על החשיבות של רצף הזכויות הפנסיוניות והפיצויים

ענף הבנייה מאופיין במוביליות גבוהה של עובדים, זאת בשל מחסור בכוח אדם מקצועי מחד, ועבודה שהיא פרוייקטאלית בטיבה מאידך. עובדים רבים נודדים ממקום עבודה אחד למשנהו לאחר פרקי זמן קצרים יחסית ואינם מספיקים לצבור מספיק וותק אשר יקנה להם זכויות יתר. במציאות כזו, ישנה חשיבות מרובה לשמירה על רצף של תנאים בסיסיים כגון חיסכון לפנסיה ולפיצויים, במעבר בין מעסיק אחד למשנהו. במאמר זה השתדלנו להנגיש עבורכם, בעלי המקצוע בתחום הבנייה, מידע רלוונטי לגבי קרן הפנסיה וחובות המעסיק כלפיכם.

חובת הפנסיה בישראל

המחוקק הישראלי מעוניין שהעובדים יחסכו לפנסיה במהלך שנות עבודתם, על מנת שיהיה בידיהם קיום ראוי בעת שיגיעו לגיל זיקנה. מסיבה זו הוצא בשנת 2008 צו ההרחבה הכללי לפנסיה במשק, החל על כל המעסיקים בישראל. הצו קובע את החובה החלה על כל העובדים והמעסיקים במשק, לחסוך לפנסיה. כבר היו צווי הרחבה קודמים אשר קבעו חובת פנסיה  על המעסיקים, אך הצווים הללו היו ענפיים בלבד, והחל משנת 2008 הורחבה חובת הפנסיה לכלל המשק בישראל.

כל עובד שמתחיל לעבוד במקום עבודה חדש ויש לו פנסיה ממקום עבודה קודם, זכאי שהמעסיק החדש ימשיך עבורו את החיסכון לפנסיה החל מיום העבודה הראשון. עפ"י הצו יש להתחיל את ביצוע ההפרשות לאחר שלושה חודשים, רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה. עובד שמגיע ללא פנסיה ממקום עבודה קודם, יצטרך להמתין 6 חודשים בטרם יוכל להיות זכאי לפנסיה.

ראוי לציין כי אין הכרח עפ"י צו ההרחבה, שקרן הפנסיה הקודמת תהיה פעילה, ובמקרים רבים אפשר גם לגרור פנסיה קודמת שהוקפאה (למשל בשל הפסקת עבודה ממושכת מסיבה כלשהי), ולהמשיך לחסוך בה אצל המעסיק החדש.

דבר שכדאי מאוד להימנע ממנו, הוא פתיחת קופת פנסיה חדשה בכל פעם שעוברים ממעסיק אחד למשנהו. כדאי תמיד לגרור את הפנסיה הקודמת אל המעסיק הנוכחי, על מנת לשמור על הרצף הביטוחי ועל הוותק שנצבר בקופה (ישנה חשיבות מרובה לצבירת הוותק המינימאלי של 5 השנים הראשונות  בכיסוי הניתן עבור אובדן כושר עבודה). אם יש לכם כמה קופות פנסיה ממעסיקים קודמים בכמה חברות שונות, כדאי מאוד להתייעץ עם סוכן ביטוח ולאחד את כל הכספים לקופה  אחת, שכן הדבר בהחלט עשוי להביא לחיסכון בתשלום דמי הניהול למיניהם (דמי הניהול מקוזזים מן הכספים שבקופה ובכך הם מצמצמים את סכומי החיסכון).

המשמעות של אי-עריכת קופת פנסיה לעובד היא לא רק כגובה סכומי ההפרשות שלא בוצעו ואובדן הריביות בגינן; עובד אשר מועסק ללא ביטוח פנסיוני, מסתובב ללא ביטוח אובדן כושר עבודה! אם כושר עבודתו ייפגע חלילה, בין מחמת תאונת עבודה ובין מחמת כל סיבה בריאותית אחרת, מעסיקו עשוי למצוא את עצמו חב כלפיו לא רק בשיעורי ההפרשות שלא בוצעו במועדיהם, אלא בגין מלוא נזקיו הגופניים של העובד.

לכן חשוב לעקוב מידי פעם בפעם אחר תקינות ורצף ההפרשות בקופת הפנסיה, ולזכור שנתק של שנה ומעלה בביצוע ההפרשות לקופה, עשוי לגרור ביטול של הכיסוי הביטוחי הפנסיוני.

בפרקטיקה, צריך העובד להציג לקרן הפנסיה מכתב שחרור מהמעסיק הקודם על מנת לגרור את הקופה למעסיק הבא. זהו מכתב המופנה לקרן הפנסיה של העובד ומאשר כי העובד עזב את מקום העבודה ואין מניעה לשחרר את הכספים שבקופה לידיו – ובכך לשחרר את המעסיק הקודם

מחובותיו כלפי העובד. כדאי לדאוג לקבלת מכתב זה מהמעסיק הקודם, בסמוך למועד עזיבת העבודה.

לפי צו ההרחבה, שיעורי ההפרשה לקרנות הפנסיה מתחלקים כך: 5.5% מהשכר מנוכים משכרו של העובד, 6% מהשכר מפריש המעסיק עבור חיסכון לפנסיה, ועוד 6% לפיצויים. סה"כ – 17.5%.

ישנם מכשירים פנסיוניים אחרים כגון ביטוח מנהלים, בהם נהוגים שיעורי הפרשות שונים: 5% מנוכים משכרו של העובד, 5% מפריש המעסיק לפנסיה ועוד 8.33% מפריש המעסיק לפיצויי פיטורים. עובד שמעסיקו הקודם ביטח אותו בביטוח מנהלים (שבו שיעורי ההפרשה עומדים על 18.33% דהיינו מעט יותר גבוה מהקבוע בצו ההרחבה), יהיה זכאי לדרוש מהמעסיק החדש להמשיך עבורו את אותם התנאים בקופת הביטוח.

ראוי לציין כי בענף הבנייה קיים צו הרחבה ספציפי, משנת 2010, המאפשר את שני סוגי המכשירים הפנסיוניים – הן קרן פנסיה מקיפה (שבה שיעור ההפרשות הכולל עומד על 17.5% מהשכר המבוטח או 20.5% מהשכר המבוטח לותיקים המבוטחים בקרנות הפנסיה הותיקות), והן ביטוח המנהלים (שבו שיעור ההפרשות הכולל עומד על 18.33% מהשכר המבוטח).

השכר המבוטח

רכיבי השכר שנלקחים בחשבון לצורך חישוב הבסיס להפרשה הינם כל רכיבי השכר הרגיל, ללא שעות נוספות וללא תוספות כגון הוצ' רכב, החזרי הוצאות למיניהם (נסיעות, אש"ל, טלפון וכד'), וללא רכיבים כגון הבראה וביגוד. עובדים שמרוויחים עמלות כחלק משכרם זכאים להפרשות גם על העמלות. ישנם מקומות שבהם מסכימים הצדדים שגם רכיבים כגון שעות נוספות או בונוסים ופרמיות ישמשו כשכר שממנו תבוצענה ההפרשות לקופה. הסדר שכזה מצריך הסכם מפורש בין העובד והמעסיק.

אמנם צו ההרחבה קובע תקרה של השכר שממנו תבוצע הפרשה, כגובה השכר הממוצע במשק. יחד עם זאת, בפרקטיקה, במרבית מקומות העבודה אין מגבילים את שיעורי ההפרשה בגובה השכר הממוצע במשק אלא נוהגים להפריש לפנסיה בגין מלוא שכרו של העובד.

הזכאות לפיצויי הפיטורים שבקופת הפנסיה

עובד אשר מפוטר מעבודתו, וזכאי לתשלום פיצויי פיטורים, יוכל למשוך את כספי הפיצויים (אשר פטורים ממס עד לתקרה של כ- 12,300 ₪ לכל שנת עבודה), באם יהיו בידו טופס 161 וכן מכתב שחרור מהמעסיק. טופס ה- 161 הינו טופס שעורך המעסיק ובו מצוינים סכומי הפיצויים המשולמים לעובד עם פיטוריו, ובהם הסכומים שמשוחררים מקופת הפיצויים וכן השלמת הפיצויים שמשולמת ע"י המעסיק ישירות. טופס זה משמש את רשויות המס לקבוע את גובה המס שיש לנכות מן הפיצויים, או לקבוע פטור ממס.

המחוקק הישראלי מעוניין שהעובדים לא ימשכו את כספי הפיצויים מהקופה בכל אימת שהם עוברים ממקום עבודה אחד למשנהו, אלא ישאירו את הכסף בקופה וימשיכו לחסוך אותו לקראת הזקנה. לכן, הצו קובע שעובד שהתפטר ממקום עבודתו זכאי, אמנם, לגרור את הקופה לצורך המשך חיסכון אצל המעסיק הבא, אך הוא לא זכאי למשוך את כספי הפיצויים מהקופה. לכן, עובד שמתפטר מעבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים זכאי, אמנם, לגרור את הכספים שבפנסיה אל המעסיק הבא (ולשם כך עליו להצטייד במכתב שחרור מן המעסיק הקודם), אך אינו זכאי לקבלת טופס 161. הוא גם לא זכאי להשלמת פיצויים מן המעסיק (השלמת הפיצויים מעל ל- 6% שהופרשו, לכדי חישוב הפיצויים המלא).

סעיף 14

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הוא מכשיר חיסכון חשוב שמאפשר לשני הצדדים – לעובד ולמעסיק, להסכים על שיטת הפרשה לפיצויים שבה המעסיק יפריש בכל חודש 8.33% משכרו של העובד לפיצויים, ובכך יהיה פטור מ"השלמת הפיצויים" בעת סיום העסקתו של העובד. העובד, מצד שני, יהיה זכאי ליהנות מהכספים שבקופה (דהיינו למשוך אותם מהקופה) גם אם הוא מתפטר מיוזמתו.

למה 8.33%? כי פיצויי פיטורים מחושבים לפי משכורת אחת לכל שנת וותק, וכדי לחסוך משכורת אחת בשנה (100% על פני 12 חודשים) יש לחסוך בכל חודש 8.33% מהשכר.

מהי השלמת פיצויים? הרי פיצויי פיטורים לפי חוק מחושבים תמיד עפ"י השכר האחרון, שעשוי להיות גבוה בהרבה מן השכר אותו השתכרתם לאורך השנים הראשונות. לכן, בפיטורים לפי דין, בהחלט ייתכן שגם אם המעסיק יחסוך עבורכם 8.33% מהשכר לאורך כל שנות עבודתכם, עדיין, ביום סיום העסקתכם תהיה השלמת פיצויים לטובתכם. מעסיק שהסכים עם העובד על החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יהיה פטור מהשלמה זו.

מאחר וסעיף 14 משחרר את המעסיק מחובת השלמת הפיצויים, עליו לקיימו ככתבו וכלשונו. מעסיק אשר אינו מבצע את ההפרשות לקופת הפיצויים בדקדקנות עפ"י הוראות סעיף 14, עשוי למצוא את עצמו מחויב בתשלום פיצויים מלאים לעובד.

סעיף 14 יכול לחול על שני הצדדים אך ורק בהסכמתם, כל אחד מהצדדים יכול לסרב לו מסיבותיו הוא. סעיף 14 גם אינו יכול לחול רטרואקטיבית על שנים עברו, אלא רק מיום חתימת ההסכם ואילך.

למרות שסעיף 14 מאפשר גם לעובד המתפטר למשוך את כספי הפיצויים מהקופה, לא כדאי למהר ולעשות זאת, שכן משיכת כספי הפיצויים מדלדלת את הקופה ומרוקנת עד 45% מהכספים שבקופה. לא כדאי למשוך את כספי הפיצויים מהקופה שכן פעולה זו מקטינה עד מאוד את מצבור הכספים שיהיה שם בעת שתגיעו לגיל פרישה.

אז מה למדנו?

  • כל עובד שמתחיל לעבוד במקום עבודה חדש ויש לו פנסיה ממקום עבודה קודם, זכאי שהמעסיק החדש ימשיך עבורו את החיסכון לפנסיה החל מיום העבודה הראשון. כאשר  יש להתחיל את ההפרשות לפנסיה כשלושה חודשים לאחר תחילת העבודה, רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.
  • כדאי מאוד להימנע מפתיחת קופת פנסיה חדשה בכל החלפת עבודה, אלא לגרור את הקופה הקיימת, זאת בכדי לשמור על רצף ביטוחי וותק.
  • עובד אשר מועסק ללא ביטוח פנסיוני, מסתובב ללא ביטוח אובדן כושר עבודה! אם כושר עבודתו ייפגע, מעסיקו עשוי למצוא את עצמו חב כלפיו בגין מלוא נזקיו הגופניים של העובד.
  • עובד שמעסיקו הקודם ביטח אותו בביטוח מנהלים (שבו שיעורי ההפרשה מעט יותר גבוהים מהקבוע בצו ההרחבה לפנסיה), זכאי לדרוש מהמעסיק החדש להמשיך עבורו את אותם התנאים בקופת הביטוח.
  • כדאי להימנע ממשיכת כספי הפיצויים במסגרת סעיף 14, זאת משום שמשיכה זו מדלדלת את כספי קופת הפנסיה.
הוסף תגובה
צור קשר