עושים סדר: 'אחראי לביצוע שלד הבניין' ו'אחראי לביקורת על הביצוע'

על מנת להבטיח את איכות הבנייה ועמידה בדרישות החוק והתקינה, נדרשים מזמיני ומבצעי הבנייה לשורה של בדיקות ומערך פיקוח הדוק בכל פרויקט בנייה. זה כולל לעתים גם בעלי תפקידים שלא תמיד מובן מהו תחום האחריות שלהם, ועד כמה משמעותית הנוכחות שלהם באתר הבנייה. בין היתר, ישנם תקנים שחייבים להיות מאוישים באנשי מקצוע עוד בטרם החלה הבנייה ולא ניתן להתקדם בתהליך כולו ללא אישורם.

שניים כאלה הם "אחראי לביצוע שלד הבניין" ו"אחראי לביקורת על הביצוע". אלה נושאים, יחד ולחוד, באחריות לגבי תכנון וביצוע תקין של המבנה כולו. על אף שלפעמים נוטים לבלבל ביניהם, משום שנוכחותם באתר צריכה להתבצע באותם השלבים של ביצוע העבודה, מדובר בשני תפקידים נפרדים, כאשר לכל אחד אחריות על פן אחר של הפרויקט, ולכן חשיבותם הגדולה.

בחודש יולי 2016 נכנסו לתוקף תקנות התכנון והבנייה (רישוי הבנייה), התשע"ו-2016, במסגרתן נקבעו ההגדרות לתפקידים אלה. על תקנות אלה נוספו עוד תיקונים והרחבות להגדרות, האחרון שבהם בחודש מארס 2018. מהם תחומי האחריות של בעלי התפקידים, מה עלינו לדעת לפני שיוצאים לדרך מבחינת הגדרות התפקיד ואופן ההעסקה, וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בענף הבנייה בישראל? בואו נבחן מקרוב.  

 

>> הצטרפו לקהילות המקצועיות שלנו ב WhatsApp ושנו את התרבות בענף הבנייה 

 

אחראי לביצוע שלד הבניין

האחראי לביצוע שלד הבניין הוא חלק מהפיקוח על הביצוע שמחויב להיות בכל פרויקט במסגרתו מתבצעת הקמת פרויקט, או חלק ממנו. הפיקוח חייב להתקיים מרגע תחילת ביצוע העבודות בפועל ועד להוצאתה של תעודת הגמר למבנה (טופס 5). למעשה, כל מתכנן המעורב בתכנון הפרויקט, מחויב בפיקוח עליון, וכמובן שנכללים בהם גם מתכנן השלד, האדריכל, מתכנן החשמל וכו'.

עיקר עבודתו של האחראי לביצוע שלד הבניין מתבצעת מול הגופים ואנשי המקצוע הקשורים בביצוע הפרויקט (פועלים, מנהל העבודה, מנהל הפרויקט וכו'), על מנת לוודא כי השלד בוצע כראוי, בהתאם להנחיות המתכננים והתקנות וללא חריגות בנייה. באופן רשמי, האחראי לביצוע השלד אינו עוסק באיכות או טיב הבנייה וכן אינו מבצע תיאום תכנון. עיקר האחריות שלו היא לוודא כי בידי המבצע באתר (מהנדס הביצוע או מנהל העבודה) התוכניות המעודכנות של היועצים (תכניות קונסטרטקציה, הנחיות פיקוח העורף וכו') וכי השלד נבנה בהתאם אליהן. מטרות ההפרדה בין התפקידים היא מניעה של ניגוד עניינים וביקורת חיצונית על הביצוע על ידי זוג עיניים נוספות של איש מקצוע.

על האחראי לביצוע השלד נדרש לוודא שמנהל העבודה קיבל אישור ממודד מוסמך לביצוע העבודה ולאשר את מיקום יציקת היסודות (ביסוס) שצריך להיות כמובן תואם למיקומן בהיתר הבנייה. עבודתו מתבצעת בשלבים, כאשר בכל שלב נדרש אישורו על מנת להתקדם לשלב הבא: לאחר אישור קו בניין על ידי המודד, עם סיום יציקת יסודות הבניין, בסיום בניית השלד כולו ובסיום הבנייה. בכל שלב ישלח האחראי לרשות המקומית טופס ובו דיווח על ממצאי הבדיקה.

 

מי יכול להיות אחראי לביצוע שלד הבניין?

החוק קובע כי האחראי לביצוע שלד הבניין הוא מי שמתקיימים לגביו כל הסעיפים הבאים יחד:

  • מונה על ידי הקבלן לאחראי על ביצוע שלד הבניין.
  • מהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים; ניהול וביצוע או ניהול הבנייה; ביצוע ופיקוח.
  • אם מדובר במבנה פשוט, האחראי יכול להיות גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה: הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה; הנדסת בניין – במדור בניין.

 

חובת הקבלן מבצע העבודה

על האחראי לביצוע השלד לוודא כי הקבלן המבצע אכן מחזיק באישור "קבלן רשום" וכי בחברה שלו קיים מהנדס בניין מוסמך שיחתום על האישורים הנדרשים. על פי תקנה 2(ג) לתקנות התכנון והבנייה, כל בקשה להיתר ומפרט תהיה חתומה, בין היתר, גם על ידי האחראי לביצוע השלד.

המשמעות היא שעל הקבלן לדאוג למינוי אחראי לביצוע השלד עוד בטרם התחילה העבודה בשטח. טרם תחילת העבודה של האחראי, עליו למלא הצהרה בחתימתו שמהווה למעשה את "כתב המינוי" שלו לתפקיד. על המינוי יש לדווח לרשות המקומית ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה. במקרה שאחראי לביצוע השלד מתפטר מתפקידו, על הקבלן למנות אחר במקומו וכל עבודה שבוצעה לאחר ההתפטרות תיחשב כחריגה מההיתר, גם אם ביצועה אושר טרם ההתפטרות.

 

 

אחראי לביקורת על הביצוע

כל פרויקט בנייה זקוק לביקורת ופיקוח. אולם עבודות הפיקוח אינן מתבצעות ברציפות והאחראים עליה לא נמצאים באתר לאורך כל הפרויקט, אלא מגיעים אליו בשלבים שונים שנקבעו מראש. משום הסנכרון המורכב שצריך להתבצע בין החלקים השונים בפרויקט, יש חשיבות גדולה לתיאום מדויק במועדים ובשלבי ההגעה של האחראי לביקורת על הביצוע לאתר.

עבודתו וסמכותו העיקרית של האחראי לביקורת על הביצוע היא לוודא כי כל העבודות באתר מתבצעות על פי היתר הבנייה הקיים וכמובן על פי החוק והתקנות. בדומה לאחראי לביצוע השלד, גם האחראי לביקורת על הביצוע מאשר את העבודות במספר שלבים: לאחר סימון ואישור קווי הבניין, בגמר יציקת יסודות הבניין, לאחר סיום הקמת השלד, ובגמר הבנייה כולה. מהנדס הביצוע במקום רשאי לחייב את האחראי לביקורת על הביצוע להגיע לאתר לצורך ביצוע ביקורת גם בשלבים נוספים של הבנייה, כל עוד הוא מגיע גם בשלבים הקבועים בתקנות (כלומר, בנוסף אליהם אך לא במקומם).

האחראי לביקורת, או מי מטעמו, חייבים לדווח לרשות הרישוי הרלוונטית על הממצאים שגילו באתר, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר עריכת הביקורת בפועל. העתק מדו"ח זה חייב להגיע גם לבעל היתר הבנייה. הדו"ח חייב לכלול פירוט של שלב העבודה הנוכחי באתר, כולל המועד הצפוי לסיומו וכן אישור שהעבודות בשלב זה מתבצעות בהתאם לתנאי ההיתר ו/או לתקנות ולחוק. האחראי לביקורת חייב בדיווח על כל חריגה מהן, כולל פירוט של החריגות ואופיין.  חשוב לציין כי אי הגשת הדו"ח במועד משמעותה עבודה בניגוד לתנאי ההיתר, גם אם בפועל היא אינה חורגת.

 

מי יכול להיות אחראי לביקורת על הביצוע?

החוק מגדיר אחראי לביקורת על הביצוע כמי שמתקיימים לגביו כל התנאים האלה:

  • מונה על ידי בעל ההיתר לאחראי לביקורת על הביצוע.
  • אינו האחראי לביצוע שלד הבניין.
  • מהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח.
  • אם מדובר במבנה פשוט, האחראי יכול להיות גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה: הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה; הנדסת בניין – במדור בניין או במדור אדריכלות; אדריכלות – במדור אדריכלות.

 

חובת הקבלן מבצע העבודה ובעל ההיתר

לאחראי לביקורת לביצוע יש סמכות לבדוק ולאשר את הקבלן המבצע ולוודא כי הוא אכן קבלן רשום. קבלן חייב במינוי אחראי לביקורת על הביצוע גם במקרה של ביצוע תוספות בנייה למבנה קיים, ולא רק בבניית בניין חדש. תקנה זו התווספה לחוק הקיים לאור ביצוע הפרויקטים הרבים במסגרת תמ"א 38 שאינם מחייבים הריסה של המבנה אלא ביצוע תוספות וחיזוקים בלבד.

גם במקרה זה, לא יוכל הקבלן או בעל ההיתר להתחיל את הבנייה לפני שמינה אחראי לביקורת על הביצוע ובמקרה של התפטרות, הוא יהיה חייב למנות אחראי אחר תחתיו. כל עוד לא מונה כזה, תיחשב כל עבודה שבוצעה כעבודה ללא היתר, אפילו אם בוצעה במסגרת ההיתר. כאמור, על מנת למנוע ניגוד עניינים (מובהק במקרה הזה), האחראי לביקורת על הביצוע אינו יכול להיות גם האחראי לביצוע שלד הבניין.

 

מבחן התוצאה קובע

עבודת הפיקוח נושאת על גבה אחריות כבדה מאוד. על אף התקנות הברורות והנהלים המחמירים, לבסוף נותר האחראי לבדו מול הקבלן ומנהלי העבודה, כאשר הוא נדרש לבחון בעיניים מקצועיות את העבודה ולהחליט האם היא אכן בוצעה בהתאם לתקנות ולדרישות. מה שיקבע אם הוא צדק ועשה עבודתו בצורה טובה הוא מבחן התוצאה – האם אכן הפרויקט הסתיים בצורה טובה ולא נמצאו בו כשלים, גם בחלוף מספר שנים מהשלמתו.

על אף לשון החוק הברורה, התקנות מאפשרות פיקוח הדוק וצמוד יותר (כאמור, האחראי לביצוע השלד והאחראי לביקורת אינם נמצאים באופן קבוע באתרי בנייה), על ידי מינוי מפקח בנייה או מנהל פרויקט קבוע באתר, שנקבע בהסכם בין המפקח ליזם. אולם פיקוח זה, צמוד ומקיף ככל שיהיה, אינו מייתר את נחיצות הפיקוח העליון ולא מסיר את האחריות מהקבלן למינוי אחראים על ביצוע השלד והביקורת. הפיקוח העליון, ובכלל זה גם האחראי לביצוע השלד והאחראי לביקורת, הוא זה המוסמך לאשר בחתימתו את העבודות ורק חוות דעתו היא הקובעת אצל הרשויות ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

מסמךהחלטות ועדת המשנה לבניה ולתקנות בנושא אחראי לביצוע שלד הבנייה, אחראי לביקורת על הביצוע

 

קישורים:

הוסף תגובה