גזי פליטה - פקקים נסגרים ושסתומים נפתחים

העיר פורטלנד במדינת אורגון מנסה למעלה מחצי יובל להקטין את גזי הפליטה מכלי רכב באמצעות מרשמים מוכרים, כמו פיתוח רכבות עירוניות ותכנון מונחה תחבורה ציבורית. בחינה מעשית של התוצאות מרמזת שסכירת גזי פליטה באמצעות "פקקים" במקומות מסוימים משחררת "שסתומים" במקומות אחרים.

מדינת אורגון נמצאת בצפון מערב ארצות הברית והיא התברכה בשכיות טבע מרשימות, נהרות ומפלים, הרים גבוהים, יערות, עמקים ירוקים וחופי ים מרהיבים. פורטלנד היא עיר מרכזית במדינת אורגון ומתגוררים בה למעלה מחצי מיליון תושבים. שנים רבות היערות שסביב פורטלנד הניעו את כלכלת המחוז, שחלק משמעותי ממנה התבסס על יערנות ותעשיית עץ. בשנות השבעים של המאה העשרים ה-"חיידק" הסביבתי פגע בתושבי פורטלנד ובמנהיגיה והעיר הפכה למופת של הנהגת מדיניות סביבתית נוקשה. פורטלנד מדורגת כאחת הערים המובילות בעולם בדאגה לאיכות הסביבה, ובארצות הברית היא נחשבת לנושאת דגל וחלוצה באימוץ ויישום חקיקה סביבתית. במסגרת החוקים הסביבתיים, העיר הנהיגה מדיניות תכנון שנועדה לעצור את זחילת העיר ואסרה על הקמת פרברים חדשים ובנייה נמוכה במעגלים חיצוניים של שטחי חקלאות, יערות ושטחים פתוחים. חוקי תכנון ובנייה קשוחים, תחמו את העיר בחגורה ירוקה, סימנו גבולות שמעבר להם הבנייה נאסרה והגבירו את צפיפות הבנייה במרכז העיר.

• מנתונים סטטיסטיים רשמיים שפורסמו לגבי פורטלנד עולה כי מאז שנסלל קו הרכבת הקלה הראשון, לפני כחצי יובל, ועד שנת 2007, הנסיעה בתחבורה הציבורית בפורטלנד שמרה על נתח נמוך וקבוע כ – 2.1% בלבד מכלל הנסועה של אמצעי התחבורה בעיר. אמנם, בערכים מוחלטים מספר הקילומטרים שנסעו נוסעי התחבורה הציבורית בפורטלנד עלה באורח ניכר, אך עלייה כזו התרחשה גם לגבי נסועת הרכב הפרטי, וכך נשמר היחס בין הנסועה בתחבורה הציבורית לנסועה בתחבורה הפרטית כיחס קבוע. העלייה הכללית בכלל הנסועה בעיר מוסברת בגידול אוכלוסיית העיר, ובעלייה ברמת החיים.
• מכון התחבורה הסמוך לאוניברסיטת טקסס מפרסם מידי שנה דו"ח "ניידות עירונית" בערים המרכזיות של ארצות הברית, אשר משווה, בוחן ומנתח את רמות גודש התנועה בערים. סדרת הדו"חות החלה מסקירה וניתוח נתונים שהתייחסו לשנת 1982, ולאחרונה פורסם דו"ח המתייחס לנתוני שנת 2007. באופן כללי, ניתוח נתוני הגודש תומך בסברה ההגיונית לפיה הגודש גובר ככל שעולה היחס בין נסועת כלי הרכב באזור נתון לעומת מגבלות אורך הכבישים הנתון. מדו"ח מכון התחבורה של אוניברסיטת טקסס לשנת 2007 עולה כי מאז שנת 1985 - למרות השקעות העתק בפיתוח התחבורה הציבורית ולמרות התכנון מונחה התחבורה הציבורית - הגודש בכבישי פורטלנד החמיר.

• קוקס הניח לצורך ניתוחיו כי בממוצע פליטות גזי החממה לקילומטר נוסע בתחבורה הציבורית בפורטלנד מקטינים במחצית את פליטות הגזים המופקים מקילומטר נוסע ברכב פרטי. על סמך הנחה זו, וההנחה שכל הגידול בנסועת התחבורה הציבורית בעיר שימש תחליף לנסועה בכלי רכב פרטיים, אזי הופחתו בשנת 2007 כ – 50,000 טון גזי חממה אודות לתרומת התחבורה הציבורית. כמות זו זניחה יחסית ל – 8,000,000 טון גזי חממה הנפלטים בשנה מהתחבורה בפורטלנד, ומחווירה לעומת יעד הפחתת גזי חממה מתחבורה בשיעור של 83% תוך 45 שנה שנשקל על ידי הקונגרס האמריקאי.
• על פי ניתוחים כלכליים המקובלים בעולם בקרב כלכלני סביבה, עלות השקעה סבירה בצמצום פליטת פחמן דו-חמצני צריכה להיות בסדרי גודל של 15 – 50 דולר ארצות הברית לטון פחמן דו-חמצני. וונדל קוקס חישב ומצא כי בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר פורטלנד הושקע סכום של 5,500 דולר לסילוק טון של גזי חממה – סכום שאינו בר-קיימא בסדרי הגודל של התוצר המקומי הגולמי בארצות הברית.

• הם אינם מחלקים את הוצאות ההון הגבוהות שהושקעו בעשרים ותשע השנים האחרונות בתחבורה הציבורית על פני תקופות שימוש ופחת ארוכות ועתידיות בהן הוצאות אלו ימשיכו לשרת את תושבי פורטלנד.
• הם אינם מביאים בחשבון את הפוטנציאל העתידי הקיים ברשת הרכבות הקלות, ואינם מציינים את העובדה שבשנה האחרונה עלה גידול הנוסעים בתחבורה הציבורית בפורטלנד ביותר מ – 13%.
• הם אינם מביאים בחשבון את התמורה הגבוהה של רשת שבילי אופניים שנסללה בפורטלנד בעלות יחסית נמוכה, ואת העובדה שהנסועה באופניים בפורטלנד הכפילה את עצמה פי שלוש באזור מרכז העסקים בתוך עשור, ופי שבע מאז תחילת התוכנית.
• פורטלנד דורגה בארצות הברית בין חמשת האזורים בהם שיעור ההליכה הגבוה ביותר בהשוואה למקומות אחרים בארצות הברית. ניתוח התרומה של הפעילות הגופנית כתוצאה מפעילות מוגברת בהליכה ורכיבה על אופניים לאיכות החיים והסביבה ולבריאות הגופנית והנפשית של תושבי האזור לא נלקחה בחשבון הביקורתי.
• לפי עדותו של מנהל המטרו של פורטלנד, אוכלוסיית פורטלנד נוהגת 20% פחות בהשוואה לתושבי אזורי מטרו אחרים, וחוסכת בדלק, אחזקת רכב והוצאות נלוות.
• הם לא מנתחים את השאלה כמה נסועה נחסכה כתוצאה מכך שפיזור שימושי הקרקע נמוך יותר? ומה היה היקף הנסועה אילו פורטלנד לא נקטה באמצעי המדיניות הסביבתיים.
• הם לא מתייחסים לשאלה מה התרומה הכלכלית של ציפוף שימושי קרקע ותרומת הציפוף ליעילות ולחסכון בפריסת תשתיות דרכים, מים, ביוב, חשמל ותקשורת. על פי עדותו של מר ברגדון, ברחבי ארצות הברית קצב צריכת הקרקעות החדשות עולה פי שתיים או שלוש מקצב גידול האוכלוסין ואילו בפורטלנד הוא שווה או נמוך מקצב גידול האוכלוסין.