חדשנות, AI וטכנולוגיה - המגמות שהובילו את כנס UKCW 2025
בין ה 30 לספטמבר ל־2 באוקטובר 2025 התקיים ב־NEC ברמינגהם כנס UK Construction Week 2025 - האירוע המקצועי הגדול בבריטניה לענף הבנייה, שציין השנה עשור לקיומו מאז התקיים בפעם הראשונה בשנת 2015 במתחם NEC בעיר.
למעלה מ 300 מותגים הציגו, ויותר מ־20,000 אנשי מקצוע השתתפו. התכנית כללה 200 דוברים ויותר מ־150 שעות דיונים בחמש במות שונות.
כתב וסיקר את הכנס: אופיר חכמה
מתחם האירוע מחולק למתחמים לפי תחומי עניין ונושאים: BUILDX - שהיה הגדול ביותר, ונתן במה לספקים, חומרים בנייה, מערכות בנייה, חברות פיקוח וניהול, כלי עבודה וכ'ו, מתחם ONSITE - שהציג מערכות תימוך, מעליות, ופיגומים, מתחם DIGITAL CONSTRUCTION - שהציג פתרונות טכנולוגים ודיגיטלים לענף הבנייה, ומתחם ROOFING CLADDING INSULATION - שנתן במה למערכות בידוד, גגות ועוד. במות הדיונים גם הן פזורות בין אותם מתחמים לפי נושא, וכמובן עוד מתחמי אוכל, VIP וכ'ו.
בבמה המרכזית, הוצגו נושאים מרכזיים כמו קיימות, גישה בבנייה למגורים בראיה לעתיד, חדשנות, נשים בענף הבנייה, תכנון ומדיניות, כוח אדם, הכשרות, בטיחות, Net Zero ועוד.
בתמונה: אופיר חכמה
מדיניות ה Net Zero מדברת על הפחתת פליטת גזי חממה (GHG) עד הגעה לאיזון בין מה שנפלט למה שמסולק באטמוספירה. בריטניה לקחה על עצמה עד שנת 2050 להגיע לאיזון הזה. בפרט זה, ענף הבנייה במדינה, שמטרתו להפחית את כמות פליטת גזי החממה באופן יעיל ומהיר. באחת ההרצאות בבמה המרכזית, דנו בסוגיה זו. הפנל דן בפרקטיקות ואסטרטגיות ישימות להשגת מטרה זו, והציג פתרונות ברי קיימה, ע"י תכנון חכם, שימוש בחומרים ירוקים המתאימים לתקנים ולהנחיות החדשות.
לאור העובדה שכיום מדיניות הפחתת פליטת גזי החממה בבריטניה אינה המלצה אלא דרישה חוקית, ענף הבנייה בבריטניה נדרש לעמוד באתגרים באופן מלא וגורף. במספר דוכנים ניתן היה לראות חברות שמציעות פלטפורמות ייעודיות לניהול נושא פליטת הפחמן וגזי החממה באתרי הבנייה.
במתחם DIGITAL CONSTRUCTION, הוצגו נושאים שהתקשרו לחדשנות וטכנולוגיה בענף, כמו שינויים דיגיטלים וטכנולוגים בחברת ניהול פרויקטים ותיקה וכיצד התמודדה עם השינוי, וכיצד הביאה לשילוב מנצח של הניסיון והחדשנות מול אתגרי העתיד, סימולציות לתחזיות ביצוע בעלות שימוש מעשי מעולם הגיימינג, שימוש בקידוד מעולם התרופות לצורך מעקב הדוק יותר עם מוצרים חומרי גלם, וכלי עבודה מרגע הייצור ועד היישום, הקמת מאגר דיגיטלי אחיד זמין ואמין ע"פ אותם קריטריונים של קוד מוצר, AI ולמה המידע שנאגר הוא גורם המרכזי שיכול לגרום להצלחת השילוב של בינה מלאכותית או כשלונה, פנל נשים מובילות בתכנון BIM והטמעתו.
חברת הבנייה הותיקה McLaughlin & Harvey, קיימת מאז 1960. מנכ"ל החברה תאר כיצד החברה עברה שינוי אסטרטגי באופן פעילותה והשימוש בפלטפורמות טכנולוגיות וחדשנות ליישום אותו שינוי, תוך ראיית פני העתיד. תואר תהליך ארוך ומתמשך של הבנת השינוי הנדרש תוך שילוב טכנולוגיות, ומערכות חדשניות והכוונתן לקבלת השינוי הרצוי.
סיפר על כיצד עודכנו תהליכי ביצוע וחשיבה, תכנון ויישום, סטנדרטיזציה של המידע בארגון ועוד. פרט על שימוש בפלטפורמות שונות כמו Egnyte, Solibri,ו Morta ליצירת תהליך תכנון, תיאום ביצוע ומסירה מתקדם. הדיון הרחיב על אסטרטגיה הארגונית שננקטה, הלקחים, יישור ורתימת הטכנולוגיה להתהליך ולא להפך. "לפעמים אנשים מתבלבלים וחושבים שהמטרה היא הטכנולוגיה, ולא האמצעי להשגת המטרה."
סטראט אפ חדש שאותי עניין מאוד היה חברה גרמנית שהציגה מערכות מבוססת פלטפורמות גיימינג שיכולה ליצר תכנון הביצוע במודל רץ. באופן אישי יצא לי לעבוד עם מערכות תכנון על צורותיהן, משרטוט תוכניות התארגנות עם עט ועפרון על גבי התוכנית עצמה ועד תכנון וקבלת מודל תלת מימד בBIM לכל שלב.
כאן המציג הביא מערכת שמביאה את תהליך הביצוע כמודל רץ. ע"י הזנת הנתונים של מערכות העבודה, כלים, עגורנים, שינוע וכ'ו - ככל שהנתונים יהיו מדוייקים יותר, ניתן יהיה לקבל סרט נע באיכות מדהימה, של הפרויקט מתחילתו ועד סופו. אחד מהפרויקטים שהציג, היה מנהרה. לאחר שהזינו את הנתונים למערכת והריצו את המודל - ראו שהתכנון המקורי של יישום של שתי פלטות בכל נסיעה של המכונה, יכול לקבל שדרוג, ולאותו מודל הכניסו נתונים של מכונה נוספת - אחרת, וקיבלו תוצאות מודל אחרות. בסופו של דבר בפגישה עם המבצע, הראו את שתי החלופות ובו במקום הציגו חלופה אחרת שלישית - שהראתה שילוב של המכונה הראשונה והשניה יחדיו - מה שנתן את הפתרון הכדאי ביותר שגם הוחלט על יישומו בסופו של דבר. הנקודה היא שכל ההחלטות הללו התקבלו הרבה לפני שכל מכונה עלתה לאתר והחלה את הפעולה שלה.
ע"י הרצת פתרונות וחלופות, ניתן להגיע לפתרון הביצוע המיטבי ע"ב נתוני אמת קרובים עד כמה שניתן למצב האמיתי. בפרויקט אחר שהציגו, הראו שימוש בעגורן, עם נתונים מסויימים, ולאחר הרצת המודל, הצליחו להראות ששימוש בסוג עגורן אחר, כדאית יותר. כל זאת כאמור, לפני עלייה לקרקע. המערכת הזו יכולה לתת ביטוי לכל נתון: משקלים, זרועות עגורנים, מהירות עבודה, תנאי שטח, תוואי שטח, וכ'ו. לשיטתם, המערכת מסייעת בשליטה מלאה בכל תהליך העבודה, גמישה לאורך הביצוע - יודעת לקבל שינויים ועדכונים תוך כדי תנועה, יכולה לחזות עיכובים מבעוד מועד, הפחתת בזבוז ופחת, וסיוע בקבלת החלטות ע"ב מודל חי של הפרויקט. משיחה שערכתי עם נציגי החברה בדוכן שלהם, הציגו נקודה מעניינת. הלקוח הגדול ביותר שלהם בגרמניה הוא דווקא מזמין העבודה - היזם. לדבריהם כך הוא מקבל מושג על מה נדרש מהקבלנים ומה הוא צפוי לראות בתהליך הבנייה עצמו.
בבימת Culture Change and Skills Hub, דנו בנושא תיעוד הסמכות והכשרות בעלי מקצוע, והגישה של "דרכון הכשרות מקצועי" (DIGITAL SKILL PASSPORT). הרעיון של דרכון הכשרות מקצועי מתייחס למערכת דיגיטלית בעיקר לאפליקצייה בשם CSCS, שמרכזת את המידע על כול עובדי הבנייה המוסמכים בבריטניה. המערכת יכולה להציג בסריקת קוד: הכשרות, יכולות, הסמכות, קורסים ונתונים נוספים של כל פועל ועובד בענף הקיים במאגר.CSCS זו מערכת חכמה המאפשרת לבדוק בכל רגע נתון מול מאגר מידע וטכנולוגי את על הפרטים הנדרשים על בעל המקצוע. הדגש הוא על בטיחות, ואישורים על הסמכות, ויעילות בזרימת המידע כך שיהיה מקובל ונגיש לבדיקה ובחינה עי המעסיק והרגולטור.
עלתה השאלה לגבי עובדים שכבר שנים במקצוע וכיצד יגשרו על הפער בין הישן לחדש, נציג הקבלנים בפנל הבהיר שיש לשמור על הניסיון הקיים, ולא ניתן לבטל אותו, עם זאת חשוב להבין שזה העתיד ולהתכונן אליו בהתאם. עוד צויין שעם הקדמה והטכנולוגיות המתפתחות, בראיה לעתיד הלא רחוק, יקומו עוד תפקידים בענף שלא היו לפני, והשמירה על הניסיון הקיים לצד הכשרות רשמיות ושילוב בין השתיים הוא הדרך להצלחה.
לקראת סיום היום, עלו לדיון על בנייה חכמה, וכיצד מידע הוא הגורם שיאפשר את כניסתו של הAI לעולם הבנייה. בכדי שמערכות בינה מלאכותית יוכלו לעבוד בצורה יעילה ולהפיק תוצאות משמעותיות, נדרשות חברות הבנייה להיות בעלות מערכות ניהול מידע מצויינות. זה דבר הכרחי, דרישת בסיס להפעלת מערכות AI בארגון. הדוברים הציגו את ה"חיכוך" שלהם במערכות וסוכני הAI הקיימים, הציגו את הטוב, הרע והאתגרים כפי שהם רואים אותם בשימוש וגם בחוסר השימוש במערכות בינה מלאכותית, התרשמתי שיש המון אי בהירות של הדוברים והשיח היה מאוד זהיר.
האתגר המשמעותי הוא ה"אחיזה" במידע - איכות המידע המוזן למערכות, ואתגר איסופו מהשטח. בקצה יש את האדם שצריך לאסוף את המידע. בתוואי שטח משתנה כמו אתר בנייה, זו פעולה לא פשוטה כלל. מאתגרת לוגיסטית ופיזית. הוסיפו שהחיבור בין סוכני ונותני שירות ה AI לשטח ולאחד לאמת אחת. ולא מגוון גרסאות שלה. אגירת המידע ואופן אגירת המידע הוא קריטי. לאתר את הבעיות וליצור סוג של יישור קו של המידע - "גרסה אחת של "האמת" כבסיס למאגר המידע". הטמעת כלי AI היא השלב הפשוט יחסית. גם הזנת מידע אינה אתגר גדול מידי. אך אם המידע יהיה חסר או באיכות נמוכה - התוצר הסופי יהיה פגום. מהקהל עלתה שאלה לגבי התאמת השימוש של החברות מול הרגולציה המתהווה, הפרצה שיש אם מאפשרים חיבור מיילים והודעות ממערכות פרטיות לסוכני הAI הקיימים. תגובת הדוברים היתה שהשימוש בAI כבר קיים. אם בניהול פרויקטים עצמו, אופטימיזציה של תהליכים, חוזים, סיכומי ישיבות, ניהול שוטף וכו'. בבחינת בטחון המידע בשימוש בAI, עלה שחשוב לסגור מול הלקוח, איזה מידע עולה לענן ואיזה לא. זה הסכם בפני עצמו וחשוב לבצע תיאום ציפיות על כך. עדיין אין אפשרות לסמוך באיפן מלא על AI. חייב פיקוח אנושי. כי יש מושג שנקרא "הזיות" של AI - סוכן שמדבר בביטחון ומוסר מידע שאינו נכון.
מרצה מאחת הפקולטות להנדסה אזרחית שנכח בקבל שאל לגבי האתגר של המוסדות האקדמיים, וכיצד לדעתם על המוסדות האקדמיים להתאים את הסילבוס במוסדות חינוך להתאמה למצב החדש. התשובה היתה שכרגע זה כמו מערב פרוע. קצב השינוי מהיר מאוד. לכן, יש מקום ללמד איך לכתוב פרומפט נכון באופן כזה שיתן את המענה המדויק ביותר.
הם סיכמו, שהתחום שמרן, וקשה להכניס אליו שיטות וטכנולוגיות חדשות. השנתיים עד 5 שנים הבאות יהיו משמעותיות ויכולות להביא שינוי משמעותי לענף."בסופו של דבר ה AI לא ירים בלוקים ולא יחבר צינורות, אבל הוא כן יכול לקצר תהליכים וזמנים אם נשתמש בו ביעילות".
הכנס היה מעניין ומגוון. נתן לי את האפשרות לקבל הצצה לענף הבנייה בבריטניה ולקבל נקודת מבט מזוית אחרת ומעניינת על תחום קרוב לליבי.
במהלך נובמבר יתקיים כנס נוסף בלונדון אליו אני מתכוון להגיע גם כן. מוזמנים לשלוח הודעה אישית. זמין במייל בלינקדאין בקישורים מטה.
קישורים והפניות
קישור לבלוגים רלוונטים מהכנס
מאמרים
אין תגובות