אליס מגיעה למסיבת תה.
השולחן ארוך, הכיסאות רבים, וכל המשתתפים יושבים במקומות שאינם שלהם.
היא מוזמנת באדיבות לשבת ואז ננזפת על כך שהתיישבה במקום הלא נכון.
החוקים נראים דומים, אבל משהו באוויר שונה.
במרכז הסצנה ניצב הוא. הרי הוא הכובען המטורף.
הוא לא מתנהג לפי הכללים, לא עונה על שאלות ישירות, ולעיתים נדמה שאפילו לא מקשיב.
הוא שואל שאלות מוזרות, עונה בתשובות חמקמקות, ומנהל את השיח סביבו לפי קודים שרק הוא מבין.
אליס מבולבלת.
זו איננה שיחה “נורמלית”, אין בה התחלה, אמצע או סוף.
רק כשעוברים שנים, לקוראים, ולכל מי שניהל פעם פרויקט - מתחילה להתבהר המשמעות האמיתית של הסצנה.
הכובען המטורף מייצג את החשיבה הלא שגרתית. זו שמערערת על כל מה שמוכר.
בעולם שבו מנהלים רגילים פועלים לפי נהלים, הוא מדבר על “מה אם” ו“למה לא”.
אליס מתקשה להבין אותו, כי היא מחפשת היגיון לינארי, בעוד שהוא פועל לפי דמיון מעגלי.
גם בפרויקטים אנחנו פוגשים את הכובען לעיתים בדמות העובד היצירתי מדי, היועץ שנראה “מנותק”, או החדשן שמעלה רעיונות שנראים בהתחלה לא ריאליים.
הנטייה הטבעית היא לסמן אותו כ“מוזר”, “לא ממוקד” או “לא מבין את השטח”.
אבל לעיתים דווקא המוזרות הזו היא המקור לפריצת הדרך הבאה.
ניהול פרויקט טוב לא נמדד רק ביכולת לשמור על הסדר, אלא גם ביכולת להכיל את חוסר הסדר שמביא עמו היצירתי שבחבורה.
השיחה בין אליס לכובען נראית תחילה כמו משחק מילים חסר היגיון:
“עוד לא לקחתי כלום,” אומרת אליס, “אז איך אני יכולה לקחת יותר?”
“את רוצה להגיד שאת לא יכולה לקחת פחות,” עונה הכובען, “קל מאוד לקחת יותר מלא כלום.”
אבל מתחת לשפה המשעשעת מסתתרת תובנה עמוקה:
כל עוד לא ניסית, אין לך באמת נקודת ייחוס.
האפשרות לשפר קיימת רק אחרי פעולה ראשונה.
גם בפרויקטים זה כך, קשה לדבר על “יעילות” כשעוד לא התחלת למדוד, איך נדבר על “שיפור” כשאין בסיס, ועל “יותר” כשאין “מעט”.
הכובען מזכיר לנו את מה שמנהלים שוכחים לעיתים: אי אפשר לשפר מציאות שטרם נוצרה.
קודם צריך לפעול, לטעות, ואז לחשוב.
בין אם נקרא לו יזם, חדשן, או סתם “המשוגע של הצוות” - הכובען המטורף הוא דמות שקשה להכיל.
הוא מפריע לסדר, שובר תבניות, מתעקש לשאול “למה דווקא ככה?”.
אבל בלי הדמות הזו, שום ארגון לא מתחדש.
מנהלים רבים מתקשים לעבוד עם אנשים כאלה. הם לא עומדים בלו"זים, קופצים מנושא לנושא, או שואלים שאלות “מעצבנות”.
אך מאחורי כל אלה מסתתר מנוע חשוב: חשיבה חופשית.
תפקידה של מערכת ניהול חכמה איננו לשבור את הראש היצירתי כדי שיתאים לטבלה, אלא ליצור טבלה גמישה מספיק להכיל את הראש הזה.
במסיבת התה אין גבולות ברורים, וכל החלטה נראית שרירותית.
האתגר של אליס הוא להבין מתי להתאים את עצמה ומתי לעמוד על שלה.
כך גם בניהול פרויקטים : יותר מדי סדר חונק חדשנות, אך עודף יצירתיות עלול לשתק ביצוע.
מנהלים מיומנים יודעים להגדיר מרחב שבו מותר לשאול, להתנסות, לטעות ולחדש, אך גם יודעים מתי לסגור מעגל, לקבל החלטה ולעבור לשלב הבא.
ניהול חכם איננו או־או; הוא גם־וגם.
אליס עוזבת את מסיבת התה כשהיא עדיין מבולבלת.
היא לא לגמרי מבינה את החוקים, את המשפטים או את המשמעות.
אבל בהמשך כשהיא נדרשת להתמודד עם מצבים חדשים, היא מגלה שמשהו מהשיחה ההיא נשאר איתה - היכולת לחשוב אחרת.
גם בעולם הניהול, לא כל דבר חייב להיות הגיוני מיד.
לפעמים השאלה הלא צפויה, הרעיון שנדחה, או הדמות הצבעונית מדי, הם הזרע לשינוי אמיתי.
הכובען המטורף מזכיר לנו שחדשנות לא מתנהגת יפה, היא מתפרעת, מערערת, ובסוף גם בונה מחדש.
כי בעולם שבו כולם חושבים אותו דבר, אליס כבר לא הייתה מוצאת על מה לחלום.
שייכות. מעורבות. השראה. פרגון.
קהילת הנשים של CivilEng (מ-2019) פועלת להוביל שינוי תרבותי בענף הבנייה, הנדל"ן והתשתיות בישראל. הקהילה מדגישה את תרומתן הייחודית של נשים לענף, ומקדמת את שילובן בעמדות השפעה.
הקהילה פונה לנשים בתפקידי מטה ושטח העוסקות ביזמות ונדל"ן, קבלנות וביצוע, ניהול ופיקוח, תכנון וייעוץ ועוד...
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
