AFLALO ניהול ופיקוח | bmby | סמנטו טכנולוגיות | ESQ להנדסה אזרחית | EXYTE | GSL לירית הנדסה | INTSITE | iSTERN | JUSTMANAGE | madlan | MODY | Opanadlan | RECOM | SHUNTONG | Soltell Systems | URBUILD | Volach & Co - Law Office | WECON | WXG | א.אפשטיין | א.כצמן מהנדסי בניין | א.צ שווק | א.שדה | אגרוטופ | אדוונס הנדסה | אדם-אטיאס | אהוד לויתן הנדסה | אודור בנייה | אוליצקי תשתיות | אופק שלי | אזורים | אחים אמר | אחים מרגולין | אחים פוקרא בנייה ויזום | איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות | אישיו סי אס | אכברט מהנדסים | אל-הר הנדסה ובניין | אלדר שווק | אלוטון | אלומלייט (ישראל) | אלקטרה בנייה | אסותא תשתיות | אפקון בנייה | אפרתי מדפיס | ארגון נכי צה"ל | ארז מהנדסים | בוני בניין | בוני התיכון | בורשטיין מהנדסים | בני וצביקה | ברוש בניה | ברן ישראל | ברקן הנדסה | גאודע בקרת בנייה | גב ים | גוזלי בנייה | ד.א.ל-ח.פ.ת | דוד מהנדסים | דניה סיבוס | דנישרא אינטרנשיונל | הייליפט | המועצה הישראלית לבנייה ירוקה | הנסון (ישראל) | התאחדות הקבלנים בוני הארץ | חוצה ישראל | י. טל אחזקות וניהול | י.ח דמרי | י.שני מהנדסים | יובל אלון | ינון מחקר | ירון הירש מהנדסים | ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים | לוינשטין | מ.ג.א.ד | מגאסון | מסד עוז | ניצן ענבר ניהול פרויקטים | ניצן קול | נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים | נתיבי ישראל | סווירי מהנדסים | סיון ביצוע | סלומון מהנדסים | סלע בינוי | סקיליין | עדיא | עו"ד גיא פרבמן רשף ושות' | עו"ד מינצר - כרמון, נסים ושות' | עו”ד גיא פרבמן, רשף ושות' | עומר הבונים | עומר הנדסה | עיריית ת"א | עלי חוארי מהנדסים | עמית לויתן | עץ השקד | פורט מהנדסים | פז כלכלה | פייסט אדריכלים | פילואש | פישר בכר חן וול אוריון ושות' | פרשקובסקי | צבי המלי מהנדסים | צה"ל - בינוי | קב' צליח רוטשילד | קבוצת BST | קבוצת אורון | קבוצת אשטרום | קבוצת ב.ס.ר | קבוצת חנן מור | קבוצת סופרין | קבוצת שיבולת | קדמור | קו מדידה | קובטי יוסף | קופמן יזמות ובנייה | קימברלי קלארק | קן התור | קרן דנון פתרונות פשוטים בנדל"ן | קרן יסודות | רוטשטיין | רום גבס | רם אדרת | רם לי בנייה | רמי צרפתי | ש.בן אברהם | שי גיל פרוייקטים | שיכון-בינוי | שלו מור יוסף | שמשון זליג | שער ניהול פרויקטים ומכרזים | שפיר הנדסה | תדהר | תצפית נדל"ן |

בעל קרקע - כ"בן ערובה" של הרשות

לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב עומדת עתירה שהגישה "החברה לשיכון עממי" ובמסגרתה עומדת הסוגיה המהותית של עסקת "מכר ללא תמורה" - עסקה שביצעו בעבר רשויות רבות עם בעלי קרקעות פרטיים, על מנת להעביר לרשותן שטחים ללא צורך להפקיעם כדין.

במסגרת הסכם זה מחולקת החלקה המקורית למספר חלקות, כשהחלקות שמיועדות להפקעה לצרכי ציבור נרשמות בשמו של הבעלים ובו-במעמד הן מועברות לבעלותה של הרשות המקומית בפעולה של "מכר ללא תמורה". למרות שבעל הקרקע חותם על ההסכם מרצונו, ניתן להתייחס אל ההפקעה כהעברה ב "כפייה". העברה זו איננה "מתנה" שמעניק הבעלים לרשות ואינה מתבצעת מתוך מניע אלטרואיסטי של בעל הקרקע להיטיב עם הציבור "מרצונו החופשי". הנכונות להעברת הקרקע הפרטית נובעת מכך שהמקרקעין מיועדים בתוכנית בנין העיר לצרכי ציבור ולהפקעה, ועל כן, ממילא הוא לא יוכל להפיק הנאה מהם.

העברת המקרקעין לרשות נעשית בצל הציפייה, או ליתר דיוק - תחת האיום, של ההפקעה הצפויה. על כן, נוצר בעצם אילוץ מסוים אצל בעל המקרקעין להעבירם לרשות, על-מנת שיוכל לפתח את יתרת המקרקעין שבידיו ולקבל היתרי בנייה מהרשות, על השטח שנשאר בבעלותו. בדרך זו, מוחזק בעצם בעל הקרקע "כבן ערובה" בצל תכנית הבניין העירונית(התב"ע) .

בקרוב כאמור, ידון בית המשפט בסוגיית ההפקעה בשיטת "מכר ללא תמורה" במסגרת עתירה כנגד עיריית תל אביב, אותה הגישה "החברה לשיכון עממי" , אשר עסקה בימי קום המדינה ובתקופת המנדט הבריטי בגאולת קרקעות מערביי הארץ. בין היתר רכשה החברה מאות קרקעות בתחום המטרופולין של תל אביב, עליהם ייסדה בניינים לדיור ציבורי.  אחת הקרקעות שרכשה החברה לפני קום המדינה , היא קרקע של כ 40 דונם בין הרחובות אבן גבירול, ארלוזורוב ובן סרוק מנחם (מתחם סומייל) .

במסגרת התפתחות העיר תל אביב ואישור תכנית בניין העיר, קיבלה ב 1945 עיריית תל אביב מידי החברה חלק של 13 דונם משטחה, בהסכם של "מכר ללא תמורה" בין העירייה ל "חברה לשיכון עממי", במסגרתו קיבלה העירייה כ 35% מהשטח. ברבות הימים החליטה העירייה לשנות את ייעוד השטח למסחרי והשכירה את האזור לחברות פרטיות שהקימו עליו חניונים. חניונים אילו אינם מספקים הנחה לתושבי תל אביב בניגוד להטבות מצד חברות אחרות כ"אחוזת החוף" למשל, שכן מעניקות הנחה לתושבים, כך על פי העתירה. בצורה זו מרוויחה העירייה כסף על חשבון הציבור במקום ליישם את מטרת ההפקעה לשימוש ציבורי.

כעת, כמעט 70 שנה אחרי ומשהעירייה החליטה להמשיך באי מילוי התחייבותה על פי הסכם ה"מכר ללא תמורה" ולקדם במקום תכנית בנייה רחבת היקף ממנה תגרוף העירייה עוד מיליונים בהיטלי השבחה, הגישה "החברה לשיכון עממי" עתירה להשבת הקרקע המוערכת בשווי שמאי של כ 15 מיליון ₪. דינה של העברה בהסכם "מכר ללא תמורה" הוא כדין הפקעה פורמאלית שבוצעה בידי הוועדה המקומית, הן לעניין צבירת השטחים שהועברו לרשויות מפקיעות ללא תשלום פיצויים והן לעניין זכותו של הבעלים לדרוש את השבתם לידיו. במידה והרשות העידה בהתנהגותה לאורך השנים לאחר ההפקעה שהמקרקעין אינם דרושים לה לצרכי ציבור ובמקרה דנן אף הוכיחה זאת במעשיה, זכאי בעל המקרקעין לדרוש את השבתם לידיו.
 

כתב - עו"ד משה קמר המתמחה בדיני הפקעת מקרקעין

הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

על המחבר

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר