מניעת וכיבוי שריפות
שריפות מלוות את האדם מקדמת דנא. בעבר הרחוק, הן היו מלווות במספר אדיר של נפגעים ובנזקים כלכליים עצומים. פגיעתן האיומה רוסנה במשך השנים עלידי תקנות בניה, הקמת מערכים יעילים של שירותי כבאות, ואימוץ מסקנות של מחקרים במדעי האש והנדסת בטיחות האש. המסקנה החשובה ביותר ממחקרים אלו היא ללא ספק כי יש לתת עדיפות ראשונית למניעת שריפות. במקביל יש לפעול לכיבוי ומיתון נזקי שריפות בבניינים ובמשאבי הטבע ע"י תכנון מגובש של אסטרטגיה, תקנות ועקרונות פעולה, וכמובן אכיפתן. כמו כן, מלמדים מחקרים אלו והניסיון בארצות שונות כי בתכנון בניינים אין להסתפק בתקנות מרשמיות
(Prescription Based Standards) המכתיבות את צורת הבניין ואביזריו, כמו, למשל, התקנה הדורשת להתקין בחדרי מדרגות פתח עליון לשחרור עשן. בנוסף להן יש לתקן תקנות תפקוד (Performance Based Standards). אלו הן תקנות הדורשות בדיקה מוכחת של תפקוד הבניה או הפרויקט במצבים שונים, למשל ע"י מודלים המדמים את תנועת העשן בבניין בעת שריפות. ראוי לציין בהקשר זה כי גם ברוב התקנות המרשמיות המתקדמות מצוין כי השימוש בהן חייב להיעשות על ידי מהנדסי מניעת שריפות.
ברור כי תקנות תפקוד, במיוחד בשטח מניעת שריפות, מטילות על כל מתכנן פרויקט ועל הבודק את תפקודו אחריות רבה יותר וקשיים רבים יותר מאשר תקנות מרשמיות, מאחר שבעת בדיקת תפקוד בנין, למשל, הוא חייב לזהות אירועים ומצבים המסכנים את הבניין ו/או את השוהים בו. לכן מלוות תקנות-תפקוד בשטח הנדסת האש בהנחיות מרשמיות של מצבים ומטרות שיש לבדוק. למשל, תקנות כאלו מגדירות את תפוקת החום של,"שריפת התכנון", בסוגים שונים של בניינים. אולם, על המתכנן ועל המאשר בניין כל שהוא להבטיח כי אין הוא מתוכנן לאחסן כמות או סוג של דלק העשויים ליצור שריפה גדולה יותר. בתכנון מחסן, למשל, לא תמיד מקובל לדרוש את עמידותו באש ומסתפקים בתכנון שיבטיח כי בפרק הזמן המספיק לבריחת העובדים לא יווצרו עשן או אש שיחסמו את בריחתם. כמו כן יש לבדוק את אפשרויות מעבר השריפה למבנים סמוכים.
ברור לכן כי על מנת להגיע ליכולת כזאת יש להפוך את נציבות כבאות והצלה בישראל לנציבות (ארצית) למניעת וכיבוי שריפות, המתבססת על מספר לא קטן של מהנדסי מניעת שריפות. זוהי כמובן משימה קשה ורב שנתית.
...המבקר הזהיר כי מערך הכבאות עלול לקרוס עקב העומס הצפוי עליו בשעת חירום. הוא מצא כי המצב כיום גרוע ממה שהיה לפני ארבע שנים ומצא כי הכבאים סובלים ממחסור בציוד וכוח אדם.
במקום לתקן את הליקויים - הם נעשו חמורים יותר: מבקר המדינה, שחשף שורה ארוכה של ליקויים בדו"ח
- לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
- אסון הכרמל - כל הדיווחים והפרשנויות בעמוד מיוחד
- 42 איש שילמו בחייהם על המחדל. אלו הפנים והשמות
המבקר מצא ליקויים מהותיים, בנוגע להיערכותם הארגונית של שירותי הכבאות. לדבריו, נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח אדם, לפריסת התחנות ולכלי רכב וציוד ש"בגללם עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בזמן חירום". לדברי המבקר, בזמן חירום לא יוכלו שירותי הכבאות - במצבם הנוכחי - להתמודד עם מספר גדול של אירועים, שחלקם יתרחשו באותו זמן, ובמשך זמן ממושך. המבקר הזהיר כי מערך הכבאות עלול לקרוס עקב העומס הצפוי עליו ולא לספק לתושבים את השירותים הנדרשים ובעקבות זאת תושבים רבים יימצאו בסכנת חיים ממשית.
"מערך הכבאות עלול לקרוס". כבאים בשריפה בכרמל (צילום: AP)
- המבקר: ממשלת ישראל הפקירה את אזרחיה
- הכבאים רצו תקציב, האוצר דרש רפורמה
- אלוף פיקוד העורף: חסר ציוד כיבוי? לא ידעתי
"לנציב הכבאות אין שליטה בשטח"
אין מרכז ניהול ושליטה, המיועד להפעלה מרכזית ומתואמת של כל איגודי הכבאות. נמצאו ליקויים במספר תחנות הכיבוי ופריסתן. הן אינן יכולות למלא את הדרישות בעת חירום. תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי, ובינן לתחנות הכיבוי, מבוססת על מכשירי קשר ישנים, הפועלים בתדרים מעטים. עובדה זו גורמת למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים.
לדבריו, לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, כאשר נדרשים בשטח יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות. בשירותי הכבאות אין גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום, ועלולה להיות לכך השפעה קריטית בשעת חירום. הוא הצביע על כך שכשל מתמשך זה הונח לפתחו של משרד הפנים, ושל השר העומד בראשו, כמי שהאחריות לשירותי הכבאות מוטלת עליו.
המבקר כתב עוד, כי ראוי לבחון את הצעתם של אלי ישי ומאיר שטרית, באשר למקומו של מערך הכבאות, והאם יש להותירו במשרד הפנים או להעבירו למשרד אחר. אולם לדברי המבקר, "יש חשיבות עליונה לשנות תחילה את המבנה הארגוני הבסיסי של שירותי הכבאות, וזאת ללא התניות או עיכובים, וזאת כדי לספק מהר ככל האפשר מענה מיטבי מול האיום ומוטב שעה אחת קודם, כל השעיה נוספת בנושא זה תהיה חלילה לרועץ למדינה".