ברוש בניה | Soltell Systems | גאודע בקרת בנייה | תדהר בנייה | ירון שמעוני שחם | בסט | עומר | SHUNTONG | תצפית נדל"ן | שער ניהול פרויקטים ומכרזים | נתיבי ישראל | פייסט אדריכלים | שי גיל פרוייקטים | עדיא | WECON | ארז מהנדסים | מגאד בנין והשקעות | Opanadlan | אכברט מהנדסים | GSL | קרן יסודות | ארזי בר שדה | OZPRO | אלומלייט (ישראל) | א.שדה | אסותא תשתיות | אפקון בניה | צוות קאופמן | סמנטו טכנולוגיות | Volach & Co - Law Office | שיכון-בינוי | אדם-אטיאס | קובטי יוסף | ארגון נכי צה"ל | יצחק שטרן | יגאל ארנון | Xypex | זיוה אש | B&S - Real estate group | IEC | יעקב מזרחי | עמית לויתן | ינון | קבוצת ענק חיפויים | האחים אום | קב' צליח רוטשילד | קוואנטק | ארז אבוהב, משרד עורכי דין | עומר הבונים | WXG | מגאסון | קבוצת שיבולת | אמי מתום | SL נדל"ן | yaniv | א.כצמן מהנדסי בניין | דניאל וינד | Shirininvestments | אלקטרה דנקו | אחים אום | אורית רוב | GLOBAL-RAISE | קרן דנון פתרונות פשוטים בנדלן | אישיו סי אס | א. שדה פרויקטים | ש.ז.ר ניהול והנדסה | אזורים | סולל בונה | ב. דוד הנדסה ובניה | חברת החשמל | ליב הנדסה | ענפ הנדסה | יועץ בטיחות אש | JTLV | עיריית תל אביב | מנרב | בלנק לרר מהנדסים | עץ השקד | אחים רזניקוב | לקס הנדסה | INTSITE | Kornit Digital | קבוצת גבאי | אחים רזניקוב | שלומי ראובן | שרביב | קו מדידה | גבריאל לוטן מהנדסים | מ.א דרום השרון | סיון ביצוע | שגראוי ליבוביץ | ניצן ענבר | Aura Air | Solarise Energy | DISTOMAP | ינון תכנון יעוץ ומחקר | גב-ים | סלומון מהנדסים | אלומלייט | דוד רז | קבוצת אודור | מסד עוז ניהול והנדסה | עמית מערכות | עומר הנדסה | RECOM | אילן בן דוד מהנדסים | רזאור הנדסה וייעוץ | א.כצמן מהנדסי בניין | עו"ד גיא פרבמן רשף ושות' | מגוריט ישראל | עמרם אברהם חברה לבנין | בוגרי הטכניון | שתית |

10 המכות של ענף הבנייה והתשתיות בישראל

לקראת חג הפסח, בו אנו נוהגים לציין את עשרת המכות שאלוהים הנחית על מצרים, אספנו מהקהילה המקצועית של CivilEng את ה"מכות" העיקריות של ענף הבנייה והתשתיות וריכזנו את עשרת הנושאים המטרידים ביותר בענף, התוצאות לפניכם.

מסכימים עם המכות? שתפו אותנו. לא מסכימים? נשמח לשמוע מה בעיניכם הן הרעות החולות בענף. והכי חשוב, שיהיה לכולנו חג שמח ולשנה הבאה ללא אף מכה.

 

1. בטיחות

כנראה המכה שצריכה להטריד את כולנו יותר מכל היא מכת הבטיחות. חברות רבות נוהגות להתהדר בחשיבות הנושא אצלן אבל מעטות באמת מקדישות לכך את המשאבים הנחוצים. על פי הדו"ח המסכם של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשנת 2020, במהלך השנה נספרו 31 תאונות קטלניות בענף הבנייה (מתוך 84 תאונות קטלניות בכלל הענפים במשק). אמנם בדו"ח מציינים ירידה של 23% בהיקף התאונות הקטלניות בהשוואה לשנת 2019 (40 תאונות קטלניות), אולם על אף הירידה ניכר שיש עוד עבודה רבה לעשות בתחום זה.

מטה הבטיחות של ענף הבניה החל לפעול במאי 2019, כאשר מטרתו לטפל במכת התאונות, הנפגעים וההרוגים בענף, אולם שינוי זה לא יתרחש ללא שינוי בתרבות הבטיחות, המצוינות והאיכות בענף. המשמעות היא לשנות את כללי ההתנהגות של מנהלים ועובדים, לשנות תפיסות פעולה ועבודה, וחשוב מכל ליצור את האמון בקרב המנהלים והעובדים שהשינוי אפשרי. את השינוי מבקשים במטה לעשות באמצעות חינוך, הסברה, הכשרה ויצירת תודעת אחריות בקרב מנהלים, מנהלי חברות, קבלנים, מנהלי עבודה וכלל העובדים בענף.

תוכנית הדגל של המטה הינה תוכנית כוכבי הבטיחות, שבמסגרתה צוותי מומחים מתחום התעופה פועלים יום יום באתרי הבנייה וחונכים את העובדים בהם באמצעות שיח, תחקירים, למידה והפקת לקחים. כולנו תקווה כי במהלך שנת 2021 נראה ירידה דרמטית נוספת במספרים.

אייל בן ראובן, ראש מטה הבטיחות של ענף הבנייה

 

2. ליקויי בנייה

כידוע, ענף הבנייה בישראל סובל מליקויים רבים: קירות עקומים, שיפועים הפוכים, נזילות, רטיבויות, חיפויים לא תקינים ועוד. ההערכה הרווחת היא כי ב-100% מהדירות החדשות הנמסרות לרוכשים עלולים להתגלות לקויי בנייה כאלה ואחרים בעתיד. האם זה מחויב המציאות? חד משמעית לא!

רוב רובם של הליקויים נובעים משני גורמים עיקריים, גורמים שניתן ורצוי לחולל בהם שינוי משמעותי.

הנושא הראשון הוא העדר השקעה מספקת בתכנון: תוכניות שגויות, היעדר פרטי ביצוע והיעדר מפרטי ביצוע ברורים. הנושא השני הוא הביצוע: מחסור תמידי בבעלי מקצוע ראויים, רמת מקצועיות נמוכה, שימוש בשיטות עבודה שאינן תקניות, ניהול לא תקין של צוות העובדים והחשוב ביותר אי שמירה על הבטיחות באתרי הבנייה שמהווה גורם ישיר לירידת איכות הביצוע. קיים קשר ישיר בין הבטיחות לבין איכות העבודה המתקבלת.

בכובעי כנותן חוות דעת לבתי משפט אני מוצא שאלו הם עשרת הליקויים העיקריים של ענף הבנייה בארץ: 1. כשלים תכנוניים - אי עמידה בדרישות תקנות התכנון והבנייה ודרישות התקנים 2. ליקויי איטום ובידוד 3. ליקויי אינסטלציה 4. ליקויים בחיפוי חוץ קשיח 5. כשלים בריצוף 6. כשלים בטיח 7. כשלים בעבודות אלומיניום וזיגוג 8. כשלים קונסטרוקטיביים 9. כשלים בחומרי הבניין ויישום חומר שאינו מתאים לייעוד שלו 10. כשלים בעבודות חשמל.

יוסף קובטי, מהנדס ראשי, אגף בניין, מכון התקנים הישראלי

 

 

3. איטיות וסרבול בקידום רגולציה בענף

במהלך השנתיים האחרונות איגוד המהנדסים פועל מול משרדי ממשלה וגורמי ממשלה רבים לצורך הקלה בסרבול ובמשך הזמן של התהליכים הרגולטוריים בענף. כבר בשנת 2019 התריע האיגוד על הצורך בהסדרת בעלי התפקידים בענף (ייחוד פעולות), כדוגמא העלה האיגוד את הקושי והבלבול בהגדרת המונח "אחראי לביקורת על הביצוע" – כמעט שנתיים אחרי, התחילה עבודה מכובדת ומבורכת של מנהל התכנון להסדרת בעלי התפקידים במהלך הביצוע אבל עד שהדבר יתגבש ויקבל תוקף חוקי ייקח עוד זמן רב. משמעות הדבר, אבסורדית ככל שתהיה, היא לא רק שהענף ממשיך להתקיים באי סדר, אלא שהבלבול ואי הוודאות בעניין זהותו ותפקידו של "האחראי לביקורת על הביצוע" ממשיכה, וגורמים שונים נדרשים לחתום על תפקיד זה (פעם זה מהנדס מטעם הקבלן ופעם מחברת הניהול ופעם זה האדריכל עורך הבקשה).

דוגמא נוספת - הצהרות מהנדסים על טפסים שאין כל קשר בינם לבין תפקידי המהנדס, כגון: הצהרת מהנדס בדבר הימצאות/ אי המצאות אסבסט ו/או חומרים מסוכנים, הצהרת מתכנן השלד/ עורך הבקשה להיתר בניה בעניין פינוי עודפי עפר ופסולת בנייה וטופס חישוב פסולת – כל אילו אינם רלוונטיים לעבודת המהנדס ועדין מהווים תנאי להיתר- פניה בנושא למנהל התכנון נשלחה כבר לפני כמעט שנה אולם עד כה טרם נעשה דבר בעניין.

שונה הדבר כאשר פונים אלינו לקבלת התייחסות - כך נמנעה הטלת אחריות על מתכננים כבר בטיוטת תקנות בטיחות בעבודה, קודם קוד הבניה, בין היתר בתחום השלד, שממתין כעת לחתימת שר, הארכת תוקף ההיתר אם החלו בעבודה ועוד. חשוב להדגיש כי גם נושאים שמביאים לפתחו של האיגוד להתייחסות "מתבשלים" זמן רב לפני כן ונדרשים לעוד זמן אח"כ עד לחתימת שר או אישור סמכות אחרת.

אז מה הפתרון? - להפריט. להוציא את התחום המקצועי מידי הממשלה ולהעבירו לידי האיגודים המקצועיים (כל אחד בתחומו) כפי שקורה במדינות רבות בעולם. אגודים מקצועיים המורכבים מאנשי המקצוע בדיסציפלינות השונות ובגופים השונים (מגזר פרטי וציבורי) יכולים לקדם את הענף באופן מאוזן ומקצועי בלוחות זמנים מהירים יותר.

עו"ד בשמת פלג סרצנסקי, מנכ"לית איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות

 

4. שמרנות

מכת השמרנות או בשמה החלופי מכת הפחד מאימוץ חדשנות בכלל וחדשנות טכנולוגית בפרט הינה מכה משמעותיות שמאפיינת חלקים גדולים של הענף ועומדת כאנטיתזה גמורה להיותה של ישראל ה-Start-Up Nation.

ענף הבניה סובל מהרבה בעיות אבל אחת מהמרכזיות והקשות שבו היא השמרנות האינסופית והפחד מאימוץ טכנולוגיות או שיטות עבודה חדשות.

אם ניקח את זה לסיפור המקראי על בני ישראל במצריים, האסוציאציה הראשונה שעולה לראש הן הפירמידות במצריים ובני ישראל שעוסקים בבנייתן (אולי גם בתכנון ההנדסי שלהן). לצערנו, אתרי הבנייה לא השתנו במובנים רבים מאז התקופה ההיא.

השמרנות היא תוצאה של מגבלות רבות וסיכונים גדולים שמאפיינים את הענף מאז ועד היום, כל אלו גורמים לכך שכל שרשרת הייצור של ענף הבנייה מעדיפה לשמר את המצב הקיים ואינה מוכנה להסתכן בלעשות שינויים, אם זה בתכנון חדשני יותר, בשיטות בנייה חדשות, בחומרים חדשים וכו'.

יציאת מצריים שלנו בענף הבנייה, היציאה לחרות, תבוא לידי ביטוי בהטמעת טכנולוגיות חדשות לאורך כל חיי הפרויקטים, טכנולוגיות שייצרו פרויקטים יעילים, זולים, מהירים ובטוחים יותר.

צחי פלאטו, מנכ"ל ConTech

 

5. ניהול תכנון מסורבל

מכירים את זה שהפרויקט דופק כמו שעון? היזם מגיש בקשה מסודרת להיתר, כלל היועצים והמתכננים מתקתקים תוכנית מסודרת, חפירות מתחילות בזמן ומיד אח"כ מתבצעת עבודת השלד והבניין מוכן בהתאם לתוכניות? גם אנחנו לא.

למה זה קורה? יש לכך המון סיבות – רבות מהן מתנקזות לנושא ניהול התכנון והפערים שבין תכנון לביצוע וחוסר ההבנה של היזמים לערך המוסף של המתכננים השונים.

סוד גלוי הוא שהמתכננים נמצאים אחרונים בסולם התגמולים ומבחינת היזם הם מהווים עוד שורה באקסל ההוצאות, כאשר הערך המוסף שלהם אינו ברור עבורו. מתכנן טוב, יודע כל אחד בענף, עשוי לחסוך סכומי עתק בזכות תכנון נכון ואיכותי שיוזיל עלויות בנייה ועלויות אחזקה. במקביל, חוסר היכולת לראות לטווח הרחוק מוביל קבלנים רבים לפסוח על שלב תכנון מסודר ולהסתפק בפינג-פונג של תוכניות בהמשך, כאשר כל מתכנן מעוניין להיות האחרון שמעדכן את התוכנית.

המצב הקיים קיבע מציאות בה רמת התכנון בארץ לוקה בחסר - אם הבנייה הייתה מתבצעת בדיוק לפי המהדורה הראשונה של התכניות לביצוע הצנרת הייתה מפסיקה באמצע בניין, הקונטור של הבניין היה מלא בקפיצות, חצי בניין היה עם "אובר דיזיין" של ברזל וחצי שני היה ללא זיון מספק, ולא הייתה תאורה בכל דירה.

בסופו של דבר, המצב שהתקבע הוא מצב של תכנון קצר וביצוע ארוך, היות ובפועל, היזם מעוניין לעלות לשטח מהר ככל האפשר, גם אם המשמעות האופרטיבית היא היתרים נפרדים – היתר לחפירה ומתישהו אי שם בהמשך גם היתר לבניין.

מה עושים? כנראה ששכר טירחה מכובד יותר עבור המתכננים השונים היה מוביל להשקעה משמעותית יותר בתכנון, מה שבסופו של דבר היה מוביל לחסכון משמעותי בעלויות, בזמן ביצוע ובאיכות.

הכותב בחר להישאר בעילום שם

 

6. פריון

ענף הבנייה העולמי סובל מחצי מאה אבודה של ירידה מתמשכת בפריון, הלא הוא התוצר ליחידת זמן, של עובדים בענף. המשמעות היא שאם פעם היינו בונים בנין בשישה-עשר חודשים בממוצע, היום אנו בונים אותו בעשרים וארבעה חודשים בממוצע. לשם המחשה, השוואת הפריון של עובד בענף הבנייה לממוצע העולמי בתעשייה תניב תוצר עודף של קרוב לשני טריליון דולר לשנה, כדאי!

כדי להגיע לזאת אנו נדרשים לעובדים מיומנים ומשכילים יותר ולתוכניות ממשלתיות שיתמכו בכך. אנו גם זקוקים לתמריצים ענפיים משמעותיים שידחפו להשקעה בטכנולוגיות בנייה שיסייעו ואף יחליפו את העובדים במשימות השגרתיות. הבשורות הטובות הן שגידול בפריון תורם לצמיחת התוצר כך שכל המשק ירוויח.

ניר ינושבסקי, סגן נשיא ויו"ר אגף הבנייה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ

 

 

7. הזול עולה ביוקר!

"קבלנים זה עם של מטומטמים", "איך יכול להיות שהקבלן ההוא נתן את המחיר הזה במכרז, העולם השתגע" - כמה פעמים שמעתי את המשפטים האלה מחברי קבלני הביצוע, יזמים, מנהלי פרויקטים ועוד. כל מי שעוסק בתחום הביצוע וממלא מכרזים  מכיר את ההרגשה של אותו "רגע שאחרי" - רגע אחרי שנודעו תוצאות המכרז בו הוא מגלה שלמרות המאמצים הגדולים שהושקעו בהכנת ההצעה, החשיבה ההנדסית, מיצוי מחירי היחידה ושקלול הסיכונים של העבודה המורכבת, שהובילו להגשת ההצעה הטובה ביותר מבחינתו, ההצעה שהגיש אינה ההצעה הזוכה וכי הצעת הקבלן הזוכה נמוכה משמעותית מהמחיר שהגיש.

התסכול ומפח הנפש גדולים אולם לפעמים מתלווה לכך גם אנחת רווחה –"במחיר הזה לא היינו יכולים לבצע העבודה" כולם אומרים לעצמם, "שייחנק" הקבלן שהגיש את המחיר הזה, "הולך להפסיד את התחתונים" .

האם אכן כך הדבר?

לדעתי, בסופו של יום כולנו מפסידים - הקבלנים (אלו שזכו ואלו שלא זכו), מזמיני העבודה (שזכו בקבלן מתאבד) ומנהלי הפרויקט שיידרשו להתמודד מהיום הראשון עם קבלן שנכנס במחיר גבולי וינסה לשפר את מצבו דקה לאחר צו התחלת עבודה. אולם המפסיד הגדול ביותר הוא הציבור - אותו ציבור שמשלם מיסים שממנים הקמת מחלפים, קווי רכבת, מוסדות ציבור ושאר מיזמי בניה שמיועדים לרווחת כולנו.

האמרה של "הזול עולה ביוקר" מעולם לא הייתה נכונה יותר - הרי קבלן מפסיד לא יוכל לבצע את הפרויקט באופן מיטיבי, יפגר בלוחות זמנים, יגיש חריגים, ינפח את עלות הפרויקט כדי להחזיר לעצמו את ההפסד ובסופו של דבר הפרויקט יעלה יותר למזמין העבודה.

לדעתי, שיטת המכרזים המתבססת על מחיר בלבד הינה הגורם המוביל לתופעה של מחירי dumping במכרזים ועל מנת להוביל לשינוי, נדרש שינוי בתפיסה, במיוחד במכרזים ציבוריים - ניקוד קבלנים על בסיס פרמטרים של איכות ובטיחות, בחינת הצעות לא רק על בסיס מרכיב המחיר אלא גם על מרכיב לוח הזמנים המוצע, חלופות התכנון ההנדסיות המוצעות וניסיון כח האדם הניהולי המוצע לפרויקט הינם פרמטרים הכרחיים בשקלול בחירת ההצעה הזוכה במכרז.

רועי כלב, סמנכ"ל הנדסה ,קבוצת מנרב

 

8. לוחות זמנים

את הפירמידות בנו באמצעות כוח אדם זול מאוד, ואפשר לומר בביטחון שכולם היו אדישים לכמה חודשי איחור בפרויקט. במחוזותינו, בשנת 2021, מצב של "כמה חודשי איחור" יכול להפוך את הפרויקט מרווחי להפסדי. עלות תקורות האתר/העלויות הקבועות הינו כל כך גבוה - שכר, מנופים, תבניות ועוד, כך שהתארכות הזמן פשוט נוגסת בשולי הרווח, פוגעת נחרצות במוניטין וכל שנותר הוא להמשיך את ההתמודדות בבתי המשפט.

זה לא פוגע רק בקבלן, זה פוגע גם ביזם ובטח בלקוח. לרוב אנו עובדים בשביל שני דברים מרכזיים - רווח ומוניטין. סקר שפרסמה חברת הייעוץ מקינזי קבע שבעיה זו של חריגות בתקציב ואי עמידה בלוח זמנים היא נורמה גלובלית בענף הבניין.

האם יש סיכוי לשנות מציאות זו? זוהי שאלה רטורית. צוות מקצועי הינו חלק משמעותי מהפיתרון. בחירת קבלן איכותי, גם אם הוא יקר יותר, הוא חלק נוסף בפתרון, ולקינוח- ניהול! ניהול! ניהול! "לשבת" על הנתיב הקריטי, לייצר תוכניות עבודה שבועיות ולהילחם על יעדים - ופתאום מקצרים לוח זמנים ומרוויחים כסף. בהחלט יציאת מצרים!

ארי אוריאלי, בעלים ומנכ"ל, Just Manage

 

9. אנשים

"אין מצב שהוא אומר לי מה לעשות, אני 30 שנה במקצוע ותמיד בסוף אני צודק", "מחר בבוקר אני מראה לו מאיפה ***** הדג ותראה איך תוך 5 דקות הוא עושה את מה שאני אומר לו". מוכר לכם?

ייתכן ולמדתם הנדסה אזרחית, אולי אף סיימתם בהצטיינות יתרה תואר שני ושלישי, אולם האתגר הגדול ביותר שלנו כמנהלים הוא ניהול אנשים וממשקים. אין כאן הנדסה ובטח שאין כאן מיומנות מקצועית. היכולת להניע אנשים, "לראות אותם", להעצים ולגרום להם לעבוד כצוות ולא כפרטים, היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בענף הבנייה (ובכל ענף למען האמת). 

פרויקט מוצלח מתחיל ומסתיים בבניית "צוות מנצח" וביכולת של המנהלים לגרום לאנשים להרגיש משמעותיים, לדעת מה "מפעיל" כל אחד, לנסות להתנתק לרגע מהקונפליקטים הרבים איתם אנחנו מתמודדים במהלך היום - ולראות את התמונה המלאה.

אם נצליח להסיר ולו רק קליפה אחת של אגו מעצמנו - נוכל כולנו לעוף קדימה ולהוביל שינוי בענף הבנייה.

לירן לוין, מהנדס אזרחי

 

10. ניהול משאבי אנוש

ואיך אפשר בלי לקנח בניהול משאבי אנוש חזק ומחובר לשטח?

ענף הבנייה והתשתיות מתאפיין בעבודה קשה, במשימתיות, ובתחרות גבוהה מאוד על מועמדים איכותיים. אלה ניכרים לצד שמרנות, תשומת לב גבוהה לפרטים, ואופי פרויקטלי שממנו נגזרים גם מידה טבעית של אי ודאות, ואחריות מטאורית לעמידה ביעדים. הצלחתו של פרויקט תלויה בהון האנושי המעורב בו ונשענת על עבודת צוות, על הכשרה הולמת, ועל מנהיגות חזקה ואישית.

מן המורכבות הזו ניתן להסיק – תפקידם של מנהלי משאבי אנוש הינו להוות יסוד משמעותי בעמידה ביעדים העסקיים, מתוך היכרות והבנה מעמיקה של צרכי המנהלים והעובדים, ושל תנאי העבודה הייחודיים.

היכן שמשאבי אנוש לעיתים נקראים "כח אדם", ותהליכים ארוכים נתפסים כמכשול בפני השגת היעדים, תפקידו של מנהל משאבי אנוש בבניית גשר של אמון, מתעצם. ניהול משאבי אנוש בענף צריך להיות מעשי מאוד, בעל מהירות תגובה חסרת תקדים, לעסוק בהקשבה ובדיוק מתמיד של צרכים, לראות כל עובד כמכלול, לדבר את שפת השטח ולבקר בו לעיתים קרובות, לכוון להצלחות "קטנות" וחוזרות, ולאזן את כל אלו באמצעות חשיבה ותכנון לטווח ארוך.

היות והעבודה בענף מתקדמת בקצב מהיר, משתנה כל הזמן ונוטה לעצמאיות, על מנהלי משאבי האנוש להפוך עצמם לחברים הכי טובים של הנהגת החברות. נדרשת אחריות משותפת של אלה, לחדשנות מתמדת של כלי למידה המתאימים לסביבת העבודה המחוספסת, הרב-דורית, והרב-תרבותית, לפעול לשימור הידע, לאיזון חיי העבודה והמשפחה, לפיתוח של מנהיגות ושל גאוות יחידה, ושל מסלולים ותכניות קידום מקצועיות ואישיות.

לסיכום, ענף הבנייה והתשתיות זקוק לניהול משאבי אנוש מחובר, מקצועני, חדשני ופורץ דרך; עליו להיות גם חזק וגם רך, לשחרר אחיזה מהתכניות בעת הצורך, לגבש פתרונות יצירתיים הן בגיוס עובדים והן בטיפול בהם, ולבנות יחסי אמון איתנים עם לקוחותיו.
הילה רוזנבלום חלוצי, מנהלת משאבי אנוש של חברות הקבלנות מקבוצת אשטרום

 

סוף דבר

בין אם אלו מכות מסורתיות שהשתרשו בענף ובין אם אלו מכות חדשות, חובה עלינו למגר מכות אלו, וכל המרבה הרי זה משובח!

 

תגיות
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

על המחבר

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר