שאלה יפה. אני אחפור יותר: נניח וניתן זיון רק בכיוון אחד, גם לאחר הגעת הבטון בכיוון הניצב ל"מאמץ סדק" - לא ניתן לומר שהפעולה מיד תהפוך לחד כיוונית טהורה. הסמך בכיוון הנוסף יאלץ תמונת שקיעות ששונה מחד כיוונית וזו תגרום להגברת הסדיקה ברצועות בטון ניצבות, תאורטית עד להפרדה מלאה. אם מדברים על הפרדה מלאה אז כבר קיים החשש של התנתקות גושים, וכמובן בעיית הקיים. לכן להבנתי אסור לתכנן כך. אשמח לשמוע עוד אנשים.
אני למדתי בטון אצל ד"ר רינה פארחת (חתומה על התקן).
היא אמרה לנו בפירוש שניתן לתכנן כל תיקרה בכל שיטה (לדוגמא- לתכנן תקרה ביחס מפתחים של 1/1 בכיוון 1), רק שזה לא יתן תוצאה אופטימלית.
אם מסתכלים על הטבלאות של רייס, גם בתקרה מקשית מתוחה בכיוון 1 הסמכים הקצרים מקבלים 20 מהעומס, כך שגם בתקרה כזו לא ניתן להתעלם מזיון בכיוון הניצב.
ניתן להגיד כי מומנט יתנקז לסמך הקרוב ביותר. כך שאם חושבים על עומס במרחק קטן מהסמך הקצר (בתקרה חד כיוונית), ברור שהוא יועמס על הסמך הקצר ולא על כיוון המתיחה הכללי.
שלום לכולם ,
נמר
השאלה היא . האם מותר לתכנן ככה ?
שאלה יפה. אני אחפור יותר:
נניח וניתן זיון רק בכיוון אחד, גם לאחר הגעת הבטון בכיוון הניצב ל"מאמץ סדק" - לא ניתן לומר שהפעולה מיד תהפוך לחד כיוונית טהורה.
הסמך בכיוון הנוסף יאלץ תמונת שקיעות ששונה מחד כיוונית וזו תגרום להגברת הסדיקה ברצועות בטון ניצבות, תאורטית עד להפרדה מלאה.
אם מדברים על הפרדה מלאה אז כבר קיים החשש של התנתקות גושים, וכמובן בעיית הקיים. לכן להבנתי אסור לתכנן כך. אשמח לשמוע עוד אנשים.
התקן מחייב מתן זיון רוחבי מינימלי במקרה של תקרה מקשית
אני למדתי בטון אצל ד"ר רינה פארחת (חתומה על התקן).