יועצת אסטרטגית, דוקטורנטית להנדסה אזרחית ומנהלת תוכנית 360 באוניברסיטת בן-גוריון. מתמחה בחיבור שבין מחקר אקדמי לפרקטיקה בשטח, מתוך ראייה של הבניין והתשתית כמערכות הנדסיות מורכבות. בעלת ניסיון של עשור בניהול מוצר, פיתוח עסקי וייעוץ אסטרטגי במגזר הפרטי. מחקרה מתמקד במוכנות תשתיות אנרגיה וטכנולוגיה לעידן המחשוב הקוונטי. מובילה את תוכנית 360 במחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית, לחיזוק הקשר המבני בין האקדמיה לתעשייה והכשרת דור המהנדסים הבא.
הנדסה אזרחית 2.0: באוניברסיטת בן גוריון בונים את הגשר שבין האקדמיה לשטח בעידן ה-AI
הגעתי לדוקטורט במחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת בן-גוריון מתוך חיבור טבעי בין עולמות האנרגיה, התשתיות והבניין. בניין הוא מערכת: צריכת אנרגיה, תפעול, חוסן, איכות סביבה פנימית, טכנולוגיות חכמות, רגולציה, וממשקים אינסופיים בין תכנון לביצוע.
בדיוק כשהתחלתי את המחקר המחלקה קיבלה תקצוב לתכנית 360, תכנית חדשה של המל"ג, שמטרתה לחזק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה בצורה שיטתית. התכנית הוקמה מתוך צורך שהמחלקות ההנדסיות מרגישות כבר שנים: מצד אחד יש ידע אקדמי מצוין, מצד שני התעשייה מחפשת מהנדסים שמגיעים עם הבנה רחבה יותר של תהליכים, ממשקים ומציאות פרויקטלית.
המחלקה חיפשה מי שיניע תהליכים: יזהה מה חסר, יחבר בין שחקנים, ויתרגם צורך מערכתי למסגרת עבודה שעובדת. עם הרקע שלי כיועצת אסטרטגית ופיתוח עסקי, וניסיון של עשור בניהול מוצר, החיבור לתכנית 360 היה טבעי. אלו מקצועות שמתרגלים בדיוק את הדבר הזה: להפוך כוונה טובה למנגנון שמייצר תוצאה.
מה למדתי מהחיבור בין אקדמיה לשטח במסגרת תכנית 360
החיבור בין אקדמיה לתעשייה נופל הרבה פעמים על אותו דפוס: מפגש חד-פעמי, הרצאת אורח מעניינת, סיור מוצלח, ואז חוזרים לשגרת הלימודים והמבחנים. בתכנית 360 אנחנו שואפים לרצף שמייצר שינוי. הרצף הזה כולל חשיפה, הבנה, התנסות, ועיבוד במטרה לייצר לסטודנטים ולמרצים חיבור אמיתי למציאות של הענף, כזה שמחזק גם את הלמידה, התפקוד באתר וגם את הבחירות המקצועיות בהמשך.
מתוך הניסיון שנצבר בבניית התכנית והשיח השוטף עם השטח אני רוצה לשתף בכמה תובנות שהופכות את הפעילות שלנו למשמעותית ואפקטיבית עבור כל הצדדים:
1. אתר הבנייה הוא המקום שבו מפתחים שפה משותפת
סיורים באתרי בנייה ומפגשים עם חברות הם הדרך הכי מהירה לפרק אשליות. בשטח רואים את הגודל הבלתי נתפס, את הפער בין תכנון אידאלי לבין אילוצים אמיתיים: לוחות זמנים, תיאומים, אספקות, ממשקים, שינויים בשלב מאוחר, ולעיתים גם פער בין מה שתועד לבין מה שבאמת הוחלט. אבל הערך האמיתי של סיור הוא מה שעושים איתו אחר כך. לכן אנחנו בונים את זה כתהליך: לפני הסיור הסטודנטים עוברים הכנה ומגיעים לאתר עם שאלות ממוקדות, ואחרי הסיור הם חוזרים לכיתה כדי לנתח מה ראינו: אילו החלטות התקבלו, מי היה מעורב, מה היו החלופות, ומה היה המחיר של כל בחירה. הרצאות אורח עובדות בצורה דומה. במקום עוד הרצאה על חברה קבלנית, אנחנו מכוונים לתוכן פרקטי יותר: סיפור על דילמה או כשל. הדברים שמהנדסים זוכרים הם לא ההגדרה, אלא ההיגיון שמאחורי ההחלטה.
2. הנוסחאות לא מספיקות וצריך ללמד תהליכים
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי הוא עד כמה קשה ללמד תהליכים. אפשר ללמד עקרונות ותרגילים, אבל איך מלמדים חשיבה של שטח בלי להפוך את הכיתה לאתר בנייה? כאן נכנס פיתוח הכלים. ב-360 אנחנו עובדים עם מתכנתים כדי לבנות כלים פדגוגיים שמאפשרים ללמד תהליכים ולא רק תוצרים. הרעיון הוא לחזק אצל הסטודנטים את היכולת לראות רצף: איך פרויקט מתפתח, איפה מתרחשים שינויים ואיך ידע מצטבר לאורך זמן. גישת הפיתוחש לנו מתבססת על מתודולוגיות ניהול מוצר: מתחילים מבעיה ברורה של המשתמשים (מרצים, סטודנטים ותעשייה), בונים מוצר שעובד, בודקים ומטמיעים בכיתה ובתרגילי הבית. המטרה היא לא להעמיס טכנולוגיה, אלא לשפר את היכולת להעביר תוכן משמעותי בעידן שבו הסטודנטים כבר מגיעים עם AI בכיס.
3. חשיפה לחדשנות היא הדרך להרחיב את היכולת המקצועית
ענף הבנייה נמצא בתקופה מעניינת של מעבר משמרנות לשילוב מהיר של סטארטאפים שמקצרים זמני תכנון, מסייעים במעקב אחרי הביצוע וכו'. כשאנחנו מציגים את המיזמים לסטודנטים, המטרה היא להראות שהנדסה אזרחית וסביבתית יכולה להוביל למסלולים מגוונים ולא רק לתכנון, ביצוע, ניהול פרויקטים, אלא גם לפיתוח מוצר, טכנולוגיות בנייה, אנרגיה בבניינים וניהול דאטה. זה משנה את הדרך שבה סטודנטים חושבים על העתיד שלהם ואת הביטחון שיש להם מקום בענף מתפתח. מעבר לזה, זה יוצר אצלם הרגל חשוב: לשאול "איך אפשר לעשות את זה טוב יותר".
4. שיתוף פעולה עם התעשייה כקשר עומק מתמשך
אחת התובנות המרכזיות מתכנית 360 היא ששיתוף פעולה עם התעשייה צריך להיות עמוק ומתמשך. הערך האמיתי מתגלה כשמכניסים את שני הצדדים לתהליך משותף. לכן אנחנו מקדמים מפגשים שבהם HR ומנהלי הנדסה יושבים יחד עם מרצים ומובילי תכנית. הסיבה לכך פשוטה: HR רואה פוטנציאל, מנהלי הנדסה מבינים מה צריך בשביל הביצוע, והאקדמיה צריכה לתרגם את זה לכישורים נרכשים ולמבנה לימודי. כאן קורה הצעד הבא: לקחת תובנות מהשטח ולהכניס אותן לתוך תכנית הלימודים דרך פרויקטים, מקרי בוחן והתמחויות.
5. קורס התמחויות בעבודה: מנוע ערך לתעשייה ולסטודנטים
בשנה הבאה נפתח קורס התמחויות לסטודנטים בשנים מתקדמות. זה מהלך שמייצר ערך נקי לשני הצדדים. החברות יקבלו מסלול מסודר לבחון טאלנטים ולבנות קשר מוקדם לפני הגיוס, והסטודנטים יזכו להבנה אמיתית של מה הם רוצים לעשות, היכרות עם קצב העבודה וביטחון בכניסה לענף. זה כלי שמחזק את האקדמיה וגם מספק פידבק אמיתי על פערים בהכשרה.
6. AI ככלי שמחזק חשיבה, דיוק ובקרה
AI כבר נמצא בכיתה ובקרוב הוא יהיה בכל אתר. השאלה היא איך להשתמש בו נכון. בתכנית 360 אנחנו מתייחסים ל-AI ככלי עבודה שעוזר לנסח, לנתח ולבדוק עקביות. אבל במקביל, אנחנו מדגישים את מה שהופך מהנדס למהנדס: אחריות מקצועית, הבנת הקשר ובקרה. כשסטודנט משתמש ב-AI כדי להאיץ עבודה, הוא חייב לדעת לשאול: האם זה נכון? מהן ההנחות הסמויות? איפה נקודת הכשל האפשרית? זו מיומנות קריטית שמהנדסים חייבים לפתח ככל שהכלים נהיים חזקים יותר.
לסיכום, תכנית 360 נבנתה כדי לחבר בין אקדמיה לתעשייה בצורה פרקטית ומתמשכת. כדי שהיא תעבוד באמת, אנחנו רוצים ליצור קשרים מטיבים עם שותפים מהתעשייה שרוצים להיות חלק מהתהליך: להציע מסלולי התמחויות, להציג מקרי בוחן, ולהשתתף במפגשים מקצועיים שבהם נחשוב יחד איך מכשירים דור מהנדסים שמגיע לשוק מוכן יותר.
הנבחרת שלנו ב360 גדלה ואני מזמינה אתכם לקחת חלק ולהשפיע מקרוב על הכשרת דור המהנדסים הבא של ענף הבנייה.
קהילת הנשים
שייכות. מעורבות. השראה. פרגון.
קהילת הנשים של CivilEng (מ-2019) פועלת להוביל שינוי תרבותי בענף הבנייה, הנדל"ן והתשתיות בישראל. הקהילה מדגישה את תרומתן הייחודית של נשים לענף, ומקדמת את שילובן בעמדות השפעה.
הקהילה פונה לנשים בתפקידי מטה ושטח העוסקות ביזמות ונדל"ן, קבלנות וביצוע, ניהול ופיקוח, תכנון וייעוץ ועוד...
הצטרפי לקהילה >>
