כמעט אסון = מתחת לרדאר: מה קרה בגבעת שמואל וכפ"ס?

בדיוק לפני שלוש שנים, ב-23 בדצמבר 2013, קרסו המרפסות בפרויקט של חברת גינדי השקעות ואורתם סהר בחדרה. המרפסות בקומות העליונות פשוט נפלו למטה, ימים ספורים לפני אכלוס הבניין השני בפרויקט. הנזק לחברות אורתם וגינדי מוערך כיום ב-70 מיליון שקל, והן ממשיכות להתקוטט בבתי משפט בעניין האחריות הכספית למחדלים.

בתחילת ספטמבר השנה קרס חניון הברזל ברמת החייל שבנתה דניה סיבוס עבור עיריית תל-אביב, זמן  קצר לפני שנפתח לציבור. שישה בני אדם נהרגו בקריסה, וחקירת המשטרה נמשכת.

למרות התהודה התקשורתית הגדולה בכל הקשור לליקויי בנייה נראה שדבר לא השתנה. לפעמים מדובר רק בהפרעות לשגרת החיים של דיירים, אבל במקרים רבים הליקויים מהווים סכנה של ממש לחיי אדם.

ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים, המהנדס ישראל דוד, שאף טיפל בעבודות ההנדסה לשיקום המרפסות בפרויקט של גינדי השקעות בחדרה, טוען כי "מאז המקרה בחדרה, שטופל מבחינה הנדסית והחיים שם שבו למסלולם, המצב בישראל רק נעשה גרוע יותר". דוד מזהיר כי "גם היום אין פיקוח צמוד מטעם מזמין העבודה, למרות שבכל פרויקט במדינה מתוקנת הדבר קיים. לדברי דוד, מעבר לסכנה, פיקוח צמוד היה חוסך כ-15% בממוצע מעלויות הביצוע בכל פרויקט, וזאת משום שהטעויות עולות לקבלנים כסף.

יתרה מכך, לטענתו המדינה מבצעת רפורמות המוציאות תקנות חדשות שמביאות לפוטנציאל סיכון גבוה הרבה יותר. "כולם מדברים על נדל"ן והפוליטיקאים מתעסקים בזה כדי לצבור הון פוליטי. כך ירד התקן לבקרת האיכות מטעם הקבלן המחייב אותו להחזיק מהנדס אחד במקום שניים, למרות שהוועדות המקצועיות טענו שאין לשנות את המספר".

ומה לגבי התוכנית להקמת מכוני בקרה, שייעלו את המערכת ויבקרו אותה? דוד מציין כי המכונים, שטרם הוקמו, מכוונים לעזור למהנדס העיר לאתר חריגות בנייה - כלומר להעשיר את הקופה הציבורית ולא לפקח על איכות הבנייה. "השליטה במכון התקנים חוזרת להיות של הממשלה. אנחנו מדינה שמה שמעניין את כולם זה כסף, ובטיחות וחיי אדם לא חשובים כאן. יש רואה חשבון מבקר לכל הליך, ובבטיחות על ביצוע עבודות בנייה מקצצים".

זכוכית מתנפצת בגבעת שמואל

הנה דוגמא לליקויי בנייה שהתגלה ורק בנס לא נגמר באסון. ביום שני בשבוע שעבר, ברחוב שמחה הולצברג 1 בשכונת רמת הדר בגבעת שמואל, התנפצה זכוכית המעקה בדירה בקומה החמישית. רבקה כץ (נשואה ואם לתינוק), ששוכרת את הדירה, סיפרה: "בשמונה וחצי בבוקר היינו כולנו בבית ופתאום שמעתי בום וראיתי שהזכוכית במרפסת התפוצצה. אחרי חצי שעה שמעתי עוד שני בומים וכל הזכוכית נפלה. זה היה מפחיד. מזל גדול שלא היינו במרפסת, חששתי מאוד שיש למטה אנשים שיכלו להיפגע".

מדובר בבניין בן חמש שנים. הדיירים מספרים כי זה המקרה השלישי או הרביעי שבו זכוכית מתנפצת. פניות לקבלן נענו בהסכמה להחליף את הזכוכיות שהתנפצו, אך בסירוב להחליף את כל הזכוכיות בבניין. ההסבר שקיבלו הדיירים הוא כי מדובר בזכוכיות בתקן ישן, אך כשאושר היתר הבנייה הזכוכית היתה תקנית, ורק לאחר הוצאת ההיתר שונו התקנים.

אבל יותר מהכל, המקרה מצביע גם על השרשור האינסופי שבו מתנהל ענף הבנייה בישראל. הדיירים קונים את הדירה מהיזם, אבל את הבנייה בפועל מבצעות אינספור חברות וקבלנים בשטח. חברת עיוש רפאל, יזמית הפרויקט, אמרה השבוע כי בעקבות ההודעה של השכנים על התנפצות זכוכית המעקה באחת מדירות הפרויקט, היא דיווחה על כך לחברת האלומיניום עמי תעשיות שהתקינה זכוכית חדשה.

לדברי החברה, "יובהר כי המעקות הותקנו על ידי קבלן אלומיניום שנדרש לעניין זה על ידי החברה. לאחר בדיקה נוספת של מכון התקנים הישראלי, שהוזמנה על ידי החברה, התברר כי הזכוכיות עומדות בתקן שנדרש לאותה העת. חברת עיוש רפאל בונה לפי תקני בטיחות מחמירים ואמות מידה בלתי מתפשרות, וככל שקיימת בעיה המובאת לידיעתה היא מטופלת בו במקום".

הנוהג בחוזי המכר: "שנת בדק"

"חוק המכר קובע אחריות של מוכר לגבי דירות לתקופות של בין שנה לעשרים שנה", מציינת עו"ד לירון רוט, שותפה במשרד גינדי-כספי המתמחה במקרקעין ותכנון ובנייה, "מכאן אנו למדים כי מבחינתו של הרוכש, האחריות היא של מי שמכר לו את הדירה, בין אם יזם שתחתיו יש קבלן מבצע, או קבלן הבונה בעצמו. אם מוכר הדירה הוא יזם, היזם יישאר אחראי כלפי הרוכש גם אם במסגרת הסכמית הוא שרשר את האחריות לקבלן הביצוע".

על פי החוק, רוכש דירה מחויב לדווח לקבלן על ליקויים שהתגלו בדירה מיד עם גילויים. הקבלן מצדו מחויב לתקן את הליקויים תוך פרק זמן סביר. "בפועל, מוכרי הדירות יצרו מנגנון הנקרא בחוזי המכר 'שנת בדק'. בהתנהלות זאת הרוכש לא פונה בשנה הראשונה על כל תיקון קטן, אלא אם מדובר בליקוי חמור. הרוכש אמור לרכז ולרשום לפניו את הליקויים ובתום שנה להעביר לקבלן על מנת שיטפל בדברים", מסבירה עו"ד רוט.

גרא קאושינסקי, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ ומנהל אגף התשתיות והבנייה החוזית, מדגיש כי "ההסכם הרלבנטי מכיוונם של רוכשי הדירות הוא החברה שהם חתמו מולה, והיא מבחינתם נותנת האחריות".

לכתבה המלאה, לחץ כאן