אז ככה בנו את זה: הבית הרוקד, פראג

מיקום

הבית הרוקד נבנה בסמוך לנהר הוולטבה בפראג, בירת צ'כיה. הוא ניצב בפינת הרחובות רשינובו נאבאז'י ורסלובה היכן שבעבר עמד בניין אחר, שנהרס לאחר שהוטלה עליו פצצה בשנת 1945. המבנה נבנה על שטח של 5,400 מטר רבוע. 

הבית הרוקד

היסטוריה

הבניין שנבנה היה פרי חלומו של ואצלב האבל, נשיא צ'כיה, שקיווה להקים מבנה שיעמוד במרכז הפעילות התרבותית של פראג. לאחר ההפצצה האמריקאית על פראג בשלהי מלחמת העולם השניה, המבנה שעמד בשטח זה נהרס והריסותיו פונו ב-1960.

לאחר היבחרו לתפקיד הנשיא שכר האבל את האדריכל ולאדו מילוניץ' ושלח אותו לשטח המדובר כדי לבחון אותו. הנשיא קיווה לקדם את הקמת מבנה שישמש מרכז תרבות אך הרעיון לא התממש.

בהמשך, חברת ING BANK ההולנדית החליטה לממן את הקמת מבנה על השטח ובחרה במילוניץ' להוביל את עבודה העיצוב והאדריכלות יחד עם האדריכל הקנדי פרנק גהרי. בחזונו ראה מילוניץ' מבנה שמייצג שתי אנרגיות שמשלימות זו את זו.

צילום: Chosovi

אדריכלות ועיצוב 

מילוניץ' וגהרי עבדו על להוציא לפועל את הרעיון של מילוניץ – מבנה המורכב משני בניינים, אחד סטטי ואחד דינמי. הרעיון במבנה היה להראות כיצד צ'כיה הפכה ממדינה קומוניסטית לדמוקרטיה פרלמנטרית. כמו כן, כדי לממש עקרונות של יין ויאנג, ניסו לשוות למבנים אופי "גברי ונשי" וכינו אותם "ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטייר".

החלק הגברי והסטטי נתמך על ידי שלושה עמודים ובגג ניצב אלמנט המדמה שיער המתבדר ברוח. החלק הנשי הוא מגדל זכוכית ששמונה עמודים בבסיסו, משופעים לכיוון המבנה הגברי.

יחד יוצרים שני המבנים אלמנט של ריקוד, לכדי יישות אחת. 

שני מבנים שהם ישות אחת. הבית הרוקד. צילום: Che

המבנה

החלק הנשי, הוא מגדל הזכוכית, מורכב מבטון שמעוצב בצורת קונוס מסוימת. זו נתמכת על ידי סדרת עמודים משופעים שמתרוממים מהקרקע, שמייצרים מעין פורטיקו. העמודים הללו ניצבים לכל אורכו של הבניין כשהרעיון מאחוריהם הוא לייצר תחושה שבה הם נראים כחצאית.

המגדל סגור על ידי קיר מסך כפול, כשחלק פנימי אחד הוא מזכוכית משוחזרת, והמעטפת עשויה מציפוי זכוכית שנתמך על ידי מסגרת פלדה המפרידה אותו מהגוף הראשי של הבניין. 

המבנה השני, הגברי, ניצב מול הנהר. מדובר בבטון בצורת גליל מוצק. המבנה מחוזק בפלדה ובזכוכית כשהחזית ניצבת אל מול הנהר. היא בנויה על בסיס של 99 לוחות בטון טרומיים וחלונות רבים.

רשיון Creative Commons 2.5

לכתבות הקודמות בסדרה >>