סיור גיאולוגיה למחצבת נשר - הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון. מאי 2010

במסגרת הקורס בגיאולוגיה הנדסית בטכניון יצאנו לסיור במחצבות נשר בכדי לחזות ממקור ראשון בתצורות השונות של הקרקע הנחשפות כאשר חוצבים לעומק רב בהר. בסיור נכחו עמיתי ללימודים בסמסטר הרביעי במסלולים השונים בפקולטה להנדסה אזרחית. הסיור המתוכנן היה עבורנו טעימה קצרה ומעניינת להכנת אגרגטים בשטח יותר מאשר סיור עבור תצורות גיאולוגיות, אבל הסיור תם בכך שיצאנו מורווחים מכאן ומכאן.

את הסיור עצמו התחלנו בכלל מחוץ למחצבה על הכביש המוביל אליה שם ניתן לראות את תצורות הקרקע החשופות עקב החציבה שנעשתה בשביל הכביש עצמו. ראינו כיצד שיכוב שכבות הקרקע באיזור נשר, דולומיט יגור, מייחד את האיזור ברכס הכרמל. אם מסתכלים מספיק מקרוב ניתן לראות העתקים רבים בקרקע המראים את תנועתו האינסופית של הכדור הכחול עליו אנו גרים, מה שמוכיח גם כי הקרקע איננה דומם אלא דווקא חי וצומח גם יחד.

את הסיור במפעל נשר הישן (והפעיל חלקית) התחלנו במחצבה עצמה. בין ההסברים על התהליכים הגיאולוגיים המורכבים שהובילו לנוף של איזור נשר ויגור, שמענו גם על ההיסטוריה הקצרה של המחצבה הגדולה בארץ למחצבים טבעיים, אגרגטים ומוצרי בניה. המחצבה עדיין בפעילות מלאה בימים אלה, אפילו לאחר שהגיעה לעומק של כמה עשרות מטרים. היום משתמשים בנוסף לחומרי נפץ גם בכלי קידוח רבים להפקת אבן ה"גיר" הלוא היא דולומיט יגור שממנה משתמשים בהכנת האגרגטים הרבים אותם מייצאת המחצבה.

לאחר העמסת הסלעים שנחצבו, כאלו שקוטרם יכול בקלות להגיע גם למטרים, משאיות ענק נושאות ונוסעות עם המשא במעלה ההר לכיוון המגרסה הראשונית. מכונות הענק האלה מעלות כמה עשרות של טונות של סלעים בכל מסע, ומזינות את המגרסה באופן רציף בכל שעות העבודה במהלך היום. במקטעים הארוכים בין סיום הגריסה הראשונית והגעת המשאית הבאה, דחפור מנפה ללוע המגרסה שאריות של חומר שלא נגרס בכדיי לוודא שהמגרסות עובדות ללא הפסקה.

מן המגרסה הראשונה יוצאים אגרגטים בגדלים שונים למסוע המעביר אותם למערכת מגרסות משנה הגורסות את המסלע לאגרגטים בהם אנו כל-כך אוהבים להשתמש. מן המגרסות הנ"ל יוצאים אגרגטים בכל הגדלים עבור כל הנפות, החל מחול ושום-שום וכלה בפוליה ועדש. לאחר שהאגרגטים מוכנים הם מועמסים על גבי המשאיות ומובלים למעלה להשרייה ע"י ממטרות בגבעות גדולות המחולקות לפי גודל וסוג האגרגט.

במחצבה קיימים כמה מקומות המייצרים מוצרים נוספים כמו אגרגט בזלתי לכבישים, אספלט וכמובן בטון.

 

את האספלט מייצרים בכבשן מסתובב עם להבה גלויה. משאיות מעבירות את חומר הגלם, חול וחומרים נוספים, למסוע המזין את הכבשן. לאחר התכה וערבול בתהליך שמתקיים אוטומטית לחלוטין בדלתות סגורות, האספלט יוצא ישירות למשאיות ההובלה, כשהוא רותח ומהביל.


לקראת היציאה מן המחצבה נמצא מקום המילוי למערבלי הבטון. מכיוון והכנת הבטון לא הייתה חשופה לנו אנו רק ראינו כיצד מגיע מערבל בטון ונכנס דרך חור מובנה בקיר, ויוצא מלא בבטון לכיוון תחנת השקילה. כל רכב היוצא מן המחצבה עובר שקילה כדי לוודא שאינו עולה על המשקל המותר למשאיות, וכמובן שהוא עומד בדרישות הלקוח והמפעל.

סך הכל הסיור היה מעניין ומאוד מועיל לנו כסטודנטים. ראינו בצורה מאוד מוחשית כיצד התצורה הגיאולוגית של יגור ונשר נחשפת בזמן החציבה וחזינו כיצד סלעים גדולים הופכים לבטון קשיח. בנימה אישית יותר אני חושב שעל הפקולטה לקחת את הקורס "חומרי בניה" לסיור במחצבה בכל סמסטר. זה עוזר המון לסטודנטים.

נהניתי מאוד, מקווה שגם אתם.

הוסף תגובה