סקרי קרקע

 בשנים האחרונות, הולך וגובר העיסוק בבעיית זיהום הקרקע הקיים במקומות רבים ובייחוד בקרקע בה מבוצעת בהווה או בוצעה בעבר פעילות אשר כללה שימוש בחומרים המהווים מזהמי קרקע כגון דלקים, שמנים ומתכות כבדות.
 
ברחבי המדינה, פזורים אתרים רבים בהם מבוצעת כיום ו/או בוצעה בעבר פעילות אשר כללה שימוש בחומרים מזהמי קרקע. בין אתרים אלו ניתן לציין בין היתר מפעלי ציפוי מתכת, מוסכים, תחנות דלק, מפעלי כימיקלים, מפעלי צבעים ועוד. תת הקרקע באתרים אלו, חשודה כקרקע מזוהמת, בשל החשש כי במהלך השנים דלפו מזהמים מכלי הייצור והאחסון אל תת הקרקע. בנוסף, קיים באתרים אלו, פוטנציאל לקיומם של מזהמים (בעיקר חומרים אורגנים נדיפים) בגז הקרקע וזאת הן כתוצאה מנידופם של מזהמים אשר נמצאים בתת הקרקע בשטח האתר והן מחדירתם של מזהמים אשר התנדפו מקרקע מזוהמת באתרים סמוכים ו/או ממי התהום.
 
בד"כ, טרם קבלת היתר בנייה באתר בו ו/או בסמוך לו בוצעה פעילות החשודה כמזהמת קרקע, נדרש לבצע במקום סקר קרקע ו/או סקר גז קרקע (בעיקר במקרים בהם מתוכננים להיבנות באתר חניונים תת קרקעיים או מרתפים). במקרים בהם מתגלה זיהום אשר עולה על ערכי סף מקובלים, נדרש היזם ליישם את המלצות הסקר (לדוגמא, פינוי קרקע מזוהמת, איטום מרתפים) על מנת למנוע פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. עם זאת, בשל העלויות הפוטנציאליות הטמונות בפעילות זו, מומלץ לא לדחות את ביצוע סקר הקרקע סמוך לזמן בקשת היתר הבנייה, אלה לבצעו מוקדם ככול הניתן.
בתקופה האחרונה, דורשות הרשויות באזורים רבים (בעיקר בשטחים אשר משנים את ייעודם מתעשייה למגורים) ביצוע סקר קרקע ראשוני, כבר בשלב הכנת התב"ע. סקר זה מהווה מקור מידע מצויין עבור היזם לצורך הערכה ראשונית של פוטנציאל זיהום הקרקע במקום.
 
חלקו הראשון של סקר הקרקע הנו הסקר ההיסטורי. סקר זה, מבוצע בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ולפרוטוקול ה - ASTM וכולל:
 
א. בדיקה מעמיקה של מסמכים היסטורים (תיקי בניין, נסחי טאבו ועוד).
ב. ראיונות עם בעלי הקרקע בעבר ובהווה, שכנים לשטח האתר, אנשי הקשר הרלוונטיים (מחלקות הנדסה, רישוי עסקים איכות סביבה ועוד) בעירייה/ רשות מקומית/ אזורית ובמשרד להגנת הסביבה.
ג. סיורים בשטח האתר.
ד. לימוד הפעילות אשר בוצעה בעבר באתר ובסמוך לו והערכת פוטנציאל זיהום הקרקע במקומות שונים בשטח האתר כנגזרת מכך.
ה. לימוד סוג הקרקע במקום.
ו. במידה וקיים פוטנציאל לקיומו של זיהום קרקע באתר, קביעת בדיקות הקרקע אותם נדרש לבצע באתר, על מנת לאמוד בפועל את מידת הזיהום.
 
לאיכות וכמות המידע אשר נאסף בזמן הכנתו של סקר הקרקע, השפעה מכרעת על מסקנותיו ואיכותו של סקר הקרקע. העקרון המנחה הוא, כי בכל מצב בו לא קיים מידע אודות שטח מסויים, הוא נקבע כחשוד כמזוהם. קביעה זו, מחייבת ביצוע של בדיקות קרקע על מנת לאשר/להפריך מידע זה. לאור כך, על עורך הסקר, בסיוע היזם, מנהל הפרוייקט ובעל הקרקע לעשות כל שניתן על מנת לאתר מידע היסטורי מוצק על האתר.
 
שני תוצריו העיקריים של סקר הקרקע ההיסטורי הנם מיון שטחי המתחם בהתאם לפוטנציאל הזיהום הקיים בהם, לצד גיבוש תכנית קידוחים ובדיקות קרקע (או גז קרקע) במידת הצורך.
 
מיון שטחי המתחם, מתבצע בהתאם לחלוקה לשלושת הקבוצות הבאות:
 
1. שטחים החשודים כמזוהמים.
2. שטחים בהם האפשרות לקיומם של מזהמים בקרקע הנה נמוכה, אם כי לא ניתן לשלול זאת לחלוטין.
3. אזורים אשר אינם חשודים כאזורים מזוהמים.
 
במידה וכי בשטח האתר קיימים מקומות בהם קיים פוטנציאל לקיומו של זיהום ו/או קיים חשש של חדירת גז קרקע מזוהם לשטח המתחם (משימושים סמוכים ו/או ממי תהום) נדרש לבצע בשטח האתר קידוחי קרקע לצורך לקיחת דגימות קרקע לצורך אנליזה מעבדתית, או לחילופין לבצע קידוחים בהם יילקחו דגימות גז קרקע לצורך אנליזה מעבדתית. מספר הקידוחים, מספר הדגימות הנלקחות מכל קידוח ואנליזות המעבדה הדרושות הנם משתנים מאתר לאתר בהתאם לסוג הזיהום, סוג הקרקע, פוטנציאל הזיהום, מטרת הסקר (איתור ראשוני של מוקדי זיהום או תיחום השטח המזוהם) ופרמטרים נוספים.
 
לעיתים, במקרים בהם לא קיים מידע היסטורי מספק עבור הפעילות באתר החשוד כמזוהם בדלקים ו/או ממסים אורגנים, נדרש לבצע כשלב מקדים באתר סקר גז קרקע מקדים. מטרתו של סקר זה, הנה סריקה איכותית ראשונית (על בסיס סקר זה לא ניתן לאפיין כמותית את פוטנציאל זיהום הקרקע בשטח האתר) של שטח האתר, לצורך איתור מוקדי זיהום פוטנציאליים, בהם ירוכזו בדיקות הקרקע בשלב מאוחר יותר. סקר זה יכול להתבצע הן על ידי הטמנת דוגמי גז קרקע פאסיביים והן על ידי שאיבת גז אקטיבית, כאשר קביעת השיטה מתבצעת בהתאם לסוג הקרקע באתר, מזהמי המטרה הפוטנציאלים ופרמטרים נוספים.
 
סקר הקרקע ההיסטורי, הכולל את תכנית הקידוחים, מועבר לאישור המשרד להגנת הסביבה וליחידה הסביבתית של הרשות המקומית/אזורית. לאחר קבלת אישורם, מבוצעים קידוחי הקרקע ונלקחות דגימות הקרקע/גז קרקע. נהוג להעביר שתי דגימות קרקע מכל קידוח קרקע לאנליזה מעבדתית, כאשר שאר דוגמאות הקרקע נשמרות בקירור, לצורך אנליזה עתידית במקרה הצורך. לאחר קבלת תוצאות המעבדה ופרופיל שכבות הקרקע במקום, מנותחות התוצאות על ידי עורך סקר הקרקע, כאשר במידת הצורך נשלחות לאנליזה מעבדתית דגימות נוספות.
 
על בסיס תוצאות האנליזות והסקר ההיסטורי, מגובשות מסקנות והמלצות הסקר, אשר נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:
 
1. בשטח האתר לא קיים חשש לקיומו של זיהום קרקע, כך שניתן להמשיך לקדם את תכניות הפיתוח במקום, ללא פעילות נוספת.
2. בהתאם לתוצאות הסקר, אותרו מוקדי זיהום ברורים אשר מחייבים פינוי או טיפול, טרם תחילת הפיתוח במקום.
3. בהתאם לתוצאות הסקר, אותרו מספר מוקדי זיהום, אם כי גבולם אינו מוגדר היטב, כך שנדרש לבצע בשטח האתר בדיקות נוספות.
 
 
כנקודת ייחוס להערכת פוטנציאל זיהום הקרקע במקום, מהווים ערכי הייחוס אשר נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה.
 

במקרים בהם מתוכננת הקמתם של חניונים תת קרקעיים ו/או מרתפים, נדרש במקרים מסויימים, כאמור לעיל לבצע סקר ובדיקות גז קרקע במקום. כנקודת ייחוס להערכת מידת הזיהום בגז הקרקע, משמשים הערכים אשר הוגדרו על ידי מדינת ניו-ג`רסי לרמת הסף המותרת בחללים תת קרקעיים. בנוסף, נהוג לאמוד את פוטנציאל הסיכון הספציפי לשטח האתר, על ידי שימוש במודלי פיזור כגון מודל ג`ונסון- אטינגר. על בסיס מידת הזיהום הקיימת בגז הקרקע בשטח האתר, מגובשות המלצות באם נדרש להתקין אמצעי הגנה בחללים התת קרקעיים כגון איטום ואיוורור.

מאמרים נוספים שכתבתי
צור קשר