הפתרון של המדינה ל-47 פועלים שנהרגו באתרי בנייה: רחפנים

לאף אחד אין ספק כיום שישראל היא שיאנית של תאונות באתרי בנייה בעולם המערבי. ב-2016 לבדה גבתה התופעה את חייהם של לא פחות מ-47 בני אדם. אחת הסיבות לכך, שמשום מה קיבלה ביטוי רק אחרי שחניון שלם קרס על פועליו בתל-אביב בספטמבר האחרון, היא שאין מספיק פקחי בנייה. "אין מספיק" זה אנדרסטייטמנט: מדובר על 14 פקחים לכ-13 אלף אתרי בנייה. לאף אחד מהם, אגב, אין רכב צמוד.

רק אחרי אסון החניון החלו בעלי התפקידים במדינה לשחרר הצהרות על טיפול בנושא. אחת מהן נראית כמו בשורה של ממש, אבל היא תלויה בעוד הרבה פרמטרים כדי להתממש: בתחילת החודש שעבר הודיע שר הרווחה חיים כץ - שהאחריות לפקחי הבנייה עברה למשרדו ממשרד הכלכלה - על מכרז חירום להפעלת רחפנים, שיסייעו בפיקוח על אתרי הבנייה.

עבור חלק מהגורמים בתחום, בוודאי בקרב הקבלנים, ההודעה הזו התקבלה בציניות: במקום לתקצב עוד פקחים, מבטיחים לנו שרובוטים יחליפו אותם. אבל בדיקה מקיפה יותר של הנושא מראה שהטכנולוגיה בהחלט קיימת. השאלה היא אם ואיך היא תמומש - ובעיקר מתי.

השר כץ התחייב בשיחה כי יפעל להקציב כלי רכב לפקחים וכן להעלאת שכרם ולאיוש תקנים נוספים, מסביר כי הרעיון לרחפנים באתרי בנייה ותעשייה אינו זר לו: "אני הרי בא מהתעשייה האווירית ואני יודע מה רחפנים ומזלט"ים יכולים לעשות".

רן כהן, האחראי לבטיחות במשרד הרווחה ומי שהוביל את המכרז (בשיתוף עם מיזם "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי), אומר כי על-פי לוח הזמנים, אמור להתקיים פיילוט כבר במארס הקרוב - לאחר שהזוכים במכרז יוכרזו בסוף החודש.

בשלב הראשון, כהן מסביר, הפיילוט יכלול 100 פרויקטים והרחפנים יצטרכו לזהות ולתעד כשלים ועבירות בטיחות (למשל, עבודה במקומות גבוהים ללא גידורים; פיגומים שלא הורכבו היטב; אי שימוש בציוד בטיחות אישי ועוד), ויעבירו את המידע לחדר בקרה, ומשם לניתוח אנושי שבו יוחלט איך לטפל באירוע. במהלך שנת הפיילוט תיבדק היכולת הזו, לרבות ניתוח של טעויות וכשלים והסקת מסקנות. אם הכול ילך כמו שצריך, החל ממארס 2018 ימלאו רחפנים את אתרי הבנייה הרבים ברחבי הארץ. "יש כבר כמה מיקומים אפשריים להשקת הפיילוט", אומר כהן, "הרעיון הוא לבחור תנאי שטח שישקפו אזור בנייה טיפוסי".

- הכול טוב ויפה, אבל בדקתם עלויות מול תועלת? מי אמר, למשל, שרחפנים זולים ויעילים יותר מהוספה משמעותית של פקחים?

"תראי, אנחנו צריכים עכשיו 1,500 פקחים - באירופה יש מאות פקחים שעושים זאת בכל מדינה - אבל ברור לך שהמדינה לא תיתן לנו את זה. אז אנחנו רוצים לייצר 'מכפילי כוח' לפתרון המצב באופן כולל. ברור שהיוזמה הזו לא באה לבד: אנחנו רוצים במקביל להוסיף תקנים לפקחים ולשפר את התנאים שלהם. אבל אנחנו גם יודעים שיש ליקויים שאפשר לראות מרחוק, וזה משהו שרחפן ותוכנה נלווית בהחלט יכולים לעשות. הרחפנים אמורים לזרז ולהדק את עבודת הפיקוח. הרעיון הוא לייצר כמה שיותר גיבוי טכני מבחוץ כדי לאפשר בדיקה מבפנים".

- הזכרת שבאירופה יש מאות פקחים. האם בזמן בניית המכרז בדקתם אילו מודלים יש בעולם בנושא הזה?

"בעולם זה לא קיים כי יש רבדים של רגולציה שאצלנו אין. למשל, יש אחריות של הרשות המקומית, אחריות של הקבלנים. לכן שם לא מצאנו מודל כזה. מה שכן מצאנו הוא שיש עיריות בארצות-הברית שמשתמשות ברחפנים לפיקוח על חריגות בנייה. אז אנחנו הוספנו את נושא ליקויי הבטיחות, שדורש נתונים נוספים שנקבל מהחברות. צריך לזכור שבנושא הבטיחות נדרש סל פתרונות ופעילויות. הפתרון הוא רב-ממדי ואנחנו עובדים בכמה ערוצים במקביל".

- אתם יודעים כבר איך זה יתוקצב אם תחליטו להפעיל את המיזם ברחבי הארץ?

 

"אחרי הפיילוט ייבנה כל העסק. נראה לאוצר את התוצרים ונבקש תקציב. אני מניח שזה יגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים. את יכולה לקבל סדר גודל: הפיילוט עצמו עולה 5 מיליון שקל על 100 פרויקטים, בזמן שבישראל בונים משהו כמו 13 אלף. אז אמנם לא יהיה רחפן לכל בניין, אבל יהיו רחפנים באזורים צפופים ובנקודות תורפה. בשעות מסוימות יעלו לאוויר יותר רחפנים - עשרות".

"בדיוק כמו מצלמות מהירות"

 

סימן השאלה הגדול הוא כמובן כיצד ישתלב חזון הרחפנים עם תרבות הבנייה הישראלית, שלא בדיוק ששה אלי חדשנות - ואולי במידה מסוימת של צדק: "אין תחליף לגורם האנושי", אומר גורם בהתאחדות הקבלנים. "מישהו צריך להכריז אם האתר בטוח או לא".

- אין תחליף, אבל זה בהחלט יכול לעזור, לא?

"אם נצמצם אפילו באחוזים בודדים את התאונות - ברור שזה שווה, אבל בינתיים זה פיילוט, ובמקביל אנחנו מבקשים להעלות תקציבים ולפעול בכנסת כדי שיהיה פתרון משולב, ולא רק עתידני".

שאלה משמעותית נוספת בנוגע לרחפנים היא השאלה המשפטית. רשות התעופה האזרחית אמנם אחראית לקביעת תקנות בתחום, וכבר קבעה כמה כללים - למשל: שעל המפעיל לשמור על קשר עין עם הרחפן, ועל הכלי להיות לפחות 30 מטרים מעל הקרקע ולא יותר ממאה מטרים - אבל מעבר לכך, הרגולציה עדיין לא טיפלה באופן מהותי בנושא. מה דינו, למשל, של תצלום מפרויקט תמ"א 38 שכולל חלונות המשקיפים אל תוך דירות פרטיות?

"נכון", מודה כהן, "החוק הישראלי צריך להתמודד עם הסוגיה הזו, אבל מבחינתנו אין הבדל בין זה למצלמות מהירות, למשל. בעיקרון, אתרי בנייה הם אזור מבודד, ובדרך כלל לא גרים שם אנשים - כך שמצבנו טוב, אבל אנחנו בהחלט מנסים להשיג הכשרה משפטית".

כך יעבוד פיילוט הרחפנים

שלב ראשון: שיבוץ

החברה שתזכה במכרז תקצה כ-10 רחפנים שיכסו כ-100 פרויקטים שונים, בשטח כולל של 700 דונם (בהמשך, אם הפיילוט יצליח, יוקצו עשרות רחפנים כדי לכסות כ-13 אלף אתרי בנייה ברחבי הארץ)

שלב שני: תיעוד

כל רחפן ישהה כחצי שעה באוויר מעל האתר, ויצלם את מה שמתרחש באתר לפי פרמטרים של בטיחות, תקינה והתקדמות בבנייה

שלב שלישי: עיבוד

הצילומים מגיעים לחברה, שמתרגמת אותם למסקנות (למשל: פועלים ללא קסדות; מנוף ללא אבטחה; בורות, חפירות, גובה, דיוק - וכן הלאה). היא מפיקה דוח מפורט ומעבירה אותו למשרד העבודה והרווחה

שלב רביעי: הגורם האנושי

חדר פיקוח שמופעל על-ידי משרד העבודה והרווחה מקבל את הנתונים ומצליב אותם מול התקנות

שלב חמישי: סנקציות

אם מתגלים ליקויי בטיחות, פקח משרד העבודה והרווחה שולח צו הפסקת עבודה מיידי לקבלן. ליקוי חמור יותר ילווה גם בקנס כספי של 40 אלף שקל לכל ליקוי בנפרד

שלב שישי: מעקב

על הקבלן לשלוח צילומים והוכחות לתיקון הליקוי

לכתבה המלאה, לחץ כאן

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.