יכול לבצע את העבודה במחיר הזה? בתעשיית הרכב למשל לא מתבצעת חתימה על הסכם בין חברה לספק מבלי שמבוצעת בדיקה יסודית שבמהלכה החברה מוודא כי לספק ישנה יכולת לייצר את המוצר הנדרש כולל רווח ! במידה והספק לא מוכיח את יכולתו לא נסגרת עסקה! אני לא רואה מנכ"ל חברה יזמית או ציבורית שמבטל התקשרות עם קבלן בנייה כי לא הוכיח לו שהוא מגיע לרווח בפרויקט . הקבלנים רצים להגיש הצעות מחיר ושוברים את הראש לאחר הזכיה איך לספק את הסחורה במחיר שאותו קבלו. די , ככה לא בונים חומה! הגיע הזמן לעשות בדק בית עמוק בשיטה שבה אנו כאנשי מקצוע בונים, אחרת נמשיך לבצע בדק בית בדירות שאנו בונים ונאריך עוד ועוד את רשימת הליקויים!