תנועת החירות: עד כמה מורכבת הדרך לעצמאות מקצועית?

פסח בפתח. וגם השנה נחגוג את ליל הסדר סביב השולחן, קוראים את ההגדה וה כולנו סביב השולחן. אבל את מירב בורשטיין, אלעד רוזנבוים ויואב טל, עקרון החירות שעליו מבוסס פסח, מלווה מדי יום ביומו. שלושתם, כל אחד בתחומו, יצא לדרך עצמאית בענף הבנייה.

 

מירב היא בעלת חברת "בורשטיין מהנדסים", שמספקת שירותי קונסטרוקציה, תכנון מבנים וייעוץ  הנדסי. מעבר להיותה מהנדסת אזרחית שהתמחתה בקונסטרוקציה בטכניון, היא גם בעלת MBA במנהל עסקים. 

 

מירב בורשטיין

 

אלעד הוא בעל משרד "א.רוזנבוים ניהול פרויקטים" לניהול ולפיקוח בנייה. המשרד מתמחה בניהול ובפיקוח מבני מגורים חדשים, תמ"א 38, פרויקטי מסחר ומשרדים. הוא הנדסאי אדריכלות זה 18 שנים, כשכבר בצבא עסק בניהול פרויקטים, במרכז הבינוי של צה"ל. כיום המשרד בבעלותו מעסיק 7 אנשי מקצוע.

 

אלעד רוזנבוים
 

יואב הוא בעלי "י. טל אחזקות וניהול". הוא מהנדס אזרחי מהטכניון ובעל תואר שני בניהול ובמימון מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. כיום הוא מנהל עבור חברת אפשטיין את פרויקט מנהרת התשתיות, כחלק מפרויקט חיבורי הנמל. זהו פרויקט הנדסי מורכב בהיקף של כ-400 מיליון שקל. 

 

יואב טל
 

מדוע החלטתם לצאת לדרך עצמאית? 

טל: "במשך 17 שנה' כשכיר בחברות המובילות בענף, עסקתי בניהול ובביצוע פרויקטי תשתיות שונים. המחשבה על עצמאות קיננה במוחי זמן רב. בסופו של דבר, הגעתי להחלטה שאני רוצה להיות אחראי על לוחות הזמנים שלי ולבחור באילו תחומים להתעסק".

בורשטיין: "במשך 13 שנה, כשכירה במשרדים הגדולים והמובילים בארץ, תכננתי וניהלתי צוותי תכנון של הפרויקטים המובילים והגדולים. למדתי איך לעשות את הדברים ובשלב מסוים הבנתי שלא רק שאני יכולה לעשות את כל זה לבד, אלא שגם הגיע זמני לעשות כן. הודות לתמיכה רבה מקולגות ומאנשי מקצוע מהמובילים בישראל, פתחתי את המשרד כששבוע לאחר מכן כבר קיבלתי את הפרויקט הראשון. זה חיזק אצלי את המחשבה שעשיתי צעד נכון כי יזמים ומנהלי פרויקטים בוחרים בי ובוטחים ביכולות המקצועיות שלי". 

רוזנבוים: "בתור ילד שאביו וסבו – משני הצדדים – היו עצמאים, המחשבה הזו ליוותה אותי תמיד, כמו גם הרצון לעשות את הדברים בדרך שלי.  למעשה, זה התחיל עוד הרבה קודם. בגיל 17 הקמתי עסק ביתי קטן לייבוא של ספרים ומשחקים.  העסק הצליח ועבד שנתיים. בנקודה זו הרגשתי שהעסק מיצה את עצמו וסגרתי אותו. לאחר מכן, בתור שכיר, תמיד הרגשתי שאני מסוגל לעשות יותר ממה שמסגרת התפקיד מאפשרת לי, ללא קשר לתפקיד ולתחומי האחריות. הרגשתי שאפשר להשיג יותר כשמשנים את צורת העבודה ואת צורת החשיבה ואת השינוי לא ניתן לעשות כשכיר. לכן החלטתי לצאת לדרך עצמאית. כלומר, הרצון תמיד היה שם אך הקפיצה למים הגיעה רק כשהזמן הנכון עבורי הגיע". 

 

באילו קשיים ואתגרים נתקלת בתחילת הדרך העצמאית? כיצד מתבצעת ההתמודדות איתם היום?

בורשטיין: "עבורי הקושי העיקרי היה שמהר מאוד החלו להיכנס פרויקטים. הם העסיקו אותי מאוד וזה לא השאיר לי זמן להתעסק בשיווק, במיתוג ובנראות העסק. לשמחתי, בחרתי באנשי מקצוע מתחום השיווק שעשו עבורי את העבודה מבלי שאני אצטרך להתעסק בה. כך, אני המשכתי להתרכז בפרויקטים שנכנסו".

רוזנבוים:" הקושי העיקרי שלי, בוודאי בתחילת הדרך, היה בגיוס העבודה. עבור עצמאי טרי שעדיין לא מוכר ובלי 'קבלות' להציג, זו משימה לא פשוטה. אך לאחר שלקוחותי הראשונים התרשמו מהשאפתנות הגדולה ומהרצון העז שלי להצליח, ללמוד ולהתפתח, והבינו שאלה גברו על היעדר הניסיון שלי כעצמאי, העבודות החלו להגיע וצברתי את הניסיון הדרוש. כיום, לאחר כמעט 10 שנות פעילות של פרויקטים מוצלחים, גודל המשרד והרזומה הנרחב מקלים על גיוס עבודות חדשות. היום, כשהמשרד גדול יותר, האתגר השתנה והוא מתמקד באיתור ובגיוס כוח אדם איכותי. לאורך הזמן מתבצע תהליך למידה – כל אדם הוא עולם ומלואו עם תובנות, רעיונות ורצונות משלו. בשל כך זה תמיד אתגר למצוא, לקלוט ולהכשיר איש צוות שניתן לסמוך עליו מבחינה אישית מקצועית". 

טל: "גם עבורי, הקושי הגדול היה בקבלת עבודות, שכן נדרש ניסיון לצורך הגשת מכרזים. בשלבים ראשונים של העבודה העצמאית שלי, החלטתי לא להעסיק עובדים נוספים. לכן, העבודה והחברה מתבססות על הניסיון והזמן שלי בלבד. האתגר הוא בקבלת החלטות נכונה והתמודדות עם העבודות שאני מוכן לבצע, תוך כדי מתן שירות ברמה הנדרשת".

 

ואיך גייסתם את הלקוח הראשון?

רוזנבוים: "מפה לאוזן. הפצתי הודעה לכל המכרים, החברים, בעלי המקצוע ואנשים רלוונטיים שהתחלתי לתת שירותי פיקוח באופן עצמאי". 

טל: "לאחר ששמעו שאני עוזב את מקום עבודתי, קיבלתי פניות מכל מיני חברות".

בורשטיין: "למרבה ההפתעה, הלקוח הראשון ולשמחתי גם השני והשלישי, פנו אלי ולא להפך. בכל זאת, אני מוכרת בתחום שנים רבות וזה מה שעשה את העבודה עבורי".

 

בסביבה הקרובה היססו

החלטה על יציאה לדרך עצמאית דורשת מחשבה והתמודדות שאינה פשוטה לא רק למי שיוצא לדרך העצמאית – אלא גם מצד הסביבה הקרובה. טל, בורשטיין ורוזנבוים מציינים שלושתם שהסביבה הקרובה לא תמיד הגיבה בחיוב.

 

טל: "במקרה שלי הגיבו בפליאה, בוודאי שבהתחלה. עם זאת, המעבר היה הדרגתי ולאחר שסיימתי את עבודתי במקום הקודם, היה לקרובים אלי את הזמן לחשוב על זה יותר לעומק ולהתרגל לרעיון. בסופו של דבר הם תמכו בי בצורה שאפשרה לי לבצע את הצעד. ללא התמיכה מהמשפחה זה כבר היה הופך את העניין למורכב יותר". 

בורשטיין: "היות ובני משפחתי יודעים עד כמה אני יסודית ונותנת את כל כולי, הם חששו שמשרד עצמאי ישתלט על חיי עד לרמת 24/7. אלא שלמרות שאני מחויבת למשרד במאת האחוזים, מהר מאוד למדתי ששבת היא שבת, שבלילה ישנים ולא עובדים, ושלושה בקרים בשבוע יוצאים לריצה, כי זו אחת מאהבות שלי".

רוזנבוים: "במקרה שלי, הדעות היו חלוקות. חלק אמרו שאין מה להפסיד וששווה לנסות, אבל היו גם כאלה שאמרו שכדאי ללכת על בטוח ולהישאר שכיר עם שכר מובטח ופנסיה שנכנסת בעקביות, בלי לקחת סיכונים מיותרים. יוצא שהשיחה על הנושא עולה בכל שנה ואני תמיד גאה לעמוד על כך שהחלטה לצאת לעצמאות היתה הנכונה עבורי וכי במבט לאחור, לא הייתי משנה דבר".  

 

 

 

 

ומה לגבי סדר היום שלכם? כיצד הוא נראה היום לעומת מה שהיה בעבר כשכירים? 

בורשטיין: "מכיוון שאני אדם מאוד טוטאלי, גם כשכירה עבדתי כאילו מקום עבודתי הוא שלי והשקעתי את כל כולי. אלא שדווקא כיום, כעצמאית, אני לומדת לשים גבולות כדי לשמור על נפש בריאה וגוף בריא. אני מקפידה להתחיל את הבוקר בפעילות גופנית, בשחייה או בריצה. כך היום שלי מתחיל עם אדרנלין גבוה ואני יוצאת לשטח רגועה מצד אחד, אך מלאת אנרגיות מצד שני".

רוזנבוים: "כיום סדר היום שלי מגוון מאוד ומורכב מפגישות עבודה, מעבודה משרדית ומסיורים בשטח. לא תמיד ניתן לעמוד בלו"ז המתוכנן בגלל גודל האחריות והצורך לטפל ולתעדף נושאים שונים לפי רמת הדחיפות אבל זה גם תורם לדינמיות בעבודה. אני משתדל מאוד להקפיד על הפרדה בין שעות העבודה לבין שעות המשפחה - זהו גבול דק שלא כדאי לעבור כדי לשמור על האיזון הרצוי בין הדברים. כשכיר, גבולות אלה בדרך כלל עבים וברורים יותר, אלא שכעצמאי קל מאוד לאבד את ההפרדה ולהישאר בתחושה של החמצה בשני העולמות". 

טל: "כל בוקר שלי מתחיל בספורט. זה מה שמאפשר לי להגיע עם ראש נקי ומסודר לעבודה וכך אני יכול לבצע ולהשלים את המשימות המתכוננות. לאחר מכן, סדר היום שלי די זהה למה שהיה בעבר אך ניהול הפגישות וניהול הפרויקט מתבצע בהתאם למה שאני מחליט".

 

איזה טיפים יש לכם למי שרוצה לעשות את הצעד לעבר עצמאות?

רוזנבוים: "תכנון מוקדם חשוב מאוד, בדגש על נושא משמעת עצמית. מומלץ להכין תכנית עסקית בסיסית שתהווה מפת דרכים, עם תכנון של מהות העסק, גבולות הגזרה שלו, חזון ויעדים לפחות לשנה קדימה וכן תכנון פיננסי נכון שלוקח בחשבון התנעת עסק חדש ללא הכנסה קבועה ויציבה, בו בזמן שצריך להמשיך להתנהל ברמת חיים סבירה ולא בדוחק". 

טל: "צריך לחשוב טוב ולהבין את הרצון ואת המטרות ביציאה לדרך עצמאית. הסיבה לכך היא שהתמורה הכספית, בסבירות גבוהה, תהיה נמוכה יותר בטווח הקצר כעצמאי. העצמאות הכלכלית משתפרת בדרך כלל רק לאחר כמה שנים, כשהחברה מתבססת". 

בורשטיין: "הטיפ שלי הוא לא לצאת לעצמאות לפני שצוברים ניסיון מעולה כשכירים. צריך לצבור ניסיון ולזכות להערכה מצד אנשי מקצוע במעגלי הכוח הרלוונטיים בתחום".

 

מהם היעדים לשנה הקרובה? ואיפה נראה אתכם בעוד חמש שנים?

טל: "להמשיך בניהול פרויקט מנהרת התשתיות שאני מנהל עבור חברת יפה נוף, באמצעות חברת אפשטיין, לקדם את הפרויקט ולהביא אותו לסיום מוצלח. בעוד חמש שנים אהיה, כנראה, באותה החברה בבעלותי, רק שזו תהיה חברת ניהול מובילה עם הזדמנות צבר הזמנות גדול ואנשי צוות נוספים. זה יאפשר לבצע את צבר ההזמנות בהתאם לחזון ולסטנדרטים המקובלים עלי. במקביל לפעילות השוטפת, ברצוני להתחיל בייזום פרויקטי נדל"ן". 

בורשטיין: "היעד שלי לשנה הקרובה הוא לחזק את השם שלי בשוק. אני רוצה שהוא יעלה כאופציה כשיושבים יזמים וחושבים על נותן שירות בתחום. לשמחתי, בחלק מהמקרים זה כבר קורה, אבל אני שואפת ליותר. בעוד חמש שנים אהיה במלדיביים בטיול גיבוש עם הצוות שלי".

רוזנבוים: "השאיפה לשנה הקרובה היא להמשיך ולשפר את רמת המקצועיות של המשרד ושל צוות העובדים. בעוד חמש שנים אמשיך לספק שירות ללקוחות ובתקווה פעילות המשרד תתרחב גם ליזמות". 

הוסף תגובה