על הצורך במנהיגות הנדסית בקבלת החלטות

 הניהול ההנדסי של הפרויקטים ובעיקר ברמה הלאומית, צריך שייעשה על ידי בעלי מקצוע מתאימים (Competent Professionals) בלבד. הדברים אינם נשמעים מופרכים מראש, שכן הדעת נותנת שבכל תחום, ולאו דווקא ההנדסי, ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר רק כאשר מי שהוכשרו לכך עוסקים במלאכה.

לא יעלה על הדעת, שהחלטות בתחום הרפואה, תתקבלנה על ידי מי שאינם בעלי השכלה רפואית והידע הרפואי, אלא על ידי בעלי שררה או האחראים לתקציב. כך גם בתחומי ההנדסה - רק מי שהוכשרו לכך וניסיונם מספיק, יוכלו לנתח את הצרכים, להגות את הפתרונות, לבצע את התכנון, ולהביא את נשוא התכנון - מן הכח אל הפועל.

יאמרו שהאנלוגיה בין הנדסה לרפואה אינה מתאימה, אבל, לצערנו, לאחרונה הובהר לציבור, וחבל שבדרך הקשה והכואבת, שההנדסה אף היא עוסקת בדיני נפשות.

הציבור התרגל לקבל כמובן מאליו את המרכיבים של סביבת חיינו, ובכלל זה גם את המבנים, ומערכות התשתית הלאומית והציבורית. ברור לו, כדבר מובן מאליו, שכל אלה חייבים לאורך ימים, לתפקד ללא דופי, להיות אסתטיים ובלתי מטרידים, ואם אפשר גם לא דומיננטיים בנוף.

מאחורי כל המערכות והמבנים הללו עומדת מערכת הנדסית מסועפת, המאוישת ע"י מהנדסים בעלי כישורים גבוהים ומגוונים בכל הדרגים. פעילותם מתפרשת על פני קשת רחבה של נושאים חברתיים, כלכליים, הנדסיים וטכנולוגיים. תפקידם לאתר את הצרכים, לקבוע את המדיניות, ולהמשיך במציאת הפתרונות ההנדסיים, בתכנון מפורט וקביעת הדרכים לביצוע, וכמובן בביצוע עצמו ובתחזוקה השוטפת.

התהליך כולו משול לקרחון שרובו מתחת לפני המים, ורק קצהו העליון בולט מעליהם. החלק החשוף והנראה לעיני הציבור, הם תוצרי התכנון בלבד. כל התהליך שראשיתו באיתור הצרכים, וסופו במימוש הפתרון ההנדסי הלכה למעשה סמוי מן העין. הציבור אינו יודע ואינו מסוגל לשער את המאמץ שהושקע בתהליך כולו, הוא אינו יודע לשער את משך הזמן הנדרש לקיומו, והיקף כח האדם שעסק בכך, מפני שהמגע בין הציבור לבין הפרויקט מתחיל בדרך כלל רק כאשר מתחילה תקופת הביצוע.

אבל כבר אמרו חז"ל כי סוף מעשה במחשבה תחילה. אם ברצונך לצמצם את משך הביצוע ואת החיכוך והמטרדים לציבור, אם ברצונך לחזות מראש את כל קשיי התאום והביצוע, אם ברצונך להגיע לפתרון הנדסי יעיל, כלכלי, וברמת בטיחות גבוהה, כל שעליך לעשות הוא לקיים תהליך תכנון עקבי וסדור על כך שלביו, החל בבדיקות היתכנות, התכנון המוקדם והמפורט, כשברקע מתנהל תהליך מקביל של קבלת החלטות, ללא קיצורי דרך, ברמה ההנדסית והכלכלית. השיקולים שיעמדו בבסיס התכנון יביאו לידי ביטוי את הדרכים, הטכנולוגיה, יכולת הביצוע והמימון, התחזוקה והתפקוד.

כשמדובר בפרויקטים ברמה הלאומית הדברים מקבלים משנה חשיבות בגלל היקף הפרויקט ועלותו, פרישתו על פני המדינה, חשיבותו הכלכלית, הביטחונית, או התרבותית, מידת החיכוך שבין הפרויקט לציבור בעת הביצוע, והשפעת הפרויקט על אורח החיים של הציבור ובריאותו.

מידת האמון שהציבור נותן במתכננים ובמקבלי ההחלטות היא מוחלטת ובלתי מסויגת. לציבור ברור כי בפרויקט עוסקים אך ורק אנשים המתאימים ובעלי הכישורים הגבוהים ביותר, וכי החלטותיהם והפתרונות ההנדסיים שהם נותנים הם טובים, הבטוחים והמתאימים ביותר, והוא אינו מעלה על דעתו שיכול להיות גם אחרת, ותוצרי התכנון עלולים להיות לקויים. עלינו, הקהילה ההנדסית, לעשות כל שביכולתנו כדי לענות לציפיות הציבור.

לשם כך על הדרג התכנוני לשים דגש על הכושר והיכולת ההנדסית, האישית והקולקטיבית, על היצירתיות וההעזה המושכלת, על החזון ההנדסי, על היושרה המקצועית (Professional Integrity) על שמירת האתיקה המקצועית וקיום עזרה הדדית בתוך צוות התכנון, וכל זאת תוך שמירה קפדנית על החוקים, התקנות והתקנים.

על הדרג התכנוני להקפיד על קיום תהליך קבוע של השתלמות והתעדכנות בתחומי המקצוע ומצב הידע כדי להשתדל ולהמצא תמיד בחזית הידע ההנדסי.

במקביל, דרג מקבלי ההחלטות חייב לשים דגש מיוחד על קיום יוזמה מתמדת וחזון אסטרטגי, תהליך סדור של איסוף וניתוח נתונים, קיום מערך ניתוח כלכלי, חברתי, הנדסי ויחסי הגומלין ביניהם, תוך הקפדה על היושרה המקצועית.

מערכת קבלת ההחלטות ההנדסיות ברמה הלאומית היא אינטרדיסציפלינארית, והיא נדרשת לעסוק ולקבל החלטות בתחומים שונים ומגוונים. במציאות הישראלית ניתן משקל גדול ביותר למשרד האוצר שמעסיק רפרנטים מקצועיים לכל פרויקט ופרויקט עפ"י הנדרש. כעקרון זו יכולה היתה להיות גישה נכונה, אלמלא בפועל קיימת זכות וטו של האוצר, ואלמלא העובדה שכל נושא הנדסי מאופיין ע"י פרמטרים רבים הנדסיים, חברתיים וכלכליים שלובים זה בזה.  להובלת נושא או פרויקט הנדסי דרושה מנהיגות הנדסית ובצידה גזבר טוב ולא ההיפך.

המערכת שלטונית תקינה חייב להתקיים מבנה היררכי שמאציל סמכויות. משנקבעה מדיניות הפיתוח עפ"י הצרכים החברתיים, הכלכליים, הביטחוניים או התרבותיים, יקבע תקציב לכל משרד ממשלתי או יחידה ממשלתית עפ"י תחזית ופרוגרמה שתוכן ע"י כח אדם הנדסי מקצועי עפ"י סדר עדיפויות הנדסיים. מרגע שנקבע התקציב יש לאפשר לדרג ההנדסי האחראי חופש שיקול הדעת וחופש החלטה לגבי סדרי עדיפויות ואופן ניצול התקציב.

כל עוד לא נוצרת או לא צפוייה חריגה בתקציב, יש לדווח לדרג הממונה, והוא מצידו צריך לבדוק ולוודא כי התכנון וניצול התקציב אינו חורג בגודל או במטרה מן הפרוגרמה האסטרטגית אם לא ישכיל הדרג הממונה לתת אמון מלא ובלתי מסויג בדרג ההנדסי, אנו נידונים לכך שאת ההחלטות ההנדסיות יעשו נושאי מישרה שאינםבעלי הידע המקצועי ההנדסי הנדרש אלא כלכלנים, רואי חשבון ועורכי דין, בעלי מעמד ודרגה ניהולית גבוהה. באותה מידה ובו בזמן, אנו נידונים לסרבול והתעצמות הבירוקרטיה ההנדסית, במסווה של קיום תהליכים סדורים לקבלת החלטות, ושמירת תקנת הציבור טובתו ובריאותו. כל אלה אופיניים למערכת ניהולית העוסקת בנושא הנדסי אך מופעלת ע"י נושאי משרה שאינם בעלי מקצוע הנדסי רלבנטי.

לצערנו המערכת ההנדסית מוצאת עצמה כיום, במקרים רבים מדי, נסוגה בפני הכוחות הבירוקרטיים, שבחלקם הם פסאודו-הנדסיים, שרק הולכים ומתעצמים, ותחת מסווה של שמירה על האינטרס הציבורי ורווחת הפרט, למעשה טווים רשת של מגבלות הנדסיות ואחרות, ומערכת סבוכה ביותר רבת שלבים וכמעט בלתי אפשרית, של הליכים לאישור.

מערכת בירוקרטית שמתחזה לפועל בשם טובת הציבור משולה למערכת קורי עכביש עשויים זהב - אך אלה עדין קורי עכביש, כשהם עוברים על מינון מסוים הם יהפכו ממערכת מרסנת ומבוקרת למערכת שולטת וחוסמת.

על רקע האמור לעיל אפשר להסביר את שקורה במדינה (ולמעשה, מה שבעצם לא קורה), בעניין פרויקטי תשתית שונים בתחומי התחבורה, התפלת מים, ביוב ארצי ועוד. ולהיזכר בנוסטלגיה בכושר ההחלטה הפוליטי והכלכלי, ובגיבוי המלא, שנתן הדרג המחליט לדרג המקצועי ההנדסי בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה, כשבוצעו בארץ פרויקטים רחבי הקף בכל תחומי התשתית הלאומית, בלי פרופורציה לעוצמתה הכלכלית של המדינה באותה עת.

הוסף תגובה
צור קשר