סיכום דיון בנושא מכוני הבקרה בין חברי קהילת CivilEng למהנדס בני לחין

במהלך השבוע האחרון נערך דיון Online בין חברי קהילת CivilEng למהנדס בני לחין, מנכ"ל מכון בקרה AIS, בעמוד הפייסבוק שלנו.

במסגרת הדיון נשאלו שאלות שונות בנושא מכוני הבקרה ואלו נענו בהרחבה ע"י מהנדס בני לחין. 

אז עבור כל מי שפספס, להלן סיכום הדיון:

 

האם מכוני הבקרה בודקים עניין סמכויות תכנון? לדוגמא, הנדסאי בניין הגיש בקשה להיתר בנייה כמתכנן השלד לבניין לא פשוט! לצערי הרב חלק רב מעובדי הוועדות לא יודעים את החוק לגבי סמכויות תכנון ?!

שלב ראשון בבקרת תכן הינו בדיקת תנאי סף לקליטת הבקשה.

אחד מתנאי הסף הינו קבלת הצהרות חתומות מצוות התכנון ובהצהרה המתכנן חייב לציין את השכלתו לרבות מספר רישיון בתוקף.

לדעתי, זה נותן מענה באופן מלא לסוגיה החשובה שהעלית.

 

באילו שלבים של הפרוייקט תיעשה הבקרה? גם בביצוע? כיצד?

מכון בקרה ילווה את הפרויקט מהתחלה ועד הסוף.

בשלב ראשון תבוצע בקרת תכן – בעל ההיתר / עורך הבקשה יתקשר עם המכון לאחר אישור ועדת התכנון והבניה על הפקדת התכנית בתנאים – אחד התנאים לקבלת ההיתר יהיה אישור של מכון בקרה (בגין תוצרי התכנון לשלב ההיתר).

ההתקשרות עם המכון תיעשה באופן דיגיטלי (העברת מסמכי תכנון, חוזים וכד'), כך שאין חובה על היזם / עורך הבקשה להגיע פיסית למכון.

בשלב שני תבוצע בקרת ביצוע – בעל ההיתר / עורך הבקשה יתקשר עם המכון לפני תחילת העבודות לצורך ליווי ובקרה של המכון עוד בטרם הוחל בביצוע ועד סיום הביצוע. במהלך בקרת ביצוע, ייערכו ביקורים של בקרי בנייה לפי משטר ביקורים שייקבע מראש, ייבדקו תכניות ביצוע עם שינויים ועוד.

שוב, להעמקת הידע, ניתן להיכנס ללינק המצורף - אתר של מינהל התכנון בנושא מכוני בקרה
 

 

מתי יתחילו מכוני הבקרה לפעול ומהן הסנקציות אותן יוכלו להטיל?

וועדת הפנים והגנ"ס בכנסת תחליט בקרוב מה יהיה המועד בו המכונים יתחילו לפעול.

המכון אינו גוף שמטיל סנקציות. שיקולי המכון הינם מקצועיים נטו. במידת הצורך ניתן כמובן לפי שיקול דעת הצוות המקצועי למצוא לנכון שלא להמליץ על מתן היתר בתום בקרת התכן או על מתן אישור איכלוס לוועדה המקומית בתום בקרת הביצוע, הכל בהתאם להתאמת התכנון והביצוע לדרישות החוק, תקנות ותקנים, להתנהלות עורכי הבקשה ו/או המבצעים ובהתאם לנסיבות המקרה.

 

באילו עיריות המכונים יפעלו ואיך זה ישפיע על מתן היתרים וטופסי 4?

המכונים יפעלו בכל פרויקט בכל מקום בארץ, בשלב ראשון המנדט של המכון הינו בניה רוויה חדשה למגורים החל ממינ' 6 יח"ד ועד 29 מ' גובה. מטבע הדברים, המכונים יעבדו מול כל הוועדות המקומיות לתכנון ובניה.

היתרי הבניה ואישורי אכלוס יינתנו כמובן ע"י הוועדות המקומיות בכפוף לחוו"ד מסכמות של מכוני הבקרה לבקרות תכן וביצוע בהתאמה.

 

האם יש הוראות מעבר בתחילת התהליך, ואם כן מהי התקופה?

נכון להיום אין הוראות / תקופת מעבר עם כניסת הליך בקרת בנייה לתוקף. בהחלט ייתכנו שינויים, לאור הדיונים של הימים האחרונים בוועדת הפנים של הכנסת.

 

מי הם מכוני הבקרה המאושרים, ומה יהיה קצב העבודה שלהם המתוכנן?

על מנת להתחיל לפעול, מכון בקרה חייב לקבל:

  1. הסמכה מטעם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. נכון להיום, ישנם מספר מכוני בקרה אשר צלחו את השלב (מכון בקרה AIS היה הראשון לקבל את ההסמכה במאי 2017). מצ"ב לינק לאתר של הרשות בו ניתן לאתר את כל המכונים המוסמכים: כניסה
  2. רישיון הפעלה ממשרד האוצר. עד כה לא ניתנה אפשרות למכונים להגיש בקשה לרישיון בגלל אותה הסחבת בכל ההליך של אישור מכוני הבקרה בישראל.

מכון בקרה הינו ארגון פרטי בפיקוח ממשלתי, לפיכך אופן העבודה בכלל וקבועי הזמן בפרט בעבודת המכון הוגדרו ע"י הרגולטור.

מצ"ב לינק לאתר הממשלתי של מינהל התכנון בו ניתן לעיין ולהכיר את כל תהליך בקרת הבנייה, כפי שהוא יושם בישראל: כניסה.

תחת הלשוניות "תהליך העבודה מול מכון בקרה" ניתן להוריד תרשימי זרימה לשלב ההיתר והביצוע.

 

שלום בני, נשמח לשמוע על תוצרי הדיון מועדת הפנים.

אורי ערב טוב! הדיון בוועדת הכנסת היום הסתיים ללא הצבעת חברי הוועדה, בגלל מספר נושאים עליהם לא הייתה הסכמה (בין ח"כים / משרד האוצר / מכוני בקרה), בעיקר ביחס לאותו מתווה הפיצויים למכונים בגלל הדחיה הנוספת הצפויה.

לא נותר לנו, אלא להמתין לדיון נוסף של הוועדה.

 

האם מכוני הבקרה אמורים לבדוק חישובים סטטיים של מהנדס השלד? במידה וכן האם אישורם על החישוב משתף אותם באחריות ליציבות השלד? האם מכוני הבקרה אמורים לבדוק ולאשר את תכניות המיגון ולבטל הצורך בבדיקת פיקוד העורף? האם מכוני הבקרה יבדקו את החישובים הדינמיים כנגד פיצוץ הנדרשים במצבים מסוימים? תודה

הרגולטור קבע שלפחות אחד מבין הבקרים המוסמכים במכון יהיה בקר מומחה ליציבות מבנים (מהנדס רשוי במדור מבנים ובעל ניסיון של לפחות 5 שנים).

בנוסף, הרגולטור הכין מפרטי בקרה – מסמך מנחה לבקר בכל תחום בקרה מקצועית. לפי מפרט בקרה של יציבות המבנה חישובים סטטיים נכללים בבדיקה של המכון.

בקרת בנייה הינה בדיקה מדגמית (בדיקה המבוססת על עיקרון הערכת סיכונים לפי סוג המבנה והשימוש בו) של התכן וביצוע הבנייה לעמידה בדרישות והוראות החוק, התקנות והתקנים, על מנת להבטיח את יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמשים בו.

לאור הנאמר לעיל, אין המכון נוטל את האחריות על התכנון מידי המתכנן.

המכון אכן מחליף את פיקוד העורף בכל הקשור לבדיקה ואישור של נספח מיגון. במקרה של הגשת חישובים דינמיים, שהינו מקרה די נדיר, המכון יבדוק את תקינות תוצאות חישוב דינאמי ובמידת הצורך יתייעץ בנושא עם הסמכות המקצועית בפקע"ר.

 

האם המחירים המופיעים בטבלת האגרות בגוף החוק כוללים מע"מ או שיש להוסיף על התעריפים גם מע"מ? כמו כן, מה לדעתך נפח השוק האמיתי והאם יש מקום ליותר מארבעה חמישה מכונים? תודה רבה

טבלת האגרות בעד בקרת בנייה הינה חלק מתקנות התכנון הבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו). היות והתקנות טרם אושרו יש להתייחס אליהן בהסתייגות.

מה שניתן להגיד בוודאות שלמחירים המופיעים בטבלה יש להוסיף מע"מ כחוק.

נפח השוק ייקבע ע"י הרגולטור. כניסת המכונים לענף הבנייה תהיה בהדרגה, תחילה בניינים חדשים למגורים עד 29 מ' (הגדרה של בנין גבוה לפי חות"ב) ובעתיד כל היתר בנייה בישראל יחייב בדיקה ואישור של מכון בקרה בדומה למודל האנגלי שאומץ כאן.

המדינה פרסמה בשנת 2016 קול קורא להקמת מכוני בקרה, כלומר בשלב זה אין הגבלה על כמות המכונים שעתידה לקום. כמובן שכל יזם / משקיע ייעשה את שיקוליו לגבי הכדאיות הכלכלית במיזם זה.

לשם השוואה, באנגליה, על 55 מיליון תושביה, קיימים סביב 70 מכוני בקרה (הכוונה למכונים פרטיים, כי מתחרים מולם גם מכונים מוניציפליים אזוריים).
 

 

איך מנהל התכנון מתארגן מול הרשויות המקומיות שצריכות לוותר על חלק מהסמכויות שלהן בכל מה שאינו הבקרה המרחבית? אחרי עשרות שנים שדברים עובדים בדרך מסויימת.

השאלה כמובן צריכה להיות מופנית למינהל התכנון, אין זה מתפקידי לענות במקומם.

ממה שידוע לנו, רובן מהכריע של הרשויות תומכות במהלך, היות והוא נועד להגדיל את האחריות והמחיובות של בעלי המקצוע בתחום הבנייה.

בנוסף, המלהך מסדיר העברת חלק מהאחריות למכוני בקרה.

 

בשלב השלמת הדרישות להיתר מכוני הבקרה אמורים להוריד עבודה שכיום נעשית בתוך הרשויות? במילים אחרות, איך מכוני הבקרה אמורים לקצר את משך הוצאת ההיתר?

מכוני בקרה אינם מחליפים את העבודה של רשות הרישוי שהינה בעיקרה בדיקה מרחבית של הבקשה להיתר (התאמה של התכנון המוצע ל: תב"עות החלות על החלקה/מגרש, הנחיות מרחביות של הוועדה המקומית, תנועה וחנייה).
מכוני הבקרה ישלימו את הבדיקות ההנדסיות של הבקשה (יציבות, תברואה, ניקוז, אוורור, איטום) וכן יחליפו את הגורמים המאשרים (בדיקת נספח בטיחות אש ונספח ממ"דים), כלומר עצם הריכוז של כלל הגורמים המאשרים תחת קורת גג אחת בוודאי תקצר ותפשט את הליכים, היות והמכון חייב לסיים את שלב בקרת התכן תוך 30 ימי עסקים.

 

במקום לקבל אישור על הנספח הסניטרי מהמהנדסים של תאגידי המים בכל רשות האישור יבוא ממהנדס חיצוני של מכון הבקרה?

למיטב הבנתי, תפקידו של תאגיד המים בהליך הרישוי הינו אספקת מידע אודות התשתיות הקיימות לתיק מידע ומתן אישור על חיבור הבנין החדש לתשתיות העירוניות הקיימות לפני טופס 4.

אין זו באחריותו לבדוק תכנון תברואתי (סניטארי), אלא זה באחריות מהנדס אינסטלציה בתוך רשות הרישוי.

מכון בקרה יבדוק את הנספח הסניטארי ויעביר את המלצותיו כמו בכל שאר המקצועות.

 

 

מאמרים נוספים בנושא מכוני הבקרה:

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק בנושא מכוני בקרה לקבלת מידע ועידכונים שוטפים: מכוני בקרה | בקרי בנייה

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מכון בקרה הוא הגוף המקצועי, המוסמך לבקר ולאשר תכן וביצוע של בנייה בישראל על פי חוק התכנון והבנייה - התשכ"ה 1965, תיקון 101.

לאחר שתקנות הרישוי החדשות נכנסו לתוקף והרישוי המקוון נכנס לפעולה, השלב הבא דרמטי הרבה יותר: הקמת מכוני בקרה, שעתידים לעשות סדר בכל הקשור לבקרה על פרויקטי בנייה ותשתיות. למעשה, ייווצר מנגנון חדש לגמרי של בקרה על בקשות להיתר ולביצוע. מנגנון פיקוח שלא היה קיים עד היום.

הפעלת מכוני בקרה במהלך הבנייה, נזכיר, היו בין ההמלצות הבולטות שהופיעו בדו"ח זיילר, שגובש לאחר אסון ורסאי - ויישומן מגיע לאחר יותר מעשר שנים מאז אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת החקירה הממלכתית.

התיקון לחוק שיאפשר את הקמת מכוני בקרה עתיד להיכנס לתוקף בתחילת חודש 4.2018.

הוסף תגובה