ההכנות לתחרות השטת סירות קאנו מבטון בעיצומן!

כמדי שנה בחול המועד פסח עורך איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות תחרות בניית סירות קאנו מבטון באגם מעלות בצפון. התחרות פתוחה לסטודנטים לתואר ראשון מתחום ההנדסה האזרחית והאדריכלות מכל המוסדות האקדמיים בארץ. אופי התחרות מחולק לשניים - הראשון הוא בניית הסירה מבטון במשך מספר חודשים טרם התחרות והשני הוא השטת הסירה באגם מונופרט במספר מקצים תחרותיים (גברים ונשים). על כל קבוצה להכין מפרט ואופי עבור יציקת הסירה, להגיש סרטון המתאר את תהליך הבנייה ופוסטר מסכם.

 

הערות

  • בימים הקרובים תעלה לאוויר סקירת קבוצות נוספות של המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ושל אוניברסיטת אריאל בשומרון
  • תזכורת: תחרות קאנו מבטון 2013: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון - במקום הראשון כניסה לכתבה המלאה

 

2014

אוניברסיטת בן גוריון - המחלקה להנדסת בניין

התחרות הינה בניית סירות קאנו מבטון, שבסופה מתקיים שיט תחרותי עם הסירות. ההשתתפות בתחרות אינה כרוכה בלימודי הנדסת בניין וכל סטודנט בארץ יכול לקחת בה חלק, לבנות סירה ולהתחרות (כמובן במידה ויש לו את הידע והאמצעים). הסטודנטים מהמחלקה מתכננים ובונים בעצמם את הסירה בהתייעצות עם הסגל האקדמי וגורמים מחוץ למחלקה.

לשם בניית הסירה יש צורך לייצר תבנית בעלת גיאומטריה של "קאנו" ולהכין תערובת בטון. בחרנו בהתחלה בשימוש בתבנית"זכר-נקבה" העשויה מ"קלקר" וואחר מכן יציקת הסירה באמצעות בטון דליל. לאחר מחשבה שניה בחרנו בשימוש בתבנית "זכר" והדבקת בטון סמיך ה"מרוח" עליה. 

השיקולים בבחירת התבנית (העשוייה מקלקר) היתה העבודה הקלה הצפוייה איתה, כמו גם המשקל הנמוך של ה"גולם" מה שמאפשר שימוש נוח יחסית. השיקולים בהכנת תכן תערובת הבטון היו יצירת תערובת קלה מאוד (משקל מרחבי 1,300-1,400 ק"ג\מ"ק) על מנת שלא תגרום לסירה לשקוע יתר על המידה (שימוש בקלקר וצמיגים), הכנסת מרכיב שיספוג את מאמצי המתיחה (סיבי זכוכית), ושימוש באגרגטים קטנים ביותר - חול בלבד וצמיגים כאגרגט (כזיון לסירה השתמשנו ברשתות פיברגלס).

התבנית. בשנה שעברה השתמשו בבלוקים שעוצבו בהתאם לגיאומטריה הרצוייה. אנחנו עיצבנו תבנית מקלקר, מה שכמובן הקל על מלאכת העיבוד. הבטון - בשנה שעברה הגיעו הסטודנטים למשקל מרחבי מאוד גבוה (2,300 בערך) ואנו רצינו מבנה יותר קל. הקושי המרכזי היה ביישום התוכנית הראשונית (שלבסוף הוחלפה) מאחר שהבנו שלבנות תבנית עם מרווחים של 2-3 ס"מ, הכנסת הזיון ועיצוב הקלקר לעובי הנדרש - הינה עבודה קשה שדורשת הרבה זמן (שגם כך חסר לנו במהלך הסמסטר). עוד קושי התגלה במהלך הכנת תערובת הבטון - התערובות שהכנו במהלך הניסויים היו קטנות יחסית וכאשר עשינו את התערובת הגדולה קיבלנו בטון שאיכות שאינה מספקת. לאחר כמה נסיונות, הצלחנו להכין תערובת עם חוזק שסיפק אותנו אבל הדרך היתה יכולה להיות יותר טובה. 

 

מסקנה ברורה שהתגלתה מיד בתחילת התהליך - לא לצקת את הסירה בשעות הלילה המאוחרות (!)

יש לנו חברה מאמצת - "פוליביד" המתעסקת במוצרי קלקר, בידוד ומייצרת קלקר ומוצרים לתקרת צלעות. בתחילת העבודה נפגשנו איתם ובמהלך הפגישה נולד הרעיון של תבנית"זכר-נקבה" עם בטון עביד ודליל. הרצון שלהם לעזור לנו היה רב מאוד - הם אנשי מקצוע מעולים. היו בעיות עם אספקת התבנית אבל הן זניחות ביחס לכלל העבודה.

מנחת הקבוצה פרופ' עלוה פלד עזרה לנו מאוד במהלך העבודה ולמעשה ללא עזרתה לא היינו ככל הנראה מכינים תערובת ראוייה לעבודה ועל כך תודתנו הגדולה.

 

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

גם בטכניון הוקמו מספר קבוצות הלוקחות חלק פעיל בתחרות ובאופן מסורתי אחת הקבוצות שייכת גם הפעם לבית הספר הבינלאומי הפועל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

המחשבה העיקרית שעמדה מאחורי עיצוב הסירה הייתה מהירותה. חברי הקבוצה מידלו את הסירה תוך כדי תשומת לב לצורתה, לחתכיה ולקימוריה והרכיבו פונקציות מתמטיות על מנת לתאר את הצורה הגאומטרית המדויקת שתביא למהירות הטובה ביותר. ראוי לציין שצורת הסירה לא הועתקה מאף דגם קודם או דגם קאנו קיים, והכל מודל פרי מחשבתם.

מטרה נוספת אשר עמדה לנגד עיניהם - הכנת הסירה החסכונית והירוקה ביותר שניתן להכין. התבנית הוכנה מאריזות קרטון משומשות (ניתן לקרוא בהמשך מדוע), בתערובת הבטון חצי מכמות האגרגט היא אגרגט אשר מהווה פסולת תעשייתית והוכנס תוסף מינרלי לתערובת על מנת לייצר את התערובת הירוקה והידידותית ביותר לסביבה.

המשבר הכי משמעותי שהיה בעת ההכנות היה המקרה הבא: בתחילה חברי הקבוצה רצו להכין את תבנית הסירה מקלקר ולכן הזמינו מספר רב של קוביות ממפעל קלקר. עקב פער בין השפות וקצר תקשורתי - הקוביות אשר הגיעו היו חלולות, ולא ניתן היה לחתוך מהן תבנית לסירה. בעקבות כך, חברי הקבוצה גילו תושיה, והחליטו למנף את הכשל הזה לדבר חיובי - הם לא השתמשו בקוביות הקלקר, אלא בנו את התבנית מאריזות קרטון משומשות שחתכו במשך מספר ימים לפי המידות המדויקות שאותם תיכננו. ניתן להתרשם בתמונות כמה הדבר יצא מדויק וחסכוני בחומר וכסף, וידידותי לסביבה.

תודות

שני גורמים עזרו לנו לממש את הפרויקט:

1. הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון והמכון הלאומי לחקר הבניה אשר סיפקו לנו מקום עבודה רחב ידיים, חומרי גלם (צמנט, אגרגט, מוסף מיוחד) ועזרה לנו בייצור הבטון ובבדיקות שיש לבצע עליהם טרם היציקות.

כמו כן, תודה מיוחדת למר בוריס גרשנגורן על העזרה והתמיכה שהעניק לנו בכל שעות היממה.

2. פורטל CivilEng אשר תרם לנו תרומה כספית משמעותית שבעזרתה קנינו את כל הציוד המשלים - רשתות זיון, כלי שיוף, ציוד אשפרה ובעזרתם כל חברי הקבוצה ייסעו יחד לתחרות. 

אנו מעונייניים להודות מקרב לב לשני שותפים אלה (!)

אחת מקבוצות הטכניון, באופן מסורתי, היא קבוצה אשר כולה מורכבת מסטודנטים הלומדים בתוכנית הבין לאומית בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. עקב אכזבה של חלק מחברי הקבוצה מתוצאות התחרות שנה שעברה, הם החליטו לבוא עם כוחות מחודשים לתחרות השנה, והפעם לנצח ולקטוף את הפרס הראשון.

השנה, קבוצת הטכניון מורכבת מ-16 סטודנטים מכל העולם - סין, נפאל, גרמניה וישראל, החל משנה ראשונה ועד שנה רביעית. חברי הקבוצה עובדים על הסירה מזה מספר חודשים, החל מתכנון מדוקדק של צורתה הגיאומטרית של הסירה ועד לתערובת הבטון המושלמת למשימה.

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.
4 תגובות
התמונה של אנונימי
Hayat
A wonderful job. Super helpful inooimatrfn.
התמונה של מערכת האתר
מערכת האתר
גם המאמר של המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (קמפוס אשדוד) עלה לאוויר: http://goo.gl/9kMO5a בהצלחה !
התמונה של מערכת האתר
מערכת האתר
חבל מאוד שאתם לא עושים כתבה על אלו שזכו כל השנים! המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ! וזה ברור גם למה! אתם מוזמנים לבוא ולראות באמת איך מכינים קייאק מבטון! ולסיום שהכי טובים ינצחו כמו שעשו עד כה!
התמונה של מערכת האתר
מערכת האתר
בהצלחה לכל הקבוצות !!!