ראיון עם גל חיים הלל, סטודנט להנדסת בניין - סמי שמעון

שמי גל חיים הלל אני בן 26. נולדתי וגדלתי בבאר שבע ובגיל 20 עברתי להתגורר בישוב עומר הממוקם 15 ק"מ צפונית-מזרחית לבאר שבע.

בשנת 2004 התנדבתי לשרת בצנחנים כלוחם ובמלחמת לבנון השנייה נפצעתי ונאלצתי להשתחרר מספר חודשים מוקדם יותר לפני הצוות שלי.

אני בן למשפחה בת 5 נפשות, שני אחי הגדולים עורכי דין, אחותי עובדת בפרקליטות ואחי בשוק הפרטי. אבא שלי עצמאי ואמא שלי עובדת בהנהלת הסיעוד של קופת חולים כללית בדרום.

התחביבים העיקריים שלי הם צלילה וטיול עם הג`יפ, דברים אלו אני רואה כהכרחיים במיוחד ואפילו חובה עם הקושי העצום שאנו חווים בלימודים. אין כמו לסיים מבחן אחרון בתקופת מבחנים ולרדת לאילת עם החברים מהצוות בצבא ולשחרר את הראש. 

מה דעתך על הלימודים במכללת סמי שמעון ומדוע בחרת ללמוד דווקא במוסד זה ?

סביבת המכללה נראת עם השנים כמתפתחת אך עדיין המכללה היא מעין בועה בסביבתה. זה ידוע שבאר שבע זאת עיר של סטודנטים (בעיקר בגלל אוניברסיטת בן גוריון) ישנם המון מסיבות סטודנטים והמון פאבים כאלו אחד המומלצים הוא פאב המנצילה שבערך 50% מהעובדים בו סטודנטים במכללה. 

כיצד נראה יום טיפוסי שלך ?

כל יום משעה 8:00 בבוקר עד 17:00-16:00 בהרצאות וממשיך עוד כמה שעות טובות בספריה בעבודות או פרויקטים שצריך להגיש, פעם עוד הייתי מקפיד כמעט כל יום לטייל בשטחים מסביב לישוב עם הג`יפ היום כבר אין ממש זמן לזה...

מדוע החלטת ללמוד מקצוע בענף הבנייה ?

האמת שאני לא מאותם אנשים ש"גדלו" באתר בנייה ותמיד ידעו מה הם רוצים, את הלימודים שלי התחלתי במחלקה להנדסת חשמל, לא כי זה באמת משך אותי אלה רק בגלל שהיו לי ציונים גבוהים. אני לא אשכח את היום הזה שישבתי בהרצאה של קורס "אותות אקראים" והרגשתי לא מחובר לכלום לעומת הסובבים אותי, השיעור היה במקרה באיזור המחלקה להנדסת בניין יצאתי מהכיתה וניגשתי למשרדים סתם בשביל לשמוע פרטים, מיד קיבל אותי ד"ר אורי צדקה דיקן המחלקה למשרדו ואני חושב שלקח לי פחות מדקה בשיחה להבין שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים ואחרי 10 דקות מצאתי את עצמי בהרצאה "גיאודזיה 1- תורת המדידה". עד היום אני בטוח שזאת אחת ההחלטות החכמות שעשיתי בחיים.

אני לומד במסלול מבנים (קונסטרוקציה) האני מאמין שלי שמהנדס בניין בהגדרתו בלי קשר לתפקיד שהוא ממלא צריך לדעת ולהכיר את הקרביים של המבנה, כלומר - מתכנן ואז אתה מרגיש את המבנה דבר. זה הוכח לי בעבודתי כמהנדס בקרת איכות והמפקחים שלמדו במסלול מבנים (קונסטרוקציה) ההסתכלות שלהם שונה וברורה יותר לכל שינוי.

על איזה מסלול לימודים תמליץ למתעניין בלימודי הנדסה אזרחית ?

לימודים במסלול המבנים הם קשים יותר משמעותית (סכם הציונים שלך צריך להיות גבוהה יותר על מנת להתקבל למסלול). לכל חבריי הסטודנטים אני אומר שכל מי שיכול ומסוגל שילמד את המסלול הזה, כי אני חושב שאת קורסי הניהול אפשר ללמוד עם הזמן ותוך כדיי עשייה, מה שלעומת הקורסים במסלול מבנים לא, אלה אם אתה חוזר לאקדמיה.

האם אתה שוקל לימודי המשך ? אם כן, באיזה תחום ?

כן מאוד! אני מתלבטת בין שני גישות שונות לחלוטין... האחת היא מה שהתשוקה רוצה ללכת לתואר שני בתחום בהתמחות של קונסטרוקציות בטון - התחלתי דו שיח עם הטכניון ועם אוניברסיטת פורטוגל כאשר שם ישנה אופציה למחקר מה שנראה לי יהיה קשה בארץ. 

הגישה השנייה היא לצאת לשוק העבודה ולאחר מספר שנים ללמוד תואר שני מנהל עסקים (ובפנסיה תואר שני בתחום J).

מהם הקשיים איתם אתה מתמודד במהלך הלימודים ?

בלימודים אינטנסיבים כמו לימודי הנדסה אתה חייב כל הזמן לחקור ולשאוף לדעת יותר. הקושי הרב הוא לענות על השאלות שמעבר לנלמד בהרצאה, דבר זה מצריך לפעמים לשוטט בין הספריות הרבות שיש בעיר עד שמוצאים את המשפט שמחבר לך את כל החלקים בראש.

ספר על מעורבותך בנושא הקורוזיה במכללה

כיום אני חבר בתא הסטודנטים לחקר הקורוזיה שנים קודמות שימשתי כיו"ר התא השנה יש לי פחות זמן. התא לחקר הקורוזיה מכיל סטודנטים מכלל המחלקות וכחבר בתא אני משתייך לארגון NACE (ארגון הקורוזיה העולמי) .

המרכז לחקר קורוזיה עוסק בנושאים בעלי חשיבות בינלאומית. פעילות המרכז מתמקדת במחקרים בינלאומיים, בפיתוח מחקרים בסביבה ימית. המרכז יוצר שיתופי פעולה וזוכה למענקי מחקר בתחום תעשיית הרכב ובתחום הביו-חומרים - ביצירת סימולציות של תאים אלקטרוכימיים המדמים תהליכים המתרחשים בעת השתלת שתלים בגוף האדם.

בתחום המחקרים בסביבה ימית - המרכז הקים תחנה ימית בנמל המרינה האזרחית באשדוד, בשיתוף פעולה עם מנהל המרינה. מטרת הפרויקט היא ליצור מיפוי ימי בין יבשתי, אשר יסייע בהבנה של קצבי הקורוזיה בתשתיות הנמלים ושל נזקי הקורוזיה בכלי שיט בעת עגינתם. הפרויקט מתבצע  בשיתוף פעולה של כעשר מדינות. 

כיצד אתה משלב לימודים והוראה במכללה ? האם אין "התנגשויות" בינך לבין הסטודנטים ?  

כרגע אני מתגבר בקורס  "מבני בטון 1 " לכיתה של 30 סטודנטים שנה שניה. בנוסף אני מלמד קבוצות חוזק חומרים 1+2 מבני בטון 2, בשיעורים שלי אני מאוד מנסה ללכת על חבל דק שחוצץ בין התאוריה לבין המעשי, בתחום הנ"ל מאוד קל למצוא את עצמך מדבר תאוריה ומפתח נוסחאות במשך 3 שעות רצופות דבר שהסטודנטים פחות אוהבים. אני מאוד מנסה לפתח להם קו מחשבה של היגיון פשוט, כל תאורית קוונטים כזו או אחרת אפשר לפשט להיגיון פשוט - ולא לשלבים סכמטים! דרך זאת נמצאה מאוד אהובה ע"י הרבה סטודנטים והכי חשוב זה שהם מבינים את הנלמד.

האם אתה מצליח לשלב עבודה במקביל ללימודים ? אם כן - פרט.

בנוסף לשיעורים שאני מעביר אני מנסה להקפיד להגיע אחת לשבוע מקסימום שבועיים לאתר בו עבדתי ולעקוב מקרוב על כל השינויים וההתפתחויות.

האם אתה מרגיש כי הסטודנטים מקבלים חשיפה מספקת לנעשה בתעשייה ?

לפני כשבועיים הצלחתי להוציא לפועל סיור שאירגתי בעזרתו של ראש המחלקה ל 40 סטודנטים לאתר בו עבדתי, שם בניתי לו"ז של מרצים, מהנדסים שעבדו איתי וכל אחד נתן הרצאה על תפקידו ומה מיוחד באתר כל אחד בתחומו. לצערנו במקצוע הנ"ל אף פעם זה לא מספיק וככל שנחשף יותר זה יותר יחבר לנו את מה שאנחנו לומדים בכיתה למציאות. בנוסף לכך העלתי רעיון לראש המחלקה ואני מקווה שזה יצא לפועל סיור במבנה שכרגע בשלב של גמר שנמצא בצמוד למכללה.

כיצד נחשפים הסטודנטים בסמי שמעון לתעשייה ולענף הבנייה ?

מכללת סמי שמעון על כלל מחלקותיה מאוד מקפידה על חשיפה וקירבה לתעשייה וזה מובחן בכמה היבטים, דבר ראשון פעם בשנה ישנו יריד תעסוקה גדול דבר שמקרב מאוד את התעשייה למכללה.

דבר שני אצלנו במחלקה לעומת מוסדות אחרים בהם לומדים הנדסת בניין המחלקה מחייבת (לטובה) כל סטודנט בחשיפה לתעשייה במשך מינימום 120 שעות ולאחר מכן כל סטודנט צריך להגיש סיכום ובנוסף לעשות הגנה בפני מרצי המחלקה על הדברים שעברת בזמן הזה. בנוסף לכך השנה הגיעו לא מעט מרצים מין החוץ והרצו בפניינו במיוחד בתחום רעידות אדמה.

מהן השאיפות המקצועיות העתידיות שלך ?

מימוש עצמי... לשני כיוונים אפשריים - או המשך פעילות באקדמיה או הבעלים של משרד פרטי.

מדוע לדעתך רוב הסטודנטים בוחרים במסלול שאינו כולל התמחות בקונסטרוקציה ? מה ניתן לעשות על מנת לשנות מצב זה ?

דבר זה מגיע בעיקר מההבדלים בשכר בין קונסטרוקטור לבין ניהול ופיקוח ובנוסף ההתמחות דבר שמאוד מקשה על הבחירה. למרות שלפי דעת רבים עוד בעשור הקרוב נזכה לראות צמיחה במשכורות במשרדי תכנון שנובעת בעיקר ממחסור כוח אדם כאשר הדור הקודם יפנה מקומו.

באילו אמצעים אתה מתכוון לחפש עבודה ?

כהתחלה דרך אנשים שעבדתי איתם והם מודעים ליכולות שלי.

איזה תגובות אתה מקבל מחברייך הבוגרים, על שוק ומצב העבודה במשק ? 

שהשוק נמצא במצב מאוד טוב יחסית ושמהנדס בניין טוב זה מצרך יקר.

מהן החששות העומדות לפנייך, לקראת חיפוש עבודה בענף ?

בסופו של יום כאקדמאים אנחנו מגיעים לאתר ועובדים מול הפועלים והקבלנים השונים שלא רואים את הדברים בצורה שאנו רואים אותם וזה לרוב מוביל לחיכוך בין הגורמים.

האם אתה שוקל לנסות להתקבל לעבוד בחברה גדולה \ קטנה ומדוע ?

סביר להניח שבחברה יחסית קטנה בשביל שהתפקיד שלי יהיה משמעותי ביותר וכמה שיותר רחב היקף, מה שלעומת שחברה גדולה תקבל תפקיד מינורי.

האם חשבת לעבוד בחו"ל?

התפקיד שלי כמהנדס בקרת איכות היה רוב רובו מול מהנדסים מחו"ל דבר שפתח לי את קו המחשבה לכיוונים של לנסות לעבוד תקופה מסויימת בחו"ל לצבור ניסיון בפרויקטים גדולים שלא רואים הרבה בארץ, לחזור ולממשו פה.

במידה ויציעו לך עבודה חלקית\בחופשות - האם הנושא עשוי לעניין אותך ?

כמובן , מאוד! נסיון זה דבר חשוב בתחום.

מה דעתך על הרעיון של הקמת פורטל CivilEng?
אני חושב שהימצאות האתר היא דבר מאוד חשוב וללא ספק הוא חוזר ונשנה בהרבה שיחות שלנו הסטודנטים וגם שלי עם מהנדסים בענף. חזק מאמץ!

כניסה לאתר המחלקה להנדסה אזרחית סמי שמעון -כאן