ראיון עם ישראל דוד (M.Sc) מנהל ובעלים של חברת דוד מהנדסים
ראיון חגיגי עם מהנדס ישראל דוד (M.Sc) מבכירי המהנדסים בארץ, ממובילי הדעה בענף הבנייה, בארץ ובחו"ל.
חלק א' - שאלון אישי
ספר על עצמך
הקשר שלי עם ענף הבנייה התחיל כבר מהיום שאני זוכר את עצמי. אבא שלי ז"ל עסק בחו"ל בניהול אתרי בנייה, זמן רב עוד לפני שעלינו ארצה. מאז שאני זוכר את עצמי ביליתי איתו באתרי הבנייה.
בתיכון למדתי באורט טכניקום גבעתיים והבגרות שלי היא במגמת אדריכלות. המשכתי באותו מוסד תוך דחיית הצבא בשנתיים לתואר הנדסאי אדריכלות. כשסיימתי את הצבא התקבלתי לטכניון ושם סיימתי תואר ראשון ותואר שני בהנדסה אזרחית - התמחות בהנדסת מבנים. עבדתי במשרדו של דר סקרלט ז"ל כ 3 שנים ואחרי זה עוד 6 שנים במשרדו של שמעיה בן אברהם ז"ל.
בשנת 1990 פתחתי יחד עם שותפתי ורעייתי יעל דוד את משרד "דוד מהנדסים בע"מ" שעוסק בתחום תכנון קונסטרוקציה של מבנים. המשרד מעסיק היום מעל 80 עובדים.
מהי ההתמחות שלך ומדוע בחרת להתמחות דווקא בתחום זה ?
ההתמחות שלי היא בתחום תכנון מבנים. כאמור התגלגלתי לזה בזכות אבי ז"ל.
ספר קצת על העולם שמחוץ לעולם המקצועי
התחביב שלי מחוץ לעולם המקצועי הוא בעיקר לטייל ברחבי העולם.
כיצד נראה יום טיפוסי שלך ?
אין לי ימים טיפוסיים, בכל יום ממתיני לי אתגרים חדשים ולוח זמנים שונה. אני לא מנהל אורח חיים שגרתי.
חלק ב' - שאלון מקצועי
מהן לדעתך התכונות מהן עשוי מהנדס איכותי בתחום תכנון מבנים ?
אוהב את עבודת התכנון שזה בעיקר לקחת משהו מנייר לבן וליצור מבנה שעשוי לעמוד מאות שנים. בנוסף על מנת להצליח במקצוע מהנדס איכותי צריך להיות, סקרן, ערני, אינטליגנטי, בעל ראיה רחבה, רגישות לסביבה שלו, חשיבה מסודרת, התנהלות מסודרת, שיקול דעת, צניעות, עבודה בצוות, לתת כבוד לאנשים שעובדים איתו וכן הבנה הנדסית איכותית ולא רק כמותית. להיות מהנדס איכותי זה משהו שבא לא רק מלימודים ואפילו לא מניסיון. אתה צריך להיוולד כזה.
האם לדעתך קיים נתק בין האקדמיה לפרקטיקה ? במידה וקיים - כיצד ניתן לגשר עליו ?
כן קיים נתק. אולם, בשנים האחרונות אני מרגיש שהנתק מצטמצם במיוחד לאור העובדה שהעבודה הופכת להיות יותר ויותר צמודה למחשב. בעניין זה יש גישות שונות של האוניברסיטאות השונות המכשירות מהנדסים בתחום. מה שבטוח כי תקופת של שנת התמחות במסגרת הלימודים במשרדי תכנון במסגרת תוכנית הלימודים כדוגמת זאת המאומצת על ידי אוניברסיטת באר שבע מצמצמת מאוד את הפער.
מה דעתך על רמת הבוגרים ועל היכולת שלהם להשתלב במעגל העבודה ?
רמת הבוגרים זה עניין אינדיבידואלי שקשור לאישיותו של כל בוגר ולמוסד שהוא למד. באופן כללי אין אחידות ברמת הבוגרים. יש דעות שונות לגבי רמתם. יש כאלו שטוענים שהרמה מאוד נמוכה. מהניסיון האישי שלי ואני לא משוכנע שהוא מייצג, בשנים האחרונות קלטנו מעל 20 מהנדסים צעירים במשרד. היו לנו מספר נפילות ברמה האישית, ברמת האמינות וברמה המקצועית. אבל 90% נקלטו היטב במשרד ואנחנו מרוצים מהשתלבותם בארגון.
מה דעתך על שכר הבוגרים בתחום התכנון ? מהן המשכורות עבור בוגרי הנדסת מבנים ?
רמת השכר של בוגרים ביחס למקצועות עריכת דין למשל גבוהה. בוגר יכול להתחיל במשכורת בסיסית של 9000 ₪ עם תנאים של קופת גמל וקרן השתלמות ותוך מספר שנים יכול להגיע למשכורות כפולות. אם לוקחים בחשבון את השעות הנוספות שמשולמות בפועל הרי השכר של מתכנן מבנים אחרי כמה שנים לא רב של ניסיון יכול להגיע לשכר מעל 20000 ₪ ברוטו לחודש. כמובן שהשכר זה מותנה ברמת הרצינות, המסירות והאמינות של אותו בוגר. מהנדסים שהתחילו במשרד והתמידו הפכו להיות שותפים וראשי צוותים וכמובן התגמול בהתאם.
האם יש בשוק מספיק מתכננים, שרטטים וכו' ? כיצד יראה העתיד של משרדי התכנון ?
מקצוע השרטוט הולך ונעלם. אנו עוברים לשיטת BIM שבעצם תשנה את דפוסי העבודה. כל מהנדס יהיה אחראי לפרויקטים מהתחלה ועד הסוף. אני משוכנע שזה ישפר את רמת המוצר שהלקוח יקבל ויקצר גם את זמני התגובה וגם את יעילות המשרד.
האם אנשי מקצוע שאינם מהנדסים יכולים להשתלב במשרדי תכנון ?
אנשי מקצוע שיש להם ידע במדעים מדוייקים יכולים להשתלב בעבודה בתוך משרדי תכנון אבל חייבים לעבור השתלמות יעודית.
ספר על הממשק שבין המתכנן לקבלן המבצע. מהן נק' התורפה האופייניות ?
הממשק בין המתכנן לקבלן עובר דרך המפקח/מנהל הפרויקט. כל הפרויקטים היום מתנהלים בשיטת Fast Track בשיטה זאת מנהלים תכנון תוך כדי ביצוע יש הרבה עידכונים ושינויים כל הזמן ולעיתים אף בזמן ששופכים בטונים באתר. התכנון של המבנה נגזר מהרבה נתונים משתנים שמגיעים מהאדריכל, יועצי המערכות, היזם ולעיתים גם מהקבלן. לפעמים הנתונים מגיעים אחרי הביצוע או ביום היציקה. יש לי פרוייקט של הקמת בית חולים שאני מתכנן ואחרי שהשלד נגמר אנחנו עוסקים בפריצת חורים חיזוקים של המבנה הקיים כבר למעלה משנה תמימה.
צורת ההתנהלות של התכנון והביצוע היום היא כמעט בלתי אפשרית עובדים מהיד לפה. כל הזמן מכבים שריפות. זה עניין תרבותי במערכת הכוללת של הענף במדינת ישראל. כולם חושבים שאפשר לפתור הכול בללחוץ בטלפון. הכול מעכשיו לעכשיו ולפעמים תוך שינויים קונצפטואליים. זה מתחיל מהיזם שאינו מבין כי תכנון הוא תהליך ממושך ומסודר. זה ממשיך בכך שבעלי מקצוע אחרים לא נכנסים לתכנון מפורט בשלבים של התכנון המפורט של השלד, דרך ביצוע השלד. בלא מעט מהמקרים במהלך הביצוע מגלים כי נדרשים שינויים לא מעטים. לדעתי בכ 80% מזמן התכנון אנחנו מתעסקים בשינויים.
לצערי קבלן שעובד בשטח שאינו מודע לתהליכים מורכבים אלו - הוא מנותק. בנקודה זאת נכנס המפקח ומנהל הפרויקט שמנסה לגשר על התקשורת. גם לו לא קל הוא נמצא בין הפטיש לסדן!
אני מקווה שעבודה בטכנולוגיה של BIM וניהול נכון של התנהלות במערכת זאת, יפתור הרבה מאוד מהכאוס הקיים היום.
מניסיון של מספר פרויקטים עם חברת תדהר בצורת עבודה זאת של BIM, נמצא כי אכן עבודה במקביל על אותו בסיס נתונים הביאה לתוצאות מדהימות בתשומות, באיכות המוצרים ובקיצור לוח הזמנים הכולל של הפרויקט בצורה מרשימה. זהו העתיד. אנחנו הכשרנו כ 20 מהנדסים שעובדים היום תחת משטר BIM כולל השתלמויות בחו"ל. אנו משקיעים כבר שנה וחצי תשומות במעבר לטכנולוגיית תכנון זאת. זה דורש הרבה זמן והרבה תשומות. להערכתי המשרד השקיע כמיליון דולר בתהליך ההסבה עד כה.
מהי האחריות החוקית\משפטית המוטלת על המתכנן, המבצע, חברת הניהול, היזם ?
באופן עקרוני האחריות מוגדרת בחוק במספר תפקידים. מתכנן משמש בתפקיד מהנדס "האחראי לתכנון השלד". הקבלן יש לו אחריות כוללת ויש גם הגדרה ל"מהנדס אחראי לביצוע השלד" מטעם הקבלן. יש גם תפקיד של אחראי לביקורת. באופן כללי אין הגדרה סטאטוטורית לתפקיד של מפקח. ההגדרות הנ"ל לא ברורות לא סגורות ובכל כשל שהנושא יגיע לדיון משפטי, בכלל לא חשוב מה שהחוק כתב. הפרשנות של בתי המשפט הוא מבחן התוצאה הסופית ומבחן התפקוד הנורמטיבי.
נדירים המקרים בהם בית המשפט פסק באופן חד כנגד בעל מקצוע אחד ושחרר אחרים לחלוטין. לכן בפועל האחריות היא משותפת לכל מי שמתעסק בנושא. בית המשפט מצפה מכל בעל מקצוע שיפעיל "ראש גדול". למשל אם מתכנן יגיד לקבלן או למפקח לא לשים ברזל בתקרה והם לא ישימו את הברזל, בית המשפט ימצא אותם אשמים בדיוק באותה מידה כמו את המתכנן.
בקריסת גשר המכביה נכנסו כולם לבית סוהר היזם, המתכנן, הקבלן הראשי, וקבלן המשנה. כאילו כולם תכננו שהגשר יפול! התרופה היא לא לחפש מי אשם ומי אחראי. התרופה היא לחפש לעשות עבודה טובה בזהירות תוך הפעלת שיקול דעת רחב ביותר וכל הזמן להיות במתח שלא תקרה תקלה.
בהמשך לתקלה החמורה בחדרה, מה דעתך על ההצעות הבאות:
- שקיפות לציבור של תוצאות מעבדות ובדיקות שבוצעו בבניין.
שקיפות זה דבר חשוב ואני לא רואה שום בעיה לשקיפות. מחקר האירוע אני לא רואה שום קשר למה שקרה שם או מה שיכול לקרות אם יש שקיפות או אין שקיפות. לכן יש חובת שקיפות אבל היא לא עוזרת במאומה למניעת כשלים כאלו.
- בדיקה מקיפה של מהנדס העיר של תוכניות הקונס' - הקמת וועדת מומחים לבחינת תוכניות מוגשות והקמת גוף נוסף שיהיה אחראי על בקרת הביצוע
בתקנות החדשות שכבר אושרו כל פרויקט ילווה על ידי מכון בקרה חיצוני שעובד ליד משרד מהנדס העיר שיבצע בקרה על כל הפעולות בהקמת הפרויקט מתכנון, עמידה בהיתר וביצוע. אולם נראה כי לאור מחסור באנשי מקצוע ולאור המבנה העיסקי של מכון הבקרה ולאור העבודה כי הוא לא נושא באחריות, מנגנון זה יגביר את הבירוקרטיה ולא יפתור מאומה בתחום בטיחות הציבור. לדעתי יגביר את השחיתות בתחום רישוי מבנים.
מה דעתך על תהליך ההכשרה עד לקבלת הרישוי, האם התהליך מביא לתוצאות המיוחלות ? אם לא - על איזה תהליך אלטרנטיבי אתה ממליץ ?
אני סבור כי תקופת התמחות היא הכרחית וחשובה כתנאי לקבלת רישוי. לאחרונה עברתי על המבחן האחרון שנערך בתחום ולדעתי כפי שהבעתי אותה בפני יו"ר מועצת הנדסה ואדריכלות צריך לבצע חשיבה על אופי המבחן.
לדעתי צריך יותר לשים דגש על בחינת ההבנה של התהליכים התכנוניים והביצועיים וכן הבנה תלת מרחבית של אופן היציבות וזרימת הכוחות במבנה, יותר בצד האיכותי ולא בצד הכמותי. לכן אני סבור כי המתכונת הקיימת היום בלשכת עורכי הדין היא הנכונה.
- התמחות
- מבחן בכתב
- מבחן בעל פה
לדעתי משרד הכלכלה לא יכול מקצועית להתמודד עם זה וכל התהליך צריך להיות תחת הארגון המקצועי לשכת המהנדסים . בדיוק כמו שזה קיים בלשכת עורכי הדין. הבחינות הקיימות היום הם לטעמי ראיה אינדיבידואלית של כותבי הבחינות שאינם מתחלפים לאורך השנים ומבטאים לעיתים אג'נדה אישית שהיא לא בהכרח הפלורליזם הנדרש ממהנדס רשוי.
פני הענף בשנת 2016 - לאן ?
יותר תשתיות יותר מגורים פחות משרדים ומבני מסחר.
אילו תפקידים קיימים במשרדי תכנון ?
- כספים
- ניהול DATA
- אדמיניסטרציה
- ארכיון
חלק ג' - שאלות חברי\ות CivilEng
תמ"א 38, האם זה הגיוני להעמיס על בניין בן 60 שנה 2.5 קומות נוספות ?
לפעמים כן ולפעמים לא. הכול תלוי במבנה עצמו ובשדרוג המוצע. בכלל אני סבור שיותר טוב למדינה ולאזרחים להגדיל עוד יותר את זכויות הבנייה להרוס ולבנות מחדש. רעידת אדמה מגיעה פעם ב 435 שנה אבל שריפה, תקלות תברואה יכולות לקרות כל יום במבנה ישן הרבה יותר מוקדם מרעידת אדמה. פינוי בינוי פותר יותר יעיל בכל הרמות את מטרת תמ"א 38.
מי האחראי שהקבלן יבצע ויניח את הברזל ע"פ התוכנית ?
קודם כל הקבלן עצמו ברמה של רשלנות . אחריו המהנדס האחראי לביצוע השלד המוגדר בהיתר הבנייה שהוא בא כוחו ההנדסי של הקבלן ,מנהל העבודה של הקבלן, המפקח ובמקרים מסוימים גם המתכנן. העיקרון הוא כי כל אדם אחראי למעשיו ולא לכל פעולה צריך שוטר.
האם הרמה של התוכניות כפי שהן מגיעות לשטח מספקת לדעתך ?
זה לא משהו אחיד. בשל העובדה כי רב התכנון נעשה תוך תנועה ואש התוכניות שמגיעות לאתר מתעדכנות לעיתים ברמה של שעות. זה בעיה של כל ההתנהלות של התכנון מול הביצוע בארץ. בחו"ל יוצאים לביצוע עם כל התוכניות מראש ואז רמת הפרוט היא סופית.
האם ומתי תהיה סטנדרטיזציה בשרטוט קונסטרוקציה ?
אין מושג כזה של סטנדרטיזציה בבניה. כל פרויקט הוא אחר בהתנהלות שלו ובאופייו. אני מניח שאם המשק יעבור לתכנון תחת משטר BIM זה ייתן אחידות לכל מוצרי התכנון. הסטנדרטיזציה של תוכניות הקונסטרוקציה היא תוצר של סטנדרטיזציה של ניהול התהליכים, החלטות היזם תכניות האדריכל ותוכניות היועצים. צריך לפתור את זה מערכתית כי הקונסטרוקטור מקבל אחרון את הנתונים וצריך ראשון להוציא תוכניות לביצוע. הסטנדרטיזציה היא צריכה להיות מובנת בכל הפרויקט זה לא משהו שקשור לתכנון השלד.
בטון עם סיבים, כבר 10 שנים מדברים על זה , מתי נראה את זה מיושם בפרויקטים בישראל?
משתמשים בזה היום ברצפות מונחות ובשיפור סדיקה של בטונים.
מספר בדיקות הבטון בפרויקט בנייה סטנדרטי, גבוה מאוד ולא הכרחית לדעתי , מה דעתך בנושא ?
לצערי הרב עדיין מקבלים תוצאות של בדיקות בטון לא תקניות ולכן כל עוד יש תקלות כאלו בחוזק בטונים אין מקום להורדה. להפך לדעתי באלמנטים רגישים במיוחד לפי הגדרת המתכנן כגון עמודים קירות וקורות חשובות צריך לבקש יותר בדיקות. כמובן שעבור מבני תוספות או מבנים חד קומתיים כאלו ואחרים המשמעות של חוזק הבטון על המבנה קטנה ושם ניתן להקטין את כמות הבדיקות.
התקן הישראלי החדש לעומסי רוח 414 משנת 2008, מחמיר בהרבה מהתקן הקודם משנת 1982. עומסי הרוח המתקבלים גדולים מאד מהעומסים שהיינו מקבלים לו חישבנו לפי התקן הקודם. הדבר משפיע על מעטפת הבניין בכך שצריכים להשתמש בקונסטרוקציה גדולה ומאסיביות כדי לעמוד בדרישות. מה דעתך בנושא ?
העלתי את הנושא במכון התקנים ובימים אלו מעדכנים את מפת המהירויות של הרוח שנראה כי היא מוגזמת וכן תתאפשר סימולציה של כוחות הרוח על ידי מנהרות רוח להגדרה יותר מדוייקת של כוחות אלו. על פי חוות דעת שקיבלתי מחברות בחול שלמדו את הנושא בארץ אכן מסתמן שיש הגזמה בדרישות לפי התקן הקיים היום.
בסימולציות שעשיתי למגדלים שאני מתכנן בתל אביב במעבדות מנהרת רוח בלונדון קיבלתי לחצים שהם פחות ממחצית העומסים המוגדרים היום בתקן.
כיצד אתה מסביר את השוני שנוצר בין תרבות התכנון בארץ למה שקורה בעולם ? האם מצב התכנון בארץ איכותי מספיק ? במידה ולא - מה רצוי לעשות כדי לשנות זאת ?
לדעתי השוני הוא כן בתרבות. אכן עם ישראל לא נחשב לעם תרבותי ועם השנים הוא הופך להיות עוד פחות תרבותי. איכות התכנון בארץ גבוהה מאוד ביחס לעולם ואת זה אני רואה בפעילות שלנו ושל מתכננים אחרים בפרויקטים בעולם ביחס לטובי המתכננים בעולם.
אולם ההתנהלות הכוללת של ענף הבנייה היא ברמה נמוכה מאוד וזה כאמור עניין תרבותי שמגיע עוד מהגן או מההתנהלות של מנהיגי האומה.
אחד הדברים שלדעתי יכולים לשפר לפחות את איכות הבנייה זה מיסוד מוסד המפקח. למפקח יש לתת סמכויות בחוק וגם אחריות. היום בניגוד לכל מדינה בעולם במדינת ישראל, אין חובת פיקוח. לכן הבנייה בארץ היא לא דומה לעולם השלישי היא דומה לעולם רביעי!! ( רק ישראל נמצאת שם)
לפני חצי שנה החליט מנהל התכנון של משרד הפנים למסד את תפקיד המפקח בחוק ואף הוחלט על כך בועדת המשנה המטפלת בכך. נציגי הקבלנים הגיעו והתנגדו לחקיקה הזאת. בעקבות התנגדות זאת מנהל התכנון החליט להביא להצבעה נוסח שאינו כולל את נושא המפקח.
וכנראה בשנים הקרובות המצב של הענף יהיה גרוע יותר.
פרופ' יחיאל רוזנפלד מהטכניון הודיע כי ב 100% מהדירות יש ליקויי בניה. השאלה היא בכמה מהן יש ליקויי בטיחות סמויים? ימים יגידו! (או "המרפסות" יגידו!)
האם לקבלן הישראלי הממוצע יש יכולת למצות את האחריות המוטלת עליו בהינתן המציאות המסחרית של היום בענף ?
אחריות לא קשורה לכסף. אחריות היא מוחלטת. אין חנינה לקבלן שלקח עבודה בהפסד בכל נושא האחריות. למרות שלדעתי לבצע טוב זה לא תמיד עניין של כסף.
בעניין חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה, האם הנחיות התקן האמריקאי ASCE 41-06 נותנות מענה הולם על מנת לאפשר טיפול במבנה קיים ? אם לא, מה החוסר והשיפורים שיש לקחת בחשבון
בנושא זה נערך דיון במכון התקנים בוועדה 104 שאני עומד בראשה. רב הנציגים המקצועיים שהגיעו לישיבה התנגדו ליישום של מסמך זה שהוא בכלל לא תקן אלה המלצות של איגוד מקצועי בארה"ב. משרד השיכון והבינוי משרד הביטחון ואיגוד המהנדסים התנגדו לשימוש במסמך זה והוא יצא מטיוטת התקן הישראלי לרעידת אדמה.
אני סבור כי חיזוק מבנים צריך להיעשות רק לפי התקן הישראלי תוך קורלציה לתקנים אחרים שקשורים לכך כמו חוקת הבטון למשל.
לאור זאת נבחרה ועדת מומחים בראשותו של דר דורון שלו שימסד עוד יותר את הקשר של חיזוק בניינים לדרישות התקנים הישראליים. והתוצר של ועדה זאת הוא תיקון תקן ישראלי 2413
עיקרי הביקורת כנגד המסמך הנ"ל היו קורלציה לתקנים ישראליים אחרים. חוסר בהירות ופרשנות יותר מדי רחבה לתהליכים המוצעים במסמך. ההתנגדות היא לא רק של גורמים בקהילה בארץ אני ראיתי לפחות מאמר אחד ממדענים בעולם שמתנגדים למסמך
טיפ \ מסר למתעניינים בלימודי הנדסה אזרחית
מקצוע מעניין מרתק שלא הופכים להיות מיליארדרים ממנו אבל ניתן להתפרנס ממנו בכבוד וברווחה. אין אקזיטים.
חלק ד' - אודות משרד דוד מהנדסים
ספר על משרדך
המשרד ממוקם בגבעת שמואל על שטח של 4 קומות. את המשרד מנהלים 4 שותפים: עבדכם הנאמן, יעל דוד, שי מילר וטומי קרגולה. המשרד מעסיק כיום כ 80 עובדים ופעיל בלמעלה מ 20 מדינות בעולם.
ספר על פרוייקטי דגל שאתם מבצעים \ בצעתם בעבר
אנחנו מטפלים וטיפלנו בכ 3000 פרויקטים. הרבה מהם פרויקטי דגל, אציין כמה ואת אלו שלא ציינתי ויעלבו אני מתנצל מראש...
פרויקטים שהסתיימו
- מגדל משה אביב - המבנה הגבוה בארץ
- מלון ווסטמיניסטר בלונדון - 1200 חדרים מרחפים על אולם אירועים במרכז לונדון
- בתי המלון באילת, הרודס, מלכת שבא, מגיק, הולידי אין
פרויקטים בביצוע
- מגדל עזריאלי בשרונה
- פרויקט השוק הסיטונאי
- בסר TLV
- פרויקט Midtown
- מגדל השחר
- רוב המגדלים בשיכון צמרת
ספר על פעילות משרדך בחו"ל
ב 10 השנים האחרונות עד שנת 2008 שהיא הייתה שנת המשבר העולמי ביצענו תכנון ויעוץ הנדסי ב למעלה מ 20 מדינות. בעיקר ליזמים ישראליים. עיקר הפעילות הייתה בלונדון, רומניה, בולגריה, לטביה, הודו אוקראינה ועוד.
משנת 2008 לאחר קריסת החברות הגדולות במשק בעיקר בגין הפסקת פעילותם בחול אנחנו מועסקים באופן יותר מצומצם. כיום אנחנו עובדים ברומניה, לונדון, פולין והודו.
בית אמות - רמת גן
מגדלי הארבעה \ עזריאלי 4 \ שרונה
W / W PRIME / ONE
מגדל השחר
בסר 3 / בסר 4