"מחשבים מסלול מחדש" - על 4 חבר'ה שעשו הסבה להייטק

מערכת CivilEng

בשנים האחרונות ניכר כי חלק מסויים מבוגרי הפקולטות להנדסה אזרחית\בניין, "מחשבים מסלול מחדש" ובוחרים לעזוב את המקצוע לטובת "הדשא הירוק" שמציעה תעשיית ההייטק.

המחסור המדאיג בכוח אדם איכותי בענף הבנייה והתשתיות לא שינה עד כה את חוקי המשחק והצעירים שמרגישים שאינם מתוגמלים כראוי, עושים את הבחירות שלהם ועוברים לתעשייה הצמאה לא פחות - לבוגרים מוכשרים.

ישבנו לשיחה עם ארבעה צעירים שעזבו בשנים האחרונות משרות בענף הבנייה והשתלבו בתעשיית ההייטק, כדי לשמוע על הקשיים שחוו בענף, על ההחלטה המשמעותית שקיבלו, על הדרך שעשו ועל האתגרים איתם התמודדו.

האם ההחלטה שקיבלו הייתה מוצלחת? מוזמנים להצטרף אלינו.

הוידויים של ענף הבנייה >> בואו לשוחח על הנושא

לימודים באקדמיה בשילוב אופטימיות תמימה

"אבא שלי קבלן" מספר דניאל יוניוב (29, נשוי), "אחרי השירות הצבאי עבדתי איתו וכך נחשפתי לעולם הבנייה. בעקבות זאת נרשמתי ללימודי הנדסה. במהלך התואר מאוד התחברתי לכל הקורסים שקשורים לעולם התכנון וידעתי שארצה לעבוד בתחום".

"גם אצלי הכל התחיל לאחר השחרור מהצבא" ממשיך סהר יאיר (29, נשוי + 1), "האמנתי שאין לי את היכולת לשבת מול מחשב כל היום, וחשבתי שעבודה משרדית בלבד לא מתאימה לי, אז חיפשתי עבודה שמשלבת שטח ומשרד. לכן בחרתי ללמוד הנדסה אזרחית מתוך שאיפה להיות מהנדס ביצוע".

"מתמטיקה, גיאומטריה וראיה מרחבית ליוו אותי מגיל צעיר" אומר אלי שי (31, נשוי + 2), וממשיך "כך שבאופן טבעי נמשכתי לתחום ההנדסה. הנדסת מבנים נתנה לי מענה לכל התחומים האלה. התואר בטכניון היה מעניין ומהנה מאוד, אותו סיימתי בהצטיינות יתרה".

"הוריי גרושים מגיל צעיר" מספר גדי (שם בדוי, 33, נשוי), "ואמא שלי הייתה מפרנסת יחידה שדאגה לרווחת הבית. בהיעדר כסף ואמצעים, את תיקוני הבית היא הייתה עושה בעצמה. זה עורר בי את הרצון ללמוד וכך יצא שכשהגיעו אנשי מקצוע - הייתי יושב צמוד אליהם כדי לצפות בעבודה. ככה למדתי לעשות דברים בסיסיים ולאט לאט הבנתי שהייתי רוצה לדעת ולהבין בכל התחום הזה. זה התחיל בקטן והביא אותי עד למדרגות האקדמיה".

"מה שגרם לי לרצות להשתלב בענף" מוסיף גדי, "הוא הרצון ליצור לעצמי שם של איש מקצוע, אדם שמגיעים אליו להתייעצות, שיודע לראות ולצפות בעיות לפני שהן מתרחשות".

דניאל יוניוב

סהר יאיר עבד כשנה וחצי בענף, כקונסטרוקטור, עד שגמלה בליבו ההחלטה. "שגרת העבודה הייתה דומה", הוא מתאר, "דבר ראשון בבוקר, לאחר הקפה, אני עובר על המיילים, ומסדר לעצמי את המשימות לפי רמת הדחיפות – עבודה על תוכנות, חישובים, ישיבות, וגם יציאה לפיקוח עליון".

גם דניאל יוניוב עבד כקונסטרוקטור במשרד תכנון מבנים. את דרכו המקצועית הוא התחיל כבר בזמן הלימודים "עבדתי במשרת סטודנט, לקראת סוף התואר, במשך שלושה חודשים במשרד תכנון והמשכתי עוד שנה ושלושה חודשים במשרה מלאה" והמשיך לשגרה יומיומית שכללה התעסקות בתכנון בפן התיאום עם היועצים השונים, ביצוע חישובים סטטים ובניית מודלים חישוביים ועבודה צמודה עם שרטטים. "בנוסף ביצעתי פיקוח עליון לפרויקטים שונים, כל זה תחת חניכה וליווי של מהנדסים ותיקים יותר במשרד".

גם גדי התחיל לעבוד כבר בזמן הלימודים "בהתחשב בעובדה שלקח לי 5 שנים לסיים את התואר והתחלתי לעבוד בענף כבר בשנה ב', ניתן לומר שבכלל התפקידים שעשיתי בענף (כסטודנט וכמהנדס) עבדתי בערך 5-6 שנים, כאשר שנתיים וחצי הן בתפקיד מהנדס בוגר. כסטודנט עבדתי במקצועות השרטוט, הפקת תוכניות וכדומה במשרדי תכנון שונים ובהמשך הדרך בחרתי ללמוד קורסים מקצועיים, כמו Revit, באופן פרטני, דבר שאיפשר לי להביא מעצמי יותר ולהפיק תועלת למשרדים בהם עבדתי, וכך יצא לי לגלות גם את עולם תיאום המערכות ואת מתודולוגיית הBIM-. עבדתי כקונסטרוקטור במספר משרדים נחשבים בענף, ולבסוף בתפקידי האחרון הייתי עוזר מהנדס ראשי בחברה קבלנית גדולה ומוכרת בארץ.

שגרת העבודה הייתה די זהה בכל החברות ובכל התפקידים מספר גדי: "מקבלים בין פרויקט לשני פרויקטים לתכנון, בפיקוח מקצועי של ראש הצוות ושותפים/בעלים בחברה, מנתחים את הבעיה ההנדסית ומגיעים לפתרון ע"פ שלבי התכנון (מוקדם, סופי, מפורט וכדומה)"

"כחלק מעבודתי כמהנדס מבנים הגעתי לעבודה תחת צוות האחראי על מס' פרוייקטים", מספר אלי שי, שעבד גם הוא כקונסטרוקטור במשך חצי שנה. "התפקיד כלל חישוב עומסים, הכנת תוכניות ברזל לביצוע, מידול ושרטוט גיאומטרי. עבודה משרדית שכללה שימוש בתוכנות Revit, Autocad, Strap, BeamD ולעיתים נסיעות לפגישות עם היועצים השונים. לעיתים רחוקות גם ירידה לשטח לפיקוח עליון. עבודה מסביב לשעון שמתחילה מוקדם מאוד ולעיתים נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה".

החלום ושברו - חוסר סדר, על גבול הכאוס, בלבול ותחושת חוסר מקצועיות רבה

"עוד בזמן הלימודים שמעתי סיפורים על התנאים הלא טובים בהם מועסקים בוגרי התעשייה" משתף אלי, "אך הייתי חייב לבדוק זאת בעצמי". במהלך התואר הכיר אלי גם את בת זוגו – גם היא מהנדסת מבנים. "כאשר סיימנו את התואר יחד התחלנו שנינו לחפש עבודה. שלחנו קו"ח יחד והצטערנו לגלות שמספר החברות שחוזרות אליה נמוך משמעותית מהפניות שאני קיבלתי חזרה.

כאשר היא שלחה קו"ח מספר פעמים ולא נענתה למשרד שבו רצתה מאוד לעבוד החלטתי לנסות גם אני ולשלוח אליהם מועמדות – יום אחרי זומנתי לראיון והתקבלתי. לאחר שהתחלתי לעבוד שם ואשתי בעלת הכשרה זהה אינה מוצאת עבודה התחלנו לחשוב על הסבה להייטק. כך לאחר מספר חודשים היא החלה בהכשרה שמסבה מהנדסים להייטק תחת בית תוכנה מוכר ומוערך. בינתיים, בזמן שאשתי נמצאת בקורס, אני עובד כמהנדס מבנים עמוס מאוד עם מס' פרוייקטים גדול לצוות קטן. הרגשה שאני חייב לעשות הרבה, מהר ושהכל דחוף. בהשוואה לחברים מהטכניון שלמדו תחומים אחרים (מכונות, אווירונאוטיקה, תעשיה וניהול) גיליתי שאנחנו מתוגמלים הכי פחות עם עומס עבודה גבוה. מה שהורגש היטב זה חוסר ההערכה, כפי שבא לידי ביטוי גם בשכר וגם בשעות העבודה.

"מה שחתם את הרצון שלי לעבור הסבה מקצועית היה מקום העבודה האחרון שלי", מספר גדי, "מקום עבודה בו הורגש כאילו "יד ימין לא ידעה את יד שמאל". חוסר סדר, על גבול הכאוס, בלבול ותחושת חוסר מקצועיות רבה". "עוד לפני כן" הוא מספר "הרגשתי חוסר סיפוק בעשייה היומיומית, הן מהעובדה שבחברות בהן עבדתי הכלים המקצועיים היו נורא מיושנים, ובהיותי חובב טכנולוגיה - הרגיש לי שאני לא במקום הנכון לי מקצועית. גם לרצון לעבור למסגרת עבודה שמאפשרת לי יותר פנאי לחיי משפחה היה משקל גדול בהחלטה".

"עבורי השכר הנמוך יחסית לאחריות שיש עליך כקונסטרוקטור" היווה את הטריגר העיקרי, מספר סהר, "האלטרנטיבה בענף להשתכר יותר היא דרך מעבר לביצוע, ששם השעות הארוכות באות על חשבון חיי המשפחה , וגם בזה אני לא מעוניין".

"אני אהבתי את האתגרים ההנדסיים שהתמודדתי איתם אך ההתעסקות בהם הייתה מעטה. בתור מתכנן הרגשתי שאני מתעסק הרבה יותר במסביב מאשר בהנדסה עצמה, שגרמה לי להתחבר לענף מלכתחילה" מספר דניאל. "בנוסף יש גם את עניין השכר, במיוחד בקונסטרוקציה. השכר לא תואם את האחריות שמרגישים בתפקיד, את ההשקעה בעבודה ביום יום ובלימודים במשך 4 שנים.

מצד שני, תמיד הייתי מחובר לעולם המחשב. מגיל צעיר עסקתי בתכנות ונהניתי מזה, גם במהלך התואר בכל הזדמנות שהייתה לי לשלב את התחום עשיתי זאת", הוא מוסיף. "לאחר שנה בתור קונסטרוקטור התגבשה אצלי המחשבה לעשות הסבה והתחלתי לברר על הנושא. התייעצתי עם אנשים שעשו תהליך דומה לשלי, ביניהם מהנדסי בניין אחרים שעשו את ההסבה כבר לפני מספר שנים. הרגשתי שאני חווה תחושות דומות למה שהם תיארו לגבי המוטיבציה שלהם לעשות את השינוי, מה שחיזק אצלי את ההחלטה להתקדם עם התהליך".

אלי שי

מלואו-טק להיי-טק: טירונות על ספידים

לאחר שגמלה בליבו ההחלטה, השתלב דניאל בתכנית הסבה הניתנת ללא עלות. "לאחר ההכשרה התכנית מסייעת לבוגרים להשתלב בתפקידים בחברות הייטק, אך הם עובדים של חברת ההסבה למשך השנתיים הראשונות, כך שבעצם האינטרנס שלי ושל הקורס היה זהה והוא שאתקבל לעבודה". כבר במהלך הלימודים התחיל תהליך ראיונות לחברות הייטק שונות, "אני ניגשתי לתהליך בחברה אחת ואליה התקבלתי כבר באמצע הקורס. התהליך כולו ארך כשבועיים וכלל ראיונות טכניים וראיון אישי. היום אני עובד בתור מהנדס תוכנה בחברת סטארטפ גדולה המונה כמה מאות עובדים". מוסיף דניאל.

גם אלי, כמו דניאל השתלב בקורס מקצועי על מנת לעשות את ההסבה. "הצטרפתי לקורס של בית תוכנה, המכשיר מהנדסים מצטיינים, בוגרי תואר, לתעשיית ההייטק. ההסבה הייתה ללא תשלום מצידי תוך התחייבות לעבודה כעובד שלהם למשך שנתיים בחברה המגייסת. הם דאגו להכשרה, לראיונות ולשילוב בתעשייה. תוך כחצי שנה התחלתי בתפקיד מהנדס תוכנה ב ECI telecom חברת הייטק גדולה מהוותיקות בתעשייה שמייצרת ראוטרים לספקי תקשורת בעולם. השתלבתי בצוות שמפתח פרוטוקולי תקשורת. אחד המנהלים הבכירים שראיין אותי היה גם הוא בוגר הנדסה אזרחית מהטכניון שעזב את התחום. החיבור שלנו היה מיידי וטוב. הכלים שצברתי במהלך הדרך, בשילוב יכולות הלמידה עזרו לי מאוד והצלחתי להתקדם שם לתפקידים של מוביל טכנולוגי וראש צוות של 4 מהנדסים, כולם בוגרי מדעי המחשב. עבדתי שם במשך 4 שנים. לפני חצי שנה קיבלתי הצעה מחברת סטארט אפ מובילה - חד קרן בתחום הסייבר. הצטרפתי לקבוצת ליבה של ארכיטקטים האחראי על אלגוריתם מרכזי, מוגן פטנט, בתחום ניהול ואבטחת מכשירים ברשת.

כמוהם, גם גדי קורס הצטרף לקורס במבנה של BOOTCAMP - 5 חודשים אינטנסיביים שבסופם החברה דואגת להשמה בחברות השונות איתן היא עובדת. "אני בחרתי ללמוד את תחום ה-DEVOPS", מציין גדי ומפרט "ההכשרה עצמה הייתה מאוד HANDS ON, עיקרה היה למידה עצמית, אינטנסיבית ואיכותית - כך שאת הלמידה ביצעתי במסגרת קורס אבל באופן עצמאי. תהליך הלמידה כלל גם למידה משותפת עם חברי הקורס, מה שתורם להבנת הידע, הטמעתו וחידודו. אני יכול להעיד שלמדתי להסבה הזו בשבתות, בחגים, בשעות מאוחרות בלילה, ברכבת ובעצם - בכל מקום שיכולתי. עשיתי הכל כדי להדביק פערים מקצועיים". כמהנדס המגיע מעולם הנדסה שבעיקרו הוא LOW-TECH, היה לא פשוט לעבור את הדרך המקצועית הזו", מסביר גדי. "העובדה שמעבר לקורס בשפת C לא נגעתי בקוד יותר מידי ביום יום לא תרמה גם כן. אבל המוטיבציה שלי גדלה עם כל טכנולוגיה וכלי מקצועי שלמדתי, ומצאתי את הכוחות לגשר על הפערים שלי".

"עבורי התואר בטכניון והקורס עזרו לי לפתח יכולות למידה טובות שעזרו לי רבות במהלך הדרך" מציין אלי. "בקורס למדנו מאפס את כול הידע הדרוש. כל תחומי הליבה של מדעי המחשב. הקורס הקנה ידע נרחב בתכנות, והנגיש לנו את החומר הדרוש להצליח. ההכשרה הייתה קשה הרבה יותר בהשוואה לתואר בטכניון. למדנו בכל יום הרבה שעות בכיתה. מהניסיון שלי עכשיו אני יכול לומר שזה הכין אותי מעולה לתעשייה ונתן לי יתרונות רבים אפילו על פני בוגרי מדעי המחשב".

"התוכנית בה השתלבתי היא תוכנית שמטרתה הסבה מקצועית להנדסת תוכנה" מספר דניאל. "במסגרת התוכנית לומדים על עולם התוכנה, ומתנסים בהרבה תרגילים ופרוייקטים שונים. לומדים לבצע עבודה עצמאית ועבודה צוותית כנהוג בעולם ההייטק. הקורס היה מאוד אינטנסיבי, במשך כ-8 חודשים למדנו כל יום 10 שעות והקדשנו עוד שעות להשלים משימות. כיוון שהקורס מתנהל בצורה כזאת לא ניתן לעבוד במקביל, מה שהצריך תכנון כלכלי לקראת הצעד הזה".

סהר בחר בדרך קצת שונה "אני השלמתי לבד קורסים ממדעי המחשב על מנת לגשר על פערי הידע הקיימים" הוא מציין.

Work-Life-Balance: שגרה רגועה ונוחה והבדלי שכר של שמיים וארץ! (ויש תן ביס)

"ההבדל העיקרי בין ענף הבנייה להייטק הוא בעיקר האנשים", אומר גדי, "מניסיוני הדל יחסית בענף, עבדתי עם המון אנשים - קולגות ולקוחות כאחד - והמאפיין העיקרי ממנו סלדתי בתחום הוא האגו. ענף הבנייה שופע אגו, לא קיים כל תהליך חניכה מסודר וזה משהו סופר קריטי, לא משנה באיזו חברה אתה עובד וכמה ניסיון יש לך. שיתוף והעברת הידע באופן רוחבי כמעט ולא קיים. גם מבחינת איזון בין בית לעבודה יש הבדלים משמעותיים - בענף הבנייה ובפרט בתחום התכנון אין מקומות עבודה שמאפשרים עבודה מהבית, וגם אם כן - זה לא איכותי במיוחד. האופק המקצועי כמעט ולא קיים ומהנדסים עלולים להישאר באותו תפקיד במשך שנים וראיתי את זה קורה בהמון משרדים. וכמובן - איך אפשר בלי להתייחס לנושא השכר - שמיים וארץ!".

"אצלי, כקונסטרוקטור דווקא הייתה האפשרות לעבוד מהבית אבל זה היה קשה יותר כי הייתי תלוי בעבודה מול אנשים במשרד, כמו שרטטים ומהנדסים ותיקים יותר, מה שהקשה על ניהול יום עבודה רציף", מספר דניאל. "מעבר לכך שגרת העבודה די דומה לעבודה במשרד קונסטרוקציה - ישיבות צוות, עבודה מול המחשב וליווי מקצועי במהלך העבודה". כמות שעות העבודה דומה אך בהייטק יש יותר גמישות מבחינת שעות יום העבודה עצמו. בנוגע לשכר, כרגע אני עובד דרך החברה בה עשיתי את ההסבה בשכר נמוך יותר מהנהוג בענף, אך עדיין השכר מתגמל יותר מהשכר בתור מהנדס תכנון. ויש גם תן ביס (:"

"בהייטק יש ההערכה רבה לעובדים טובים וההערכה עצומה לעובדים מצויינים המכונים טאלנטים" מחדד אלי ומוסיף "גם השכר גבוה מאוד ויכול להגיע ל 6 ספרות, כשהוא לרוב מכיל בונוסים, מניות ואופציות. בענף הבנייה לעומת זאת, התחושה היא שמתגמלים עבודה קשה בעוד עבודה. לא דואגים לשמר עובדים ולא משלמים להם כראוי". מבחינת Work Life Balance העבודה בהייטק רגועה ונוחה בהשוואה לשגרה בענף הבנייה. משרדים נוחים שעות נוחות וגמישות יתרה בשעות העבודה, דבר שאפשר לי להיות שותף מלא ופעיל בגידול ילדי הקטנים, לקחת ימי מחלה וחופשות כשצריך. תקופת הקורונה אפשרה למרבית העובדים בתעשייה לעבוד מהבית מה שחסך זמני נסיעה ואפשר לנו לעבור למקום מרוחק יותר ממקום העבודה ולשפר תנאי מחייה. גם שגרת העבודה מאתגרת, יש אינסוף אפשרויות להתפתח, ולאחר שכבר נכנסים לתעשייה אפשר לעבור בה לתפקידים מעניינים".

החלטה מהטובות שעשיתי!

"התלבטתי רבות לפני שהחלטתי לעשות את הצעד הזה", מספר דניאל, "וקצת יותר משנה לאחר מכן אני לחלוטין שלם עם זה. אני מרגיש שההשקעה בתוכנית ההסבה השתלמה ושהגעתי למקום ברמה מקצועית גבוהה, שבו אני מרגיש שאני מתקדם כל יום ולומד דברים חדשים. אני חושב שאם את או אתה מזדהים עם מה שקראתם פה, חושבים שאתם יכולים לעבודה בסביבה צעירה ודינאמית, בעלי יכולת למידה עצמית, לעבוד מול מחשב ולא בשטח והכי חשוב נמשכים לעולם התוכנה, אני בהחלט ממליץ".

"חד משמעית זו החלטה מהטובות שעשיתי" קובע אלי. "חיי השתפרו משמעותית כלכלית מקצועית וחברתית. יש לי את האחראיות על הלו"ז של עצמי ואת החופשיות לעבוד מכל מקום שארצה כמעט. התחושה היא שמתייחסים אליך כנכס, מכבדים אותך וסומכים עלייך. אני ממליץ לכל מי שיכול לא לפחד מהמעבר, הוא יהיה קשה ומאתגר אך משתלם מאוד".

"מבחינתי", מסכם גדי, " המשיכה שלי לטכנולוגיה היא שהניעה אותי לעבור את ההסבה המקצועית, והרצון שלי ללמוד ולהתפתח (וכן חוסר הסיפוק שלי מהעשיה היומיומית) - הם אלה שגרמו לי לבצע את ההסבה. העובדה שאני רוצה לתת יותר ממה שכבר יש לי – למשפחתי, וכן פערי השכר - הם אלה שדחפו אותי לבצע את השינוי הזה.

טיפ לסיום

"חשוב להבין שמדובר בתהליך ארוך ואינטנסיבי", מפרט דניאל, "תכנסו לזה רק אם אתם באמת מתחברים ואוהבים את העולם הזה. זאת החלטה משמעותית לחיים, עדיף לא להתחיל מאשר להתחיל ולהתחרט באמצע התהליך".

"אני הייתי מציע למי ששוקל לעבור תהליך כזה, לפתוח קורס אונליין להתנסות, לראות אם זה מדבר אליכם ואתם רואים את עצמכם עובדים בזה" אומר אלי, "אם זה מתאים אל תהססו יותר מידי, ענף הבנייה לא בורח ולא משתנה. המעבר יתאים לאנשים שאוהבים להיות בלמידה מתמדת, נהנים מאתגרים, חזקים מאוד אנליטית ועם ידע טוב באנגלית. הדרך קשה מאוד אבל התגמול בהתאם. תעשיית ההייטק צמאה למהנדסים מוכשרים. גם כשבמשק נראה שהמצב גרוע ויש פיטורין – עובדים טובים ומוכשרים אף פעם לא נשארים מובטלים! אני מזמין כל מהנדס/ת מוכשר ששוקל את המעבר להתייעץ איתי בלינקדאין ולבוא לקפה במשרד. אסייע בשמחה".

"אני חושב שהסבה כזאת מתאימה בעיקר לקונסטרוקטורים", אומר סהר, "מכיוון שמבחינת אופי העבודה ישנם קווי דמיון לתפקידים רבים בהייטק, ומבחינת תנאי השכר המשכורות בהייטק הן בערך פי שניים ממה שמרוויחים קונסטרוקטורים, מבחינת יכולת אנו לא נופלים מאף אחד".

"פשוט תהיו כנים עם עצמכם" מסכם גדי, "אם המחשבה לעבור נובעת נטו משיקולים כספיים - נסו להחליף חברה, תחום או תפקיד. אם הרצון לבצע את ההסבה המקצועית נובעת משיקולים מקצועיים - לכו על זה"