זרקור אנשים: מיכה פטרי - מהנדס מבנים (קדמור מהנדסים)

ספר על עצמך

מיכה פטרי, בן 34, חבר קיבוץ גלאון, נשוי ואב לשלושה ילדים.

אני בוגר תואר ראשון בהנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון, ראש צוות תכנון במשרד קדמור מהנדסים ומנהל את הסניף הדרומי של המשרד אשר ממוקם ביבנה.

במקביל אני עוזר הוראה במחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון בקורס "תכנון גשרי בטון" לשנה ד' ומנחה מקצועי לפרוייקטי גמר.

ספר קצת על העולם שמחוץ לעולם המקצועי

במקביל לעבודה ולהוראה, החלק המרכזי הוא המשפחה. יש לנו שלושה ילדים, שני בנים בגיל 5.5 ו- 3.5 ובת בגיל שנתיים וזה תענוג אמיתי.

חשוב לי להיות נוכח ומשמעותי ביומיום של הילדים ולהקדיש להם זמן רב. החיים בקיבוץ הם חיי קהילה ואני משתדל להיות מעורב, למשל אני חבר מועצת החינוך של הישוב ורואה בזה אתגר חשוב.

אני נהנה מעבודות נגרות, טיפוח גן ירק, קריאת ספרים וארוחות ערב סביב המדורה מחוץ לבית.

ספר על יום טיפוסי בעבודתך

הצוות שלי מונה כיום כשמונה אנשים. הצוות מטפל במספר פרויקטים בשלבי תכנון שונים: מוקדם, סופי, מפורט וליווי פרוייקטים בביצוע. ישנם פרויקטים בהם אני מטפל באופן אישי ויש פרויקטים בהובלת מהנדסים מהצוות בבקרה שלי.

אני מתחיל ב"בוקר טוב" לחברי הצוות וכוס קפה שחור. במהלך היום נדרש ממני להתעסק עם הרבה פרויקטים במקביל וזה עיקר האתגר. הזמן שלי מתחלק בין חישובים ומודלים, בקרת תכניות ובקרת חישובים, השתתפות בישיבות מתכננים, פיקוח עליון וביקורים באתר ומטלות שקשורות לניהול המשרד.

הצוות מורכב מאנשים מצויינים ומאוד מגובש, אנחנו מקפידים לאכול יחד והאווירה טובה מאוד. העבודה למעשה לעולם לא מסתיימת והטכנולוגיה מאפשרת עבודה 24/7. בפרוייקטים רבים, בעיקר בחו"ל נדרש להיות זמין ולתת מענה גם בערבים וסופי שבוע.

מדוע בחרת דווקא בלימודי קונסטרוקציה ?

בילדות הייתי בנאי. אהבתי כל מה שקשור בבנייה בין אם בלגו או בחוץ ואני מניח ששם הכל התחיל.

בתיכון למדתי גיאוגרפיה, ואת הפרויקט לבגרות הגשתי בנושא הקמת מערכת ההסכרים בהולנד, ארץ מוצאי. למעשה, מבני תשתית גדולים תמיד עניינו אותי. לאחר השחרור חיפשתי כיוון ללימודים. כששמעתי שנפתחה מחלקה להנדסת בניין בבאר שבע ידעתי ששם אלמד.

ספר על הלימודים בבן גוריון

התחלתי במחלקה בבן גוריון במחזור ד'. המחלקה הייתה בחיתוליה ועדיין לא היו לה בוגרים. באוויר ריחפה עננה המציינת כי התואר עדיין לא אושר ע"י המל"ג.

הלימודים היו ברמה גבוהה מאוד והסגל איכותי ביותר. ישנם הרבה אנשי סגל אשר מגיעים מהפרקטיקה ומוסיפים הרבה ניסיון מעשי לתוכן האקדמי. בבן גוריון ישנם שני מסלולי לימוד, תכנון וניהול. הבחירה בתכנון הייתה לי ברורה. את הלימודים סיימתי בהצטיינות יתרה.

ספר על פרוייקט שלקחת בו חלק, מהם האתגרים בפרוייקט וכיצד פתרתם אותם ?

אחד הפרוייקטים הגדולים שתכננו בצוות הוא גשרי לוקו אווטו בניגריה. אחד הגשרים בפרוייקט הוא באורך של קרוב ל-2000 מטר, מבנה מורכב כשלעצמו, השפעות הטמפרטורה במבנה באורך כזה משמעותיות בהיבט של תזוזות וכוחות המועברים לעמודים. כדי להתמודד עם הסוגיה, הוספנו לגשר תפרים במרכזי שני מפתחים המחלקים את הגשר לשלוש. מדובר למעשה ברווח של 60 ס"מ בבטון הגשר כשאת ההמשכיות מקבלים ע"י קורות פלדה עצומות. התכנון היה מאתגר ומורכב מאוד.

פרוייקט נוסף הוא הערכת גשר תלוי, משנות ה-50', מעל נהר בגבול ניגריה קמרון. היה צורך לסקור אותו ולקבוע את התסבולת שלו. על הגשר לא היו נתונים כלל ואיתרתי את התכניות המקוריות של הגשר בארכיון באנגליה. עיקר האתגר היה בארגון המשלחת והלוגיסטיקה. לטובת בחינת הגשר, שממוקם באמצע הג'ונגל, היה צורך לתאם צבא לאבטחה, לשתף את הצ'יפים ומנהיגי הקהילות המקומיים ולארגן ציוד, רכבים ואוכל.

תחום הקונסטרוקציה לוקה בחוסר של מהנדסים, מדוע פחות סטודנטים בוחרים בתחום התכנון ?

אני מסכים עם העובדה שיש מחסור בתחום הקונסטרוקציה אך לדעתי יש היפוך מגמה. מספר הסטודנטים במחלקות עולה והתדמית של עולם התכנון משתפרת מאוד. עם הביקוש עולים גם תנאי הקבלה ובשנים הבאות יצטרפו לשורותינו הרבה מהנדסים איכותיים מאוד. לדעתי לא מומלץ להשוות תנאים רק לפי השכר החודשי היות ויש פרמטרים נוספים הכוללים את היקף שעות העבודה, הניסיון וההשקעה בך כעובד בתחילת הדרך, תנאי העבודה ועוד. שכר המתכננים נמצא בעלייה ואני סומך על החברים שלי שלא רק על בסיס זה הם בוחרים את הכיוון שלהם אלא גם העניין, פוטנציאל הפיתוח האישי והכי חשוב, מענה לרצון ליצור.

בנוסף לעבודה המקצועית בחברה, אתה לוקח חלק בהוראה, עם אילו אתגרים חדשים עומדים הסטודנטים להתמודד בעתיד? כיצד אתה רואה את עתיד התכנון והבנייה בארץ ?

אני מאמין שהתחום ילך לכיוון נישתי, משמע כל משרד או מהנדס יתמחה בתחום מסויים. המשמעות היא שאותו אדם יהיה בעל ידע רב באותו התחום אך מכיוון שבאקדמיה מקבלים בעיקר את הבסיס, את עיקר הידע יהיה צורך להשלים בלמידה והכשרה עצמיים.

בנוסף, הסטודנטים המסיימים היום מתמודדים עם נושא הרישוי ומבחן ההסמכה שכולל שלוש שנים של התמחות. התכנון בארץ מתפתח ומתחזק ולדעתי צפויה הרבה עבודה לכולם.

ספר על מבנה ופעילות חברת קדמור מהנדסים

קדמור מהנדסים מונה כ-30 עובדים לערך המחולקים לארבעה צוותים ובראשם שני שותפים, אמיר קדר ורז מור.

משרד החברה הראשי יושב במגדל בסר ברמת גן והסניף הדרומי יושב ביבנה. המשרד מתמחה בתכנון גשרים ומתעסק בנוסף במבנים, הנדסה ימית, מבני תשתית גדולים ועוד. ישנם פרוייקטים רבים בחו"ל בעיקר באפריקה.

מהם פרויקטי הדגל של החברה ?

בין היתר כדאי לציין את 'גשרי המחצבה', גשר IMO בניגריה, גשר אם המושבות, גשרים במנהרות הכרמל, גשרי מחלף בן ציון נתניהו, גשרים בכביש 431, גשר שנקר בחיפה ועוד הרבה אחרים. אתם יותר ממוזמנים לבקר באתר שלנו בכתובת: www.kedmor.co.il

ספר על ההבדלים שבין תכולות העבודה בעבודת המהנדס בתכנון בניין, לתכנון גשר ?

נתחיל במשותף, בשני המקרים העבודה היא בצוות מתכננים הכולל מספר רב של דיציפלינות. במקרה של תכנון גשר מדובר במתכנן כביש, יועצי ניקוז, קרקע, תנועה, אקוסטיקה, אדירכלות נוף ועוד.

ההבדל המשמעותי עבור המתכנן בין בניין לגשר הוא שבמבנה האדריכל הוא המתכנן הראשי ובגשר זה המהנדס. מתכנן הגשר קובע את הגיאומטריה, המפתחים, המימדים, שיטת הביצוע ועוד.

ההבדל הזה בעיניי הופך את תפקיד מהנדס הגשר למאוד אטרקטיבי.

פרוייקטים בניגריה - ספר על הפרוייקטים, מהם ההתמודדויות המיוחדות שיש ב'תכנון מרחוק' של פרוייקט בחו"ל

הצוות שלי מטפל כעת במקביל בשלושה גשרים בביצוע בניגריה. טיפלנו בעבר בפרויקטים שונים באפריקה. לרוב מדובר בפרויקטים גדולים בעלי היקפים עצומים. אנחנו נדרשים לתכנן לפרמטרים בהם נדיר להיתקל בארץ כגון התנגשות אוניה בעמוד הגשר.

בכל אתר אנחנו מבקרים טרם תחילת התכנון ומבקרים גם לאורך הביצוע. אך עיקר התכנון וליווי הביצוע נעשה אכן בשלט רחוק, בעיקר באמצעות תמונות ומייל. מערך הבקרה שלנו הוא כזה שאנו מאשרים כל יציקה לפי טופס מדידה ותמונות. לעיתים מספר יציקות ביום. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא מצד המזמין והקבלן ולכן העבודה מתנהלת באופן חלק. חשוב לציין שסטנדרט הבניה בפרויקטים בהם אנו מעורבים בחו"ל הוא גבוה ביותר, אפילו בהשוואה לסטנדרט בארץ. עיקר ההבדל הוא בסטנדרט הבינלאומי הקיים במדינות אלו עקב מעורבות קבלנים מערביים גדולים, מיעוט שימוש בקבלני משנה וגם קצת אופי שקשור למנטליות.

מה דעתך על עתיד השרטטים בענף התכנון ? מדוע יש קושי במציאת שרטטים ?

היום, השימוש בתוכנות כאוטוקאד הוא לרוב חיקוי של השרטוט הידני אבל באמצעות מחשב. העתיד נמצא ב-BIM (Building Information Modeling) כלומר, תוכנות בהן לאלמנטים המתוכננים יש מידע. השימוש בתוכנות האלו יהיה גם ע"י המהנדס המחשב וגם ע"י המהנדס המשרטט כך שאני לא חושב ששרטוט הוא מקצוע נכחד אך האופי שלו צפוי להשתנות. המחסור היום נובע בעיקר מהצמצום בחינוך הטכנולוגי.