מנצלים את זכויות הבנייה: המגדלים הישנים מיישרים קו

מעקב אחרי קו הרקיע של גוש דן חושף את תנופת הבנייה הבלתי פוסקת, שבה גורדי שחקים מחליפים בנייה נמוכה. אולם מי שעוקב אחר קו הרקיע בתקופה האחרונה יוכל לזהות מגמה חדשה: קומות חדשות נבנות על מגדלים קיימים שהולכים וגבהים. הסדרת זכויות הבנייה במרכזי העסקים הראשיים בגוש דן, יחד עם בולמוס בניית שטחי המשרדים הגבירו את התמריץ להגבהת המגדלים, אלא שהבנייה הזו מציבה אתגרים הנדסיים, טכניים וכלכליים ליזמים.

עם המגדלים שגבהו לאחרונה נמנים מגדל אדגר 360 ברחוב השלושה בתל אביב, שגבה מ־16 קומות ל־36, מגדל איילון של רוגובין תדהר ברמת גן, שהוגבה מ־17 קומות ל־35, ובית הקריסטל בתל אביב, ומספר לא מבוטל של פרויקטים מסוג זה כבר נמצאים בשלבים שונים של תכנון ופיתוח כמו בית גיבור ספורט ובית אנגל ברמת גן ומבני גזית, מגדל הראל.

תוספת הקומות מאפשרת לנצל את השטח ביעילות רבה יותר. לדברי סגנית מהנדס העיר תל אביב אורלי אראל, תוספת הקומות מתאפשרת בעיקר בזכות תוכנית המתאר שמספקת ליזמים ודאות תכנונית. לדבריה, ניתן לבנות תוספות בכל האזורים שסביב איילון, כלומר באזור יגאל אלון ונחלת יצחק, המסגר, יצחק שדה. כך גם בנוגע לקריית עתידים, רחוב אילת ודרך שלבים. גם לאזור התעסוקה של רמת החייל יש תב"ע לפני הפקדה שתאפשר תוספת זכויות.

העירייה מרוויחה מהמהלך תוספת עסקים שנכנסים לעיר והגדלת תשלומי הארנונה, ובמקרים רבים היא אף זוכה להזדמנות חד־פעמית לחדש את פניהם של מבנים ישנים ולחייב את היזמים בפיתוח סביבתי.

גל הפיתוח הזה מתאפשר הודות לעובדה שמגדלים רבים כוללים אופציית התרחבות. לדברי האדריכל גיא מילוסלבסקי, האחראי על תוספת של 8 קומות ו־9,500 מ"ר לבית גיבור ספורט ברמת גן, "היום מאוד מקובל לבנות ולהשאיר אופציה להתרחבות לפחות ברמת הקונסטרוקציה. פעם לא תמיד השאירו את האופציה הזו פתוחה, ולכן הבדיקה הראשונה והחשובה ביותר היא הבדיקה הקונסטרוקטיבית, אם המבנה לא מסוגל לשאת תוספת קומות הוא יבוטל". לדבריו, מלבד חיזוק הקונסטרוקציה, המהלך מצריך לתכנן מחדש גם את החשמל, המיזוג, האינסטלציה והגדלת החניון, וכל זאת תוך כדי מינימום פגיעה בשלוות השוכרים הקיימים.

לכתבה המלאה, לחץ כאן

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.