ראיון עם דר` אורי צדקה, דיקן המחלקה להנדסת בניין - סמי שמעון

חלק א` - הצגת המרואיין
חלק ב` - גוף הראיון

חלק א` - הצגת המרואיין
 

ספר על עצמך (הכשרה, נסיון, תפקיד וכו`)
שמי אורי צדקה ואני דיקן המחלקה להנדסת בניין, במכללה האקדמית להנדסה - סמי שמעון.

לפני כ-40 שנה סיימתי את לימודי בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, לתואר .B.Sc והתמחיתי בתכנון מבנים (קונסטרוקציה). במקביל לשירות בצה"ל, התחלתי בלימודים לתואר .M.Sc בהנדסה אזרחית בטכניון, אולם בשלב מסוים עברתי לאוניברסיטת בן גוריון בנגב באר שבע, והשלמתי תואר .M.Sc בהנדסת מכונות.

במקביל ללימודי לתואר השני, עבדתי כמרצה, כמנהל מעבדות וראש מגמה במכללה הטכנולוגית באר שבע. את לימודי לתואר Ph.D, המשכתי גם כן - באוניברסיטת באר שבע במחלקה להנדסת מכונות. במהלך השנים עבדתי בתכנון קונסטרוקציות, גם כשכיר וגם כבעל משרד עצמאי ואף עסקתי בתכנון קונסטרוקציות במהלך תפקידי הצבאי.

בתפקידי הנוכחי, אני מכהן כדיקן המחלקה להנדסת בניין, כאשר מיומו הראשון של מסלול הלימודים בהנדסת בנין במכללה כיהנתי כראש המחלקה. במסגרת זו הייתי מופקד על הכנת התוכניות האקדמיות של המכללה, במסגרת המחלקה הנדסת בניין.

מהי ההתמחות שלך ומדוע בחרת להתמחות דווקא בתחום זה ?

את ההתמחות שלי עשיתי בקונסטרוקציה ובמכניקה (התנהגות מיכנית של חומרים וקרקע), גם בלימודי בהנדסה אזרחית וגם בלימודי בהנדסת מכונות.

ספר קצת על העולם שמחוץ לאקדמיה (תחביבים וכו`)
אני נהנה מטיולים רגליים, שחייה, עבודות כפיים וקריאה.

כיצד נראה יום עבודה שלך, כדיקן המחלקה להנדסת בניין ?
יום  העבודה שלי מאוד מעניין ומאתגר, וכולל מגוון רחב של תכנים בנוסף להוראה:
 
  • פיתוח המחלקה: פיתוח תוכניות הלימוד, העמקת תכני ההתמחויות, פיתוח המעבדות והספריה, שימור והקפדה על רמה אקדמית, מציאת והרחבת תחומי המחקר במחלקה וייעוץ לסגל העוסק במחקר במחלקה.
  • קיום תוכנית ההוראה: קבלת סטודנטים, טיפול בבעיות הקשורות להוראה, שיבוץ מרצים, טיפול בבקשות סטודנט, מעקב בחינות וציונים, הנחייה ובדיקת פרויקטי גמר ועוד.
  • קשר עם גורמי חוץ: המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), רשם המהנדסים והאדריכלים, אנשי ומממני מחקר הנערך במחלקה, קשר עם נציגי מוסדות אקדמיים, פגישות עם מנהלי ואנשי חברות הנדסיות (למטרות מחקר, הרחבת החשיפה לתעשייה, הכנת סיורים לימודיים, הכנה להרצאות אורח ועוד).
  • ישיבות ופגישות: פגישות שוטפות עם אנשי הסגל, סטודנטים, גורמי חוץ וגורמים פנים מכללתיים.
  • פעילות בוועדות מכללתיות ומחלקתיות: מועצה אקדמית, וועדת מינויים, וועדת הוראה מחלקתית, וועדת פרוייקטים, חשיפה לתעשייה וועדת קבלה.
  • סגל: איתור ושיבוץ אנשי סגל, הנחייה, ליווי והערכה של הסגל האקדמי.
האם בנוסף להיותך דיקן המחלקה הינך גם מרצה בפועל ?
כאמור, תפקידי כולל הוראה. אני אוהב ללמד ולהרצות. בסמסטר זה אני מלמד את הקורס חוזק חומרים 2 ובסמסטר הבא אלמד את הקורס מבוא ליציבות. קורסים אלא הם קורסי יסוד הנדסיים והם קורסי חובה לכל הסטודנטים במחלקה (סטודנטים במסלול להנדסת מבנים וסטודנטים במסלול להנדסת ניהול הבנייה).

האם תרצה לספר על המחקרים בהם משתתפת המחלקה ?

בעולם המחקר קיימים שני סוגים של מחקרים - מחקר תיאורטי ומחקר יישומי. אצלנו במחלקה, הסגל האקדמי ובכללם אני, מעורבים במגוון מחקרים מעניינים, תיאורטיים או  יישומיים. תחומי המחקר המחלקתיים מפורטים בגוף הריאיון. אני אישית עוסק ב:
 
  • התקדמות סדק בחומרים מורכבים
  • ייצור טפסות מחומרים פלסטיים
  • שיטות מתקדמות לפירוק טפסות
  • מניעת הצפה באזור גשר עין בוקק
  • שיקום מבנים בעזרת חומרים מרוכבים

פרטים אודות המחלקה להנדסת בניין ?
מחזור ראשון החל לימודיו במסגרת המכללה הטכנולוגית באר שבע, בשנת הלימודים תשנ"ו. בשנת לימודים תשנ"ח הוקמה המכללה האקדמית להנדסה בנגב, שלימים הפכה למכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בשנת הלימודים תשס"ב נפתח קמפוס של המכללה  באשדוד, ובכך הפכה המכללה להיות "מוסד רב קמפוסי". כיום לומדים במחלקה כ- 300 סטודנטים. עד כה קיבלו תואר כ- 500 בוגרים. מבחינת החלוקה המגדרית, מדובר על כ- 90% סטודנטים וכ- 10% סטודנטיות.

אילו התמחויות קיימות במחלקה ?

הלימודים לתואר ראשון במחלקה להנדסת בניין, מתקיימים בשתי התמחויות: התמחות בהנדסת מבנים והתמחות בהנדסת ניהול הבנייה. בפועל, ההתפלגות הטבעית של הסטודנטים בין ההתמחויות - שווה, כלומר מחצית מהסטודנטים בוחרים במסלול להנדסת מבנים וחצי - במסלול הנדסת ניהול הבנייה. את שנת הלימודים הראשונה, ניתן להתחיל בסמסטר חורף, כמו גם בסמסטר אביב.

כמה שנים קיימת המחלקה ?
בשנת 1994 פנתה המועצה להשכלה גבוהה למכללה הטכנולוגית בבאר שבע, בבקשה להכין מסלול אקדמי להנדסת בניין. המחלקה החלה את פעילותה בשנת הלימודים תשנ"ו עם כ- 35 סטודנטים וזו השנה ה- 16 לפעילותה. בסה"כ סיימו את לימודיהם במחלקה - 12 מחזורים.

מה מייחד את המחלקה שבראשה אתה עומד ?
ראשית, לתפיסתנו יש שלוש גישות ללימוד הנדסה:
 
  • גישה תיאורטית - גישה בה הלימוד מכשיר את מדעני העתיד של ישראל.
  • גישה המעשית - על פי גישה זו, יש לתת לסטודנטים בדיוק את מה שהם צריכים.
  • גישה ההנדסית - בגישה זו מלמדים את הסטודנטים לחשוב, להפעיל את הראש.
במכללת סמי שמעון, החלטנו לשלב בין שלושת הגישות - גישה הנדסית יצירתית, בה הסטודנט מקבל כלים איתם יוכל להתמודד עם כל בעיה, או בעצמו, או בזכות היכולת לאתר מידע בספרות ויכולת לימוד עצמי שבאמצעותם יגיע לפתרון.

בנוסף, כללנו בתוכנית הלימודים קורסים ייחודיים: מבוא לרעידות אדמה, תכן לרעידות אדמה, בטיחות בביצוע בניה (קורס ייחודי לנו), היבטים משפטיים, תכן טפסות, היבטי תפקוד במבנים, קורסים ביזמות והנדסה ירוקה ועוד. קורס הנדסה ירוקה כקורס בחירה כלל מכללתי (במסגרת הקורסים של המחלקה להנדסה כימית) הוא קורס ייחודי למכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, ומהווה ערך מוסף לכל מי שעתיד לגשת ולעסוק בהנדסה אזרחית ירוקה.

הלימודים במכללה כוללים שימוש בתוכנות המחשה הרלוונטיות לסטודנט בשוק העבודה (עתיר, STRAP, MS-Project, אוטוקד, בינארית).

סגל הפקולטה נוהג ב"מדיניות של דלת פתוחה" - כל סטודנט יכול לגשת לכל אחד מאיתנו בכל שעה במהלך היום, לשאול שאלות ולקבל מענה מיידי בכל עניין מקצועי ואישי.
 
במכללה קיים מרכז יזמות ייחודי. הסטודנטים יכולים ללמוד כקורס בחירה, קורס יזמות - בו לומדים הסטודנטים שלב אחר שלב כיצד הופכים ליזמים. סטודנט שיש לו רעיון ומעוניין להגשים ולממש אותו, יוכל לקבל ליווי במרכז היזמות.

פרוייקטי הגמר של הסטודנטים נערכים על פרוייקטים "אמיתיים" ולא תיאורטיים. במסלול להנדסת מבנים, הסטודנט מקבל תוכנית אדריכלית וממנה בונה סט תוכניות מלא של  הקונסטרוקציה. גם במסלול ניהול הבנייה, הסטודנט מקבל פרוייקט "אמיתי" עליו הוא בונה את תהליך הניהול הארגון והביצוע של הפרוייקט.

הסטודנטים במחלקה מתנסים במעבדות עם ציוד חדיש ועדכני, במסגרת הקורסים השונים - חומרי בניה, מכניקת קרקע, מדידות, מטלורגיה, חוזק חומרים, מכניקת זורמים ומבנים.

אנו עמלים על פיתוח קשרים ענפים עם התעשייה. במסגרת זו, אנו מביאים לסטודנטים הרצאות אורח, עורכים להם סיורים מקצועיים במפעלים ובאתרי בניה וחושפים אותם לנעשה בשוק העבודה - אליו יצאו בשנים הקרובות. בנוסף, סטודנטים בסוף השנה ה-3  ללימודיהם, מחוייבים ב"חשיפה לתעשייה" שבמסגרתה, עליהם לעבוד בפועל - בתעשייה. לכל סטודנט מוצמד חונך (מהנדס, מנהל הפרוייקט וכו`) המלווה אותו במהלך החונכות. משך החונכות - 200 שעות עבודה (כחודש ימים).

האם המכללה מאפשרת להשלים מהנדסאי - למהנדס ? אם כן - באילו תנאים ?

באופן רשמי, אין מסלול השלמה וכל סטודנט מתקבל בהתאם לכישוריו בלבד ולכן גם הנדסאים מתקבלים ללימודי הנדסה - על פי תנאי הקבלה הרגילים. אולם, אם מתקבלת בקשה פרטנית, נבדקים הנתונים של הסטודנט וייתכן כי יקבל זיכוי\פטור ממספר קורסים (עד כ- 20 נקודות זיכוי). הזכאות לפטור, מותנית בסוג הקורס ממנו מבקש הסטודנט פטור וכמובן בתלות בציון אותו השיג במוסד הקודם.

מדוע עלה הצורך בהקמת המחלקה להנדסה בניין ?
במסגרת מדיניות המל"ג להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה - נתבקשנו להקים מסלול לימודים להנדסה. כיום הצורך ברור ומתבקש, עקב המחסור החמור במהנדסי בניין (כל מוסדות הלימוד בארץ ללימוד הנדסת בניין, "מכשירים" כחצי מכמות המהנדסים הנדרשת).
 
האם צפויות התמחויות נוספות במחלקה, בנוסף להתמחויות בהנדסת מבנים וניהול הבנייה ?
כאחראי על תוכניות הלימוד במחלקה, אני מתכוון לבנות בעתיד תוכנית ייחודית, בה יוכשרו סטודנטים במסלול להנדסת תשתיות (מים, כבישים, מסילות ברזל, וכו`...)

מהו מסלול הקריירה עליו תמליץ לבוגר המחלקה (עבור מהנדס מבנים\ מהנדס ניהול הבנייה) ?
תואר בוגר הוא רק תחילת הדרך. המהנדס חייב להמשיך ללמוד ולהתעדכן במשך כל חייו המקצועיים. מומלץ להתחיל בעבודה במשרד/ חברה גדולה, בה עובדים אנשים וותיקיים, העוסקים בפרויקטים "רציניים". אני ממליץ על השתתפות בכנסים מקצועיים, ימי עיון, קורסים מקצועיים ומאוד ואף על המשך לימודים לתואר שני.

מהן לדעתך התכונות מהן עשוי מהנדס איכותי ?
מהנדס חייב שיהיו לו אחריות אישית, ידע מקצועי רחב ועדכני, יחסי אנוש טובים, שליטה בבסיסי הידע, יכולת לימוד עצמי, כמיהה לדעת ושאיפה למצויינות.

האם לדעתך קיים נתק בין האקדמיה לפרקטיקה במידה וקיים - כיצד ניתן לגשר עליו ?
כשהאקדמיה "מסתגרת" ב ד` אמות המוסד, נוצרים הניצנים לנתק עם התעשייה. על האקדמיה "להפתח" לתעשייה, ליזום איתה קשרים ולהרחיב את הקשרים בפרוייקטים יישומיים משותפים בתחום המו"פ. יש לדאוג לסטודנטים להרצאות אורח וסיורים מקצועיים לימודיים, לחשוף אותם לנעשה בתעשייה ואף להתייעץ עם אנשי התעשייה בבניית תוכנית הלימודים.

האם קיימת במכללה מחלקה ללימודי המשך ?
אין אצלנו במכללה אפשרות ללימודי המשך, אולם אני ממליץ בחום להמשיך באחד מהתחומים החופפים. מסלול לימודים לתואר"בוגר" אינו מספיק כיום להקיף את כל הידע הדרוש למהנדס הבניין, גם לא התמחות בתחום אחד. אציין שחיזוק לכך ניתן מאחת הוועדות של ה ASCE שקבעה כי היקף הלימודים הנדרש לתיפקודו של מהנדס הבניין, הוא לפחות תואר "מסטר" או שווה ערך. הוועדה הנ"ל המליצה גם שהרישוי של המהנדס יינתן רק על סמך לימודים מתקדמים כנ"ל. בהתאם לכך, אני ממליץ כי המהנדס בעל תואר "בוגר" ימשיך בלימודים לתואר "מסטר", עם או בלי תיזה.

ספר על פרויקט גמר של אחד הסטודנטים שהרשים אותך במיוחד.

במשך השנים, בוצעו ע"י הסטודנטים במחלקה פרוייקטים בתחומים שונים של ההנדסה האזרחית, חלקם בהנדסת מבנים ואחרים בהנדסת ניהול הבניה. בעבר, סטודנטים בצעו פרוייקטים מעניינים במחקר חומרים, אספקת מים וסילוק שפכים, דרכים ותחבורה. כיום הפרויקטים מתרכזים בשני תחומים: הנדסת מבנים והנדסת ניהול הבניה. הפרויקטים של הסטודנטים עוסקים במבני מגורים, מבני תעשייה וציבור, גשרים, מגדלים, תרנים וכו`. אציין פרוייקט יוצא דופן, שהוגש במסגרת תחרות בינלאומית של חברת PERI גרמניה. במסגרת התחרות, הגישו סטודנטים שלנו, כמו גם סטודנטים אחרים מכל העולם - פרוייקט בתכן טפסות, אירגון וניהול הביצוע והאתר. הפרויקט שהוגש נכתב בשפה האנגלית והקבוצה של הסטודנטים שלנו זכתה בפרס מטעם חברת PERI.

האם המנחים של פרויקטי הגמר הם אנשים מהתעשייה או מהאקדמיה ?
את הנחיית הפרוייקטים של הסטודנטים, מלווים מנחים גם מן התעשייה וגם מן הסגל האקדמי שלנו.

היכן משתלבים בוגרי המחלקה ? האם תוכל לתת דוגמה לבוגר המחלקה העובד בתעשייה ?
הבוגרים שלנו משתלבים בכל תחומי ההנדסה האזרחית במשק - משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, צ.ה.ל, משטרת ישראל, שב"ס, עיריות ומועצות מקומיות, יחידות הבינוי של בנקים, ברשות הדואר, חברות ציבוריות, חברות קבלניות, חברות הנדסיות (ת.ה.ל, מקורות, כביש 6 ...) ועוד.

מהם תחומי המחקר האקדמי שקיימים במחלקה ?
 
  • חיזוק מבנים קיימים לרעידות אדמה
  • שימוש בחומרים מרוכבים (Fiber-Reinforced Polymers – FRP) לשיקום מבנים
  • עומס רוח על מבנים
  • תכן סיסמי המבוסס על תפקוד (Performance-based seismic design)
  • בקרה סבילה של מבנים
  • התנהגות מבנית של בטון מזוין בסיבים
  • פיתוח חומרי בניה חדשים העמידים בתנאים קשים
  • שיפור עמידות חומרי בניה קיימים
  • ניקוז ומניעת הצפות
  • תנודות של אלמנטים מבניים  
  • ניקוי צינורות
  • טיהור שפכים
  • עמידות בקורוזיה

האם יש לך טיפ ו/או מסר למתעניינים בלימודי הנדסת בניין ?
למתעניינים בלימודי הנדסה, הייתי מספר על מקצוע מהנה בהיותו מקצוע יצירתי. מהנדסי הבניין, אף שעבודתם תובענית "נהנים כל יום" מהתקדמות הפרויקט - שלב אחר שלב. את הפרוייקטים ההנדסיים "תמיד רואים" ואי אפשר להתעלם מנוכחותם הפיסית של הבניינים, הגשרים, הכבישים וכו`... המהנדסים זוכים ליהנות מראיית הפרויקט המושלם, דרך הייזום, גיבוש הרעיון, הקמת הפרוייקט - ועד לאכלוסו ו/או תחילת תפקודו של הפרוייקט בו לקחו חלק.

לימודי הנדסת בניין, מאפשרים ל"בוגר" עבודה כשכיר או כעצמאי. כך יכול  הבוגר להתפתח אישית ולהגיע לעצמאות כלכלית. בנוסף אציין, כי מאחר ויש מחסור במהנדסי בניין, מדובר על מקצוע שיש בו בטחון כלכלי.

אני מאחל הצלחה לסטודנטים שלנו, וקורא למתעניינים בלימודי הנדסת בניין לבוא ולהתרשם מהלימודים במכללה האקדמית להנדסה - סמי שמעון.

ליצירת קשר עם דר` אינג` אורי צדקה: Uriz@sce.ac.il

כניסה לאתר האינטרנט של המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון כאן

פורום הסטודנטים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון כאן



פורטל CivilEng להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה - שמח להגיש לכם סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף, ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...