טכניקת המכרז - פתרון קסם למסירת עבודה, או שמא לא

ברמה הציבורית והלאומית, יש לאמור לעיל חשיבות רבה, שכּן קיום תהליך מסירת עבודה באופן כזה מכריח את המתחרים למצות עד תום את יכולתם, כישוריהם, הידע שלהם, הציוד המכאני וכוח האדם שלהם, כדי להגיע ליעילוֹּת ונצילוּת  מקסימליות, כך שיוכלו לנקוב במחיר נמוך די הצורך שיאפשר זכייה במכרז, אך יותיר רווח מספיק ויאפשר המשך פעילות. אין ספק שהדבר גורם לניצול נכון ויעיל יותר של פוטנציאל העבודה הלאומי. הקטנת מחירי העבודה גורמת לניצול טוב יותר של התקציב הלאומי, ותורמת לשמירה על מתח רווחים סביר ועל רמת מחירים קבועה כמעט במשק הבניה כולו.

ההליך המכרזי יכול, אפוא, לשמש כלי עזר ראשון במעלה בתהליך מסירת ביצוע עבודה כלשהי, אך יעילותו של התהליך מותנית למעשה באופן מוחלט בקיום עקרונות אחדים. לא ניתן לקיים הליך מכרזי אמיתי אלא אם כן נשוא המכרז מוגדר לחלוטין. ניתן לקיים מכרז כפשוטו לביצוע עבודת בניין, למשל, המוגדרת על-ידי מערכת תכניות מפורטות לביצוע, מפרטים המתארים את העבודות והחומרים, רשימת כמויות מפורטת של העבודות והחומרים ולוח זמנים מחייב. במצב כזה לכל המשתתפים במכרז ברורה וידועה מראש העבודה שעליהם לבצע, ולא נתון בידיהם שום שיקול דעת שיכול לגרום לשינויים כלשהם בעבודה. כל שעליהם לעשות הוא לבצע את המתואר במסמכי המכרז הלכה למעשה. המחיר שנקב המשתתף במכרז כזה צריך לשקף את האופן שבו הוא מתכוון לבצע את העבודה ואת מחירי החומרים והעבודות. במצב כזה, הדרך היחידה שיש בידי הקבלן להגדיל את רווחיו היא לבצע את העבודה ביעילות הגבוהה ביותר, ולכך יש כמובן יתרון גדול ברמה הלאומית.

ככול שנשוא המכרז מוגדר פחות ומפורט פחות, כן הולכים ומתמעטים היתרונות שבהליך המכרזי. כאשר הגדרות נשוא המכרז חסרות או לקויות, חייב המשתתף במכרז להגדירן לעצמו ולהשלים את החסר, כדי שיוכל לנקוב במחיר בהצעתו. האינטרפרטציה שעורך המשתתף במכרז כדי להשלים את החסר היא סובייקטיבית. כל משתתף במכרז יניח הנחות אחרות, ויתַמחר בהתאם לכך. ככול שהחסר או הליקוי מתייחס לחלק גדול ומשמעותי יותר של הפרוייקט, כן הולך וגדל הפער בין הציפיות ורצונו של מזמין הפרוייקט (או המתכנן) לבין האינטרפרטציה הסובייקטיבית של הקבלן המשתתף במכרז, שבדרך הטבע תהיה מֵקלה יותר ומחמירה פחות, ובלבד שתאפשר לו לנקוב במחיר נמוך יותר ולִזכות במכרז.

המצב הקיצוני, מנקודת מבט זו, הוא כאשר מקיימים מכרז משולב לתכנון ולביצוע של פרוייקט מסוים. במקרה כזה, הגדרת הפרוייקט נעשית על-ידי מערכת תכניות מנחות ותיאורים מפרטיים מחייבים. במסגרת התיאור המפרטי, כלול אופיון תכנון מפורט, המגדיר קריטריונים לתכנון ולבקרת טיב וכן קריטריונים לתפקוד הפרוייקט ותחזוקתו. כמעט ואין אפשרות להגדיר ולאפיין כאן ערכים מופשטים, כגון אסתטיקה, שילוב נופי או אורבני, תחושת המשתמש וכיוצא באלה. את תכנון הפרוייקט עצמו משאירים בידי הזוכה במכרז, מתוך הנחה שהתכנון יענה על כל מערכת דרישות התכנון, התפקוד והטיב הנקובים במסמכי המכרז ובתקווה שיתן מענה סביר לערכי התכנון שאינם ניתנים להגדרה ולאפיון, ולערכים התרבותיים הנגזרים מן התכנון והביצוע.

תהליך התכנון הוא תהליך סובייקטיבי לחלוטין, שבו מביא המתכנן לידי ביטוי את הידע המקצועי שלו, את ניסיונו, את ההעזה, הדמיון והיצירתיות שלו, וזאת בתוך סד של דרישות, לוח זמנים לתכנון, לוח זמנים לביצוע, וסדר גודל של מסגרת תקציבית. כמינימום, התכנון צריך לתת מענה לדרישות היזם, לציפיותיו ולמטרותיו, תוך שמירת עקרונות הבטיחות והתקנים המחייבים ומפרטי התכן. אולם יש לזכור כי אין אנו עוסקים בתכנון וייצור מוצרי צריכה. הפרוייקטים שאנו עוסקים בהם אמורים להיות עימנו שנים רבות, לעתים הרבה יותר מתקופת חיי אדם. הם מעצבים ומכתיבים את סביבת חיינו, הם משפיעים ומעצבים את הערכים האסתטיים שלנו, את האקולוגיה של חיינו, את תרבותנו, את רמת חיינו, את בריאות הציבור ואת אורַח חייו. כל הנושאים הללו אינם מכוסים או מגובים בתקינה. התקינה נוגעת רק בחלק קטן שלהם, וגם זאת רק באותם מקומות שחייבת להיות תקינת מינימום מגבילה. הדברים מובנים כמעט מאליהם כשמדובר בתכנון אדריכלי, שבו הדמיון והיצירתיות, התכנון הפונקציונלי והאסתטיקה הם מרכיב עיקרי, אך ניתן להראות כי גם תכנון הקונסטרוקציה הוא תהליך רב שלבי שהתקינה מכסה חלק קטן שלו בלבד.

לדעתי, קביעת מתכננים בהליך מכרזי, שבו קיים פרמטר של עלות התכנון הוא מעשה חסר אחריות, הגובל אפילו בחוסר מוסריות. זהו זלזול בזכותו של הציבור לקבל תכנון טוב על-ידי מתכנן שמתאים ספציפית מבּחינה מקצועית לפרוייקט הרלבנטי, וחמוּר מזה, זהו זלזול בבטיחות הציבור. אין לי ספק, ששום נושא משרה , פרטי, ציבורי או ממשלתי, שאחראי על מינוי מתכננים, לא יעשה מכרז לרופאי לב, או למנתחי לב, על בסיס שכר הטרחה כאשר לוחץ לו בחזה. במקרה כזה, הוא ימהר לפנות לטוב ביותר ולמתאים ביותר, מפני שלב יש רק אחד, וזהו הלב האישי שלו. אם יחשוב נושא המשרה כי יש להתייחס לפרוייקט שבטיפולו באותה רמת אחריות, מסירות ודאגה, הוא לא יערוך מכרז למתכננים על-פי שכרם, אלא יבחר אותם לפי כישוריהם בלבד.