לא רק בערים חכמות: איך לתכנן פרויקט בנייה באופן חכם יותר?
לא רק בערים חכמות: איך לתכנן פרויקט בנייה באופן חכם יותר?
מאת: ניב כהנוביץ'
בניית ערים חכמות הן העתיד בתחומי הבנייה והתשתיות אך לא צריך לחכות להן כדי לתכנן כבר היום באופן חכם יותר את פרויקטי הבנייה והתשתיות ולחסוך במשאבי זמן ועלויות. סטיב בלאם, סגן נשיא של חברת אוטודסק, שהגיע לאחרונה לישראל לחנוך את פורום BIM ישראל, מספר איך מודל BIM שמאפשר תיאום ותכנון טוב יותר בין כל השותפים לפרויקטי בנייה ותשתיות מצליח לעשות זאת.
כאשר יוזמים ומבצעים פרויקט כלשהו, החל מבניית בניין, דרך הקמת תשתיות כגון גשרים ומסילות רכבת ובעיקר כאשר מדובר בבניית עיר חכמה, מדובר תמיד על המון גורמים השותפים לפרויקט שחייבים תיאום ביניהם. התיאום מתחיל בשלב היזמות, עובר לתכנון וממשיך לביצוע.
בישראל השיטות תקועות כבר עשרות שנים
כמעט כל מי שנשאל אומר כי בישראל שיטות הבניה והתיאום תקועות במקום כבר עשרות שנים ועקב כך יזמים של פרויקטים מתקשים בתיאום בכל השלבים, מאבדים זמן רב במהלך הפרויקט, עושים טעויות ומאבדים כסף רב בדרך.
"הפריון בענף הבניה בישראל נמוך בכ- 40% בהשוואה למדינות OECD. זמן הבניה בישראל כפול בהשוואה למדינות אלו ומדד חוסר היעילות נע בין 8%-13%", דברים אלו אמר אורי דורי, לשעבר יו"ר התאחדות בוני הארץ באירוע השקת פורוםBIM ישראל ביוזמת חברת תים, אוטודסק ומרכז הבניה הישראלי.
ייתכן שצמצום הפערים בין ישראל למדינות אחרות עליהם מדבר דורי בתחום הבניה יצטמצם באמצעות שיטת BIM - Building Information Modeling אשר נועדה ליצור תיאום ושילוב נכון בין כל גורמי התכנון והביצוע בפרויקטים של בניה ותשתיות. מדינות מערביות רבות כבר אימצו את מודל BIM כאמצעי לשיפור וייעול פרויקטים. האם ישראל תלך בעקבות אותן מדינות? ימים יגידו.
באירוע השקת פורום BIM ישראל אמר גיל גבע, יו"ר ומנכ"ל קבוצת תדהר, הנחשבת לחלוצה ביישום BIM כי "תדהר החלה עם יישום BIM כבר לפני מספר שנים מתוך הבנה כי עיקר הערך והנזק נמצא בשלבי התכנון. כולם מתוסכלים מרמות תכנון , חוסר תיאום בתכנון, טעויות תכנון ועוד. בפרויקט גדול שיש לנו בראש העין עם אלף יחידות דיור הצלחנו לצמצם שלבים שלוקחים בד"כ שנה וחצי עד שנתיים לכ- 7 חודשים בלבד".
"ברוב המדינות בעולם המוטיבציה לאימוץ BIM מגיעה דווקא מכיוון הרשויות, מכיוון שהן למעשה המשקיעות הגדולות ביותר בפרויקטים של בינוי כאשר הן דורשות עבודה במודל BIM מהחברות המתכננות ומבצעות את הפרויקט ", אומר סטיב בלאם, סגן נשיא חברת אוטודסק בראיון לאתר CivilEng במהלך ביקורו בישראל והשתתפותו בכנס פורום BIM.
לדברי בלאם, "אין זה מפתיע שהתקן הראשון שיצא ל - BIM הוא של ה - GSA - מינהל השירותים הכללי של ממשלת ארה"ב, שהוא למעשה הבעלים של כל הבניינים והקרקעות. הם הבינו את היתרון של BIM כדי לנהל את כל פרויקט הבניה, התשתיות, והקרקעות שלהם. הם זיהו כי כל שיפור ביעילות שיושג ישפיע באופן דרמטי על הכלכלה של כל המדינה. קטאר היא דוגמא נוספת למדינה שאימצה את BIM - כדי לעמוד בלוח זמנים צפוף של הקמת תשתיות למונדיאל. 21 מקדחות ענק שחופרות במקביל פרויקט חסר תקדים להקמת רכבת תחתית חדשה, הוא פרויקט אחד שמספק לה מוטיבציה מצוינת לשימוש ב- BIM".
כיצד משתנה שיטת העבודה?
"בטרם אימוץ BIM רבות מההחלטות על פרויקטים מתבצעות בעשרות ישיבות, אליהן כל גורם מגיע עם ניירות עליהם מוצג מודל דו מימד. בעקבות כך הזמן הנגזל והטעויות שנוצרות הן עצומות. מספיק לדמיין מה קורה כאשר מתחילים לבנות קניון חדש ומגלים שמערכת המיזוג עוברת בדיוק איפה שהחשמל אמור לעבור. על פי BIM - עם עבודה במודל תלת מימד ונתונים זמינים בכל מקום ובכל זמן, אפילו הקבלן יכול להגיע לאתר, לפתוח את המודל בטלפון הנייד שלו ולראות אם הבינוי בשטח תואם לתכנון".
בלאם מוסיף ומציין כי "יש לנו לקוחות שמשתמשים בה לתכנון כבישים - הם מייצרים מודל תלת מימדי של הדרך עם שכבות, עליהן מבצעים סימולציות של עומסי תחבורה בהתאם לתרחישים שונים של גידול האוכולוסיה. הם מבצעים סימולציה של מערכות החשמל והביוב שמתחת לדרך - כי כשיש לך מודל תלת מימדי אתה יכול להסתכל מתחת לדרך ולא רק מעליה. כשאתה משלב את זה עם הבניינים שאתה בונה, אתה יכול להתחיל לדמות את העיר לפי הזמנים בהם אנשים נוסעים או חוזרים מהעבודה. אתה יכול להתחיל לראות את התוצאות של התכנון שלך מראש".
כיצד BIM יכול להשתלב בעיר החכמה?
בלאם: "העיר החכמה עוסקת בתכנון העיר כך שיהיו יתרונות ורווחים לרשות המנהלת אותה וכמובן גם לתושביה. BIM היא אחת הדרכים לוודא כי התכנון נעשה מתוך נקודת מבט אחידה ומאוחדת המשלבת את כל תהליכי התכנון, העיצוב והביצוע, כולל תיאום בין כל הגורמים הרבים השותפים לפרויקט בזמן הפרויקט ולאחריו, החל מקבלני השלד ועד מתקיני מערכות ההתראה. עם BIM כולם עובדים על אותה תכנית בתלת מימד, עם אפשרות לבצע סימולציות שונות ולא באמצעות סדינים של תכניות על נייר בהם כל שינוי לא מתעדכן אצל כולם. ההתייעלות לא נוצרת רק בשלב הבנייה, אלא גם בניהול ותחזוקת המבנה עשרות שנים אחר כך. מודלים שמייצגים מה נבנה, כיצד נבנה, ואיך יש לתפעלו חוסכים כל כך הרבה כסף בתחזוקה"
האם ל- BIM יש השפעה על איכות הסביבה ?
"אחת מהעלויות הגדולות ביותר בפרויקטי בנייה ותשתית היא פסולת הבנייה, הנוצרת הן על ידי שימוש בחומרים לא נכונים או בניה של קירות או חיפוי במקום הלא נכון. חברות מוסיפות לתקציב שלהן לפעמים 10%- 15% רק עבור טיפול בפינוי פסולת, אשר פוגעת כמובן גם באיכות הסביבה".
בהתבסס על היכרותך במדינות אחרות שקבעו את BIM כסטנדרט או בחוק, כיצד לדעתך ניתן לחולל שינוי בישראל?
"בישראל אני שומע שיש תסכול מסוים שאין הכוונה מלמעלה, כפי שקורה במדינות מסוימות. לכן צריך לראות איך עובדים מלמטה למעלה כדי לקדם סביבת עבודה מבוססת BIM. שמעתי היום בכנס התעניינות רבה בקרב יזמים וקבלנים ואני מאמין כי דחיפה מלמטה תביא להרחבת האימוץ. במקביל לכך, כפי שנעשה במדינות אחרות - אימוץ BIM עבור פרויקטים ממשלתיים וציבוריים יניע את כלל השוק. אני יודע שיש בישראל התחלה של שימוש במודל גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי ואני מניח שהמגמה תמשיך כי הרווח של כולם ברור".
אין תגובות