מועדים לפורענות | איך להימנע מכשלי איטום שעולים ביוקר ליזמים וקבלנים

אין כמעט מבנה חדש שאין בו ליקויים, כאשר כשלי איטום הם ללא ספק הליקוי הנפוץ ביותר. הכרת חלקי המבנה המועדים לפורענות והקפדה על כל שלבי עבודת האיטום, יחסכו לקבלנים וליזמים הרבה מאוד כסף וכאב ראש. כך תעשו את זה נכון.

 

ליקויי בנייה הם תופעה נפוצה כמעט בכל מבנה, כאשר על פי מרכז הבנייה הישראלי, למעלה מ-80% מהליקויים נובעים מכשלי איטום. לכן, נראה כי במציאות בה באחוז כה גבוה מהדירות והבתים הנמסרים בישראל יש בעיות איטום ורטיבות, נאלצים קבלנים רבים לחזור בשנות הבדק כדי לבצע תיקונים. תיקונים אלה נוגסים ברווחיות הפרויקט ומעמיסים על הקבלנים עבודה נוספת והוצאות כספיות לא מתוכננות שאף יכולות להשפיע על פרויקטים פעילים. האם אפשר למנוע את זה? כן. על ידי הכרת המקומות הבעייתיים, אלו ה"מועדים לפורענות", תכנון מערכת האיטום תוך מתן דגש על אותם מקומות ויישום נכון של פתרונות האיטום הנכונים. כך, עם עבודה מקצועית ומדויקת ניתן לחסוך הוצאות עתידיות בלתי צפויות, עימותים עם לקוחות ואף תביעות משפטיות יקרות.

 

מה חשוב לדעת כשבוחרים מערכת איטום?

כל מבנה חייב להיות עמיד בפני חדירת מים אשר עלולה להוביל לנזילות, הצפות, רטיבות ועובש אשר מזיקים למבנה, פוגמים באיכות החיים של השוהים בו ויוצרים מפגע בריאותי. על כן, מטרת האיטום היא ליצור מחסום בין פנים המבנה לסביבה החיצונית שלו ולמנוע חדירת מים, באמצעות גישור על פני מרווחים חיבורים ותפרים במבנה, טיפול במקומות הנמצאים בחשיפה תמידית ללחות ומים (כמו חלקים תת קרקעיים של המבנה או חדרים רטובים) והתייחסות למפתני דלתות, חלונות ומרפסות, המחברים בין פנים המבנה לחוץ.

כדי לבצע את תפקידם, על חומרי האיטום להידבק בחוזקה אל התשתית ולספק אלסטיות שתאפשר מתיחה והתכווצות בהתאם לתזוזות תרמיות ומבניות של הבניין מבלי שייגרמו נזקי איטום. בענף הבנייה קיימת כיום קשת רחבה של חומרים שמטרתם לספק למבנה הגנה ואיטום ארוכי טווח. לכן, חשוב להכיר את מגוון המערכות והפתרונות הקיימים ולדעת להתאים לכל אזור רגיש במבנה את הפתרון המתאים לו בהתאם לתנאי השטח והתשתית.

 

איך להבטיח תהליך איטום נכון?

ליכולת של קבלן ליישם מערכת איטום בצורה נכונה יש השפעה מכרעת על הצלחת האיטום. כדי להבטיח את עמידות מערכת האיטום לטווח הרחוק, יש להבטיח תהליך עבודה נכון עם כל חומר ומוצר. לכן יש חשיבות רבה בעבודה לפי מפרט הביצוע של היצרן, ובמידת הצורך אף לבצע באתרים פתיחת מלאכה.

תהליך איטום נכון שימנע כשלים דורש תכנון, הכנה מתאימה של השטח, הצטיידות מראש בחומרים המתאימים ושמירה על הוראות היצרן.

בחירת מערכת האיטום. כדי להתאים את  מערכת האיטום לצורך, לתנאי השטח ולתשתית, יש לבחון באיזו תשתית מדובר (האם התשתית היא מבטון, מתכת, אבן, שיש, קרמיקה או חומר אחר?),  האם חומרי האיטום, ההדבקה, האביזרים והכלים שנבחרו מתאימים לתשתית עליה נעבוד, והאם מתקיימים התנאים הנאותים לביצוע האיטום בצורה מושלמת (לדוגמא, לא ניתן ליישם חומר איטום ביטומני על תשתית רטובה, שכן החומר לא ייצמד אליה).

ביצוע הכנות שטח. לאחר שנבחרה המערכת המתאימה, הכרחי לבצע הכנות שטח. אנו נוהגים לומר ש-80% מהצלחת עבודת האיטום תלויה בהכנת השטח: ניקוי התשתית משאריות אבק או שמנים, תיקון סגרגציות, החלקת בליטות ואלמנטים היוצאים מפני השטח (כדוגמת ברזלים) העלולים לפגוע באיטום וכדומה. כך, נבטיח שפני השטח של התשתית יהיו מוכנים ליישום של חומר האיטום.

 

עבודה לפי מפרט. לבסוף, חשוב להקפיד ולעבוד בהתאם למפרט העבודה. יש להקפיד על יובש ויציבות התשתית, יישום של החומר (ו/או הפריימר במידת הצורך) כמוגדר בהוראות, ייבוש על פי הוראות היצרן, שימוש בכלים מתאימים ליישום וכדומה.

לא פעם אנו נתקלים במקרים בהם אין מספיק תשומת לב לפרטים הקטנים שבתכנון מערכת האיטום. לעיתים מדובר במחסור בתקציב, באילוצי לוח זמנים או בחוסר ידע או ניסיון של הקבלן. אך חשוב להבין כי כל "קיצור דרך" שייעשה בשלב יישום מערכת האיטום עלול לעלות ביוקר בהמשך. יתכן שביצוע מוקפד יותר ייקר מעט את תהליך היישום הראשוני, אך בטווח הרחוק, התועלת הטמונה בהימנעות מתיקוני נזקים בעתיד תהיה גבוהה בהרבה.

 

מועדים לפורענות: המקומות עם הסיכוי הגבוה ביותר להיווצרות כשלי איטום

במהלך חיי המבנה, הוא נאלץ לעמוד בעומס רב המופעל עליו, בתנועות ותנודות טבעיות של הקרקע, כוחות גזירה ועוד. תזוזות מבניות אלו עלולות להוביל לסדקים בבטון ובשלד המבנה, כאשר נקודות התורפה בהן הסיכוי הגבוה ביותר להיווצרות כשלי איטום הינן בחיבורים בין אלמנטים שונים. למעשה, בכל חיבור בין שני אלמנטים נפרדים קיים מרווח, גם אם זעיר, העלול להוות מקור לסדק, שעם הזמן יהיה חשוף לחדירת מים ורטיבות.

באופן כללי, כל מקום שלא נאטם בצורה מיטבית מהווה נקודת כשל. מספיקה מריחה לא אחידה של חומר או הלחמה לא מלאה של יריעה כדי להוביל לכשל בסופו של דבר. אולם, ישנם מקומות אשר בהם הסיכוי להיווצרות כשלים הוא גבוה יותר, כמו חיבורים בין קירות, חיבור בין קיר לרצפה, מפתנים, פתחי ניקוז ומקומות שבהם נעשו הפסקות במהלך היציקה.

מים עלולים לחדור ולהצטבר גם מתחת לרצפות, במיוחד בחדרים הרטובים. חיבורי אמבטיות, מקלחונים, כיורים ואסלות למשטחים אליהם הם צמודים דורשים תשומת לב מיוחדת, כמו גם פתחי ניקוז בפנים ובחוץ, אשר ללא איטום מספיק עלולים לאפשר מעבר של מים אל מתחת לריצוף.

 

עלות מול תועלת: למנוע את הבעיה מראש

כדי למנוע מראש את בעיות האיטום הנפוצות, חשוב לשים דגש מיוחד על המקומות המועדים לפורענות - כבר במהלך הבנייה.

  1. טיפול בהפסקות יציקה - בין הפסקות יציקה רצוי להשתמש בעצר מים כימי, שתפקידו להגן על נקודת החיבור בין שתי יציקות הבטון. יש לשים לב להתאים את העצרים לעומק המבנה ועובי יציקת הבטון, ולבצע קיבוע שלהם כדי למנוע תזוזה בזמן יציקה.
  2. טיפול בסדקים וחריצים - למילוי סדקים וחריצים סביב חלונות ומשקופים וסביב כלים סניטריים בחדרי רחצה כדאי להשתמש ב"מסטיק", המגיע כמשחה והופך עם התייבשותו לחומר גמיש הנותן מענה להתפשטות והתכווצות של חלקי המבנה. יש להתאים את סוג המסטיק לשימוש המיועד ולחומר אליו רוצים להדביקו, כגון בטון, זכוכית, PVC, אלומיניום וכדומה.
  3. טיפול בנקודות מפגש בין משטחים - בנקודות מפגש בין משטחים אופקיים לאנכיים, כגון חיבורי קיר-רצפה, חשוב להשתמש ברולקה, המיועדת "לעגל את הפינה" ולהרחיק את המים מאזור החיבור, במקום שבו קשה יותר ליישם חומרי איטום. לדוגמה, כאשר אוטמים גג ביריעות ביטומניות, היריעה אינה יכולה להיצמד היטב בזווית של 90 מעלות בין הגג לקיר, ויש להקפיד להשתמש ברולקה כדי לוודא הצמדה טובה של היריעה, שלא תאפשר למים להצטבר באזור החיבור.

 

  1. טיפול בפינות וחיבורים - לאיטום חיבורים ופינות מסביב ומתחת לאריחים באזורים רטובים כגון: חדרי אמבטיה, מטבחים ומרפסות, רצוי להשתמש בסרטי אטימה. סרטי אטימה נחוצים גם לאיטום תפרי עבודה, תפרי הפרדה ותפרים קונסטרוקטיביים אופקיים ואנכיים, בפינות, מסביב למעברי צנרת וכו'. כאן נקפיד לבחור סרט אטימה המתאים לתשתית עליה עובדים. חשוב להכין את השטח בהתאם להוראות השימוש ולהקפיד על כללי היישום, ההמתנה והייבוש של חומר האיטום כדי לקבל תוצאה איכותית.
  2. טיפול בצינורות חודרים - לאיטום של פתחי ניקוז, מעברי צנרת וצינורות חודרים נשתמש דווקא באטמי צינורות, שמטרתם למנוע חדירת מים אל הקיר או הרצפה שמסביב לצינור ולתת מענה במקרים של תזוזות במבנה. את האטם יש ליישם בין שתי שכבות איטום, כאשר יש להצמיד את האטם היטב לשכבת האיטום הראשונה סביב הצינור החודר, להדק אותו באמצעות חומר האיטום ולמרוח מעליו את שכבת האיטום השנייה.  

 

  1. טיפול במפתנים - לאיטום מפתנים ומעברים בין חדרים רטובים לשאר הבית, ניתן להשתמש בחומרי איטום צמנטיים. יש להקפיד על יישום מקצועי של סף ההפרדה, הכולל הכנת שטח מתאימה, שמירה על ניקיון לפני יישום האיטום, ויישום חומר האיטום רק לאחר ייבוש היציקה. גובה סף ההפרדה בין החדר הרטוב לשאר המבנה חייב להתאים לעובי וסוג הריצוף, לסוג ועובי חומרי ההדבקה, ולגובה פני הריצוף.

 

סל של פתרונות למניעת כשלי איטום

בעיות איטום אינן גזירת גורל, ואין סיבה לשוב לתיקונים מסובכים ויקרים כאשר עובדים נכון מלכתחילה ושמים דגש על המקומות הרגישים. לקבוצת א.צ. טכנולוגיות מתקדמות לבניה מגוון פתרונות וטכנולוגיות מתקדמות לאיטום וכן צוות טכני מקצועי המעניק ליווי אישי בשטח. אנו מלווים את קבלני הביצוע באתרים בזמן ביצוע עבודות האיטום, מבצעים פתיחות מלאכה ומדריכים על יישום נכון שיבטיח את הצלחת האיטום.

מעוניינים להתייעץ? זקוקים להדרכה ועזרה? נשמח לסייע. צרו איתנו קשר.