משק המים בישראל

מצבו של משק המים בישראל נדון רבות בתקשורת הכתובה והמשודרת.
לא עובר יום ללא דיווח על מצבה של הכינרת, על מפלסה ההולך ודועך,
על כמות המשקעים שירדה בחורף האחרון, בשבוע הנוכחי או ביממה שחלפה.
נושא זה לא מדיר רגליו גם ממפגשים חברתיים בכל השכבות הסוציו אקונומיות. אחרי הכול, אם אין מים לא משנה כמה כסף יש לך בבנק, אתה בבעיה.

כדי להבין את מצבו של משק המים בישראל, עלינו להבין מושגים בסיסיים אודות מקורות המים בישראל ואז נוכל להבין את הנושא בצורה ברורה ואולי הגברת המודעות הזו תגרום לנו לנסות לחסוך קצת יותר במים אותם אנו צורכים.

מקורות המים
פוטנציאל המים העומד לרשותה של מדינת ישראל עומד על כ-2 מיליארד מ"ק בשנה.
מקורות המים של מדינת ישראל מתחלקים לשניים מרכזיים: האחד הוא מים עיליים – מי הגשמים, והמים  הזורמים או הנאגרים על פני השטח, כמו מאגרים, נחלים, מעיינות, או המים של הכנרת הגוועת. חוץ ממקורות מים אלה ישנם מים באיכות קצת פחות טובה ומשפרים אותם על ידי טכניקות כמו התפלה וטכנולוגיות של טיהור שפכים.

מקור המים השני הוא מי התהום הנאגרים באקוויפרים עליהם נדבר בהמשך. מים אלה מנוצלים בשאיבה.

מים עיליים
כמו שידוע לכולנו, מקור המים העילי הגדול ביותר וגם החשוב שבמקורות המים הוא אגם הכינרת שמכילה 4 מיליארד קוב. כשמגיעים ל-213 מטר מתחת לפני הים, לא ניתן לשאוב יותר. זהו מפלס אדום תחתון. המפלס העליון נמצא ב-209 מטר.

המפלס נקבע לפי כמויות השאיבה. בתחילת החורף שואבים מהכנרת כמויות גדולות ומוחדרות בבארות שבמישור החוף, זאת כדי לאפשר לכנרת לקבל מים מן הגשמים ומי שפונות מהחוף. החדרה זו נועדה גם כדי להעשיר את אקויפר החוף.

המים מגיעים אל הכנרת מנהר הירדן, החצבני, והבניאס. יחד עם מקורות נוספים הכנרת מקבלת כ-850 מלמ"ק כל שנה ממוצעת. מופקים ממנה 530 מלמ"ק ביה ומתאדים כ-300 מלמ"ק. רוב המים מוזרמים למוביל הארצי. הכמות המוזרמת למוביל הארצי תלויה ביבול המים השנתי. בשנים שחונות יזרימו כ-180 מלמ"ק בשנה (זה קרה ב- 90` שהייתה שנת בצורת). בשנים גשומות במיוחד יפיקו ממנה למעלה מ-1000 קוב בשנה.

המוביל הארצי נועד בתחילת דרכו להוביל מים לחקלאות בדרום הארץ. בהמשך, שונה ייעודו והוא חילק את המים בצורה שווה לצרכי שתייה וחקלאות. כיום למעלה מ-70% ממימי המוביל הולכים לשתייה והיתר לחקלאות.
מי שיטפונות הם מקור נוסף למים עיליים. ניתן להפיק מהם כ-70 מלמ"ק בשנה. חברת מקורות מפעילה מספר מפעלים שתפקידם הוא לאגור מים אלה. מים אלה מוחדרים בדרך כלל למי התהום והם נועדו להשקיה.

מי תהום
מחולקים לאקוויפרים – אגנים תת קרקעיים. שני האקוויפרים החשובים הם אקוויפר החוף ואקוויפר ההר. את מי התהום מפיקים באמצעות קידוחים. יש כיום כ-2880 קידוחים ברחבי הארץ.

אקוויפר החוף מתחיל באזור בנימינה ויורד דרומה עד קיבוץ ניר עם. במזרח עד גבעות השפלה הפנימית ובמערב מגיע לים. בעבר איכות המים באקוויפר זה הייתה טובה, ורמת המליחות הייתה קטנה. מכיוון שבוצעה בו שאיבת יתר, התדרדרה איכותו.

אקוויפר ההר
מתחלק לשני חלקים: אקויפר ירקון- תנינים (ירקת"ן) המתנקז מגב ההר לכיוון הימן ואקויפר ההר המזרחי הכולל את אגני השומרון הצפוני ובית שאן והאזורים המתנקזים  לבקעת הירדן.

שני האקוויפרים אחראיים יחד על אספקת קרוב למחצית מכמות המים בישראל. מעיינות ראש העין – אחד ממקורות המים החשובים במדינה, הם שפיעה של אקוויפר ההר.  

מי אקוויפר ההר חשופים יותר לזיהומים בגלל חדירת אבן גיר לתוכם, אך עדיין נחשבים איכותיים יותר מהמים של אקוויפר החוף.
ישנם אקוויפרים קטנים נוספים בגליל המערבי, ובדרום הארץ. הם נותנים 220 מלמ"ק בשנה. מי התהום עוברים חיטוי באמצעים כימיים, כלור בעיקר.

צריכת המים בישראל
במדינות העולם השלישי, צריכת מים לנפש ליום (לנ"י) היא כ-50 ליטר. במדינות המערב זה מגיע ל-450 ליטר. מדינת ישראל קרובה יותר למערב בתחום זה והצריכה מגיעה ל-300 ליטר לנ"י. לשנה הצריכה תהיה כ-100 מ"ק לאדם. 60% מן הכמות הזו הולכת לחקלאות.

כיום עומדת צריכת המים השנתית בישראל בשוויון עם המים העומדים לרשותה. 

כל עוד כמות המים המתוספת למקורות המים דומה לכמות המופקת מדי שנה, חשבון המים של המדינה מאוזן. שאיבת מים הגדולה מהכמות הנוספת באותה שנה גורמת למאזן מים שלילי.  משיכת יתר פוגמת משמעותית באיכות המים.

אם מאזן שלילי נמשך פרק זמן קצר ניתן להשלימו על ידי משקעים. בשנים יבשות יכול פוטנציאל המים בישראל לרדת עד 1.1 מלמ"ק.

תחזיות
לפי הנתונים, עולה רמת צריכת המים הביתית ב- 7% בשנה. אוכלוסיית המדינה עולה, החום בקיץ שובר שיאים וכך גם צריכת המים.
לפי התחזיות, צריכת המים לשימוש ביתי שהיא כאמור 30% מהצריכה הכללית, תגדל ב-2010 ל-830 מלמ"ק בשנה. מדובר בצריכה של 60% מפוטנציאל המים

בשנת 2040, עם אוכלוסיה חזויה של כ- 19 מיליון איש בשטח שממערב לירדן יכולה הצריכה הביתית לעבור את הגבול של 2,000 מלמ"ק לשנה. כך שגם אם לא תהיה עלייה בצריכת מים לחקלאות, כבר ב-2010 לא יהיו מערבית לנהר הירדן די מים ממקורות טבעיים כדי לספק את הדרישה.

את משק המים אפשר לאזן בכמה דרכים, ואלה המרכזיות:

  • מחזור מים על ידי שימוש בקולחים

  • ייעול השימוש במים לחקלאות

  • התפלה

  • הגברת מטר וניצול יעיל של נגר, שיטפונות, זריעת עננים

  • חיסכון במים ומניעת אבדנים

  • ייבוא מים

חיסכון במים
ישראל היא אומנם אחת המדינות המובילות בעולם בכל מה שקשור בהחדרת המודעות לציבור אודות חיסכון במים, לציבור קשה להתרגל לעניין, למרות שניכר שיפור מסוים לאחרונה. כל אחד מאיתנו יכול לתרום לשיפור מאזן המים בישראל בפעולות קטנות על ידי חיסכון אישי בצריכת מים. זה יכול להיות באמצעות מתקני חיסכון לאסלה ולברזים בבית, השקיה נבונה על ידי טפטפות, מקלחות קצרות יותר, פחות אמבטיות, שטיפת רכב בדלי ועוד, הם סוג הפעולות שישפרו משמעותית את מצבו של משק הים.

ניתן גם לצמצם שחמוש במי קולחים. מים אלה המכילים חומרים כמו נתרן, פוספטים ובורון, מוגבלים לשימוש חוזר לחקלאות, לכן צמצום מים מסוג זה יכול להגדיל את כמות המים העומדת לרשות החקלאים

ברמת המועצות המקומיות והעיריות, ניתן לשפר המון. קיימות ערים בהן מערכות המים ישנות וכתוצאה מכך קיימות דליפות רבות. מדובר לעיתים בלמעלה מ-20% מים שהולכים פשוט לאיבוד.

התחברויות חובבניות בשטחי הרשות בערים כמו עזה וחברון וסביבותיהן גורמות לאבדן של עד כ-50% מן המים המוזרמים לאזורים אלה.

לכן, הן ברמה הפרטית והציבורית יש לבצע מאמץ רב כדי להגיע למאזן חיובי של משק המים בישראל. כאן, בניגוד למשיכת יתר בבנק, קשה מאוד לחזור בחזרה.

"בסך הכל רציתי לטפטף טיפה..."

ומר אריאל זילבר בשירו וממשיך "עוד טיפה ועוד טיפה... תהיינה לים..."

על המחבר
תגיות
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר