ניהול הבנייה: ליבת המקצוע וגזירת תחומי אחריות למקצועות נלווים

ניהול הבנייה עוסק בתהליך ההקמה של פרויקטים משלב התכן המוקדם, התכן הראשוני, תהליך מימוש הפרויקט, ההתקשרות, ביצוע הפרויקט וכלה במסירת הפרויקט ובתחזוקתו.

הדיסציפלינה התפתחה בתחילת המאה ה-20 עם ההבנה, כי לצורך הקמה של פרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות נדרשים אנשי מקצוע בתחום תזמון הפרויקט, ניהול הכמויות, הפיקוח והבקרה. למעשה כבר בממלכה הבריטית המאוחדת במאה ה-17 הייתה בקרה על פרויקטים, מאחר ולתכנון ולביצוע הפרויקט היו השלכות מרחיקות לכת על בטיחות הציבור, רווחתו ובריאותו. הדבר התבטא בתקנות לבנייה ובחיוב הציבור לבצע בקרה על יישום התקנות הלכה למעשה באמצעות מכוני בקרה. אולם הבקרה עסקה בעיקר בתחומים הנוגעים לבטיחות הציבור, בריאותו, רווחתו ולא התעמקה בניהולו של הפרויקט.

 

ניתן לציין שש אבני דרך בהתפתחות ניהול הבנייה והנדסת הביצוע במהלך המאה ה-20:

  1. פיתוח טכניקות לתכנון לוחות הזמנים - פיתוח תרשים גאנט בתחילת המאה ה-20 (1910).
  2. התפתחות הבנייה לגובה - ההכרח בניהול, הבא לידי ביטוי בבחירת ציוד הבנייה, שיטות הביצוע, לוחות הזמנים, חוזים ועוד. הכרה זו הובנה במהלך בניית גורדי השחקים בארה"ב בשנות ה-20 וה-30.
  3. פיתוח טכניקות להקצאה אופטימלית של משאבים תחת אילוצי זמנים, משאבים והתפתחות הנדסת תעשייה וניהול – תחום זה התעצב במהלך מלחמת העולם השנייה במהלך המאבק בין כוחות בעלות הברית לגרמניה הנאצית באוקיינוס האטלנטי והוביל לשיטות אופטימיזציה מתקדמות בתזמון פרויקטים צבאיים, טכניקות שחלחלו בהמשך לתעשייה ולענף הבנייה.
  4. התפתחות הבנייה המתועשת עם הצורך להקים במהירות ובכמויות גדולות יחידות דיור לאחר מלחמת העולם השנייה.
  5. מהפכת האיכות - הגדרת האיכות, הבטחת ובקרת האיכות. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. במהלך תקופה זו הלכה והוטמעה ההבנה של חשיבות הבקרה בתהליכי הייצור ההמוניים כחלק מתהליך הבטחת ובקרת האיכות והבטיחות. הכרה זו הובילה להטמעת תקני איכות בכל העולם המפותח, וכן להטמעת מכוני בקרה בעשרות מדינות ברחבי העולם המפותח.
  6. פיתוח שיטות מימוש מתקדמות: תכנון-ביצוע, Fast-Track, פיתוח שיטות מטיפוס P.P.P. שנות ה-60 עד ה-80 של המאה ה-20. המגמה העולמית של הקטנת מעורבות המדינה בתחומים כמו בריאות, תשתיות וחינוך הובילה לפיתוח שיטות מימוש המשלבות הון פרטי בהקמה של פרויקטים ציבוריים. בישראל, קנתה לעצמה קבוצת שיטות מימוש אלה נחלה בתחומים של תשתיות תחבורה, מים ואנרגיה. שיטות אלה מחייבות את מנהלי הפרויקטים, מהנדסי הביצוע, המפקחים ובקרי התכן והביצוע להכיר היטב את שיטות המימוש המתקדמות על משמעויותיהן ביחס לתכן הפרויקט, ביצועו וההיבטים הכלכליים והפיננסיים של כל שיטה.
  7. התפתחות השקיפות והצורך לצאת למכרזים בסקטור הציבורי - שנות ה-70 של המאה   ה20. מגמה זו הביאה להתפתחות שיטות חוזים שונות כדוגמת חוזה המדף הסטנדרטי, חוזה ה- FIDIC ועוד.

לאורך המאה העשרים החלו להתפתח תחומים ובהם: הנדסת ביצוע (Construction Engineering), פיקוח (Inspection), ניהול הבנייה וניהול פרויקטים (Project Management). התפתחויות אלו הביאו להוצאת ניהול הפרויקט מחזקתו של המתכנן הראשי של הפרויקט, והעבירו אותו לידיים מקצועיות של מנהלי פרויקטים, תהליך שהלך והעמיק לאורך כל המאה ה-20.

 

מציוני הדרך של ניהול הפרויקטים ניתן לגזור את התפתחות המקצוע לאורך 120 השנים האחרונות ולהבין את תחומי הליבה של דסציפלינה מקצועית זו. תחום ניהול הבנייה עוסק בתשעה תת-תחומים (Carty, 1995):

מימוש הפרויקט (Procurement Methods) - קביעת שיטת הוצאת הפרויקט אל הפועל: כיום עומדים בפני יזמים ציבוריים ופרטיים מגוון של שיטות להוצאת יוזמותיהם מן הכוח אל הפועל. קיימות עשרות שיטות ובהן: שיטת קבלן ראשי המסורתית, תכנון- ביצוע, ניהול הבנייה, ושיטות שונות ממשפחות ה- Private-Public-Partnership (P.P.P.)  כדוגמת B.O.T. (Build Operate Transfer), P.F.I. (Private Finance Initiative)., D.B.O.T. (Deign Build Operate, Transfer)ו- Integrated Project Delivery (IPD).

ניהול ההתקשרות (Contract Management) - הכנת מסמכי מכרז וחוזה הבנייה, ניהול החוזה. תחום רחב זה כולל מכרזים לפי המחיר הנמוך, המחיר הממוצע, מכרזים בשיטת A+B, A+B+C, וכד'.

תכנון לוחות הזמנים והקצאת המשאבים לפרויקט - הכרת יסודות תכנון לוחות הזמנים. יישומם לתכנון לוח הזמנים והקצאת המשאבים בפרויקט.

שיטות הביצוע (Construction Methods) - הכרת שיטות ביצוע לעבודות השונות והתאמת שיטת ביצוע אופטימלית לפרויקט ולתנאי האתר. שיטות הביצוע יותאמו בהיבטים של התכן הכולל של המבנה. תיעוש עבודות השלד והגמר. 

בחירת ציוד הבנייה וארגון האתר בהיבט המערכתי (Construction Equipment Selection and Site Layout Planning) – תכנון מבנים זמניים לאתר: תכן טפסות לבטון, תכן הפיגומים. התאמת ציוד הבנייה לשיטות בנייה מתועשות ומתקדמות. נושא זה הפך לתחום מפתח בהשפעתו על יעילות תהליך הביצוע, על עמידה בלוחות זמנים ועל יתרונו הכלכלי של הפרויקט. בנוסף, לכמות הציוד ואיכותו, והתאמתו לשיטת הביצוע, יש השפעה מכרעת על הצלחת הפרויקט לעמוד ביעדי האיכות, התקציב ולוחות הזמנים. לכן, נושא זה מהווה חלק מרכזי בעבודתו המקצועית של מנהל הפרויקט (מוודא שהקבלן מעמיד את הכלים והציוד המתאימים למימוש המטרות באיכות, בעלות ובזמן המתוכננים) ושל מהנדס הביצוע (המוציא אל הפועל את תכניות הביצוע, ומבטיח שהקבלן ישלים את הפרויקט ברווחיות ויחד עם זאת ללא העמסת עלויות מיותרות וגרימת עיכובים בלתי מחויבי המציאות).

ניהול האיכות בבנייה - עקרונות תורת האיכות ויישומם בתחום הבנייה והתשתיות הלכה למעשה בתהליך הבטחת ובקרת האיכות.

ניהול הכמות - בקרת הכמויות ובקרת התקציב בפרויקט. נושא זה מחייב התעמקות בכתבי הכמויות והתאמתם למסמכי הפרויקט האחרים כדוגמת: התכניות, המפרטים, וכן תקנים ותקנות. לניהול הכמות השפעה גדולה כל כלכליות הפרויקט ועל יעילות הענף.

ניהול הסיכונים והבטיחות - יסודות תורת הסיכונים, סקרי סיכונים (סקר ראשוני, וסקרים מפורטים), סיכונים קבלניים, ניהוליים, ביצועיים, תשתיות, סיכוני תכנון וסיכוני התקשרות, אירועים חריגים בבנייה ובתשתיות.

ניהול משאבי כוח האדם בפרויקט - ניהול משאבי אנוש, בחירת עובדים, הכשרת עובדים והשבחת כישוריהם, מוטיבציה והנעת עובדים, יחסי אנוש.

תחומי ליבה אלו קיימים כיום בכל פרויקט בנייה ברמת מורכבות משתנה, החל מבניין מגורים פשוט ועד מבנים גבוהים, ותשתיות חיוניות כגון כבישים מהירים, מחלפים, מתקני טיפול בשפכים, מתקני קליטה וטיפול בגז טבעי, מתקני רפואה ועוד.

 

פריון העבודה בתחום הבינוי בישראל:

זאת ועוד, על פי נייר מדיניות של מכון טאוב משנת 2013 (בן-דוד, 2013), פריון העבודה בתחום הבינוי בישראל נמוך בהשוואה לכל יתר הסקטורים האחרים של התעשייה בישראל, ונמוך באופן חריג ביחס למדינות ה- OECD. הוא נמצא 60% מתחת לפריון העבודה הממוצע לסקטור זה במדינות ה- OECD! נתון זה הינו תוצאה של התדלדלות ההון האנושי המקצועי בתחום הבנייה והתשתיות בישראל במהלך ארבעת העשורים האחרונים. כמו-כן ישראל מתאפיינת בבירוקרטיה סבוכה המקשה על תחרותיות ומונעת מימוש של תהליכים שיגבירו פריון. לדוגמה, קיצור תהליכי רישוי, קיצור תהליכי התקשרות ושימוש בשיטות התקשרות מתקדמות, ניהול יעיל של חוזים, ניהול הסיכונים וניהול יעיל של תהליכי הבנייה.

מנקודת מבט זו ובהינתן התמונה המלאה, אנו מתקדמים לעבר סביבה רב-ממדית של מימוש פרויקט הבנייה, ניהולו וביצועו. עלינו לקבוע קווים מנחים לייחוד פעולות, כך שיאפשרו לתחום הבנייה והתשתיות להעלות את הפריון במידה ניכרת בעשורים הבאים.

בכדי לממש את כל היסודות האלה עלינו להבטיח, כי למהנדס ניהול הפרויקט בכל תחומי העיסוק: ביצוע, פיקוח, ניהול ובקרת התכן והביצוע יהיו מיומנויות ליבה, אשר יאפשרו לו להגדיל את פריון העבודה בפרויקט בהיקף של עד 100% בתוך פרק זמן של עשור או שניים. לצורך כך עלינו להציב דרישות הכשרה ושמירת כשירות לכל אחד מתשעת תחומי הליבה של ניהול הפרויקט.

בהכשרת מנהלי הפרויקטים, מהנדסי הביצוע, מפקחים ובקרי תכן וביצוע יש להבטיח, לימוד והכשרה שיקנו הבנה עמוקה של עקרונות המקצוע והיכולת ליישמם: הכרת שיטות מימוש פרויקטים, המבנה הארגוני של מימושם, יתרונותיהם, חסרונותיהם, תנאים ליישומם. מדובר בשיטות קבלן ראשי לביצוע, ניהול הבנייה, תכנון-ביצוע, Turn Key, I.P.D. (Integrated Project Delivery)ושיטות ממשפחת PPP ובהן: B.O.T.P.F.I., וכד'.

  1. הכרת שיטות מימוש פרויקטים, המבנה הארגוני של מימושם, יתרונותיהם, חסרונותיהם, תנאים ליישומם. מדובר בשיטות קבלן ראשי לביצוע, ניהול הבנייה, תכנון-ביצוע, (Turn Key, I.P.D. (Integrated Project Delivery ושיטות ממשפחת PPP ובהן: B.O.T., P.F.I., וכד'.  
  2. ניהול ההתקשרות והחוזה, אתיקה מקצועית ואספקטים משפטיים בבנייה - הכרת מסמכי מכרז וחוזה בשיטות ההתקשרות השונות. תנאי סף, דרישות קריטיות, נספחים, אבני דרך וכד'. מכרזים בשיטת המחיר הממוצע, המחיר הנמוך, A+B, A+B+C וכד'. לימוד יסודות האתיקה המקצועית, והטמעת עקרונותיה בתהליך ההקמה של פרויקטים הנדסיים. הבנת תפקידו של מנהל הפרויקט כאחראי לתפקודו התקין והמקצועי של הקבלן כלפי היזם וכלפי בטיחות הציבור בכל האספקטים המקצועיים.
  3. שיטות הביצוע - הכרת שיטות ביצוע בשיטות קונבנציונליות, מתועשות וחדשניות. הכרת תהליכי הביצוע לעבודות עפר, המבנה התחתון, השלד, הגמר, המערכות. תיעוש עבודות השלד והגמר. שימוש בשיטות חדשניות לעבודות העפר, השלד והגמר. (רצוי בשני קורסים נפרדים: שיטות ביצוע ושיטות ביצוע מתקדמות).
  4. תכנון לוחות הזמנים והקצאת המשאבים לפרויקט - הכרת טכניקות גאנט, CPM, PERT, וסימולצייתמונטה-קארלו. הקצאת והחלקת משאבים לפי אסטרטגיות שונות (עלות מינימלית, יעילות מרבית וכד'). (קורס מתקדם בתכנון לוחות זמנים).
  5. בחירת ציוד הבנייה וארגון האתר בהיבט המערכתי - תכן טפסות לבטון, תכן מבנים זמניים, בחירת ציוד בנייה המותאם לשיטות הביצוע, ללוח הזמנים, לתנאי הביצוע באתר, לבטיחות, איכות וליעילות הביצוע. (קורס במיכון וציוד בבנייה, כולל תכן טפסות לבטון לפי ת.י. 904)
  6. ניהול איכות כוללת בבנייה - הכרת יסודות תורת האיכות, הבטחת איכות, בקרת איכות, תקני ISO, מבדקים עצמיים. הבנת תורת הבקרה, יישום תורת האיכות לתחום הבנייה.
  7. ניתוח אומדן ובקרה תקציבית של פרויקט בנייה - בניית אומדן התקציב, אומדן פרמטרי, ומפורט. שיטות לבקרת התקציב בשיטות ההתקשרות השונות: כתב כמויות, תכנון-ביצוע, ניהול הבנייה ועוד.
  8. ניהול סיכונים, בטיחות ואירועים חריגים בבנייה - יסודות תורת הבטיחות, מפגע, וסיכון. תורת ניהול הסיכונים, שיטות לשיכוך הסיכונים. סקרי סיכונים ראשוניים ומפורטים. הכרת קטגוריות סיכון ומשמעותן בהיבט הניהולי והביצועי. (קורס ניהול סיכונים וקורס בבטיחות)
  9. ניהול משאבי אנוש בבנייה - מיון עובדים, קליטת עובדים, השבחת כוח-אדם, ניהול משברים, מנהיגות.
  10. פרויקט גמר מורחב בו הסטודנט מיישם את מכלול הנושאים הנ"ל בצורה מוכללת ומערכתית, המיישמת סינתזה לניהול וביצוע של פרויקט הנדסי.

 

אם נחלק את תחום ניהול הבנייה לארבעה תחומים, ניתן להבין כי כל נושאי הליבה הנ"ל שייכים לניהול הפרויקט:

א. ניהול הבנייה - מהנדס העומד בראש הצוות הניהולי של הפרויקט.

ב. הנדסת הביצוע - מהנדס העומד בראש הצוות ההנדסי של הקבלן. (בתחום זה, נדרשים נושאים 2, 3, 4, 5, 6, 8 ו-10)

ג. פיקוח צמוד - מהנדס המסייע למנהל הפרויקט בפיקוח על הביצוע והתאמתו לתקנים, מפרטים, תקנות והתכניות. (בתחום זה, נדרשים נושאים 3, 5, 6, 8 ו-10)

ד. בקרת התכן והביצוע - מהנדס העוסק בבקרה על תהליך ההקמה החל משלב ההיתר וכלה בשלב אישורי האכלוס לבניין.(בתחום זה, נדרשים נושאים 2, 3 ו-8 הבנה ושליטה גבוהה בעקרונות התכן ובתקנות התכנון והבנייה לצורך בקרת בטיחות הביצוע). יודגש כי תחום זה שהוא בהתהוות בישראל מחייב גיבוש של בסיס ידע בתחום תקנות, תקינה וקוד הבנייה בישראל, שליטה בעקרונות התכנון של כל הדיציפלינות הנוגעות לבטיחות המבנה ובהן: קרקע וביסוס, שלד המבנה, הנדסת בטיחות ובטיחות אש, נגישות ומילוט, חשמל בבניין, תברואה, חיפויי חוץ ופנים.

 

 


רשימה ביבליוגרפית

בן-דוד, ד. (2013) פריון העבודה בישראל, נייר מדיניות 2013.05  מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, אוניברסיטת תל-אביב.

 P://taubcenter.org.il/tauborgilwp/wp-content/uploads/A3-Macro-productivity-Ben-David.pdf

Carty, J. (1995). "Construction", ASCE J. of Construction Engineering and Management, 120(3), 319-328.

Fien, J. and Winfree, T. (2014). "Drivers of change in construction training: how significant is the sustainability agenda?". Prospects, 44(2), 211-219.

Shi, L., Ye, K., Hu, X. and Lu, W. (2013). "Improving the competence of construction management consultants to underpin sustainable construction in China", Habitat International. 41, 236-242.

Zou, P.X.W. and Sunindijo, R.Y. (2013). "Skills for managing safety risk implementing safety task, and developing safety climate in construction project". Automation in Construction, 34. 92-100.

הוסף תגובה
צור קשר