AFLALO ניהול ופיקוח | bmby | סמנטו טכנולוגיות | ESQ להנדסה אזרחית | EXYTE | GSL לירית הנדסה | INTSITE | iSTERN | JUSTMANAGE | madlan | MODY | Opanadlan | RECOM | SHUNTONG | Soltell Systems | URBUILD | Volach & Co - Law Office | WECON | WXG | א.אפשטיין | א.כצמן מהנדסי בניין | א.צ שווק | א.שדה | אגרוטופ | אדוונס הנדסה | אדם-אטיאס | אהוד לויתן הנדסה | אודור בנייה | אוליצקי תשתיות | אופק שלי | אזורים | אחים אמר | אחים מרגולין | אחים פוקרא בנייה ויזום | איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות | אישיו סי אס | אכברט מהנדסים | אל-הר הנדסה ובניין | אלדר שווק | אלוטון | אלומלייט (ישראל) | אלקטרה בנייה | אסותא תשתיות | אפקון בנייה | אפרתי מדפיס | ארגון נכי צה"ל | ארז מהנדסים | בוני בניין | בוני התיכון | בורשטיין מהנדסים | בני וצביקה | ברוש בניה | ברן ישראל | ברקן הנדסה | גאודע בקרת בנייה | גב ים | גוזלי בנייה | ד.א.ל-ח.פ.ת | דוד מהנדסים | דניה סיבוס | דנישרא אינטרנשיונל | הייליפט | המועצה הישראלית לבנייה ירוקה | הנסון (ישראל) | התאחדות הקבלנים בוני הארץ | חוצה ישראל | י. טל אחזקות וניהול | י.ח דמרי | י.שני מהנדסים | יובל אלון | ינון מחקר | ירון הירש מהנדסים | ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים | לוינשטין | מ.ג.א.ד | מגאסון | מסד עוז | ניצן ענבר ניהול פרויקטים | ניצן קול | נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים | נתיבי ישראל | סווירי מהנדסים | סיון ביצוע | סלומון מהנדסים | סלע בינוי | סקיליין | עדיא | עו"ד גיא פרבמן רשף ושות' | עו"ד מינצר - כרמון, נסים ושות' | עו”ד גיא פרבמן, רשף ושות' | עומר הבונים | עומר הנדסה | עיריית ת"א | עלי חוארי מהנדסים | עמית לויתן | עץ השקד | פורט מהנדסים | פז כלכלה | פייסט אדריכלים | פילואש | פישר בכר חן וול אוריון ושות' | פרשקובסקי | צבי המלי מהנדסים | צה"ל - בינוי | קב' צליח רוטשילד | קבוצת BST | קבוצת אורון | קבוצת אשטרום | קבוצת ב.ס.ר | קבוצת חנן מור | קבוצת סופרין | קבוצת שיבולת | קדמור | קו מדידה | קובטי יוסף | קופמן יזמות ובנייה | קימברלי קלארק | קן התור | קרן דנון פתרונות פשוטים בנדל"ן | קרן יסודות | רוטשטיין | רום גבס | רם אדרת | רם לי בנייה | רמי צרפתי | ש.בן אברהם | שי גיל פרוייקטים | שיכון-בינוי | שלו מור יוסף | שמשון זליג | שער ניהול פרויקטים ומכרזים | שפיר הנדסה | תדהר | תצפית נדל"ן |

סביבה - מתקן להתפלת מים באשקלון

יזם: V.I.D  בשיטת BOT

תכנון : בייטמן הנדסה בע"מ

ניהול ופיקוח : O.T.I.D

קבלן ראשי : א. ארנסון 

  • המאמר באדיבות מהנדס רן פרג'ון
מבוא
עשרים השנים שחלפו התאפיינו בקבלת החלטות בעד ונגד בכל הנוגע להקמת מתקני התפלת מי ים.
משק המים בישראל מצוי במשבר הקשה ביותר מאז קום המדינה ואנו נזקקים ליצר מים באופן מלאכותי בכמות של כ 350 מליון מ"ק בשנה המהווים כמחצית מכמות הצריכה השנתית. כתוצאה מהידלדלות כמות המים במקורות העומדים לרשותנו -קרי הכנרת, אקוויפיר ההר והחוף מחד ועצירת הגשמים מאידך ועל מנת שניתן יהיה להציל את משק המים הוחלט על הקמת מספר מתקני התפלה קבועים לאורך קו החוף.
 
היסטוריית תעשיית ההתפלה בארץ החלה בשנות השישים של המאה הקודמת, כאשר הוקם מתקן התפלה באילת המופעל על עיקרון הקפאת מי ים והפשרתם . מתקן זה הוסב להתפלה בתהליך זיקוק , מכיוון שנמצא כבלתי ניתן לבצוע, בגרסתו המקורית.
חלוץ המתקנים המתקדמים והגדול מסוגו בעולם שהוקמו בארץ היה מתקן ההתפלה באשקלון שאת בנייתו החלה חברת א.ארנסון בשנת 2003 ובאוגוסט 2005 החל ליצר מים מותפלים אשר הועברו למקורות. מתקן זה מספק מעל 100 מלמ"ק בשנה בתהליך אוסמוזה הפוכה.
המתקן הוקם במתחם ק.צ.א.א אשר בפעתיה הדרומיים של אשקלון ומשתרע על 70 דונמים.
 
המאמר שלפנינו יעסוק בשיטות התפלת מים בארץ ובעולם. ההיבטים ההנדסיים הכרוכים בהקמת מתקן מסוג זה הנמצא בשל ייעודו והתהליך המאפיין את התפלת המים בסביבה אגרסיבית של מי ים, מים חומציים ומי תהום מלוחים. לסכום נמנה את היתרונות בהקמת מתקנים נוספים.

 

התפלת מי ים
תהליך המיועד להוצאת מלחים ומינרלים ממים המאפשר קבלת מים ראויים לשתיה, תעשיה וחקלאות. המילה התפלה נגזרת מהמילה טפל - ללא טעם .
 
שיטות התפלה הנהוגות בארץ ובעולם
1. אוסמוזה הפוכה - בעזרת לחץ גבוהה המים נלחצים דרך ממברנה המאפשר מעבר חד כיווני של המים ללא המלחים בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי השואף לאיזון ריכוזים. (תהליך המצוי במתקן ההתפלה באשקלון)
2. זיקוק תוך שימוש באתן - העברת מים תחת לחץ והזרמת אתן דרכם , גבישים ממים מזוקקים ואתן יופיעו אחרי זמן קצר . ניתן להמיס את הגבישים ולהזרים את המים למכלים נפרדים, המלח נותר מאחור ואינו מתרכב עם מולקולות המים והאתן. תוצר לוואי בתהליך זה הוא מלח בישול.
3. אידוי - מביאים את המים לנקודות רתיחה (מצב גזי) בשלב זה אדי המים לא מכילים מלחים , ובעיבוי חוזר משתמשים במים ה"חדשים" ללא המלחים.
4. זיקוק רב שלבי - שימוש באנרגית הקיטור המים עוברים מספר שלבי תהליך שבכל שלב לחץ וטמפרטורה שונה , בשל אופיו של התהליך ניתן לחזור עליו מספר פעמים ולנצל את האנרגיה החבויה בחום המופק מאדי המים כאשר הם מתעבים , על מנת לחמם את המים בשלב הבא.
5. זיקוק אדים דחוסים - מדחס מכני דוחס את האדים שנוצרו מאידוי חלקי של מי ים אשר הוזרמו לתא בו שורר ריק, ובכך מעלה את הטמפרטורה שלהם, אדי המים מתעבים על צינורות ומעבירים את החום שצברו למים הנכנסים למתקן להעברת אנרגיה הדרושה לאיודם.

 


     מתקן ההתפלה החל לפעול בחודש אוגוסט 2005

המתקן מורכב מחמישה אזורים עיקריים המהווים ביחד מתחם של 70 דונם הממוקמים בין חברת חשמל ובין ק.צ.א.א דרומית לעיר אשקלון.
בנוסף הוקמה תחנת כח המספקת באופן עצמאי חשמל למתקן .

 
בית השאיבה
נמצא על חוף הים ומחבר בין הצינורות השואבים מים במרחק 3 ק"מ מהחוף ע"י משאבות רבות עוצמה המזרימות את המים ישירות למתחם הטיפול המוקדם ( pretreatment) .
 
מתקן טיפול מוקדם (pretreatment)
המים מתחלקים בשני צינורות למתקן דרומי וצפוני ונקלטים בבריכות סינון חול בעיקרון הגרביטציה.
 
מתקן הטיפול המאוחר (post- treatment)
המים המלוחים נשאבים ומועברים דרך ממברנות בלחץ של 70 אטמוספרות. התוצר העיקרי ממשיך בתהליך ואילו תוצר הלווי מועבר חזרה לים. המים מועברים למיכלי בטון בהם התרחש תהליך סינון נוסף.
 
מתקן –אבן הגיר ( limestone building)
בתוך בריכות מוגנות ארוזיה ע"י ציפוי "AGRO" (המים מהתהליך הטיפול המאוחר מצויים ברמת חומציות גבוהה והם נטולי מינרלים) מוסיפים מינרלים שונים.
 
מיכל חומר מוצר (product tank)
התוצר המופק מתהליך זה ראוי לשתיה והמים מוזרמים למיכל אגירה מבטון וממנו לחברת מקורות.
 
סוגיות הנדסיות בהקמת מתקן ההתפלה באשקלון
 
ביסוס
בשל הימצאות חול ומי תהום באזור העבודה נעשה שימוש בשני סוגי ביסוס שונים כתלות באופי המבנה.
המבנים ששימשו בעיקר להחזקת מים או כאלו שלא "סבלו" מתנודות של מכונות (מיכלים, מתקן הטיפול המוקדם ומתקן הטיפול המאוחר) קיבלו רפסודות גדולות ו\או יסודות בודדים ובכך התאפשר ניצול החול כתשתית מצוינת לביסוס .
המבנים שבהם היו מורכבות משאבות, התאפיינו בזרימת מים מוגברת ועומסים משתנים בוססו על גבי כלונסאות אשר נקדחו בשיטת  ) CFA( continuous flight auger .
 
יתרונות קידוח בשיטת CFA
1. מאפשר הזרמת בטון רציף במשך הקידוח.
2.
נמנעת התמוטטות הקידוח ואין תופעת סגרגציה בכלונס.
3. מי התהום המצויים בעומק הקידוח לא נשארים חופשיים.
4. אין צורך שימוש בבנטונייט. 

 


שלבים 1-3 קידוח.
שלבים 4-6 קידוח ויציקת בטון תוך כדי הוצאת המקדח.
 
אפיון הבטון
הבטון הנוצק מהווה חלק אינטגראלי ממכלול ה"מכונה" ועליו לעמוד בלחצים מכנים והידרו-סטטים בנוסף לסביבת מים אגרסיביים .
על מנת שניתן יהי לעמוד בדרישות אלו כחלק בלתי נפרד מתערובת הבטון הוספו כימיקלים מסוג סופר פלסטיסיזר וכרמוליט 332 המונע חדירת יוני כלור ועוטף את הברזל בשכבת הגנה. הנחיית התקן משנת 2003 לכיסוי עובי בטון - 75 מ"מ לא מצאה ביטוי במפרטים.
רצפות באזורים היבשים - לתערובת הבטון הוחדרו סיבי ניילון המקנים חוזק נוסף לשחיקה.
תגיות
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

על המחבר

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר