מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט
א. מינוי מומחה מטעם בית המשפט - לשם מה?
1. רוכש דירה אשר מגיש תביעה לבית המשפט לפיצויים בגין ליקויי בניה, מצרף, לתביעתו, בדרך כלל, חוות דעת של מומחה מטעמו התומכת בטענותיו ומפרטת את הליקויים והסכומים הנדרשים לתיקונם ו/או את ירידת הערך שנגרמה לדירתו או לביתו.
2. הקבלן, כמשקל נגד, לאחר קבלת התביעה, מגיש חוות דעת נגדית של מומחים מטעמו על מנת שיוכל להתגונן כראוי בפני התביעה.
3. הניסיון מראה, כי ברב המוחלט של המקרים, קיימים פערים כספיים משמעותיים בין חוות הדעת של המומחה/ים מטעם הדייר לבין חוות הדעת של המומחה/ים מטעם הקבלן.
4. השופט היושב בדין, אינו מהנדס בנין ואינו שמאי מקרקעין, אין לו את הידע המקצועי הדרוש כדי להחליט מי מבין שני המומחים צודק יותר ומי העריך נכון יותר את עלויות התיקון ו/או ירידת הערך, ולשם כך,והוא נזקק לקבלת חוות דעת אובייקטיבית של מומחה בלתי תלוי- הוא המומחה מטעם בית המשפט.
5. בע"א 61/84 ביאזי נגד לוי הסביר בית המשפט הנכבד את צורך במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש באומרו:" שופט אינו יכול להיות מומחה בכל נושא, ולכן, כאשר מתעוררת במשפט הנדון לפניו שאלה שבמדע או במקצועיות מובהקת, כמו קביעת דרגת נכות מבחינה רפואית או שומת מקרקעין או בדיקה בליסטית של כדור שנורה מכלי נשק, הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטייה לקבל את חוות דעת המומחה, שנבחר לשם כך על ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית".
7. כיום, ברבים מבתי המשפט, משמוגשת תביעת ליקויי בניה, מיד נכנסת לתמונה המחלקה לניתוב תיקים (מנ"ת) הקיימת בבתי המשפט, אנשיה בוחרים מומחה/ים מתוך רשימת המומחים הקיימת אצלם, בהתאם לסוג חוות הדעת שצורפו לתביעה (הנדסית ו/או שמאית בד"כ) ותוך זמן קצר, נשלחת לבאי-כוח הצדדים בתיק, החלטה מובנית הקובעת את מינוי המומחה, עלות שכרו, (שבדרך כלל, בשלב זה, מושת בחלקים שווים על שני הצדדים וכיום הוא עומד על סך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ לכל צד) לוחות זמנים להגשת מסמכים למומחה והגשת חוות דעת .
8. בדרך כלל, נקבעת בהחלטת המנ"ת זכות הצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה לאחר קבלת חוות דעתו.
9. בתי המשפט נוהגים לעודד את הנוהג של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, בעיקר משיקולים של יעילות וחיסכון בזמן. בע"א 680/87 המגן בע"מ ואח` נ. אליהו נפסק: "ראוי לעודד הליך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שכן הדבר מקל על הדיון, מייעלו ומקצרו ומאפשר לבית המשפט להיעזר בבעל מקצוע שהוא אובייקטיבי, נעדר נגיעה לעניין הנדון ולבעלי הדין ובוחן את הסוגיה כשופט עצמו, ללא משוא פנים".
10. על אותה הלכה חזר ביהמ"ש גם בע"א 605/88 תבורי בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נגד מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח` שם נפסק: "בעקבות ע"א 323/85 מדינת ישראל נגד מזרחי פד"י ל"ט (4 ) 185:" מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינוי כזה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים".
11. החלטה נוספת באותו עניין ניתנה גם בע"א 558/96 וע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל ואח` שם נפסק:" בדבר כוחה המחייב של חוות הדעת, נקבע בפסיקה כי: "מינוי מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו“. (ע"א 521/77 ברוור נגד רשות הנמלים פד"י ל"ב(1) עמ` 416)
ב. המומחה המתמנה הוא בבחינת "זרועו הארוכה" של בית המשפט וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד
1. המומחה מטעם ביהמ"ש משמש כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט והוא מספק לביהמ"ש את "המטריה המקצועית" של התחום בו עוסק התיק המונח בפני בית המשפט. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נהנית ממעמד מיוחד, בהבדל מחוות הדעת המומחים מטעם הצדדים באותו תיק.
2. כבוד השופט ענבר כינה את המומחה מטעם ביהמ"ש כ"יד ימינו" של ביהמ"ש בפוסקו בתא (י-ם) 7152/05 מאיר פרץ נ` עיריית ירושלים הוועדה המקומית לתכנון ובניה :"החובה לנהוג ללא משוא פנים מוטלת גם על מומחה הממונה על ידי ביהמ"ש. מומחה כזה מהווה את יד ימינו של ביהמ"ש ובתור שכזה כפוף לכללי הצדק הטבעי".
3. על המעמד המיוחד של חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש ניתן ללמוד גם מפסק הדין בעניין ת.א 163882/07 (שלום תל אביב) ראן ויואל דנאל ואח` נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ שם פסק ביהמ"ש :"הכלל הוא שלחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט יש מעמד מיוחד, ואין לסטות ממנה אלא אם היא לוקה בטעות בולטת".
4. על רעיון זה, וביתר הרחבה נפסק בתיק שכירות 101/95 טורקלראוב יצחק נ` מ"י, ע"י כב` השופט גולדין: "חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט היא ראיה ככל הראיות, אולם בפסיקה החדשה של בית המשפט העליון נקבע מפורשות, כי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בד"כ את מסכת העובדות הרלוונטית והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה ".(ראה: ע"א 1240/96, ע"א 558/96 הנזכר לעיל; באותו פסק דין הודגש, כי: "חוות דעת מומחה נסמכת, מטבע הדברים על שני עמודי תווך מרכזיים: עובדות והערכות... עם מינוי מומחה כמוסכם על הצדדים לדיון המשפטי, יש בהסכמה ובהסמכה זו כדי לתת תוקף מחייב לא רק לעובדות שעתיד המומחה להציג לפני בית המשפט, אלא גם להערכות המקצועיות הנילוות אליהן".
ג. בית המשפט יאמץ, בדרך כלל את ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט
1. הגישה של אימוץ חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש כ"ברירת מחדל" באה לידי ביטוי, בין היתר, ברמ 5171/07 אלי מנשה נ` הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון שם נפסק ע"י כבוד השופטת מרים נאור :"כידוע, עפ"י ההלכה כשממנה בית משפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן".
2. על עמדה זו חזר ביהמ"ש העליון בע"א 558/96 וע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל ואח` וקבע:" משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם נראית לו סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...". בהמשך פסק דינו קבע ביהמ"ש הנכבד:" וכך נקבע משקלה ומעמדה של חוות דעת מומחה במסגרת הכרעתו של בית המשפט: "אינני רואה כל אפשרות שאנחנו בערעור נתערב בענין זה, אחרי שמומחה, שבנייטרליות שלו אינו מטיל ד"ר קלוג כל ספק, בירר את הענין לפרטיו, וכן עשה השופט המלומד בפסק דינו על יסוד חוות-הדעת. בא כוח המערערים היה צריך להראות לנו שד"ר לפמן עשה בחוות דעתו שגיאה גסה עד כדי כך, שנוכל אנחנו, החסרים ידיעה מקצועית במדע או ברפואה, לומר שדעתו מופרכת". (ע"א 167/59 בורונובסקי נ` עירית תל-אביב-יפו פד"י י"ג ,1234 1233.
3. עמדה זו של בתי המשפט בוטאה גם בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. מונטי רבי שם נקבע: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת שלא לעשות כן. לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן .
ד. בית המשפט איננו חייב לאמץ את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט
1. כאמור, המומחה מטעם ביהמ"ש, מתמנה על מנת לעזור לביהמ"ש להבין את המטריה בתחום המקצועי של המומחה, אולם ביהמ"ש איננו בבחינת "חותמת גומי" ואינו מאמץ באופן אוטומטי את קביעותיו של המומחה. ביהמ"ש הוא הפוסק והמחליט האחרון אם לקבל את חוות דעת המומחה, כולה או חלקה ו/או במקרים קיצוניים, אף לדחותה.
2. בבר"ע 201098/98 אברהם כהן נגד אורן סבינה ואח` פסק ביהמ"ש המחוזי: "מומחה שנתמנה מטעם ביהמ"ש פועל כידו הארוכה של ביהמ"ש, אך אינו נכנס בנעליו וביהמ"ש הוא הפוסק האחרון. ביהמ"ש רשאי לאמץ את חוות-דעת המומחה, לא לאמצה או לאמץ חלקים שבה"
3 עמדה זו באה לידי ביטוי גם בת.א. (חי) 1373/88 ארז איתן ואח` נגד דניה סיבוס ואח` (לא פורסם נפסק בעמ` 2 ) "נכון הוא שבית משפט אינו חייב לקבל חוות דעת כולה או חלקה, ובלבד שסברתו של בית המשפט וסיבותיה יעמדו במבחן ההיגיון". ע"א 644/77 פ"ד ל"ג (704,)3 בעמ` 710 ו`.
4. על אותו רעיון, ובהרחבה יתרה חזר ביהמ"ש העליון בע"א 558/96 וע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל ואח` שם נפסק : " מכל מקום הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות הדעת או לדחותה נתונה לשופט היושב בדין". בהמשך פסק דינו קבע בית המשפט: " משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות הדעת של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח` נגד עירית ראשון לציון פד"י מ"א(133)1, 139"
5. מקרה נוסף, מיני רבים בו חזר ביהמ"ש על עמדתו זו נדון בת.א 163882/07 (שלום תל אביב) ראן ויואל דנאל ואח` נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ בו פסק: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ מימצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות הדעת של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".
(ע"א 3056/99 שטרן נ` המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נ"ו (2) 936).
ה. אפשרויות תקיפת ו/או שינוי קביעות המומחה מטעם בית המשפט
1. חוות דעת המומחה, עם כל הכבוד לה, אינה חסינה בפני ביקורת עניינית, היא איננה בבחינת "לוחות הברית", כזה ראה וקדש וניתן לנסות ולתקוף אותה, בכלים החוקיים ובדרכים המשפטיות המקובלות.
2. כפי שכבר צוין לעיל, קיימת אפשרות להפנות למומחה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה בניסיון לקעקע את קביעותיו. השאלות צריכות להיות ענייניות שמשולבת בהן הוכחה בדבר טעות אפשרית של המומחה,כגון: אי תחולת תקנה או תקן עליו הסתמך המומחה בחוות דעתו, טעות בתמחור בניגוד למחירונים קיימים ועוד. אין כל טעם להפנות למומחה שאלה סתמית בנוסח: "מדוע הערכת את הליקוי ב500 ₪ בלבד?".
3. לאחר מיצוי שלב שאלות ההבהרה, במידה וצד כלשהו סבור כי המומחה התחמק מלהשיב על שאלה מסוימת, או השיב לה בצורה חלקית ו/או השיב לא לעניין, שמורה בידי כל צד הזכות להזמין את המומחה לחקירה בבית המשפט.על החקירה להיות עניינית, מקצועית ושיש בה כדי לסתור את קביעותיו וממצאיו של המומחה. במידה ולצד אין את האפשרות לקעקע את קביעות המומחה- ייטיב לעשות אם יימנע מהזמנת המומחה לחקירה, יחסוך מזמנו של בית המשפט ויחסוך גם את כספי לקוחותיו.
4. על הכלים העומדים לרשותם של הצדדים לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נאמר בע"א 558/96 וע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל ואח` : "כפועל יוצא ממינוי של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. מאידך גיסא, מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה... והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו... עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות, מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטויין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונליות של מסקנותיו". (ע"א 323/85 מדינת ישראל נגד אברהם אליהו מזרחי פד"י ל"ט (94 עמ` 185 בעמ` 189).
5. ביהמ"ש העליון בע"א 680/87 המגן חברה לביטוח בע"מ נ` יוסף אליהו, אגב הפניה לפסק דינו של הנשיא שמגר ב בע"א 402/85 מרקוביץ ואח ` נ` עירית ראשון לציון , הביע את זכותם של הצדדים לדרוש הבהרות מהמומחה ואף לחקור אותו בבית המשפט בפוסקו: "הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד, כאמור בתקנה הרלוואנטית, ואף לחקור אותו, כפי שעולה מפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971. אולם יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת".
6. על ההלכה בדבר הזכות לחקור את המומחה מטעם ביהמ"ש חזר ביהמ"ש גם בת.א. (י"ם) 24905/99 בכר משה ואח` נגד חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ שם נפסק:" הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה... והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו... עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות, מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונאליות של מסקנותיו" (ע"א 323/85 מדינת ישראל נ` אברהם אליהו מזרחי, פ"ד לט(189 ,185 (4), צוטט ע"י כב` השופט י` גולדברג בענין ע"א 1240,558/96 חברת שיכון עובדים נ` רוזנטל חנן ו-32 אח`, פ"ד נב(4) 563 , 570-571).
ו. מידת התערבותה של ערכאת הערעור בקביעות בימ"ש קמא המתבססות על חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש
1. ערכת הערעור, לא תמהר, על נקלה, להתערב בקביעותיה של הערכאה דלמטה, אשר התבססה על קביעותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש, וגישה זו הובעה בשורה ארוכה של פסקי דין אשר ניתנו על ידי הערכאות השונות.
2. בע"א 680/87 המגן בע"מ ואח` נ. אליהו מ"ו (154,)4נפסק: " מקום שהערכאה קמא פסקה על סמך דברו של המומחה, מצומצמת מידת ההתערבות של ערכאת הערעור. היא לא תתערב, אלא אם כן נראה לה שהמומחה שגה עד כדי כך שאפילו בית המשפט, החסר ידע מקצועי באותו תחום, יוכל לומר שדעתו של המומחה מופרכת".
3. על עמדה זו חזר ביהמ"ש גם בת.א. 60048/04 עזוז עזרא נגד גורל יוסף שם פסק :"כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. מאידך, מצטמצמת יכולתם לשכנע את ביהמ"ש בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. בנסיבות כאלה, על מנת לערער על פסק הדין יהיה צריך להראות לביהמ"ש שלערעור כי המומחה עשה בחוות דעתו שגיאה גסה עד כדי כך, שיתאפשר לביהמ"ש , שהינו חסר ידיעה מקצועית בתחומו של המומחה, לומר שדעתו מופרכת".
4. עמדת ביהמ"ש העליון בנושא הובעה גם בע"א 558/96 וע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל ואח`: שם נפסק: "קביעותיו של בית משפט קמא הן בעיקר קביעות של עובדה שבית משפט זה איננו ממהר, להתערב בהן, בעיקר כשמדובר בקביעות המתבססות על חוות דעת של מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת בעלי הדין" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד רבי ואח`. סיכם נושא זה בצורה קצרה ועניינית השופט זמיר באומרו: " סיכומו של דבר, לא מצאנו בנסיבות המקרה עילה לסטות מן הכלל, לפיו בית המשפט לערעורים אינו מתערב בעניינים של עובדה ובמסקנות המתבססות על העובדות שנקבעו על ידי מומחה מוסכם" (ע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נגד יצחק מאיוסט ו-39 אח` דינים עליון כרך לד 611 פסקה 8).
5. דברים החלטיים ומרחיקי לכת יותר באשר לכוחה של חוות דעתו של מומחה מוסכם מובאים על ידי פרופ` א. הרנון בספרו דיני ראיות (חלק שני, הוצאת תשל"ז), בעמ` 307:
" פסק בית המשפט על סמך דברו של המומחה המוסכם לא יתערב בית המשפט לערעורים אלא אם נראה לו שהמומחה עשה שגיאה גסה עד כדי כך שאפילו בית המשפט החסר ידע מקצועי באותו תחום יוכל לומר שדעתו מופרכת ".
ראה גם לוי קבלני בנין בע"מ נ` אבו חמוד, ע"א 821/88, פד"י מד(2) 771).
ז. האם המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט הם באמת נייטרליים וללא משוא פנים לחלוטין?
1. נושא זה הנו בבחינת "פרה קדושה" שאין מדברים עליה "בקול רם" אלא בחדרי חדרים ובשיחות פרטיות בין בעלי המקצוע השונים.
2. כמי שעוסק בתחום מזה עשרות שנים, הן כמייצג רוכשי דירות בתביעות כנגד קבלנים והן כמייצג קבלנים בפני תביעות של רוכשי דירות המוגשות נגדם, ו/או בתחום התביעות של שיפוצים/הרחבות בניה וכו`, נתקלתי לא אחת בחוסר איזון מצד המומחים שמונו על ידי בתי המשפט והנטייה הייתה, בד"כ , לטובת הקבלנים. מודגש בזאת, ועל מנת למנוע כל ספק, בל יתפרשו דברי אלה, חלילה, כבאים להטיל דופי בכלל ציבור המומחים מטעם ביהמ"ש, שרובם ככולם עושים את מלאכתם נאמנה ובצורה מקצועית.
3. השיטה בה מתמנים המומחים מטעם בית המשפט, אשר כלל לא ברור לכותב המאמר מי וכיצד ועל פי אילו קריטריונים מצרף אותם לרשימה של המומחים מטעם בית המשפט, מעמידה את ציבור המומחים בפני דילמה קשה ביותר. מצד אחד , מטבע הדברים, כמו כולנו, הם דואגים לפרנסתם ומעונינים למקסם אותה ככל האפשר וזה לגיטימי לחלוטין. מצד שני חובה עליהם להיות אובייקטיביים וללא משוא פנים וכן מתחיל ה”CATCH”.
4. המינוי כמומחה מטעם ביהמ"ש מספק למומחים המתמנים שני דברים עיקריים : פרנסה טובה והכרה מקצועית בהם כמומחים המתמנים על ידי בתי המשפט. עצם מינויים מעלה את קרנם בעיני המעורבים בתחום ובכלל בקרב כלל הציבור. ידוע לכותב המאמר על מספר לא מועט של מומחים אשר כתוצאה מהעובדה שקיבלו מינויים רבים מטעם ביהמ"ש, הם חדלו לערוך חוות דעת מטעם צד זה או אחר, מה שנהגו לעשות בעבר לפני שהחלו לקבל מינויים מטעם ביהמ"ש בצורה מסיבית, ומתמקדים כיום אך ורק בטיפול במינויים מטעם ביהמ"ש. מצב זה הפך מבחינתם ל"סטטוס".
5. הדילמה בפניה עומד המומחה מטעם ביהמ"ש הנה קשה ביותר בעיקר מהפן "הכלכלי" . אם מומחה פלוני, יפסוק סכומים גבוהים מאד בליקויי בניה בגין ליקוי זה או אחר, יצא לו שם של "מומחה של דיירים", והחברות הקבלניות ועורכי הדין שלהם יעשו כל אשר לאיל ידם כדי לטרפד את המינוי של אותו מומחה ו/או לבטלו.
6. הסיכוי, שאותו מומחה יפגוש בעתיד הקרוב את אותו תובע בתיק נוסף של ליקויי בניה, מטבע הדברים, זעום ביותר, אלא אם כן מדובר ברוכש דירות ותובע סדרתי. מאידך גיסא, החברה הקבלנית שזה עיסוקה, מעורבת הרבה יותר מאותו רוכש דירה בודד בתביעות של ליקויי בניה המוגשות נגדה על ידי רוכשי הדירות לבתי המשפט השונים, ומהווה פרטנר ו"לקוח" זמין יותר מבחינת המומחה בעבודתו. לכן, "כדאי" לו למומחה לפסוק סכומים נמוכים יותר בחוות הדעת היוצאות תחת ידיו בליקויי הבניה על מנת "לשמור" על "קשרים" טובים עם החברות הקבלניות המעורבות וליצור לעצמו שם של "מומחה של קבלנים" . המצב הקיים יכול לגרום למומחה ציפייה שהדבר יהווה "תמריץ" מבחינת החברות הקבלניות לרצות למנותו גם בתיקים הבאים בהם הן תהיינה מעורבות, ואולי, אף לקבל ממנה בעתיד עבודה ו/או להשתלב אצל אותה חברה קבלנית בפרוייקטים אחרים.
7. הדילמה הקשה בפניה ניצב המומחה, אם כך, היא, כי הוא יודע היטב מאיזה צד מרוח הלחם ומאיזה גורם יכולה לבוא הכנסתו הפוטנציאלית בעתיד בצורה מסיבית יותר. מבחינה כלכלית טהורה, לא כדאי למומחה "להסתכסך" עם אותה חברה קבלנית ולפסוק סכומים גבוהים עבור תיקון ליקויי הבניה, שכן בכך "יעלה את קצפה" של החברה הקבלנית, דבר שעלות לפגום בפרנסתו של המומחה בעתיד.
8. הפתרון שאני מציע הנו, לתקן את החוק על דרך הקמת מאגר של מומחים ושמאים בלתי תלויים, הכפופים להנהלת בתי המשפט ,אשר זה יהיה עיסוקם היחיד והבלעדי, ייאסר עליהם לקבל עבודה מכל גורם אחר וכך ניתן יהיה לנטרל את הדילמה הקשה בה מצויים המומחים מטעם ביהמ"ש בשל השיטה הקיימת כיום. הצעה זו הנה מעשית ביותר, ולאחרונה אף יושמה בעניין רשימת "השמאים המכריעים" שמונו, ולא צריכה להיות כל בעיה ומניעה לאמץ את השיטה ולהנהיגה גם בתחום ליקויי הבנייה.
ח. סיכום
כפי שעולה ממאמר זה, מינוי של מומחה מטעם ביהמ"ש נדרש על מנת לעזור לביהמ"ש ולהאיר את עיניו בתחום המקצועי בו עוסק התיק שלפניו, ולתת לו כלי עזר בבואו לפסוק את הדין בתיק. המומחה המתמנה הוא בבחינת "זרועו הארוכה" של בית המשפט וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד בעיני בית המשפט ועדיפה על פניהן של חוות הדעת מטעם מומחי הצדדים, שכן, המומחה מטעם ביהמ"ש אמור להיות מומחה נייטרלי ללא כל משוא פנים.
למדנו, כי ביהמ"ש, יאמץ, בדרך כלל , את קביעותיו של המומחה, בהיעדר סיבה מיוחדת שלא לעשות כן, אך יחד עם זאת, ההחלטה הסופית האם לקבל את חוות דעת המומחה או כל חלק הימנה, נתונה להכרעתו ולשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.
הסברנו את אפשרויות תקיפת ו/או שינוי קביעות המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו שניתנה, הן על דרך של הפניית שאלות הבהרה ענייניות למומחה והן על דרך זימונו לחקירה בבית המשפט.
הבהרנו כי מידת התערבותה של ערכאת הערעור בקביעות בימ"ש קמא המתבססות על חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש קטנה ביותר, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכגון דא.
לבסוף, סקרנו את הבעייתיות של שיטת המינויים של המומחים הקיימת כיום, המעמידה את המומחים מטעם ביהמ"ש "בין הפטיש לסדן" והמלצנו על שיטה אחרת לפיה יוקם מאגר של מומחים בלתי תלויים ליד הנהלת בתי המשפט, שזה יהיה עיסוקם היחיד והבלעדי, ובכך נחלץ את המומחים המתמנים על ידי ביהמ"ש מפני השיטה הקיימת כיום המעמידה אותם בפני דילמה קשה ובלתי אפשרית.
הותר לפרסום 7.9.09
כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידעחלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם..כלה מסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריות ובלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.
מאמר זה סוקר באריכות, ביסודיות ובצורה מקיפה ומפורטת ביותר את מעמדו של המומחה המתמנה על ידי בית המשפט בתביעות ליקויי בניה. המאמר מבהיר לשם מה מתמנה המומחה מטעם בית המשפט, מתי יאמץ ביהמ"ש את קביעות המומחה מטעמו ומתי לא,האם המומחים הנם נייטרליים ונטולי משוא פנים. המאמר כולל הצעה מהפכנית לשינוי בתחום מינוי המומחים מטעם בתי המשפט ופרק סיכום.
תגיות
קרא עוד
הוספת תגובה
תגובות
על המחבר
בוגר הפקולטה למשפטית באוניברסיטת ת"א בשנת 1974 עו"ד נוטריון ומגשר מוסמך. התמחות בליקויים בענף הבנייה.
מאמרים שכתבתי: פיצוי בגין עגמת נפש בתביעות ליקויי בניה מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט פיצוי בגין ירידת ערך בתביעות ליקויי בניה פיצוי בגין דיור חלופי בתביעות ליקויי בניה אחריות מהנדס הבניין לליקויי בניה זכות רוכש דירה לפיצויים בגין ליקויי בניה למרות מכירתה.
תכנים נוספים של המחבר
קהילות CivilEng
חדשות
הרשמה לניוזלטר CivilEng
מתחמי חברות
פורומים
- 02.03.2021תוכנה לחתך מורכב??
- 17.02.2021באיזה מסמך רשום מי בנה קיר תומך
- 11.02.2021איך אומרים כתב כמויות באנגלית ?
CivilEng T.V
אין תגובות