רשמים מסיור בקורס ''גיאולוגיה הנדסית''

 תחנה ראשונה - משמאל לכביש באר שבע / צ. הנגב

ע"מ להגדיר סלע, יש לשבור חתיכה ממנו ולהגדיר אותה בעזרת הצלע שלא הייתה חשופה לאוויר.

ניתן לראות כי הסלע צובע את האצבע בלבן. נשים חומצת כלוריד 6% ונגלה כי הסלע תוסס - זה אומר שהסלע מכיל את המינרל קלציט. הסלע נחרץ במסמר. סוג הסלע - קירטון. נגדיר גם את הסלע החום שנמצא בתוך הקירטון. רואים שהוא קשה יותר מהברזל, וחורץ את הפטיש.. הסלע הוא צור. צבע חום, קשה מברזל, לא תוסס ויש לו קצוות חדים.
 
רואים שלשכבות יש נטייה של כ10 מעלות לכיוון מערב (יורד לכיוון מערב). הנחל מתחתר בסלע הקירטון, ובנחל יש חלוקים מסלע אחר - הסלע הגיע בהסעה ממעלה הנחל.

אם נסתכל לצד השני של הכביש (מערבה) ניראה כי שם סוג המסלע הוא לס. הלס הוא משקע יבשתי שהגיע בהסעה יבשתי (רוח) מהמדבר.

הקירטון והצור הם סלעים ששקעו בים עמוק. הסלע נבנה משלדים של בע"ח מיקרוסקופים. הקירטון מבע"ח שבנו את השלד שלהם מקלציט והצור מבע"ח שבנו את השלד שלהם מצורן. בתקופות של הרי געש, הים קיבל השקעה של פסולת הרי געש שהעשיר את הים בתחמוצת הצורן, וכך בע"ח בנו ת עצמם ממנו, ומכאן הצור.

הסלע בים שקע בצורה אופקית, והיום הסלע מעט משופע. זאת אומרת שאחרי ההשקעה הסלע התרומם בעקבות תנועות טקטוניות. יש להניח שהתנועות האלו שהגיעו מפנים כדור הארץ גרמו לסלע לעלות מפנים כדו"א אל מעל פני הים.

תחנה שניה - נעבור לצד השני של הכביש, אל סלע הלס

סלע הלס מורכב מחרסית, קלציום קרבונט קצת גבס וקצת קוורץ. החרסית נותנת ללס תכונות פלסטיות.

במשך השנים הלס הגיע עם הרוח והורבד על סלע הקירטון. גרגירי הלס דקים מאוד. כאן זהו קו התפר שבו מתחילה שכבת הלס כי השכבות של הקירטון עולות מזרחה ונחשפות. אם נחפור כאן, נגיע שוב לקירטון. אחרי שהלס הורבד, מתחילים תהליכים של ארוזיה- סחף והתחתרות נחלים.
 
מכתש גדול (תצפית מהר אבנון)
 
בארץ שלושה מכתשים: קטן גדול וענק (מכתש רמון). בעולם נוצרו מכתשים שנוצרו כתוצאה מ 3 גורמים:
1. פגיעת מטאור - במקרה כזה אנו נמצא סלעים מותכים כתוצאה מהחום שנוצר בעת ההתנגשות של המטאור בארץ, שאריות של מטאור ועוד דברים שלא נמצאים באזור.
2. לוע של הר געש - במקרה כזה נמצא סלעי בזלת וטוף, אלה לא נמצאים באזור.
3. קימוט ובליה - האפשרות שהתקיימה כאן.

הסבר
כל הנגב בנויי ממערכת של קמרים (אנטיקלינה) וקערים (סינקלינה). כיוונם של הקמרים הם מצפון מזרח לדרום מערב. בראשי הקמרים התבצעה ארוזיה ונוצר מכתש בשיא של הקמר - היפוך תבליט - מקמר לקער.

הגורם לארוזיה הוא הנחל שזורם במכתש - נחל חתירה, שמוציא את הסחף מהמכתש דרך הפתח במזרח. (למכתש הקטן יש גם נחל שמנקז אותו - נחל חצירה, ולרמון מספר נחלים). נטיית השכבות היא 10 מעלות לכיוון מערב (מטה), ובצד המזרחי של המכתש יש שכבות בנטייה של 60-90 מעלות מזרחה. הקמר הוא קמר א-סימטרי, לכל צד בקמר שיפוע שונה: קו השבר.
 

בתקופת הקרטיקון התחתון שקעו כאן סלעי החול הרכים, בסביבת השקעה יבשתית. זה הסלע של קרקעית המכתש. האבן הצהובה והאדומה בתחתית המכתש היא אבן חול. השילוב של אבן חול ומעליה סלע קשה מאיצה את הבליה כי האבן חול נסחפת בתהליך הארוזיה, ואז הגג הקשה נשבר, ושוב ושוב.

 

 
 
בתמונה: המכתש הגדול - תצפית מהר אבנון, באופק רואים את הר כרבולת (הקיר המזרחי של המכתש). כאן נטיית השכבות היא 10 מעלות.
 

גיל הסלעים (בתחילת הירידה לתוך המכתש)

במרכז הקמר נמצאים הסלעים העתיקים ובשולי הקמר יש את הסלעים הצעירים. אנחנו יושבים על סלע גיר מתקופת הקרטיקון העליון ששקעו בים. אחרי שהאבן חול הורבד ביבשה, כיסה הים את הכול ובו שקעו סלעי הגיר. אנחנו על סלע גיר ודולומיט בשיפוע מתון כלפי מערב.בשכבה יש מערכת סדקים לאורך ולרוחב ויש זוויות קבועות בין הסדקים.

בדיקת הדיפ: מוצאים 2 נקודות בעלי גובה זהה מעל פני הים ובמאונך להם מניחים את המכשיר, מדדנו 3 מעלות. עובי השכבה הוא כ 50 ס"מ. הסיבות לסדקים הם פעולות מתיחה בשיא הקמר או התופעות של גאות ושפל בגלל הירח. השכבה הדקה השחורה שמכסה לעיתים את אבן הגיר היא צור, שחדר אחרי השיכוב אל בין השכבות דרך סדקים כתמיסה עשירה בצורן.
 
בתוך המכתש: אנחנו על שכבת אבן גיר מתקופת היורה - הסלע העתיק ביותר במכתש. אנחנו יושבים על מרכז השבר, מימין נטייה מערבה ומשמאל נטייה מזרחה. הסלעים הם מאובנים של אלמוגים. אנחנו יודעים שהיום אלמוגים גדלים בים רדוד וחם כמו מפרץ אילת, ולכן אנו מניחים שגם כאן היו תנאים דומים.
 
חניון החולות הצבעוניים: הצבעים השונים באבן החול נוצרו ע"י תמיסות של תחמוצות ברזל ששקע בין הגרגירים וליכדה אותם. נטיית השכבות כאן היא 45 מעלות מזרח. מבחינה הנדסית הסלע טוב לביסוס כי הוא מלא בקוורץ וברזל.

מתחת לגשר הרכב ביציאה מהמכתש: רואים שנטיית השכבות כאן היא 90 מעלות. הגג של השכבה נמצא בצד מזרח. האבן השחורה היא צור מישאש והסלע הלבן שמתחתיו הוא קירטון מנוחה.
 
בתמונה: "המכתש הגדול" - הר כרבולת, מבט מחוץ למכתש. בצד הדרום מזרחי של הקמרים בנגב נטיית השכבות מגיעה ל 90 מעלות!
 

תחנה מחוץ למכתש

על צור המישאש יש שכבה של פוספוריט. שיכבה שעשירה בתחמוצות זרחן. בסלע הזה משתמשים לדישון בחקלאות. מקור הזרחן בסלע הינו מעצמות בע"ח שמרכיבים את הסלע, ומפעלי אורון וצין מוציאם את הזרחן מהסלע. כל הסלע השחור מביב הוא צור מישאש, ומתחתיו קירטון מנוחה, ועליו הפוספורים. מעלינו ממערב- הקיר המזרחי של המכתש בזווית שכבות של 90 מעלות. השכבה שעומדת ב90 מעלות, ומתיישרת מתחת לכביש- מונו קלינה. היא ממשיכה בטיפוס בשיפוע מתון של כ10 מעלות לכיוון מזרח לרכס חצירה. על שכבת הצור ניתן לעשות ביסוס טוב, ומאוד קשה לקדוח בו (קשה יותר מברזל- המקדח). עובי השכבה בין 5-10 מטר.
 
התחנה בירוחם

הסלע כאן אפור ונדבק ללשון (מכיל חרסית). בערבוב עם מים מתקבלת עיסת חמר דביקה - סלע החוואר המורכב מקלציט (קלציום קרבונט) וחרסית. החוואר תופח במים: כאשר הוא קולט מים הוא מתנפח ויכול להרים מבנה שנמצא מעליו. לחץ התפיחה גדול ממשקל המבנה. החוואר מתצורת טקי`ה. יש בו מעט חומר אורגני.


השכונה נקראת "נווה עמק" - בגלל שהתפיחה של החוואר סדקה את הבתים, שנבנו על כלונסאות שלא היו עמוקות מספיק. בסלע כזה יש צורך בכלונסאות של כ12 מטר לבית, או מצעים של כ1.2-.15 מטר לכביש.
הוסף תגובה
צור קשר