זרקור אנשים: לולה בן אלון

שם: לולה בן-אלון

שנת לידה:  1985

מצב משפחתי: רווקה

תפקיד נוכחי: חוקרת במעבדה לבנייה וירטואלית, הטכניון

תואר /השכלה: הנדסה אזרחית (מבנים) - תואר ראשון ובימים אלו מסיימת תואר שני

היסטוריה תעסוקתית ותפקידים קודמים

עוזרת מחקר במכון הלאומי לחקר הבנייה, עוזרת הוראה במקצועות רבים ושונים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. לפני כן, בסיום התואר הראשון, התנסיתי בעבודה במשרד קונסטרוקציות העוסק בשימור מבנים וכמהנדסת ביצוע בחברה קבלנית גדולה.

 

אג'נדה מקצועית

אני מאמינה בשילוב שבין הנדסה ויצירה. כיום בעולם כל מוצר או רעיון צריכים להיות ישימים טכנולוגית אך גם מיוצגים היטב, על ידי ויזואליה של המידע ואינפוגרפיקה. לכן השילוב ההיברידי שבין הנדסה, טכנולוגיה, אדריכלות ואמנות הולך ונהיה נפוץ יותר ויותר.

 

מה דעתך על ענף הבנייה בארץ ?

אני חושבת שנעשתה קפיצת מדרגה בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית, אך עדיין יש לאן לשאוף, ומקרי בוחן בחו"ל שיש ללמוד מהם.

 

הגאווה הפרטית שלי

הצטיינות בלימודי התואר הראשון וזכייה בתחרות "בניית המהנדס" המתקיימת מדי שנה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. בתחרות זו היינו צריכים לבנות מבנה קל (השוקל פחות מ-300 גרם) המסוגל לשאת משקל רב של עשרות קילוגרמים. לשם כך עשיתי שימוש בחומרים הלקוחים מעולם הטיסנאות ובטכנולוגיית ייצור דיגיטלית הכוללת חיתוך לייזר.

כמו כן, במהלך לימודי התואר הראשון בטכניון ביליתי יום בשבוע בתל-אביב בלימודי תעודה של אוצרות ועיצוב תערוכות. לימודי האוצרות הביאו אותי לעבודה עם קבוצה בשם art.espionage, איתם ביצעתי פרויקטים במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם.

 

הפספוס האישי שלי

משתדלת לא להסתכל על שום ארוע כפספוס. הכל - לטובה !

 

כיצד נראה יום טיפוסי בחייך ?

אני משתדלת לקום בבוקר לשייק ירוק ורבע שעה מדיטציה. לאחר מכן מגיעה לטכניון ועובדת במעבדה לבנייה וירטואלית וברחבי הקמפוס בנושא המחקר שלי. במהלך הסמסטר אני מתרגלת בין 7-10 שעות בשבוע ויש כמובן שעות קבלה, בדיקת תרגילים ומבחנים ועוד. בשעות אחה"צ-ערב אני נפגשת עם חברים או הולכת ליוגה.

 

מה היו ההתלבטויות שלך בהחלטה להשאר באקדמיה ?

בהתחלה רציתי להרשם ללימודי תואר שני באדריכלות. אך המפגש עם פרופ"ח רפאל זקס, ומגוון תחומי המחקר המעניינים המתנהלים במעבדה לבנייה וירטואלית (בראשה הוא עומד) גרמו לי להחליט להשאר בפקולטה להנדסה אזרחית. כמו כן הגישה הפתוחה והיצירתית של פרופ' זקס התאימה מאד לרצון שלי לבחון תחומים לא שיגרתיים, כמו למשל תחום הביומימטיקה (השראה מתהליכים המתרחשים בטבע). וכך, עם התחלתי את התואר השני, הוצאנו מאמר, יחד עם עם פרופ"מ יאשה גרובמן מהפקולטה לאדריכלות, בנושא "דמיון ושוני בין תהליכי בנייה אנושיים ותהליכי הבנייה של חרקים סוציאליים".

מאמר זה הוצג בכנס CRC2014 בג'ורג'יה טק, ארה"ב, וזכה לתגובות נלהבות בשל החדשנות שבו. במאמר זה סקרנו כיצד חרקים סוציאליים (נמלים, דבורים ועוד) מנהלים את "אתר הבנייה" שלהם ומבצעים את תהליכי הבנייה שלהם בהיבטים של משך ושלבי הבנייה, תקשורת ומעבר המידע בין ה"פועלים", שיטות ניהול וממשל, התמחות מקצועית של ה"פועלים", שרשראות אספקה וחומרים. השווינו כל אחד מהאספקטים הללו לזה המקביל בתהליך הבנייה הקונבנציונלי בקרב בני אדם כיום. נוצרה השוואה מרתקת המראה כיצד רעיונות הגלומים בשיטות הבנייה הביולוגיים מיושמים בפילוסופיית הבנייה הרזה (lean construction). כמו כן, ביקשנו להראות את כדאיות הבחינה של שיטות ניהול ומעבר מידע העשויות לייעל את תהליכי הבנייה שלנו, כמו סטיגמרגיה (תקשורת בלתי ישירה, דרך תוצרי העבודה עצמם) וארגון עצמי ע"י שלטון מבוזר (המביא ליצירת מערכות אדפטיביות ומאפשר, למשל, החלמה עצמית של הארגון עקב כשל). 

 

מהו BIM ? 

 BIMזו בעצם דרך לניהול המידע בבנייה (Building Information Modeling). על פי דרך זו, כל המידע הויזואלי והפונקצונלי אודות המבנה טבועים בתוך מודל דיגיטלי. באופן זה, ניתן לשתף את משאב הידע אודות המבנה בין בעלי המקצוע השונים – מתכננים, יועצים ומבצעים. המודל הדיגיטלי הוא מהימן ומתעדכן כך שאפשר להמנע מהתנגשות בין התכניות השונות של בעלי המקצוע השונים.

כמו כן, BIM  זו דרך אשר הופכת לאבן יסוד, על גביה יושתת ניהול מידע "חכם" אודות המתקן המיועד לבנייה. זה מתחבר מאד עם הכיוון כיום שהוא אל עבר תכנון ועיצוב של מבנה באופן פרמטרי (כלומר, הכנסת קלט של דרישות ואילוצי פרוגראמה, אנרגיה ואנליזה מבנית, וקבלת פלט של חלופות גאומטריות שונות לתוצר שהוא הבניין).

 
 

ספרי על עבודת המחקר שלך

המנחה, כאמור, הוא פרופ"ח רפאל זקס.

תהליך הבנייה כיום רווי בבזבוז, תחרותיות ולקיחת סיכונים. המחקר הרחב בו אני משתתפת עוסק בבחינת ההשלכות של החלטות מדיניות התקשרות וניהול בחברת הבנייה. אנו רוצים לבחון מדיניות של שותפות אל מול מדיניות של תחרותיות, אך לא תמיד ניתן לבצע את המחקר באתר הבנייה. באתר קשה להתערב בהתקשרויות כי חברות הבנייה לא נוטות לקחת סיכונים פרוצדורליים כאלו לטובת מחקר וגם מבחינה מעשית ישנם גורמים בעלי מורכבות גבוהה שקשה לבודד. ולכן - האמצעי מחקר שלנו הוא סימולציות. עם זאת, הסימולציות המסורתיות מוגבלות ולכן במחקר הספציפי שלי מה שעשינו הוא לבנות סימולציה מבוססת סוכנים (Agent Based Simulation) המדמה התנהלות של העוסקים במלאכת הבנייה בתוך אתר הבנייה.

על ידי תצפיות וראיונות עומק באתרי בנייה אפיינתי "סוכנים" שונים הפועלים באתר בנייה: מנהל העבודה, ראשי צוותים, קבלני משנה וכו'. לפי איפיון זה נבנתה הסימולציה, מוכנס קלט התנהגות הסוכנים ומשטר הניהול, התשלום ולקיחת החלטות. כמו כן, הסימולציה מסוגלת לקבל כקלט מבנה (או מס' מבנים) המיוצג באמצעות BIM   -  כלומר הגיאומטריה יחד עם המידע. המטרה היא לדמות באופן מציאותי ככל האפשר את ההתנהלות באתר לפי התנהגות הסוכנים. לסימולציה ויזואליות ברמה מאד גבוהה, הבנויה באמצעות מנוע של משחק מחשב, עם אפשרות לראות את תרשים הזרימה הנוצר ואת כמות הזמן האפקטיבי להשלמת הפרויקט, עבור כל אחת משיטות הניהול.

כיום אנחנו יכולים לדמות סיטואציה שבה ראשי הצוותים באתר מקשיבים יותר למנהל העבודה (שעיקר עניינו בדר"כ זה ללכת לפי התכנית), אל מול סיטואציה אחרת שבה הם מקשיבים יותר ל"בעלבית" שלהם (שעבורו מאד חשוב השיקול הכלכלי. נניח אם הוא קבלן ריצוף, הוא יעדיף לרוץ על מטרים ולא לסגור פינות אחורה). בהמשך נוכל לדמות מצב בו הידע אצל כל אחד מהסוכנים עשוי להיות שונה מהידע הקיים במציאות ואז לבחון כיצד התנהלות הפרויקט מושפעת ממצב בו הידע המועבר ממנהל העבודה אינו מהימן, או אינו מלא, אל מול מצב בו הידע שקוף לגמרי. זהו מחקר עם המון פוטנציאל לפיתוח ותרומה עתידית וכבר היום אושרה הצעת מחקר נוספת אשר תעשה שימוש בכלי אשר פיתחנו.

 

     

      מבט אל הסימולציה מבוססת סוכנים (Agent Based simulation) המדמה התנהלות של העוסקים המלאכת הבנייה בתוך אתר הבנייה  

 

מהו הערך המוסף בהטמעת BIM בפרוייקטי בנייה ?

אמנם ישנה השקעת משאבים בהטמעת BIM, אך ההתייעלות האפשרית כדאית לעין שיעור. למשל, באמצעות ניהול המידע ב-BIM ניתן לבצע באופן מהיר ויעיל בדיקת התנגשויות של התכניות השונות. כיום באתרי בנייה ישנה הוצאה לא מבוטלת של כספים שאני קוראת להם "קנס החלקת עבודה" - נעשתה טעות עקב חוסר תיאום בין תכניות, פתחים למערכות למשל, בעקבותיה יש לבצע עבודה חוזרת ולשלם עליה לקבלן המשנה, או לפצות אותו על הזמן האבוד בו הפועלים שלו חיכו ללא מעש. עם המעבר לשימוש ב-BIM, בדיקת המודל הדיגיטלי נעשית קלה יותר, ישנן פחות טעויות "יקרות" בעת הביצוע ונמנעת עבודה חוזרת רבה.

 

אז אם כך, מדוע כיום רוב משרדי התכנון בארץ עובדים עם תוכנות שרטוט דו מימדי, ולא מתקדמים ל BIM ?

מכיוון שהכי קל למח האנושי להשאר עם מה שהוא מכיר - גם אם השינוי יעשה רק טוב.

 

מהו הקשר שמצאת בין עולם ההנדסה האזרחית ועולם האדריכלות והעיצוב ?

אני מוצאת שיש חוסר הבנה רב בין בעלי המקצוע משני התחומים הללו וככל שחוסר ההבנה הזה יצטמצם ככה נוכל לבנות טוב יותר ויעיל יותר. פרויקטים רבים בוצעו באופן מוצלח במיוחד, בזכות התקשורת הטובה בין בעלי המקצוע השונים – מהנדסי מבנים, אדריכלים, יועצים וכיו"ב.

לכן, חשוב לי לעזור לתחומים האלו להתקרב בעצם היותי חלק ממערך ההוראה בקורסים הממזגים את הידע משני התחומים. לדוגמא בקורס תכן מבנים בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון מועברים עקרונות של תכן מבני לסטודנטים לאדריכלות. כחלק מקורס זה העברתי גם סדנאות בתכנת strap, בהן לימדנו עקרונות מידול ואנליזה מבנית במחשב. המטרה הייתה ליצור קירבה בין האדריכלים לעולם ההנדסה, ועם זאת להציג את המורכבות שבאנליזה המבנית שלא יכולה להיעשות ללא הידע של מהנדס המבנים.

כמו כן בסמסטר הקרוב אהיה עוזרת הוראה גם בקורס "BIM מתקדם". זהו קורס ייחודי המשותף לסטודנטים בתארים שני ושלישי מהפקולטות להנדסה אזרחית, אדריכלות ועיצוב תעשייתי בטכניון. בקורס משולבות הרצאות יחד עם התנסות מעשית בקבוצות מתכננים רב-מקצועיות ושימוש בכלי ה-BIM המתקדמים ביותר.

 

ספרי על פועלך בעולם האדריכלות והעיצוב ?

בשנתיים האחרונות זכיתי להוציא לפועל מספר פרויקטים עם קבוצת art.espionage. זו קבוצה מולטי דיסיפלינארית, בה אנחנו 6 יוצרים: דניאל שושן (אמן), קרן מור (שחקנית), עמית מטלון (אדריכל), שרון יאבו-איילון (אמנית ואדריכלית), מנשה נוי (שחקן ובמאי) ואני.

פרויקט מעניין שלנו לדוגמא נקרא "8cube", שהוצג במוזיאון תל אביב לאמנות במרץ 2012. בפרויקט זה בנינו מבנה בנפח של 8 קוב מ-8000 קוביות. על כל קובייה הוטבעה מילה מתוך ספר השירים של המשורר מימי הביניים "שעל איבן קאדם". אנשים יכלו להתחבר לעבודה דרך בחירת הקובייה עם המילה שהכי נגעה להם, הם יכלו לשחק עם הקוביות, להרכיב משפטים ושירים חדשים.

האם ניתן לשלב בין הנדסה אזרחית ואדריכלות 

כמובן. הדוגמא המתבקשת היא כמובן קלטרווה האייקוני, אך לא רק – גם בטכניון ישנם מספר אנשים מוכשרים שלומדים במקביל גם הנדסה אזרחית וגם אדריכלות בתקופה שנמשכת כשש שנים. התרומה בללמוד את שניהם היא ענקית. במהלך הקריירה זה קצת יותר קשה, בגלל הניתוק הקיים בארץ בין שני המקצועות. אולי בחו"ל זה קל יותר.

 

מהן שאיפותיך האקדמיות ?

להמשיך ללמד באקדמיה (אני מאד מאד מאד אוהבת ללמד), לעשות דוקטורט בתחום ולשלב בין האקדמיה לעבודת שטח בתחום המשיק בין טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב.

הוסף תגובה