כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאיים על פי תכנית התמריצים 2010

* לסקירת המשך `כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאיים על פי תכנית תמריצים 2011` לחץ כאן

 

הצהרה

המידע המוצג כאן מהווה מודל כלכלי בהתאם למחירי התקנה ברבעון הראשון של 2010 וביצועי מערכות פוטו-וולטאיות מסוג צורן גבישי על פי נתוני קרינה סולארית במדינת ישראל. אי לכך לא מתחייבת התאמה מדויקת בין מערכת סולארית מסוימת לבין המודל הנ"ל, לאור וריאביליות בקרינת השמש, ביצועים שונים בטכנולוגיות פוטו-וולטאיות שונות ותצורת התקנה של כל מערכת ומערכת. למען הסר ספק הסקירה הנ"ל לא מכילה את כל המידע הדרוש והמחויב בחוק בנושא הסדרת מתקנים פוטו-וולטאיים, ולא מהווה מסמך רשמי של אחד הגורמים בתחום הסדרת חשמל סולארי.
 
תוכן דברים
1. החלטות הממשלה והסדרים של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל
א`. מבוא
ב`. הסדרת מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2008
ג`. הסדרת מתקנים סולאריים בינוניים 2009
ד`. מתווה משרד התשתיות למכסות חדשות עבור מתקנים סולאריים קטנים
ה`. תכנית הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל עבור מתקנים סולאריים קטנים
 

2. כדאיות כלכלית להתקנת מערכות בשנת 2010
א`. הערכת פוטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת
ב`. תנאי המודל הכלכלי
ג`. מחירי התקנת מערכות פוטו-וולטאיות בשוק ישראלי
ד`. תעריפים בתכנית תמריצים 2010
ה`. תפוקת מערכת
ו`. עלויות תחזוקה והחלפה של רכיבים וקונסטרוקציה
ז`. ארנונה
ח`. תשלומים לחח"י
ט`. מיסוי מדינה
י`. ניקיון ואבטחה
יא`. ביטוח

 

 
3. הסתייגויות נוספות למודל תחשיב כדאיות כלכלית
א`. תשלומים נוספים לחברת החשמל
ב`. אגרות נוספות ברשויות מקומיות ומקרקעין
ג`. עלויות פיתוח קרקע ליזם
ד`. מענקים למפעלים בפריפריה עבור מערכת סולארית כציוד תעשייתי
ה`. תמחור מערכת לאחר תום חוזה עם חברת החשמל
ו`. אחריות על רכיבי מערכת

 

 
4. מתווה הממשלה לאנרגיה מתחדשת והחלטות עתידיות

 

 
5. סיכום

 

 
6. מקורות

הגדרות
 
1kW - קילו-וואט, 1000 וואט.
 
1kWp - מדד אנרגטי לגודל מודולים סולאריים, שווה לתפוקה של 1kW בתנאי מבחן סטנדרטיים (STC).
1mWp - שווה ערך ל- 1000kWp.
 
1kWh - קילו-וואט-שעה, שווה ערך ל- 3.6 מגה ג`אול (מגה וואט * שניה). יחידה לתיאור כמויות אנרגיה גדולות, אשר משמשת את חברת החשמל לחישוב חשבון החשמל. 
AM - מאסה אטמוספרית (Atmospheric Mass).
cSi – קריסטלין סיליקון (צורן גבישי), טכנולוגיה פוטו-וולטאית.
FIT - תעריף סבסוד (Feed In Tariff).
ROE - ריבית על הון (Return on Equity).
STC - תנאי מבחן סטנדרטיים (Standard Testing Conditions), בהתייחס למדידות התקנים פוטו-וולטאיים מדובר בתאורה אחידה בעוצמה של 1kW למטר מרובע בספקטרום 1.5AM, בטמפ` של 25ºC.
TF - שכבות דקות, טכנולוגיה פוטו-וולטאית
הרשות לחשמל - הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל.
חח"י - חברת החשמל לישראל.
מודול סולארי (פוטו-וולטאי) - אוסף תאים סולאריים מחוברים בטור ובמקביל בתוך מסגרת קשיחה או אלסטית.
מערכת סולארית פוטו-וולטאית - אוסף של מודולים סולאריים מחוברים ביניהם ואל מערכת צריכת החשמל.
מערכת סולארית על רשת (on-grid) - מערכת סולארית המחוברת דרך ממיר מתח אל רשת חשמל בזרם חילופין (AC).
מערכת סולארית עצמאית (off-grid) - מערכת סולארית המחוברת דרך בקר אל רשת חשמל מקומית. בד"כ מדובר ברשת הפועלת בזרם ישיר
(DC) ומכילה מצבר.
מערכת PV – מערכת פוטו-וולטאית.
פאנל סולארי - מודול סולארי.
תא סולארי (פוטו-וולטאי) - וואפר מחווט עשוי מוליכים למחצה הממיר את אנרגית האור לאנרגיה חשמלית.
 
1. החלטות הממשלה והסדרה של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

1א`. מבוא
   עסקי ההתקנות הסולאריות נכנסו לקצב גבוה מאז קיץ 2008, אז אושרה ההחלטה לסבסד את החשמל הסולארי לצורך תחילת שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל. בשנתיים האחרונות חלה התפתחות עסקית משמעותית כתוצאה מהמהלך עם הופעה של חברות העוסקות בהתקנה וגם נוצרה דחיפה מקומית למחקר ופיתוח בתחום. כמות התקנות מחוברות רשת (on-grid) בפועל מתחילת התכנית ועד חודש מאי 2009 הייתה בסדר גודל של 20mWp בלבד, בהשוואה למשל לאיטליה שהתקינה 582mWp, ולחלוצה בתחום – גרמניה עם 3800mWp. לישראל צפויה עוד דרך ארוכה בטרם תגיע להישגים דומים לאלה, ולא מעט בעיות של רגולציה ותשתית.
 
1ב`. הסדרת מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2008
   החל מיולי 2008 נכנס לתוקף החוק לעידוד האנרגיה הסולארית במתקנים פרטיים ומסחריים קטנים עד 15kWp ועד 50kWp בהתאמה. התעריף שנקבע 1.97 ₪ לקוט"ש המוזרם לרשת (נכון לשנת 2008, צמוד למדד ומט"ח) למתקנים שיוסדרו עד סוף 2010 או עד גמר המכסה של 15mWp למתקנים פרטיים ו- 35mWp למתקנים מסחריים. המכסה למתקנים מסחריים כבר מוצתה בדצמבר 2009, ואילו התעריף למתקנים הפרטיים עומד כעת על 2.04 ₪ לקוט"ש ויורד כל שנה ב-4% החל מינואר 2011 עד סיום המכסה או עד שנת 2015 [1].
 
1ג`. הסדרת מתקנים סולאריים בינוניים 2009  
   החלטה בדבר הקמת מתקנים סולאריים בינוניים של הרשות לחשמל מתאריך 28 דצמ` 2009 קובעת תעריף של 1.49 ₪ לקוט"ש ממתקנים מסחריים בגודל 51kWp עד 5mWp. המכסה שנקבעה לתעריף זה היא סה"כ 50mWp עד סוף 2011 מתוך 300mWp בכלל. נכון להיום הוגשו יותר מ- 130 בקשות (נפח של כ- 200mWp), מה שאומר כי עלול להיות מצב שחלק מהבקשות כבר לא יאושרו בתעריף המלא אלא בתעריף נמוך ב- 5% עבור מכסה של 65mWp לשנת 2012. יחד עם זאת רק בקשה אחת אושרה, ומספר רב נדחה מחמת אי עמידה בתנאים וחוסר זיקה לקרקע. בנוסף הוחלט כי תינתן העדפה ברורה למתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (ללא ריכוז וללא עקיבה) עם הקצאה של לפחות 90% מנפח ההתקנות לטכנולוגיה זו [2].
 
1ד`. מתווה משרד התשתיות למכסות חדשות עבור מתקנים סולאריים קטנים
   בפברואר 2010 גיבש שר התשתיות עוזי לנדאו במשרדו מתווה (טבלה 1) להקצאה של מכסה נוספת עבור מתקנים סולאריים קטנים עסקיים (גודל מתקן 15-50kWp), בהמשך למכסות הקיימות למתקנים קטנים פרטיים ובינוניים. בין היתר הוחלט כי עד שנת 2014 תותר התקנה ללא הגבלה של מתקנים אלה באזורי פריפריה במחיר סבסוד שתקבע הרשות לחשמל, תוקצה מכסה מיוחדת של 30mWp למבני ציבור, מכסה נוספת של 2mWp בתעריף קודם תינתן למערכות מסחריות ביו"ש (כולל בשטחי הרשות הפלשתינאית), ובשאר חלקי הארץ משרד התשתיות ממליץ למכסה של 50mWp בתעריף החדש מכסה בלתי מוגבלת חדשה למתקנים קטנים פרטיים עד גודל של 4kWp למתקן [3]. התכנית ככל הנראה לא תאושר במלואה על פי מתכונת זו כתוצאה מהתנגדות הרשות לחשמל למכסות בלתי מוגבלות ולחלוקה גיאוגרפית [4].


1ה`. תכנית הרשות לשירותים הציבוריים חשמל עבור מתקנים סולאריים קטנים
   בהמשך למתווה משרד התשתיות, הרשות לחשמל עושה כעת עבודת הכנה לפרסום המכסות החדשות למתקנים סולאריים מסחריים קטנים (טבלה 2). על פי פרסומים ראשוניים לא תהיה חלוקה בין פריפריה לשאר חלקי הארץ, ותהיה הקצאה אחידה של 135mWp בתעריף חדש של 1.55₪ לקוט"ש עבור מדרגה ראשונה של 40mWp ב-2010, ובכל מדרגה הבאה תהיה הורדת תעריפים בשיעור של 7% עד למיצוי המכסה או עד שנת 2014. ההקצאה למתקנים קטנים פרטיים (עד 15kWp למתקן) לא תשונה עד למיצוי המכסה הקיימת, כאשר בשלב זה פחות מ- 3mWp הותקנו בתכנית זו [4,5].

 

2. כדאיות כלכלית להתקנת מערכות בשנת 2010

2א`. הערכת פטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת
   המודל מתאר את הפוטנציאל הכלכלי למתקנים פוטו-וולטאיים קטנים פרטיים ומתקנים בינוניים ותחזית עבור מתקנים קטנים מסחריים (בשלבי אישור), בהנחה של סבסוד אחיד בכל הארץ פרט ליהודה ושומרון. במידה ולא תאושר ההצעה של משרד התשתיות להחלת סבסוד מועדף באזור יו"ש, יש להתייחס לפוטנציאל הכלכלי שלהם כמתקנים קטנים מסחריים במרכז הארץ. תשואה על הון (תשואה ROE) מתייחסת לתשואה שנתית ממוצעת על ההון ההתחלתי שהושקע (מחיר מערכת). תקופת החזר השקעה (החזר השקעה) מתייחסת לפרק זמן הדרוש להחזר ההשקעה (מחיר מערכת).


2ב`. תנאי המודל הכלכלי
   התחשיב הכלכלי הרב שנתי מבוצע ללא עלות הון (הלוואה בריבית), ומתבסס על מחירים ותעריפים בשווי מטבע השקל לשנת 2010. ההנחה היא לעלייה צמודת מדד של כלל הרכיבים במודל לרבות התעריף המסובסד, התשלומים השוטפים, הביטוח וכו`. אין זה מתחייב במציאות כי כלל המרכיבים יעלו באותה מידה ובמקביל, כך שמדובר בהערכה. בנוסף, המודל אינו מתחשב בתשואת השקעה אלטרנטיבית של ההון העצמי מעבר לעליית המדד, ולא בהיוון הערבות הכספית בעניין מתקנים בינוניים בסך 1.8$/1kWp (מינ` 7000$) [5]. לבסוף, אין במודל התחשבות בעלות שטח מבחינת רכישה והשכרה, אלא התקנה על גג / קרקע בבעלות היזם.
 
2ג`. מחירי התקנת מערכות פוטו-וולטאיות בשוק ישראלי
   המחיר המובע בחישובים הנו המחיר הממוצע של מערכות פוטו-וולטאיות בטכנולוגית צורן גבישי מסקר מחירים בשוק הישראלי נכון לתאריך 12 אפריל 2010, ובהתאם לשערי המטבע הבאים: שער האירו 4.95; שער הדולר 3.70. מחירי ההתקנה כוללים את עלות הרכיבים לרבות פאנלים, ממירים, חיווט וקונסטרוקציה; את עלות העבודה; עלות חיבור לרבות המונה. הסקר כולל שישה מחירים למערכת 4kWp, שישה מחירים למערכת 15kWp, שבעה מחירים למערכת 50kWp, שלושה מחירים למערכת 500kWp (כולל מחיר אחד של מערכת 1mWp עם התאמה לגודל 500kWp), וחמישה מחירים למערכות סולאריות בגודל 5mWp. בתוצאות לא מובעות סטיות התקן של המחירים, אם כי לעיתים הן משמעותיות. כך למערכות 15kWp קיימת סטיית תקן של 15% במחיר, ואילו במחיר מערכות 50kWp סטיית התקן במחיר היא 6% בלבד. ההתייחסות בחישובים היא בכל מקרה לממוצע המחירים בכל קבוצה.
 
2ד`. תעריפים בתכנית תמריצים 2010
   התעריף המסובסד לחיבור המערכת בשנת 2010 הנו 2.04 ₪ לקוט"ש עבור מערכות קטנות פרטיות, 1.49 ₪ למתקנים סולאריים בינוניים [6]. כמו כן תעריף של 1.55 ₪ לקוט"ש עבור מכסה נוספת של מתקנים סולאריים קטנים מסחריים [4], וכן התעריף המיוחד של 2.04 ₪ למתקנים קטנים באזור יהודה ושומרון [3].
 
2ה`. תפוקת מערכת
   החישוב מתבסס על תוצאות סקר פוטנציאל טכנולוגיה סולארית בישראל באזור המרכז ע"פ נתונים ממוצעים לתל אביב וירושלים בהתאמה לביצועי מערכות בשטח [7,8], ועל נתוני הזרמת חשמל לרשת AC (זרם חילופין) [10,9] אדגיש כי המודל החישובי מיועד להערכת ביצועים של פאנלים מסוג צורן גבישי (cSi) ולא לפאנלים בטכנולוגית שכבות דקות (TF). נקודת ההנחה היא להתקנה נכונה של המערכות – אוריינטציה לכיוון דרום, עם זווית הטיה 22-30º, ללא הצללה (איור 1) ורכיבים שעומדים בתקנים.
 

איור 1. מערכת סולארית עצמאית (off-grid) במרכז הארץ מותקנת באוריינטציה לא תקינה ומוצלת על ידי בניין.
 
2ו`. עלויות תחזוקה והחלפה של רכיבים וקונסטרוקציה
   אורך חיי ממיר מרכזי מוערך כיום ב- 10-15 שנה, כך שלא יהיה מנוס אלא להחליפו לפחות פעם אחת במהלך תקופת החוזה עם חח"י. המודל מניח ירידת מחירים של ממירים בטווח זמן זה ואת היוון העלות יחד עם שיפור טכנולוגי. לצורך המודל ההנחה היא כי הארכת אחריות הממיר עד כדי 20 שנה שוות ערך להחלפתו בכספו של בעל המערכת משלוש סיבות – ירידת מחירי ממירים בעתיד, שיפור בעמידות ממירים לאורך זמן ופרמיה גבוהה להארכת אחריות. עלויות תחזוקת הקונסטרוקציה צפויות להיות נמוכות ביחס לשאר הרכיבים והמודל מעריך שווי זה כ- 0.2% ממחיר המערכת במהלך 20 שנה. זאת גם לאור העובדה כי פגיעת כוח עליון מכוסה בביטוח.
 
2ז`. ארנונה
   החלטת משרד הפנים על ארנונה אחידה למתקנים פוטו-וולטאיים במדינה אושרה, ועומדת על 24 ₪ לדונם של מתקן סולארי בין אם מדובר בגגות ובין אם מדובר במתקן קרקע [11].
 
2ח`. הוצאות נוספות בחיבור מערכת לרשת ותשלומים לחח"י
   על פי ההחלטה של הרשות לחשמל מתקנים סולאריים בינוניים שיתחברו במתח גבוה יחויבו בהגשת סקר ייתכנות לחיבור לרשת החלוקה [2]. בנוסף כלל המתקנים מחויבים בבדיקת נציג חח"י טרם החיבור, ובדמי עריכת חשבון החזרים חודשי [6].
 
2ט`. מיסוי מדינה
   נקבע כי יהיה פתור מלא ממס הכנסה למערכת פרטית עד גודל של 4kWp (מוגבל ב- 18000 ש"ח). מערכות פרטיות גדולות יותר יחויבו במס הכנסה מקובל [1]. מערכות סולאריות עסקיות יחויבו במס מקובל לעסקים של 25% על הכנסות, אך גם ייהנו מפחת מואץ של 25%, שמתקזז גם מול הכנסות אחרות [12].
 
2י`. ניקיון ואבטחה
   שמירה על ניקיון הפאנלים חיונית לתפקודם המיטבי, בייחוד באזור דרום הארץ, ואין מנוס מהשקעה כספית נוספת למטרה זו – בין אם מדובר בשטיפת מים פשוטה או השכרת צוות ניקיון מיומן במתקנים פוטו-וולטאיים בעלי שטח פריסה גדול. נושא האבטחה והשמירה בא לידי ביטוי בהתקנת מערכת אזעקה בעלות נמוכה יחסית למתקנים קטנים, אך צורך בשרותי שמירה למתקנים בינוניים. סך עלויות אלה נמדדת כשולית יחסית ביחס למחיר המערכת.
 
2י"א. ביטוח
   תעריף הביטוח שנלקח לצורך החישוב הנו 0.5% מעלות המערכת נטו כפרמיה שנתית.
 
3. הסתייגויות נוספות למודל תחשיב כדאיות כלכלית

3א`. תשלומים נוספים לחברת החשמל
   המודל לוקח בחשבון קיום חיבור תלת פאזי בצרכנים שמחברים מערכות פוטו-וולטאיות קטנות. היעדר של חיבור תלת-פאזי דורש את התקנתו לצורך חיבור המתקן וזו הוצאה כספית נוספת.
 
3ב`. אגרות נוספות ברשויות מקומיות ומקרקעין
   מספר אגרות נוספות צפויות להתווסף ברשויות המקומיות לרבות אגרת בנייה (הוסדר רק עבור מתקני קרקע בשלב זה), אגרות שינוי יעוד קרקע, מס השבחה.
 
3ג`. עלויות פיתוח קרקע ליזם
   פרט למתקנים סולאריים בינוניים אין התייחסות במודל הכלכלי לעלויות פיתוח קרקע או עלויות שדרוג וחיזוק גגות.
 
3ד`. מענקים למפעלים בפריפריה עבור מערכת סולארית כציוד תעשייתי
   הטבה נוספת של המדינה לפרוייקטים בפריפריה הנה ההכרה במערכת סולארית כציוד תעשייתי לצורך מענק. הטבה זו הנה מקומית (פחות רלוונטית באזור המרכז) בסכום משתנה ולכן לא נלקחת בחשבון במודל.
 
3ה`. תמחור מערכת לאחר תום חוזה עם חברת החשמל
   ירידת ערך המערכת הסולארית הנו נושא מורכב ואפשר להסתכל על המצב משלוש זוויות שונות:
האפשרות הראשונה היא המשך תכניות סבסוד עם התייצבות במחירי הפאנלים הסולאריים החדשים, וחוסר התקדמות טכנולוגית. מצב זה יאקטב יצירת שוק מודולים סולאריים יד שנייה, ויאפשר ליזמים לקבל החזר חלקי במכירת הציוד לאחר תום החוזה בעוד 20 שנה.
האפשרות השנייה היא הורדת סבסוד במקביל עם קיפאון מחירים וחוסר התקדמות טכנולוגית, מה שידרוש מהיזם להוצאה כספית נוספת בכדי להוריד את הפאנלים ולשלחם למחזור.
אפשרות שלישית והסבירה ביותר היא הורדת סבסוד במקביל עם התקדמות טכנולוגית מהותית בתחום הפוטו-וולטאי, וירידה במחירי פאנלים חדשים [13]. במצב זה היזמים פשוט יחליפו את הפאנלים הישנים בחדשים בתום 20 שנה (או אף לפני כן). סביר להניח כי חברות ההתקנה ישיקו חבילות החלפה ושדרוג ללא תוספת מחיר עבור הורדת פאנלים ישנים בעסקאות של טרייד אין.
בסיכום האפשרויות ההנחה במודל היא כי העלות של המערכת בתום 20 שנה תהיה בכל מקרה קרובה לאפס.
 
3ו`. אחריות על רכיבי המערכת
   האחריות המקובלת בתחום הפאנלים הסולאריים היא 7-10 שנים, כמו כן יש אחריות לתפוקה של 90% במהלך 10 שנים ו- 80% במהלך 20-25 שנה. קיום האחריות הזו מותנית בהמשך קיומו של היצרן, מה שכלל לא מובן מעליו עבור הרבה מן החברות החדשות בתחום הפוטו-וולטאי. תקלות עתידיות עלולות לצרוך עלויות נוספות להחלפת רכיבים פגומים שלא במסגרת הביטוח, במידה וחברה מייצרת תחדל מלהתקיים או לא תכבד את האחריות. הדבר רלוונטי בעיקר לפאנלים במחירים נמוכים מהמזרח הרחוק [13], אך יש להתייחס לנושא גם בתחום הממירים.
 
 
4. מתווה הממשלה לאנרגיה מתחדשת והחלטות עתידיות

   מתווה הממשלה כעת הנו השגת יעד ביניים של 5% מאספקת האנרגיה למשק ממקורות מתחדשים עד 2014 במקביל התייעלות אנרגטית של 7%, ויעד של 10% ממקורות מתחדשים עד 2020 במקביל עם תכנית ההתייעלות האנרגטית של 20%. על פי תכנית זו עד 2014 יש צורך ב- 1400mWp חשמל ממקורות מתחדשים (בעיקר סולארי בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, תרמו-סולארית ותרמו-סולארית היברידית), וזאת בהתאם מוערכת של המקורות המתחדשים – 32% לפי תחשיב הרשות לחשמל [5]. יחד עם התכנית לחסכון באנרגיה והקמת רשת חכמה עד שנת 2020 יהיה צורך ב- 2760mWp ממקורות מתחדשים [5]. בהתאם למתווה בקרוב גם יאושרו תעריפים לתחנות כוח סולאריות גדולות בהיקף כולל של 500mWp, כאשר התעריף לתחנות בהספק 5-60mWp צפוי לעמוד על 1.05 ₪ לקוט"ש, ולתחנות גדולות יותר מ-60mWp התעריף צפוי להיות 0.94 ₪ לקוט"ש [14]. כל זה בנוסף לתכניות המפורטות בסעיף 1, שמטרתן ליצור ביזור בייצור החשמל ממקורות מתחדשים.
 
5. סיכום

   בהסתכלות כוללת על הפוטנציאל הכלכלי של מערכות פוטו-וולטאיות (טבלה 3) ניתן לקבל הערכה טובה להיכן כדאי לנווט את ההון בתחום ההשקעות הסולאריות ואפרט את המסקנות על פי סוגי המתקנים:

מתקנים קטנים פרטיים - השקעה במתקנים סולאריים קטנים פרטיים באזור המרכז מהווה אפיק השקעה עם תשואה נמוכה על ההון ותקופת החזר ארוכה. השיקול העיקרי לרווח הוא לבחור מערכת בחציון התחתון של המחירים, ולהסתמך על הון עצמי בכדי שהדבר יניב רווחים ריאליים.

מתקנים קטנים מסחריים - הנושא עדיין תלוי באוויר עד לאישור המכסות הנוספות של הרשות לחשמל. בכל מקרה התעריף החדש עלול להקשות מאוד על קבלת תשואה חיובית באזור המרכז, והדרך להתמודד עם הבעיה הזו היא רכישת פאנלים זולים משמעותית מהממוצע, למשל בטכנולוגית שכבות דקות (TF). עם זאת עליי להזהיר כי טכנולוגיות השכבות הדקות מגוונות מאוד, חלקן טובות וחלקן עלולות להיכשל תוך כמה שנים. אישור מכסה מיוחדת ליהודה ושומרון בתעריף הישן היא הזדמנות השקעה טובה יותר, אך גם שם צריך להתמקד במערכות 50kWp עם תשואה שנתית של יותר מ-5% ולא מערכות 15kWp בעלות תשואה נמוכה יותר.

מתקנים בינוניים - אולי הבשורה המעניינת של הסקר הזה היא השקעה במתקנים סולאריים בינוניים שחלקם עלולים להניב כמעט 9% תשואה ממוצעת על הון לשנה והחזר השקעה תוך פחות מ-7 שנים. יחד עם זאת התחזית נכונה רק בהיעדר עלויות פיתוח, שיורידו את התשואות בצורה מהותית לכדי 3% בלבד. אוסיף לכל האמור לעיל כי ההסדרה לקרקעות עדיין לא הסתיימה, כך שכלל האצבע כאן הוא להתקין מתקן גדול ככל האפשר עם עלויות בנייה ופיתוח נמוכות, בהעדפה מובהקת לשימוש בגגות. מתקנים פרוסי קרקע עם עלויות פיתוח מתאימים יותר לאזור הדרום, כן מתוקף זמינות הקרקעות וכן מתוקף התפוקה אנרגטית גבוהה יותר.
 
6. מקורות

[1] החלטה מספר 1 בישיבה 216, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל 02 יוני 2008.
[2] החלטה מספר 2 בישיבה 284, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל 28 דצמבר 2009.
[3] א.אטיאס, לנדאו משחרר מכסות – ברחבי ישראל יוכלו להתקין מתקנים סולאריים קטנים (הודעת משרד התשתיות הלאומיות), ביזפורטל 14 פברואר 2010.
[4] עדכון ההסדרה בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטו-וולטאית – מסמך התייחסות (שימוע). הרשות לשירותים ציבוריים חשמל 26 מאי 2010.
[5] ע.אגמון, הודעה בכנס אופק ירוק (www.ofek-yarok.co.il). הרשות לשירותים ציבוריים חשמל 6 מאי 2010.
[6] חברת החשמל לישראל www.israel-electric.co.il.
[7] ד.פיימן, ד.פויירמן, פ.איבצון, ב. מדווד, ע.זמל, ע.יענץ, ו.לובנסקי, א.סטר, ס.סורקא, מערכות פוטו-וולטאיות לערי ישראל – כמה גדולות הן אמורות להיות? (מדריך תכנון) המחלקה לאנרגית השמש ופיסיקה סביבתית, המכון לחקר המדבר, אוניברסיטת ב"ג, השרות המטאורולוגי, המעבדה הלאומית לפיזיקה - גבעת רם עבור משרד התשתיות, אוקטובר 2000.
[8] ד.פיימן, ד.פויירמן, פ.איבצון, ע.זמל, ע.יענץ, ו.לובנסקי, א.סטר, סקר הקרינה בנגב – שנה מטאורולוגית אופיינית (TMY v.4). המחלקה לאנרגית השמש ופיסיקה סביבתית, המכון לחקר המדבר, אוניברסיטת ב"ג, השרות המטאורולוגי עבור משרד התשתיות, 2002.
[9]K.Kurokawa, D.Uchida, Realistic PV Performance
Values Obtained by a Number of Grid-Connected Systems in Japan. North Sun 99 (8th Intern. Conf. On Solar Energy in High Latitudes), 1999.
[10]S.Ransome, J.Wohlgemuth, Findings from Worldwide Stuides of PV Module and System Performance. BP Solar, www.bpsolar.com/techpubs.
[11] ש.יפרח (משרד הפנים) הודעה בכנס אופק ירוק 6 מאי 2010.
[12] רפורמת המיסוי הירוק. משרד האוצר, רשות המסים בישראל www.finance.gov.il, 2009.
[13] ל.קרברסקי, מגמות בתעשייה סולארית פוטו-וולטאית 2008. CivilEng פורטל להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה יולי 2009.
[14] עדכון ההסדרה בדבר יצור חשמל (שימוע). הרשות לשירותים ציבוריים חשמל 29 אפריל 2010.
הוסף תגובה
1 תגובות
התמונה של אנונימי
לאון קרברסקי
יש להבהיר שהחלטת משרד הפנים בנושא ארנונה אחידה למתקנים פוטו-וולטאיים משנת 2010 (סעיף 2'ז) לא נכנסה לרשומות עקב בקשת הבהרה ותיקון מוועדת כנסת בשנת 2011, ונכון לפברואר 2015 לא הוגש נוסח מתוקן - קרי ההחלטה עדיין לא מופעלת. הדבר גורם לחוסר וודאות ובמספר מקרים רשויות מקומיות מנסות לגבות ארנונה מבעלי מתקנים פוטו-וולטאיים בהתאם לתעריפים גבוהים יותר של מתקני ייצור חשמל או שטחי תעשייה (בגובה של עד כדי 350 ש"ח למ"ר לשנה), ולא לפי ההחלטה של משרד הפנים, שכאמור לא נכנסה לרשומות (תעריף אחיד למתקן פוטו-וולטאי עד 10 דונם גודל - מינימום 0.24 ומקסימום 2.40 ש"ח למטר מרובע למשך שנה).
צור קשר