10 הדיברות למהנדס.ת הביצוע המתחיל.ה
דעה אישית: דברים שלמדתי "על בשרי" כמהנדס ביצוע. כתב - אראל שפירא
ענף הבנייה משתנה ומתפתח כל הזמן - תקנים, שיטות עבודה, חומרים וטכנולוגיות. אבל דבר אחד לא משתנה: מהנדס הביצוע הוא הלב הפועם של האתר.
מי שמתרגם תכניות על הנייר להנחיות לביצוע בפועל, מי שמאזן בין מה שכתוב למה שאפשרי ומוצא פתרונות, ומי שנמצא בכל מקום - בשטח, במשרד ואיפה שרק צריך בשביל שהפרויקט יתקדם כמו שצריך.
זו לא עבודה פשוטה. אבל היא הופכת למשמעותית ויעילה פי כמה, כשעובדים לפי כללים ברורים. הנה "10 הדברות" האישיות שלי למהנדס הביצוע - לא משנה באיזה פרויקט אתה נמצא.
✅ עשה!
1. התחילו את היום בשטח - לא במסך
- לפני כל טלפון, לפני כל מייל, לפני שאתה שוקע בלו"ז ובתכנון שדורש טיפול - תצא לשטח.
- תראה מי עובד, על מה, איך. תעמוד ליד, תן כבוד ותנסה להרגיש את הדופק של האתר.
- רוב הבעיות לא יגיעו אליך לבד, במיוחד בתחילת הדרך כשעדיין לא הפכת לכתובת ברורה לתלונות.
- השטח לא מחכה שתגיב - הוא מחכה לך שתוביל. אני משתדל כבר בסוף יום לעבור בראש על הלו"ז של מחר, ואז בבוקר לוודא שהכול מתניע כמו שצריך.
- זה ההבדל בין מהנדס שמכבה שריפות, למהנדס שמונע אותן מראש.
2. לנסות לדמיין את המוצר הסופי מול העיניים
באחד הפרויקטים שלי - מגדל משרדים, בשלב למידת תכניות הגגות הטכניים ראיתי בתכנית ההעמדה של קבלן המיזוג שמגדלי הקירור המתוכננים לפרויקט ענקיים וכבדים.
לפי תכניות האדריכלות והקונסטרוקציה בכל שטח הגג היו קורות בטון מקשרות בין הגרעין והעמודים בהיקף, ושמתי לב שלא היה מספיק מרווח כדי להכניס את מגדלי הקירור בין הקורות.
קיימנו פגישה בZOOM יחד עם האדריכלית, הקונסטרוקטור וקבלן המיזוג (שהעלה את קבלן השינוע שלו על הקו) ומצאנו פתרון לשינוי מיקום הקורות בלי להסתבך בשלב ההנפה, בלי לפרק בשטח מגדלי קירור ובלי לגרד את הראש מאוחר מדי ועם דד-ליין שנושף בעורף.
עלות התיקון? אפס.
אבל אם היינו מגלים את זה בשטח, היינו נכנסים להוצאה כבדה של זמן, כסף וסיבוכים.
המסקנה שלי מאז: תבין מה מגיע למקום שאתה בונה. איך זה נכנס, איך זה מתוחזק, ואיך זה משתלב.
3. תכנן את השבוע שלך - או שהוא יתכנן אותך
האמירה הזו נכונה תמיד.
גם בשלבי שלד טיפוסיים, שבו הכול חוזר על עצמו - אי אפשר לעבוד על טייס אוטומטי.
המציאות תמיד תפתיע עם בלת"מים, תקלות, דרישות חדשות ודברים שימשכו את הקשב שלנו.
החוכמה היא לא רק להגיב, אלא ליזום מראש עוגנים בלו"ז השבועי שמוקדשים לכל סוג של עבודה.
אני מקפיד בסוף כל שבוע לשבת עם עצמי ולתכנן את הבא אחריו:
מה היעדים של השבוע? מה דחוף ומה חשוב ולא דחוף? מתי אני יושב על פרטים חסרים לביצוע? מתי ישיבות תכנון? מתי מזמין ברזל? מתי מבצע סיור בשטח? מתי מרים טלפונים ליועצים? וכן הלאה.
אני מצאתי שאצלי השיטה לשבץ תאריך ושעה למשימות יותר יעילה מלהכין רשימת משימות שיושבת בצורה מאיימת על השולחן. אבל כל אחד ומה שנכון לו – לומדים תוך כדי תנועה.
אנחנו חיים בתוך עולם של הסחות דעת ובתוך אתר בנייה הסחות הדעת על סטרואידים.
אם לא תתכנן איך אתה רוצה לחלק את הקשב שלך - הפרויקט ינהל אותך, במקום שאתה אותו.
4. בנה מערכות יחסים - לא רק בניינים
פרויקטים בענף הבנייה בדרך כלל דומים למרתון יותר מאשר לספרינט.
הצוות שאיתו אתה עובד, המעטפת, הקבלנים והספקים – סיכוי טוב שתפגוש את חלקם גם בהמשך.
חשוב מאוד להשקיע זמן ביצירת קשרים אישיים עם האנשים שאנחנו עובדים איתם.
כשיש לך קשר טוב עם מפעלי הברזל למשל, אתה יכול לצאת ממצבים בעייתיים תוך שעות - לא ימים.
יחסי אנוש זה לא nice to have. זה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
תבנה אמון, תדבר בגובה העיניים, תיתן כבוד. בסוף האנשים האלה יהיו הגב שלך כשיצוצו בלת"מים.
לשתות יחד עם הצוות קפה ולדבר על עבודה וגם על נושאים אחרים זה מחבר ויכול לתרום רבות לפרויקט.
5. בטיחות לפני הכל
לא מעט פעמים יוצא לנו לעבוד שוב ושוב על אותם הסוגים של משימות, תהליכים וכלים
קל ליפול למחשבה שמשימה מסויימת היא פשוטה ו"מה כבר יכול לקרות" כי כבר ביצענו דברים דומים.
האחריות על שילוח משימה בצורה בטיחותית היא לא רק על מנהל העבודה. צריך להתייחס לכך בכובד ראש.
בפרויקט אחד, מסך ההגנה שעבד מעולה בקומות הטיפוסיות – יצר סכנה ממשית בקומה גבוהה יותר בגלל הפרשים בגובה הקומה.
בזכות חשיבה מוקדמת, הבנו את זה מבעוד מועד והתאמנו את שלביות הביצוע כדי להבטיח שהיא תהיה בטיחותית יותר ולא תפגע בלו"ז.
בשורה התחתונה: אל תניח שאם משהו עבד קודם, הוא יעבוד שוב.
כל יום יש לנו הזדמנות לשאול מחדש: האם העבודה הזו בטוחה? האם פספסתי משהו?
❌ אל תעשה!
6. אל תהיה עם בטחון עצמי עודף - תשאל ותוודא את עצמך
בתחילת הדרך בדקתי קורה טרומית עם גאומטריה לא סימטרית לפני היציקה שלה.
קראתי את התכנית, בדקתי ברזל ומידות, הכל היה נראה לי תקין.
לאחר היציקה ולפני שבאנו להניף את הקורה, הבנו שביצענו "תמונת מראה" של מה שהתכוונו אליו.
אי אפשר היה להבין את זה בלי להשוות בין התכנית של הקומה לתכנית של הקורה שקיבלתי.
לא ניתן היה להשתמש בקורה הזו, אז יצקנו בלחץ קורה חדשה במקומה. בזבוז זמן וכסף.
במקום לשאול ולוודא את עצמי, הסתמכתי על הביטחון שלי כי בדקתי עשרות קורות אחרות קודם.
העומס, הלחץ, הרצון להספיק - כולם מובילים אותנו לדלג על שאלות.
אבל בשטח אין מקום לניחושים.
עדיף מהנדס ששואל עשר פעמים - מאשר אחד שמתבייש ומתחרט.
אגב, אותה קורה נשארה על הקרקע לאורך כל הפרויקט כמו אות קין בשבילי עד ששברנו ופינינו אותה.
7. אל תגלגל משימות הלאה - התחלת? תסיים.
יש משימות שהגיעו מהעירייה, מהיזם או מהיועץ – ואין להן "אבא ואמא".
ראיתי איך אנשים אומרים "זה לא שלי", "מנהל העבודה יטפל בזה", "נדבר על זה אחר כך".
אבל בסוף - כשהדדליין הגיע, והיזם שאל למה זה לא בוצע - כולם מגרדים בראש ומסתכלים עלייך.
מהנדס טוב לא מוותר לעצמו. קיבלת משימה? תבין מה בדיוק צריך, בדוק מי אחראי, תנעץ ביומן תאריך יעד ותדאג שהיא לא תיפול בין הכיסאות.
עדיף להיות זה שזז קצת הצידה כדי לתפוס משימה לא שלך - מאשר זה שמחפש תירוצים בדיעבד.
יש לא מעט שיגידו שאיפה שאתה לוקח – מישהו אחר משחרר אחריות מעצמו. אז שיגידו.
הצלחת הפרויקט צריכה להיות מול העיניים ולגלגל אחריות לא יקדם כלום. אל תהיה צודק – תהיה חכם.
8. אל תהיה פסיבי מדי
ראיתי מהנדסים שנשארו שקטים בישיבות קבלנים - בזמן שכולם צועקים אחד על השני.
שקט הוא לא תמיד מעלה. לפעמים הוא פשוט חוסר לקיחת אחריות.
אתה המתווך. זה שמייצר אווירה, לא רק פתרונות.
אמפתיה, גב, מילים נכונות - זה כל ההבדל בין שדה קרב לשיתוף פעולה.
"אני איתך", "בוא נפתור את זה ביחד", "מחר נצא לסיור ונחשוב יחד" - משפטים כאלה שווים זהב.
יש קבלנים שצריכים פירגון מול כולם - תן להם את זה.
יש קבלנים שצריכים להוכיח שהם צודקים - תן להם להרגיש את זה.
כל קבלן הוא עולם ומלואו - להתעלם מהמצוקה שהם מעלים בישיבות רק יכול להרוס לך ולפרויקט.
וברגעים כאלה של מתח בפרויקט חשוב מאוד לא להיגרר לכאוס. לשמור על שיח מכבד ולתת מקום לכולם.
9. אל תסמוך על המתמטיקה שלך בלי לבדוק את השטח
חבר שלי, מהנדס ביצוע בתחילת הדרך סיפר לי בגאווה איך הוא מזמין בדיוק את כמות הברזל הדרושה לכל קומה. סדר מופתי באקסל - אלמנטים, רשתות, פרטי סגירה והשלמות.
נראה מקצועי, לא?
רק מה - בסוף השלד התברר שהוא הגיע לקו הסיום עם עודף של כמה עשרות טונות של "חתים", חישוקים ומוטות באורכים וקטרים לא סטנדרטיים.
למה? כי הוא לא בדק את המלאי לאורך הדרך. הקבלן לא השתמש בכל הכמות או שהשתמש בברזל סטנדרטי במקומות מסויימים שהוזמן אליהם ברזל לפי מידה. הכל יכול להיות.
למזלו, הוא הצליח למצוא "קונים" לרוב הברזל ובמה שנשאר הוא השתמש בפיתוח של הפרויקט.
דיוק זה לא רק מחשבון. דיוק זה תהליך, זו ביקורת עצמית שמביאה שיפור עם הזמן.
לא בודקים? לא שולטים.
10. אל תבנה סמכות מצעקות - תבנה אותה מאמון
לסגנון מסוים של אנשים יש נטייה להרים את הקול כדי לשדר נוכחות ולבסס היררכיה.
נניח שזה יעבוד פעם פעמים למראית עין, אבל מה באמת קורה בפועל? נוצר ריחוק.
נוצר פער בין איך שאנשים מגיבים למה שאתה אומר – לבין הנכונות שלהם לפעול כשאתה לא שם.
קול רם לא בונה כבוד. הוא בונה ניכור. חלק מהאנשים פשוט ילמדו להגיד לך "כן, כן. אני אבצע מחר". וחלק מהאנשים יכנסו איתך לפינות רק כי סגנון הדיבור שלך מעורר אצלם אנטי. גם אם כל מה שאתה אומר נכון לגמרי.
האנשים שעובדים איתך - גם אם הם קבלנים ותיקים - צריכים להרגיש שאתה רואה אותם.
מי שמרגיש מוערך, יתאמץ פי שניים. מי שמקבל כבוד ממך רוב הזמן גם יחזיר לך כבוד.
תפסיק לחפש להיראות חזק, זה יבוא עם הזמן - תתחיל לעבוד בשיתוף פעולה ועם נכונות ללמוד מכל אדם.
סיכום
העבודה כמהנדס ביצוע היא לא רק טכנית. היא ניהולית, רגשית, אנושית, והכי חשוב - יזמית.
בכל בוקר אתה פותח עסק קטן, בתוך הפרויקט הגדול.
אתה המנכ"ל של התיאום, המפקח של הביצוע, והלב של האתר.
הדיברות האלו לא נכתבו בספר - הן נכתבו מניסיונו של הכותב וחבריו.
הן שם כדי להזכיר לנו: מקצועיות אמיתית לא נמדדת רק בלוחות זמנים - אלא באנשים שאנו בוחרים להיות.
אין תגובות