הגשות פרויקטי הגמר באוני' בן-גוריון

הסטודנטים במחלקות הנדסה אזרחית עובדים קשה כל השנה, אבל גולת הכותרת הינה ההגשות של פרויקטי הגמר. אלו, מסכמות תהליך ארוך ומורכב של בחירה ועבודה על פרויקט שמחברות את הסטודנטים לתעשייה האמיתית בענף להבדיל מהעשייה האקדמית-תיאורטית, הרבה בזכות חיבור ועבודה תחת הנחייה של נשות ואנשי מקצוע מנוסים. השנה אנחנו מדרימים לאוניברסיטת בן-גוריון כדי להבין את האפקט של מעמד ההגשה והעבודה לקראתו על הסטודנטים

אסף שמרלינג, אחראי אקדמי על פרויקטי הגמר, המחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן-גוריון

מהי מטרת ה"אירוע"? מה עומד מאחורי אירוע הצגת הפרויקטים? מאחורי הציבוריות שלו?

"הסטודנטים מציגים פעמיים, בסוף סמסטר א' השוואת חלופות של פרויקט הגמר, ובסוף סמסטר ב' מציגים את החלק השני בו הם עסקו בעיקר בתכן מפורט ושרטוט תוכניות מפורטות. בנוסף, הם מכינים פוסטר שמציג את הפרויקט, בעיקר את המבנה והמדדים. הסטודנט מפגין איך הוא משתמש בכלים שהוא רכש במהלך התואר. בחלק א' הוא משתמש בכלים שנרכשו בקורס בניית המהנדס ועקרי תכן מבנים. בחלק ב': הוא משתמש בקורס מבני בטון, מבני פלדה ותכן ססמי."

היה איזשהו נושא לפרויקט שהוכתב לסטודנטים?

"לא. אנחנו מאפשרים לסטודנטים ללכת בעקבות העניין שלהם. כולם עשו תכן במבנים ובניהול ניהול והקמה ולא פרויקט מחקרי. הם יכולים ללכת בכיוון של מבנה מגורים רב קומות, או מבנה תעשייה מפלדה (בודדים בוחרים בכך) או כיוון של גשרים ומינהור."

ע"פ אילו פרמטרים נבחן פרויקט גמר?

"הפרמטרים הבסיסיים זה ראשית כל על רמת האנליזות, וידוא של שיטות אנליטיות ולראות שהסטודנט הסתכל על הניואנסים הקטנים של התכן – עמידות באש, ויברציות במבני פלדה בעקבות עגורן תעשייתי שנע במבנה. יש שופטים מהאקדמיה ויש מהתעשייה, וכשאנחנו באים למושב כל אחד מסתכל על העולם שלו. לי יהיה מאוד חשוב לראות דברים שהם למדו אצלי, מהנדס קרקע יבחן את ההתייחסות של איך העמוד מעביר את העומסים לקרקע. שופטים מבחוץ מוזמנים לשבת ולשפוט והם יכולים לראות הרבה יותר טוב אם יש ליקוי בתוכנית. זה משהו שהם חיים אותו. אנחנו משתדלים שבכל מושב יהיה שופט מהאקדמיה ושופט מהתעשייה."

סטודנטיות במחלקה חוגגות את סופה של דרך ארוכה (צילום: באידבות רותם מעוז)

הסגל במחלקה היה מרוצה מההגשות?

"הפרויקטים היו ברמה גבוהה מאוד אבל תמיד יש נקודות חולשה, כל שנה. השנה התפספס הקטע של וידוא החישובים באופן אנליטי. בעבר היה להם מנחה אקדמי ומנחה מהתעשייה וכנראה שניתן פחות דגש על החישובים הידניים."

איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה עם המנחים מהתעשייה?

"זה יכול לבוא בשני כיוונים. ראשית כל יש את הפניה של האוניברסיטה למשרדים, לקליטה להנחיה, וחלקם נענים בחיוב כדי לחנך את הדור הבא ומציעים לנו הקצאות. במקביל אנחנו מקיימים כנס ומספרים לסטודנטים שהאופציה קיימת ומקבלים מהם קורות חיים. הסטודנטים שקיבלו את הציונים הגבוהים יותר משובצים, נקראים לראיון במשרדים (שבחרו לשתף פעולה) ומגיעים עם גיליון ציונים וקורות חיים, ואם יש כימיה טובה הסטודנט משובץ. עוד ממשק שיש לנו עם התעשייה אלו מנחים שמגיעים מהתעשייה פעם בשבוע."

עד כמה זה מחבר את האקדמיה לתעשייה?

"מאוד מאוד מאוד. זה משהו שאנחנו מאוד רוצים לשמר. למרות שאנחנו מפסידים סטודנטים איכותיים לתואר שני, כי רובם עוזבים למרכז הארץ, אבל הקשר הזה כל כך חשוב, גם אם זו המשמעות של זה. אני רוצה לקרוא לאנשי התעשייה המנוסים יותר להיות פתוחים לתת מזמנם לגידול דור העתיד ולבוא אלינו להנחיית סטודנטים בפרויקט גמר. זה יכול להיות במשרד שלהם, זה יכול להיות אצלנו באוניברסיטה שזה עוד יותר מוערך בגלל המאמץ הגדול ומועדף ע"י 80% הסטודנטים בין כתלי האוניברסיטה."

אסף שמרלינג: קורא לאנשי התעשייה המנוסים לתת מזמנם לגידול דור העתיד (צילום: אוסף פרטי)

בעקבות קצב הבנייה הגדול של השנים האחרונות וכל עבודות התשתית סביב הרק"ל והמטרו האם מזהים אצלכם עלייה בביקוש למסלול?

יש עלייה אבל במקביל עוד מוסדות פותחים אפשרות ללמוד הנדסה מזרחית. אורט בראודה בכרמיאל, סמי שמעון באשדוד, אריאל שקולטים 300 סטודנטים בשנה. הביקוש עומד על 1000 בשנה ועשרה אחוז בלבד מגיעים אלינו לבן גוריון. אז יש עלייה אבל היצע המקומות גדל. אני למדתי פה ב-2007 והיינו 60 סטונדנטים במבנים והיום יש 100.

ומה נראה בהגשות בשנה הבאה? מתגבשים תכנים חדשים, צרכים שעולים מהתעשייה? 

"בתחום הניהול חמישים אחוז מהפרויקטים יעסקו בתשתיות. ההנחיה הפרונטלית והאישית תהיה יותר צמודה מבשנה שעברה כי הרבה סטודנטים בשנה ד' מתחילים לעבוד בגלל יוקר המחייה והם ממהרים לשלב עבודה. ניתן דגש על נקודות חולשה כמו בדיקות אנליטיות, על חישובים ידניים ומגבשים בימים אלו דגשים נוספים באמצעות השופטים של פרויקטי הגמר השנה."

רותם מעוז, הנדסת בניין, פרויקט גמר בניהול

ספרי לנו על הפרויקט שלך.

"עשיתי פרויקט גמר בניהול על אורבן פארק בראשל"צ, פרויקט של תדהר, אלעד פור היה המהנדס ביצוע (רותם עובדת בתדהר במחלקת בקרת תקציב תחת פור). 17 קומות מגורים, 2 מבני מגורים. המנחה, עוזי בוכבינדר, מהנדס בחברת ספיבק הנדסה, הוא מנחה חיצוני מטעם האוניברסיטה. מכווין מקצועית, נותן לי השגות לתיקון ובסופו של דבר בודק את הפרויקטים. הייתי בקשר מאוד קרוב וטוב איתו. יש כאלו שעובדים יותר עצמאית ולא מגיעים כל שבוע לפגישה אבל אני הפקתי מזה את המירב וכדאי לא למסמס כי אפשר ללמוד מזה המון.

רותם מעוז: הפריה הדדית גם למקום העבודה וגם לאקדמיה (צילום: אוסף פרטי)

"בסמסטר הראשון עסקנו יותר בחישוב כמויות של הביסוס, הדיפון, קומה טיפוסית. היינו צריכים להציע חלופה לשלד, לביסוס ושתי חלופות. לקחת את מה שלמדנו בקורס שיטות ביצוע, לחקור את השיטות ולהוציא את זה לפועל. עשינו אומדן עלויות בפרויקט, ופה פרחתי כי מה שאני עושה בתפקיד שלי זה תיקצוב פרויקטים מבחינת תקורות עגורן, משאבות פועלים, ולהעריך כל שלב כמה הוא עולה לעומת פרויקטים אחרים בשוק. להשוות לאומדנים מקובלים ולראות שעשינו את הדברים כמו שצריך.

"עשינו ניהול סיכונים, זה היה חלק שמאוד למדתי ממנו, בקרות איכות, פה נעזרתי בבקרי איכות בתדהר, והשילוב של העבודה בחברה טובה שרוצים ללמד ולהסביר זה מאוד עזר כשילוב בין האקדמיה ובין התעשייה. לקחתי פרויקט של חברה שאני נמצאת בה אז היו הרבה אנשים שיסבירו לי, במקום להתדפק על דלתות של אתרי בנייה. ביצעתי בניית לו"ז שלדי לפרויקט ולו"ז מפורט למקטע של קומה טיפוסית. היה לי מנחה זמין והיה לי קורס עם איתן שטרית על ניתוח אומדן עלויות במערכות אלקטרו מכניות ומיכון וציוד, קורסים שמאוד עזרו לי בכתיבת הפרויקט."

איך היו התגובות שקיבלת לפרויקט?

"קיבלתי 99 בסמסטר הקודם, בסמסטר הזה אני עדיין לא יודעת. התגובות היו מאוד טובות ועשיתי מצגת מאוד יפה על הפרויקט עם הרבה תמונות ומידע והתרשמו מאוד. תגובות טובות גם מהמנחה שהעריך את זה שהיה תהליך דינמי והגעתי לכל הפגישות. גם יגאל שוחט, יו"ר ועדת הוראה, מאוד התלהב."

את מרגישה שהעבודה הזו חיברה אותך לתעשייה?

"מאוד. לפעמים לומדים חומר שקשה להביא לידי ביטוי אבל כשראיתי איך זה עובד בתעשייה זה מאוד עוזר. זו הפריה הדדית גם למקום העבודה וגם לאקדמיה. אנחנו רק 2 בנות במגמת ניהול, וזו לא הייתה החלטה פשוטה לקבל כי כולם מכווינים אותך שבחורה צריכה לשמור על האופציות פתוחות ולבחור במגמת תכנון. אני שמחה על הבחירה שלי. העולם רחב וכמו שאני בתפקיד של בקרת פרויקטים יש עוד המון תפקידים, וסטודנטים לא מכירים את זה. ניהול זה לא רק שטח ועולם הבנייה הוא ענק. ותוך כדי הפרויקט מכירים את זה."

אריאל ברוק הנדסת בניין, עבודת גמר בתכנון

ספר לנו על הפרויקט שלך.

"פרויקט של מבנה מגורים בהרצליה, 12 קומות עיליות, שתי קומות חניון תת"ק. טרנספורמציה במעבר בקומת הקרקע. הסכימה לא רציפה והייתי צריך לפתור אותה. הפתרון הכלכלי והסביבתי שצורך פחות בטון היה פתרון ממוקד לקירות שאין להם המשכיות – תקרה מקשית תמוכה על גבי קורות טרנספורמציה.

"אני לומד הנדסת בניין מגמת מבנים וגיאולוגיה בתואר כפול. תחום החשיפה עזר לי בעיקר בהבנת הקרקע ופתרון המבנה התת"ק והיה לי קצת ידע מקורסי גיאולוגיה כמו מינהור בסלע, מכניקה בסלעים והיתרון היה שהבנתי יותר טוב איך הקרקע מתנהגת."

איך הייתה העבודה מול המנחה?

"המנחה שלי היה יצחק קאודרס, ממשרד אדר הנדסת מבנים. נפגשתי איתו כל שבוע לפגישת הנחייה, לפעמים מקוון ולפעמים פרונטלי. הוא היה ממש מתחשב בפגישות, היה זמין, תקשרנו איתו באימייל באופן פרטני לשאלות. הפגישות הפרונטליות היו במשרד או בכיתה באוניברסיטה. בהנחיה הוא באמת שיתף אותנו מהידע שלו והוא נתן לנו טיפים כיצד להתמודד, כל מני שיטות לפתרון בעיות שצצו בפרויקט ומוכרות בתעשייה."

אריאל ברוק: הפרויקט השאיר טעם טוב (צילום: אוסף פרטי)

איך היו התגובות שקיבלת לפרויקט?

"במהלך הפרזנטציה התגובות היו סך הכל מאוד חיוביות. המבנה עבר תכנון מפורט ושמתי דגש על כלל הבעיות במבנה, אפילו דברים אקסטרה לעומת הסילבוס כמו בחינת הדיפון ושלבי ביניים של ביצוע הדיפון בגלל שזה חניון של יותר מקומה אחת. 

"יש תחושה חזקה של סיפוק. הפרויקט זו עבודה מאוד גדולה ומקיפה שנמשכת לאורך שנה שלמה וזה מאוד מספק שהבאת לידי ביטוי מוצר מוגמר ברמה נאותה לפי כלל הדרישות וגם היה מאוד מאתגר ומעניין. זה משלב גם את החומר בקורסי הליבה בתואר לצורך מציאת פתרונות לפרויקט וגם שילוב של ידע מהמנחה לשיטות ופתרונות יצירתיים ואלו דברים שהיינו צריכים בשבילם את ההנחיה הצמודה שלו ואנחנו שמחים שהוא הקדיש לנו הרבה זמן."

אתה מרגיש שהפרויקט הזו חיבר אותך לתעשייה?

"לגמרי. פרויקט הגמר שיקף את תחום הקונסטרוקציה שלרוב אנשים לא כל כך מכירים לעומת תחום הביצוע. ממש נתן הצצה לתחום ואני אישית מאוד התחברתי ואני שואף להתחיל לעבוד בתחום הזה והפרויקט השאיר טעם טוב."