הקבלנים לממונה על ההגבלים: סמני חברות בבעלות ממשלת סין שמשתלטות על המשק הישראלי

התאחדות בוני הארץ פנתה לאחרונה אל מיכל הלפרין, הממונה על הגבלים עסקיים, המשמשת גם כיושבת ראש הוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לכלול את החברות שבשליטת הממשל הסיני ברשימת הגורמים הריכוזיים בישראל על מנת לאפשר בחינה של פעילותן במשק הישראלי ולבדוק שהן לא משתלטות על נכסים ציבוריים בישראל מבלי שאף גוף לא בוחן את מידת החדירה שלהם לשוק.

גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ כתב בפנייתו להלפרין כי לחברות בשליטת ממשלת סין יש כיום פעילות נרחבת בישראל.

קואשנסקי מביא רשימה של פרויקטים מרכזיים במשק שהועברו לידיים סיניות.

כך לדוגמא: חברת (China Civil Engineering Construction Corporation (CCECC זכתה במכרזים לכריית מנהרות גילון, כריית מנהרות הכרמל, וחפירת הקטע המזרחי בקו האדום של הרכבת הקלה בת"א, היא אף ניגשה לבדה למכרז להקמה והפעלה של כביש 16. חברתChina Harbour Engineering Company Ltd זכתה במכרז להקמה של נמל הדרום ליד אשדוד. חברת Shanghai International Port זכתה במכרז הפעלה של נמל המפרץ המוקם בימים אלו ליד חיפה. חברת (China Railway Tunnel Group (CRTG זכתה במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב. לאלה מצטרפת חברת China CNR שזכתה במכרז לאספקת קרונות לקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב וחברת  ChemChinaשמחזיקה בשליטה באדמה פתרונות לחקלאות (מכתשים אגן לשעבר).

קאושנסקי מוסיף: "מדובר ברשימה חלקית שמספיקה ללמד על מפת האינטרסים הנרחבת של הממשל הסיני בישראל באמצעות חברות הנשלטות והמוכוונות על ידו. לכך יש להוסיף כי סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם במונחי תוצר מקומי גולמי והיא ארץ מקור משמעותית ליבוא סחורות לישראל. לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2016 היקף היבוא מסין עמד על 7.9 מיליארד דולר והיווה 13.5% מכלל היבוא לישראל.

כמו כן ,סין היא חברה במועצת הביטחון של האו"ם וגורם משמעותי בזירה הבינלאומית.

לדבריו, "פעילותן של חברות שבשליטת הממשל הסיני משרתת אסטרטגיה מדינית ארוכת טווח ואינטרסים כלכליים רחבי היקף של הממשל הסיני,  ולפיכך היא לא מושתת בהכרח על שיקולים כלכליים, לכן יש לחברות הסיניות  יתרון לא הוגן על פני חברות מקומיות אשר מתמחרות את הצעותיהן על בסיס שיקולים כלכליים. זה פוגע בתחרות ופוגע בתעשייה המקומית שכן החברות הסיניות פועלות במידה רבה באמצעות עובדים המובאים על ידן מסין ולא באמצעות עובדים מקומיים. הפגיעה התעסוקתית הנגרמת כתוצאה מכך בולטת במיוחד בענף התשתיות, ענף המספק תעסוקה בשכר גבוה ומייצר מקומות עבודה למהנדסים הנדסאים,  מנהלי עבודה ופועלים ומהווה מקור הכנסה לתעשייה המקומית. כל אלה יוצרים חשש לפגיעה בטווח ארוך בכלכלה הישראלית".

קאושנסקי מסכם את מכתבו בדברים חריפים: "במדינות אחרות בעולם כבר החלו להגביל את החדירה של החברות בשליטת הממשל הסיני  למשק המקומי בעיקר בכל הנוגע לתחומי התשתיות. כך לדוגמא , בחודש יולי 2017 התקבל תיקון לחוק הגרמני, אשר מרחיב את סמכויות משרד הכלכלה הגרמני לבחון עסקאות רכש של זכויות בחברות גרמניות על ידי חברות מחוץ לאיחוד האירופי. 

במקביל, גרמניה, צרפת ואיטליה יוזמות שינוי של הדין האירופי כך שבידי מדינות האיחוד יוקנו כלים לבחינת של השקעות זרות בחברות מקומיות משמעותיות ובפרט כאשר ההשקעה נעשית על ידי חברות ממשלתיות זרות. בקנדה, הדין מטיל מגבלות על רכישת זכויות בחברות קנדיות על ידי חברות ממשלתיות זרות ומקנה לממשלה הקנדית סמכות רחבה לבחון עסקאות מאין אלה. מתפקידה של ממשלת ישראל להתחיל ולהתמודד עם התופעה ולהבטיח  את האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל והציבור בישראל".