סקירת הקמת פרוייקט מגדל שדרות רוטשילד 1 תל אביב

1. הקדמה
2. מבנה תחתון
3. שלד המגדל

פרטים מזהים
שם הפרויקט: מגדל רוטשילד 1

מיקום: תל-אביב, רחוב שדרות רוטשילד 1 במפגש הרחובות יהושע תלמי ואחד העם
אדריכלות: ישר אדריכלים
קונסטרוקטור: צבי המלי מהנדסים
קבלן מבצע: קבוצת חבס, באמצעות ניהול ישיר של קבלני משנה
יועץ קרקע: ישי דוד

חברת ניהול: קבוצת חבס (פיקוח עצמאי)

 

המאמר באדיבות מהנדס מוטי כרמי

 

1. הקדמה
מגדל רוטשילד 1 מוקם על ידי קבוצת חבס, בצמוד למגדל אפריקה-ישראל (היום בית פסגות), בתפר שבין הקצה המערבי של שדרות רוטשילד - לשכונת נווה צדק הסמוכה. 


לא ניתן להתחיל בהסבר על הפרוייקט ללא הבנה והכרה במקום הפיסי, בו עומד היום אחד ממגדלי המגורים היוקרתיים שנבנו בארץ, אשר מיקומו, סגנונו ואיכותו הכתירו אותו בתואר "פרוייקט הנדל"ן הרווחי ביותר ב 10 השנים האחרונות" (ראה כתבה בעיתון כלכליסט כאן) .

שדרות רוטשילד נמנה עם אחד הרחובות היפים, החשובים והתוססים ביותר של העיר תל אביב, מורשת היסטורית, פאר ויוקרה, לב ליבו של מרכז העסקים והתרבות ובכך מהווה פתרון אטרקטיבי לאוהבי ושוחרי הפעילויות והאטרקציות של העיר הגדולה לאורך השנים.
 

המגרש עליו נבנה פרויקט רוטשילד 1 שימש בשנותיה הראשונות של תל אביב כחלק מהשכונה הראשונה "אחוזת בית", בצמוד לרחוב הראשון בתל אביב רחוב הרצל. האזור עליו נבנה הפרוייקט, שימש כתחנה המרכזית הישנה.

בשנת 2003 זיהה הרצל חבס את הפוטנציאל וההזדמנות הגלומים באזור ונכנס כשותף לבעלות הקרקע, כאשר ברבות הימים, הפך לבעלים היחידים עליה. מכאן, החל תהליך מחודש ובו שונה תמהיל השטחים וייעודו העיקרי של המגדל - הפך למגדל מגורים, עם נגיעה לשטחי משרדים ומסחר, ולמעשה תוכנן מגדל חדש.


העבודות על המגדל הנוכחי חודשו בחודש נובמבר 2006 ומסתיימים בימים אלה עם אכלוסו של המגדל.
 
 
מגדל רוטשילד 1 (נתונים)

מגדל רוטשילד 1 בנוי על מגרש של כ- 2 דונם והינו מגדל בין 32 קומות המתנשא לגובה של 115 מטרים מעל פני הקרקע.
 
למגדל 5.5 קומות חנייה תת קרקעיים, קומת קרקע המשלבת שטחי מסחר מצד רחוב אחד העם ולובי כניסה למגדל המגורים משדרות רוטשילד. מעל לקומת המסחר מצויים 3 קומות משרדים ומעליהם קומה טכנית וקומת בריכה וחדר כושר, 23 קומות מגורים ו- 3 קומות גג. בסה"כ יהיו במגדל כ- 40 דירות .

שטחי בנייה ומספרים

  • שטחים  למגורים: כ- 14,500 מ"ר
  • שטחים  למשרדים מסחר ושטחים נלווים : 4,000 מ"ר  
  • חניון תת קרקעי בשטח כולל של כ- 11,000 מ"ר
  • סה"כ שטחי בנייה: כ- 30,000 מ"ר
  • שטח חזיתות: 12,000 מ"ר (אלמנטי אלומניום וקירות מסך).

2. מבנה תחתון

כללי

החניון התת קרקעי בנוי מ- 5.5 קומות בגובה מקסימאלי של 19 מטרים המצויים מתחת למפלס הרחוב (ובמפלס של כ-2 מטרים מתחת למפלס מי התהום). החניון עתיד לשרת את דיירי המגדל (בתכנון המקורי יועד החניון ל- 125 יחידות דיור), כמו גם את שוכרי המשרדים ושטחי המסחר. בסה"כ בחניון כ- 200 מקומות חנייה ו כ- 60 מחסנים .
 
החניון של המגדל תוכנן בצורת "ספירלה" עם רמפה היקפית . גרעין החניון בנוי מיציקות מקשיות והתקרות בחניון בעיקרן אלמנטים מתועשים (ספנקריט) עם אזורים מסוימים של תקרות מקשיות.  
 
 

עבודות דיפון חפירה וביסוס

 

גובה החניון, הקרבה לכבישים פעילים סמוכים וחדירה למי התהום - חייבו לתכנן קירות דיפון. מרבית קירות הדיפון בוצעו בשלב הראשון של הפרויקט - בשנת 2000. קירות הדיפון בוצעו כאלמנטים סלאריים מלבניים באמצעות מכונת סלארי.

 

 
 
 
כאמור, מאחר והמגדל בגרסתו הנוכחית עבר שינויי תכנון, עלה הצורך לתת את הדעת על התאמת אלמנטי הביסוס בין התכנונים השונים. הצורך לכך התחזק, נוכח העובדה כמדובר בביסוס במי תהום ובאלמנטי סלארי, רחבי מימדים שכבר בוצעו ולאו דווקא מתאימים למקומות בהם העומסים החדשים - יורדים לביסוס.

כחלק מההתלבטויות ההנדסיות והכלכליות, הוחלט לבצע ביסוס שבעיקרו מושתת על "רפסודה" (אושייה) המגשרת בין כל אלמנטי הסלארי הקיימים ועל אותם כלונסאות חדשים בקטרים גדולים שבוצעו באותם מקומות בהם נדרשה תוספת לקבלת העומסים האנכיים בתכנון החדש של המגדל. בסה"כ להשלמת הביסוס נוצקו עוד כ- 600 מ"ק בטון בכלונסאות .

השלמת הביסוס והקידוחים ליסודות החדשים, התבצעו ממפלס הגבוה בכ- 3 מטרים מעל מפלס מי התהום, על מנת לשמור על קרקע יציבה שתמנע תזוזות ולא תושפע מהקידוחים.
 

בתמונה: חשיפת הביסוס לבניין, בו ניתן להבחין באלמנטי הסלארי מהתכנון בגרסתו הישנה וכלונסאות שהוספו כהשלמה לתכנון הנוכחי .

לאחר השלמת הביסוס, החלו באתר מספר עבודות ופעילויות במקביל:

  • המשך עבודות העיגון   
  • המשך עבודות החפירה למפלס התחתון (בשילוב וביצוע עבודות העוגנים)  
  • ביצוע עבודות שאיבה למי התהום, על מנת להוריד את מפלס מי התהום אל מתחת למפלס תחתית הרפסודה
  • ביצוע סיתותים ליסודות הבולטים, מהמפלס התחתון

ביצוע המשך עבודות החפירה (לאחר 6 שנים מאז שהופסקו) הצריך ביצוע בדיקות עומס משתייר לעוגנים הקיימים (כשמם כן הם "עוגנים זמניים") כתנאי להמשך ביצוע עבודות החפירה והמשך העוגנים.

 

 

בתקופה הביצוע הראשונה (שנת 2000) בוצעו בסה"כ 2.5 שורות עוגנים (מתוך 4 שורות מתוכננות) והקבלן שנכנס לעבודה בשלב השני - נדרש להשלים את השורות החסרות  על מנת להבטיח את יציבותו של הקיר .

העוגנים תוכננו לעומסים ציריים של 60 טון, כאשר ניתנה האפשרות לביצוע העוגנים מכבלי פלדה או ממוטות פלדה, תחת ההגדרה שכמות הפלדה תהיה כזו שתתאים לקבלת כח המתיחה המתוכנן עם מקדם בטחון "1.6". העוגנים בוצעו בצורה משופעת 1/2.5 כאשר אורך שתיל העוגנים נע בין 18-20 מטר (אורך עיגון של 50% לפחות). מאחר ושורת העוגנים התחתונה נמוכה הינה תולדה של ה"תכנון"החדש  ולא תוכננה כחלק מקורה סמוייה השלובה בקיר הסלארי, נדרש הקבלן להוסיף קורת פלדה חיצונית (לפני הדריכה) על מנת שזו תקבל ותפזר את העומסים. 

בתמונה: שורת עוגנים תחתונה ותושבת (קורת הפלדה) מולה נדרכים העוגנים - כנגד קיר הדיפון. 
 


בתמונה: עבודות העיגון מתבצעות על ידי מכונת קידוח בעלת מקדח ספיראלי.
 

 
מיקום העוגנים תוכנן ובוצע בצורה כזו שניתן יהיה לשחררם ולהורידם מיד לאחר יציקת התקרה הסמוכה (נמצאת מתחת לשורת העוגנים) ובכך יתקבל סמך אלטרנטיבי חליפי לעוגנים (התקרה עצמה) לעוגנים המשוחררים ועל כן מיקום העוגנים נקבע כ 0.5-2 מטר מעל למפלס המתוכנן הסופי של התקרה. (יש לשים לב כי פתרון שכזה הינו בסה"כ בעייתי מאוד לביצוע עוגנים מאחר ואין תקרה אחת הנמצאת בגובה מסוים אלא כל התקרות עולה בצורת ספירלה כפי שתוכנן הפרוייקט).

עבודות עפר
מיד עם השלמת עבודות הביסוס ולאחר בדיקת העוגנים (במקביל נמשכת השפלת מי התהום) המשיכו בהוצאת העפר מהחפירה כאשר בסה"כ בשני שלבי הבנייה הוצאו מהמגרש כ 35,000 מ"ק.
 
הקושי הרב בהתמודדות עם הוצאת העפר, החלה כאשר לא ניתן היה להשתמש יותר ברמפת הירידה לחפירה בעיקר עקב מגבלת שיפוע מקסימלי אך גם בגלל שהרמפה מפריעה לביצוע העוגנים, השטח אינו מאפשר המשך הגדלת הרמפה עקב מגבלות פיזיות, מגבלות שיפוע ובטיחות, תנאי מזג אוויר (עבודות החפירה בוצעו בחורף).

בתמונה: הוצאת שאריות העפר מהחפירה. באגר תחתון, מגיש חומר לבאגר עליון - המעמיס משאיות להוצאת החומר מהאתר.

 

ברגע שמתקבלת ההחלטה שלא ניתן להשתמש יותר ברמפת הירידה לחפירה, משאירים בבור את כלי הצמ"א הנדרשים להמשך העבודות (במקרה הנ"ל הושארו בגר להעברת ערמות העפר קרוב ביותר לנקודת הוצאת העפר ומחפרון מסוג JCB המאפשר להגיע למקומות הקטנים והמורכבים, לדאוג לניקוי מסביב ליסודות, להכנת והעברת ערמות לבגר ולביצוע סיתותים לאלמנטי יסודות בולטים. כלי עבודה אלו יוצאו בסוף החפירה באמצעות מנוף חיצוני (ראה תמונה מצורפת).
 
בתמונה: הוצאת כלים מהחפירה.
 

 

השפלת מי תהום
מאחר והתכנון הנו לחפירה מתחת למפלס מי התהום, נדרש היה בשלב מסויים לבצע השפלה של מי התהום - על מנת שניתן יהיה לאפשר עבודות במפלסים אלה.

השפלת מי התהום יכולה להתבצע במספר שיטות (מקומית, באר פתוחה, Wellpoints וכד`) כאשר פינוי המים מתבצע אל מערכת התיעול העירונית (בעיקר בקיץ) ו/או באמצעות "קידוח החדרה" עמוק אל שכבת האקוויפר - הנמצאת במפלס הנמוך יותר ממפלס מי התהום.
 
תכנון מערך השאיבה נעשה בקפידה, ותפקידה היה לבדוק, להבין ולהציע פתרון ביצועי למערכת השאיבה, בהתאם למשטר מי התהום הקיים - שניתן והוגדר על ידי הידרולוג. השאיבה רציפה ונמשכת 24 שעות במשך 7 ימים בשבוע - במשך כל תקופת העבודה ועם גיבוי גנרטור וזאת על מנת שלא לאפשר אפילו עלייה רגעית במפלס מי התהום, העלולה להציף את שטח העבודה.
הפסקת השאיבה תיעשה רק עם תום ביצוע 2 הקומות התחתונות כאשר התקרות יהיו מסוגלות לקבל את כוחות העילוי העוברים דרך העמודים והקירות יוכלו לשאת בכוחות האופקיים הנובעים מעליית המים .

מערכת השאיבה למי התהום בפרוייקט נבחרה להתבצע באמצעות "סיכות" - WELLPOINTS. הרחבה בנושא שיטת השפלת מי התהום ניתן למצוא כאן

 
בתמונה: מערכת שאיבה והשפלת מי התהום הדואגת להוריד את מפלס מי התהום באזור החפירה אל מתחת למפלס החפירה התחתון, לצורך התחלת ביצוע עבודות הרפסודה. 
 

בתמונה: מבט מקרוב על צנרת איסוף מי התהום מה"סיכות".
 

איטום
נושא איטום רפסודה או אלמנטי ביסוס הכלונסאות הינו מורכב מאוד, בעיקר כאשר מדובר ביסודות וברפסודה היושבים במי תהום ועל אחת כמה וכמה כאשר שני אלמנטים אלה מחוברים ומשולבים האחד לשני.  

לאחר דיונים רבים, הוחלט כי מאחר וגובה הרפסודה הממוצע יהיה 1.5 מטרים ובעזרת שימוש בבטונים איכותיים המכילים מוספים מתאימים תוכל הרפסודה לעמוד כאלמנט מונוליטי יציב הן כנגד לחצי מים המגיעים מהתחתית והן לחדירת המים מהדפנות.

למעשה, הרפסודה תהיה אטומה למעבר מים כאשר יהיה צורך להתמודד במקומות הבעייתים המועדים לכשל ואלו הוגדרו כאזורים בקצוות הרפסודה באיזור החיבור עם קירות הדיפון במקומות החדירה של הסיכות לשאיבת המים, באזורים היורדים מתחת לרפסודה (פירי מעלית, מאגרים וכו`) בכל המקומות הללו ניתן פתרון נקודתי ויצירתי אחר המתאים לסיטואציה המתבקשת (יועץ האיטום של הפרוייקט מהנדס איל רחמני ממשרד הורביץ בוך מהנדסים).
 


יציקת הרפסודה
לאחר השלמת העוגנים, החפירה והשפלת מי התהום - נוצקה בתחתית החפירה (תחתית המגדל) רפסודה בגובה ממוצע של 1.5 מטר המשמשת לביסוס המגדל. בסה"כ נוצקו ברפסודה כ- 3000מ"ק בטון ובוצע שימוש ב- 300 טון פלדת זיון.

עבודת יציקת הרפסודה התבצעה באופן רציף מסביב לשעון ונמשכה כ- 24 שעות באמצעות 4 משאבות בטון (משאבה חמישית נכחה במקום למקרה של תקלה). אספקת הבטון בוצעה משלושה מפעלי בטון שונים, כאשר הוגדר, כי זמן ההמתנה המקסימלי למיקסר בטון - לא יעבור את 20 הדקות. היציקה לוותה במעקב צמוד של אנשי מקצוע ובקרה, הן של מכון התקנים והן של היועצים השונים. 

בתמונה: סיום עבודות הנחה וסידור הזיון ברפסודה והכנות אחרונות לקראת היציקה.

 

בתמונה: המגרש בזמן יציקת הרפסודה, כאשר בצהוב מסומנות הפאות של קירות הדיפון בשיטה הסלארית, ובאדום קטע הקיר המזרחי שבוצע בחלקו מכלונסאות. אפשר להבחין בנקל בסמיכות החפירה לבניינים ולתשתיות הקיימים ואת הצורך שנבע מכך בביצוע קיר דיפון שלם והיקפי.
 

3. שלד המגדל
לאחר השלמת יציקת הרפסודה התחילה למעשה הקמת שלד המגדל.  
 
שלד המגדל חולק לשלושה אזורים אנכיים ושלושה אזורים אופקיים.
1. חלוקה  אנכית - המפרידה בין קומות החניון , קומות המסחר וקומות המגורים.  
2. חלוקה אופקית - המפרידה בין גרעין המגדל, עמודי המגדל בהיקף  ואזור המשרדים (כיחידה נפרדת).
 
בסה"כ נוצקו בפרוייקט (ללא הרפסודה) 6900 מ"ק בטון, בשטח כולל של כ- 30,000 מ"ר, אליהם הוכנסו כ- 1100 טון פלדה.
 
 
אלמנטים מתועשים
תקרות החניון התת קרקעי, בוצעו ברובם על ידי אלמנטים מתועשים הנקראים לוח"דים (לוחות חלולים דרוכים הידועים גם בשם "ספנקריט") המונחים על קורות בטון יצוקים באתר כאשר מעל ללוחד"ים מניחים רשת ויוצקים טופינג.

 

עקרון הלוח"ד הוא בכך שמדובר באלמנט מתועש שהוכנסו בו כוחות מתיחה לכוון ידוע, המתנגדים לכוחות המתיחה שעשויים להתקבל בעתיד ובכך להקטין את העומסים הכוללים על האלמנט. פתרון זה מאפשר בנייה במפתחים גדולים, מאחר ושטח החתך של הקורה קטן ומכאן - משקלה. הרחבה בנושא תקרות דרוכות כאן

בתמונה: השלמת רשת זיון לקראת יציקה משלימה ("טופינג") על הלוח"דים. עם סיום היציקה, מוחלקים פני הבטון על ידי "הליקופטר" על מנת לקבל פני שטח חלקים ואחידים.
 

קומת קרקע
הייחוד בקומת הקרקע ובלובי הכניסה הינו הגובה הרב שלהם כ- 11 מטר גובה. לאחר הנמכת תקרת מדובר על גובה של 10.30 מטרים נטו (!) גובה השקול לשלוש קומות בבנין טיפוסי (גובה שיש לו משמעות לגבי ביצוע המערכות בו ואופן הטיפול במערכות).
 

תקרת הלובי מונחת על עמודים עגולים בקוטר 80 ס"מ אליהם הוכנסו 30 ברזלי זיון ב קוטר 32 מ"מ בשתי טבעות. עמודים אלו נוצקו בשני שלבים עליהם יושם לאחר מכן טיח (יש לשים לב כי עמודים אלו מוגדרים "עמודים תמירים"). לעמודים הנמצאים בחזית הוכנסו תושבות פלדה מיוחדות עליהם יורכב אח"כ גגון הכניסה למגדל, הבנוי מאלמנטי פלדה מחופים באלמנטי אלוקובונד.    
 

קומות משרדים והמסחר (החלק הצפוני של המגדל) תוכנו כיחידה נפרדת אך משולבת במגדל עם תשומת לב מיוחדת לבריכה הממוקמת מעל לקומה הטכנית.

בתמונה: בריכת דיירים.
 
 
מגדל המגורים תוכנן כך שביצועו וקצב התקדמות העבודה בו יהיה מהיר ומדויק. על כן בוצע שימוש בתבניות מתועשות ביציקת אלמנטי הבטון השונים ומיד לאחר גמר היציקה הורמו התבניות לקומה שמעל. 
 
מספר התבניות בפרויקט תוכננו והותאמו ללוח הזמנים של מחזורי וקצב העבודה. העמודים נוצקו באמצעות תבניות פלדה מודולריות, אליהן מחוברים משטחי יציקה עליונים. גרעין המגדל נוצק באמצעות בתבניות מתועשות כאשר המשקופים לדלתות, שרוולים ומעברים הוכנסו והיו כחלק מהיציקה.
 
באופן כללי, קיימות שתי שיטות לביצוע גרעינים במגדל: אפשרות אחת - התקדמות ויציקת הגרעין ללא יציקת התקרות (התקרות מבוצעות בשלב מאוחר יותר ומתחברות לגרעין). האפשרות השניה והמקובלת -  יציקת גרעין השלמת תקרה, מיד אח"כ והמשך ביצוע הגרעין. בפרוייקט זה עקב אילוצים כאלו ואחרים נוסו שתי השיטות.
 
בגרעין הבניין נוכל למצוא את פירי המעליות, חדרי אשפה קומתיים, פיר אשפה, חדרי המדרגות, ארונות ציבוריים ופירי המערכות הורטיקליים.  
 

קומה טיפוסית
גובה הקומה הטיפוסית בפרוייקט הינו 3.70 מטרים (רצפה/רצפה) כאשר התקרות מסוג "מקשיות" וגובהן 26-28 ס"מ (בתקרות בפיזור אחיד בקומה הוכנסו תעלות ליצירת גמישות תכנונית ליחידות הסניטריות).

בתמונה: חלוקה של קומה טיפוסית לארבעה אזורי עבודה.
 

הקומה חולקה לארבע חלקים סימטריים על בסיס חלוקה לארבע דירות כאשר יציקת התקרות בוצעה באמצעות תבניות מסוגSKYDECK. לכל דירה (עד קומה 22) צמודה מרפסת קונזולית, כאשר ההבדל בין קומה לקומה הוא באשר למיקום המרפסת (בוצעו מרפסות מדלגות). המרפסות נתמכו על ידי מערכות "פיגומי אקרו" בגובה 7 מטר, כשההשענה היא על שלוש מרפסות מלמטה.
 
מקומה 22, קיימות 2 קומות בעלות חלל גבוה של כ- 7 מטר ומעליהן קומות מוגבהות בגובה 3.87 מ` (בין רצפה לתקרה), דבר המאפשר העברת תשתיות - מתחת לרצפה. עם התקדמות עבודות השלד ומתוך הבנה כי הנתיב הקריטי  הינו קבלן המעליות , הוחלט לשנות את שיטת התקדמות עבודות הבטון בגרעין בחלקו העליון של המגדל (עד שלב זה בוצע הגרעין בשיטה הקונבנציונלית - ראה הסבר קודם) ולעבור לשיטה של טיפוס הגרעין (החל משלוש קומות לפני חדר המעליות) ובכך למסור מהר ככל האפשר את חדר המעליות לטובת הרכבת המעליות בבנין ובכך לאפשר הורדת המעליות החיצוניות והשלמת מעטפת הבניין.
 

 

אלמנטים נוספים הקשורים לשלד המגדל

קירות הגנה לפתחי ממד"ים

"קירות המגן" הנדרשים להיות מול פתחי הממד"ים בדירות - בוצעו מבטון בהתאם לדרישת הג"א , אולם תוכננו מלכתחילה כקירות לא קונסטרוקטיביים. התכנון הנ"ל מאפשר גמישות מקסימלית לשינויי תכנון של הדיירים (כמובן בתלות המגבלות והאישורים הנדרשים על ידי הג"א). היתרון בכך מתעצם, בעיקר בדירות סמוכות שאוחדו לכדי דירה אחת (כאשר בשל איחוד השטחים, בדירות אלה נוצרו שטחים בהם יש יותר ממ"ד אחד ובמקומות אלו ניתן היה להוריד את קיר ההגנה שלא היה צורך בו).
 
קורות היקפיות 
המגדל תוכנן בצורה כזו שבהיקף כל קומה תוכננה קורה דקורטיבית לבנה מאחר והקורה בצדדים הצפוני והדרומי של המגדל מרוחקת כשלושה מטרים מהמבנה ומסתובבת מסביב למגדל נדרש היה לתכנן תמיכה + עמידה של הקורה למצבי עומס שונים בעיקר רוח. הוחלט לבצע קורות אלו מאלמנטי פלדה שיצופו לאחר מכן באלמנטי אלוקובנד לבנים.
 

ביצוע של קורות הפלדה כחלק מהתקדמות השלד` הצריך שימוש במנופי המגדל באופן אינטנסיבי, דבר שגזל זמן רב והאריך את הנתיב הקריטי ועל כן בשלב מסויים, הוחלט למצוא פתרונות אלטרנטיביים להרמת האלמנטים (כננות, מנופי עזר וכד`) ולהשלים את הקורות הללו רק לאחר גמר השלד.

בתמונה: התוצאה הסופית של הקורות ההיקפיות (לאחר החיפוי)
 

מדרגות טרומיות 
במגדלים נהוגים להשתמש באחת משתי שיטות עקרוניות לביצוע מדרגות - האחת שימוש בתבניות מתכת מתועשות והשניה בניה קונבנציונלית. בפרוייקט בוצעו שתי השיטות כאשר ההגדרה הנדרשת היתה לקבלת מדרגות בטון לצביעה ללא כל ספק, בשיטה הטרומית המדרגות שהתקבלו היו מדויקות יותר ולא דרשו כל טיפול נוסף למעט הצביעה, החסרון היחיד הנו שימוש בזמן העגורן להנפה ומיקום האלמנטים הטרומיים כאשר גם הנ"ל בוצע בין זמני העבודות. לביצוע מדרגות בשיטה הקונבנציונלית (במקרה של הפרוייקט עם מסרק חיצוני) נדרשו שעות עבודה רבות לתיקון והתאמה למידות הסופיות . 

בתמונה: מדרגות טרומיות יצוקות, לאחר הוצאתן מהתבנית.
 

 
בתמונה: הרכבת מדרגות טרומיות (נוצקו באתר)

 

ג. דגשים לביצוע עבודות שלד

שינוע אנכי (עגורנים, מעליות משא, מעליות מגדל) - שינוע אנכי הוא אבן היסוד להצלחה בהתקדמות הקמת מגדל. אנשים רבים מוצאים את עצמם מבזבזים שעות רבות, בהמתנה למעליות נוסעים (שמשמשות גם כמעליות לשינוע והרמה). הזמן המצטבר שמבוזבז - נמדד בחודשים רבים ומשפיע בפועל על היעילות והתפוקת כלל העבודות. חישוב נכון של מספר המעליות (שאף פעם לא מספיקות...) כמו גם ההחלטה לגבי מיקומן הינו צורך חיוני וחשוב .


הדבר רלוונטי גם בנושא העגורנים. בפרויקט זה הועמד מנוף חיצוני (מספר 2) במרכז גובהו של המגדל, שחוזק ועוגן על ידי פרופילי מתכת בגובה 700 מ"מ אל הגרעין (עגורן זה אף הורם לקומה 24 בשלב מתקדם יותר, על מנת לאפשר סגירה של הקומות התחתונות). עגורן זה הורכב ופורק (כמו גם הועבר) על ידי המנוף הראשי (עגורן מתרומם שנשתל ברפסודה).  

אינסרטים בבטון - האינסרטים משמשים לחיבור ועיגון מכאני של אלמנטי קירות המסך - לשלד המגדל. מגדל זה תוכנן להיעטף בכל היקפו במעטפת קיר מסך (כ- 12,000 מ"ר קירות מסך) אלמנטים אלו עתידים להיות מעוגנים לאלמנטי הבטון השונים. על מנת ליצור דיוק מירבי להתאמת האינסרט לאלמנטי קירות המשך, הוכן באתר מפעל לייצור אלמנטי סינר מבטון אליהם הוכנסו האי נסרטים בצורה מדויקת ותואמת את התכנון של החיזוקים הנדרשים לאלמנטי המוליון האנכיים של קיר המסך .  

בתמונה: הכנת פריקסטים בשילוב אינסרטים - להרכבת קירות מסך.
 


הגנות(קסקט הגנה, תבניות היקפיות) - ההגנות משמשות להמשך ביצוע עבודות במגדל, בצורה בטוחה ויעילה - במקביל להתקדמות וביצוע עבודות השלד. ההגנות שמומלצות לשימוש בפרוייקטים השונים, הינם אחד מאלמנטי הבטיחות החשובים ביותר - ואין לוותר עליהן בשום אופן. בשל הרוחות העזות, ובשל הסכנה הצפוייה על העוברים ושבים ברחובות הסמוכים, כמו גם לעובדי הפרויקט - הגנה זו משמשת כמצילת חיים ואין לחסוך בהשקעה בה. קיימות שתי צורות מקובלות של הגנה , האחת מערכת הגנה היקפית הנקראת CPP והשניה מצחייה קסקט חיצוני אופקי (בפרוייקט זה בוצע שימוש בשתי צורות הגנה אלו)

בתמונה: מערכת הגנה CPP.
 
 
בתמונה: מצחייקת קסקט חיצונית.
 

על עבודות הגמר ומערכות המגדל - בחלק הבא של הסקירה.

עוד על פרוייקט רוטשילד 1 - מתוך YouTube כאן

הוסף תגובה
1 תגובות
התמונה של אנונימי
חגי שקלאר - לוג ניהול פרויקטים
המאמרים הכי מושקעים בנושאי ביצוע. סחתיין על ההשקעה!
צור קשר