פסק דין מעניין נגד עיריית ת"א

בסוף השבוע נחתמו הסדרי פשרה בין 16 חברות, בעלות שטחים פרטיים באזור תל אביב לבין עיריית תל אביב. ההסדר קיבל תוקף של הכרעת דין בבית המשפט המחוזי, במסגרתה תשלם העירייה לבעלים הפרטיים קרוב ל 7 מיליון ₪ לאחר הפרשי הצמדה וריבית. התביעות הוגשו באמצעות עו"ד משה קמר.

התביעה הראשונה על קרקע הנמצאת בסמוך לבית ההלוויות באזור עבר הירקון, הופקעה על ידי עיריית תל אביב מרשותן של החברות ב 1972. במכתב מיום 6.10.2014 פנה עו"ד משה קמר אל עיריית תל אביב בבקשה להודיעו מהו סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת שהמשיבות מוכנות לשלם לחברות מהן הופקע השטח. במכתב מיום 29.1.2014 כתב מר אלי אגמון, מנהל מחלקת מקרקעין בעירית תל-אביב-יפו את ערך הפיצוי שהעירייה מוכנה לשלם לחברות התובעות.

מאחר והיה מדובר בערכים נמוכים דרשו החברות, לאחר ששכרו שמאי מקרקעין מטעמם פיצוי גבוה יותר בהתאם לעליית ערך הקרקע לאורך השנים. מאחר והעירייה סירבה לשלם סכומים אלה הוגשה התביעה שבנידון.

עוד ציינו החברות שבכוונתן לרכוש קרקע חלופית לקרקע שהופקעה מהן בסכום הפיצויים המגיע להן אך כאמור עד עצם היום הזה לא שילמה העירייה לחברות כל פיצוי שהוא גם לא את הסכום שהסכימו לשלם. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם כאמור בשבוע שעבר יקבלו העותרים כ 4.5 מיליון ₪ .

התביעה השנייה על קרקע בשטח 49 דונם בבעלות עיריית תל אביב הנמצאת כיום בשטחה המוניציפלי של עיריית חולון. את הקרקע הזו נדרשו הבעלים, כ 6 חברות למסור לעירייה עוד ב 1943. כאשר רק ב 2003 רשמה העירייה את השטח על בעלותה. בעקבות כך פנו החברות באמצעות עו"ד משה קמר ודרשו פיצויים כדין על הקרקע בגובה 3.9 מיליון ₪ . בעתירה ציין עו"ד משה קמר: " העירייה תפסה חזקה על הקרקע עוד בשנות ה70 ובמרוצת השנים לא הציעה לחברות כלל לשלם פיצויים על הקרקע שהופקעה". גם במקרה זה העירייה הציעה פיצויים בערכים נמוכים משווי הקרקע על פי הערכת השמאי ששכרו החברות לחישוב ערך הקרקע שהופקעה מהן. בשל כך הוגשה גם תביעה זו כנגד עיריית תל אביב לבית המשפט. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם כאמור בשבוע שעבר יקבלו העותרים כ 2.1 מיליון ₪