עיריית ת"א מתכננת להקים אצטדיון חדש בעיר - ושני מגדלים בני 100 קומות

אחרי חיפה ובאר שבע, גם תל אביב צפויה להתחדש בשנים הקרובות באצטדיון עירוני. בימים אלה נמצא צוות תכנון יפו והדרום בעיצומו של הליך לתכנון מחודש של כל אזור צומת חולון, שלמרות שמו, נמצא ברובו בשטחה המוניציפלי של תל אביב. התוכנית כוללת אזורי תעסוקה ומגורים, וכן בשורה גדולה לחובבי הספורט בעיר - אצטדיון עירוני חדש, שיירש את אצטדיון בלומפילד המיושן.

"התוכנית נעשית בשיתוף פעולה עם המחוז ועם הצוות המקצועי של מינהל ההנדסה חולון", אומר מהנדס העיר תל אביב, עודד גבולי, בראיון למוסף השנתי של נדל"ן TheMarker (שיתפרסם ביום שלישי הקרוב). "המתחם סמוך לכמה עורקי תחבורה ראשיים, וממוקם ליד תוואי הרכבת הקלה וליד רכבת ישראל, אז יש בזה הרבה היגיון. התכנון בעיצומו, ובתוך לא יותר משנה התוכנית תגיע לאישור הוועדה המקומית, ומשם נמשיך הלאה". לדבריו, עוד מוקדם לדבר על מספר הצופים שהאצטדיון יוכל להכיל, אבל המספר יהיה גדול משמעותית מזה שמכיל כיום בלומפילד.

איצטדיון בלומפילד. צילום: ניר קידר.

 

המתחם שבו צפוי האצטדיון לקום נתחם מצפון על ידי דרך בן צבי, ממזרח ומדרום על ידי נתיבי איילון, וממערב על ידי שכונת תל כביר (נוה עופר). מתחם צומת חולון נמצא בגבולה של העיר השכנה חולון, ולכן צוות המתכננים כולל גם נציגים מאגף ההנדסה של חולון.

אזור צומת חולון בכללותו אינו נכלל בתוכנית המתאר העירונית של תל אביב שאושרה לפני כחודשיים, והשטח נקבע כמיועד לתכנון עתידי. גבולי, שאחראי בשלוש השנים האחרונות על תחום התכנון והבנייה בתל אביב, חושף כי כבר כעת מקודמים כמה שינויים ביחס לתוכנית שאושרה.

בין השאר, במתחם "קרן הקריה", בין הרחובות מנחם בגין ושאול המלך, שבו יש תוכנית לבניית מגדל בן 80 קומות, צפויה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לדון בתיקון לתוכנית שהגישה העירייה, שבמסגרתו יצמח המגדל לגובה של 100 קומות. נוסף על כך, לפי בקשת בית החולים איכילוב, מתחנת הרכבת הקלה המתוכננת להיבנות בצמוד למתחם, תיחצב מנהרה תת־קרקעית באורך כמה מאות מטרים, שתאפשר גישה ישירה אל בית החולים. גם במתחם שבו מתוכנן מגדל "בין ערים" - בשטח של 6 דונמים בגבול רמת גן, גבעתיים ותל אביב - ביקשה העירייה מהוועדה המחוזית אישור לבנייה לגובה של 100 קומות.

לגבולי, 61, תושב רמת השרון, התמזל המזל לכהן כמהנדס העיר תל אביב באחת התקופות המשמעותיות ביותר לעיר מבחינה תכנונית - תקופת אישורה של תוכנית המתאר העירונית הראשונה של תל אביב. את התוכנית בתצורתה הכללית הותיר כירושה קודמו בתפקיד, האדריכל חזי ברקוביץ', ולאחר עוד כמה עדכונים מצד גבולי, הוגשה בסוף 2012 התוכנית לאישור הוועדה המחוזית. בתחילת ספטמבר הסתיים הליך ההתנגדויות, שאותן בחן החוקר זאב עמית, והוועדה המחוזית החליטה על אישור התוכנית.

תוכניות לבניית 130 אלף דירות נוספות

השינוי העיקרי שהכניס גבולי לתוכנית הוא הגדלה משמעותית של מספר יחידות הדיור הפוטנציאלי בעיר. כיום יש במאגר התכנוני כ–70 אלף דירות שניתן לבנות ועדיין לא נבנו. בעוד שתוכנית המתאר שירש גבולי הוסיפה כ–35 אלף דירות למאגר, ויצרה פוטנציאל של 105 אלף דירות בסך הכל, בגרסה של גבולי היא כוללת תוכניות לבניית 130 אלף דירות נוספות - ובסך הכל, הפוטנציאל לתוספת יחידות דיור מסתכם כיום ב–200 אלף דירות. כיום בנויות בתל אביב 190 אלף דירות - כלומר, במימוש מלא עשויה התוכנית להכפיל את מספר הדירות בעיר.

כמעט כל התוספת של גבולי לתוכנית היא בתוך שכונות קיימות, והדרך לממש את הבנייה הזאת היא פעילות פינוי־בינוי מאסיבית. "אחד הדברים שהמדינה צריכה להפנים הוא שאין לנו יותר קרקעות", אומר גבולי. "כל מ"ר במדינה חשוב, גם אם חושבים שהנגב או הגליל ריקים ואין בעיה של מקום. הדבר הכי חשוב זה לצופף את הערים ולחדש אותן.

"שטחה של תל אביב הוא 52 אלף דונם, ואם אנחנו רוצים לבנות 200 אלף דירות בטווח הנראה לעין, זה אומר שנצופף את העיר בארבע יחידות דיור לדונם. אני חושב שתפישת העולם של כל עיר צריכה להיות כזאת. שאסור לנו בכלל לבנות בשטחים פתוחים, אלא רק בתוך הרקמה הבנויה של הערים. יש מקום למאות אלפי יחידות דיור בתוך הערים. זה חוסך המון כסף מבחינת תשתיות, זה חוסך שטחים פתוחים, וזה תכנון הרבה יותר נכון מבחינה אורבנית".

עבור מתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, התוכנית אינה מביאה כל בשורה. לשטח אמנם התווספו אי אלו זכויות בנייה, אך לא בהיקפים שיהפכו את הריסתה ובנייתה מחדש של התחנה לכלכלית. כך, למרות כל הדיבורים על פינוי והעתקה של התחנה, בטווח הנראה לעין הציבור ייאלץ להמשיך ולסבול את המפגע האורבני.

"אף אחד לא הביא לנו הצעה אמיתית לתוכנית חלופית לתחנה המרכזית החדשה", אומר גבולי. "התחנה שייכת לאנשים פרטיים (חברת נצבא שבשליטת קובי מימון רכשה באחרונה את מרבית הזכויות; נ"ב). בעבר, כשרצו לפתור את בעיית התחנה הישנה, הביאו לנו תוכנית למקום, ובזמן התכנון שינינו עמדות וקבענו זכויות בנייה מספיקות בהחלט. באותו אופן, אם תובא בפנינו תוכנית אמיתית, שהעיר יכולה לשאת, לתחנה החדשה — נעשה את זה".

מהנדס העיר תל אביב, עודד גבולי. צילום: אייל טואג.

 

אז אתה מצפה מהבעלים החדשים של התחנה המרכזית החדשה להביא לך תוכנית רצינית?

"אם זה יקרה, נשקול. זאת סוגיה מורכבת מאוד. האם צריך להרוס את התחנה או לא? לשם השוואה, כל כיכר אתרים היא בשטח בנוי של 30 אלף מ"ר - ואילו התחנה המרכזית החדשה היא על שטח של 250 אלף מ"ר".

 

יש לתחנה תקומה במבנה הנוכחי שלה?

"ממש לא. התחנה לא התאימה, וגם כיום אינה מתאימה לשום דבר. ודאי שכל חלופה תצטרך לכלול הרס של לפחות חלקים ממנה - אם לא של כולה".

 

 


  • הכתבה פורסמה באדיבות אתר דה מרקר. לכתבה לחץ כאן.
הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.